חרדות ופחדים. התקפי חרדה. לפעמים האדם נתקל בבני אדם חרדתיים שיש להם חרדות ופחדים מדברים שונים. והשאלה היא, איך אפשר לעזור לאדם שנמצא בחרדה, בצורה מאוד פשוטה. וגם אם אי אפשר להוציא אותו לגמרי מהחרדה, כיצד יכול האדם להרגיע מעט את האדם שנמצא בחרדה?
ונחדד: כי השאלה רלוונטית גם לאדם עצמו ביחס לעצמו. כאשר האדם מגיע לחרדה מסוימת, השאלה היא, מה יכול לעשות האדם כדי לתת לעצמו עזרה ראשונה נגד חרדה? ומה יכול לעשות האדם כדי להקל מעצמו את החרדה?
והתשובה היא, כי הדרך המהירה ביותר לעזור לאדם חרדתי, היא על ידי זה שהאדם ששומע אותו, לא משתף פעולה עם החרדה שבה האדם החרדתי נמצא, אלא פשוט משדר סוג של רוגע.
לדוגמא: כאשר יש לאדם פוביה מאיזה עניין, וכאשר האדם הזה בא להתייעץ איתך, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות בשלב הראשון כדי לעזור לו, זה פשוט לא להיכנס איתו ביחד לחרדה שבה הוא נמצא.
החרדה של האדם נובעת מכך שהוא חושב שמשהו יכול להזיק לו. וכאשר האדם נמצא בחרדה ומספר למישהו על החרדה שלו, אם האדם ששומע אותו גם הוא מתחיל לפחד ולהיכנס לחרדה, הרי שהוא משדר לתת המודע של האדם החרדתי, שאכן יש כאן סיבה לחרדה. ולהפך, אם האדם ששומע את האדם החרדתי נשאר רגוע ומשדר רוגע, הרי שהדבר הזה עוזר לאדם החרדתי להירגע.
כי האדם מטבעו לא רגיל לפחד. וילד קטן לא מפחד משום דבר. ותחושת הפחד והחרדה, הן תחושות שנרכשות אצל האדם. וכאשר מרגילים את האדם לפחד (לצרכי הישרדות), על ידי זה הוא לפעמים נכנס לחרדה ולפחדים מיותרים, גם כאשר אין סיבה לפחד.
ואם לדוגמא היה חי האדם בסביבה שבה אף אחד לא מפחד משום דבר, הרי שגם הוא לא היה מפחד משום דבר. מאחר שבסופו של דבר האדם מחקה את הסביבה שלו. וזה בעצם אומר, שאם האדם החרדתי יראה שהאדם השני רגוע, הרי שזה משדר לתת מודע שלו, שאפשר להירגע ושלא צריך להילחץ.
ולפעמים, האדם ששומע את האדם החרדתי, צריך בכוונה כן להראות כלפי חוץ כאילו הוא קצת בחרדה, אך עדיין למתן את החרדה. כי לפעמים, אם האדם ששומע את האדם החרדתי, לא יראה שום סימני לחץ כלל מהדבר שמפחיד את האדם החרדתי, הרי שהדבר הזה יוצר סוג של ריחוק פנימי בין האדם השומע לבין האדם החרדתי. ובתת מודע של האדם החרדתי, יכול להיות שהוא חושב שהאדם ששומע אותו לא מבין אותו בכלל, ושבגלל זה הוא לא חרד כמותו.
ולפעמים, צריך האדם להראות כלפי חוץ כאילו גם הוא חושש ומבין את הדבר שממנו חרד האדם השני, ועל ידי זה הוא יוצר תחושה של הזדהות עם האדם ששומע אותו ובונה את האמון...
ונחדד: כי השאלה רלוונטית גם לאדם עצמו ביחס לעצמו. כאשר האדם מגיע לחרדה מסוימת, השאלה היא, מה יכול לעשות האדם כדי לתת לעצמו עזרה ראשונה נגד חרדה? ומה יכול לעשות האדם כדי להקל מעצמו את החרדה?
והתשובה היא, כי הדרך המהירה ביותר לעזור לאדם חרדתי, היא על ידי זה שהאדם ששומע אותו, לא משתף פעולה עם החרדה שבה האדם החרדתי נמצא, אלא פשוט משדר סוג של רוגע.
לדוגמא: כאשר יש לאדם פוביה מאיזה עניין, וכאשר האדם הזה בא להתייעץ איתך, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות בשלב הראשון כדי לעזור לו, זה פשוט לא להיכנס איתו ביחד לחרדה שבה הוא נמצא.
החרדה של האדם נובעת מכך שהוא חושב שמשהו יכול להזיק לו. וכאשר האדם נמצא בחרדה ומספר למישהו על החרדה שלו, אם האדם ששומע אותו גם הוא מתחיל לפחד ולהיכנס לחרדה, הרי שהוא משדר לתת המודע של האדם החרדתי, שאכן יש כאן סיבה לחרדה. ולהפך, אם האדם ששומע את האדם החרדתי נשאר רגוע ומשדר רוגע, הרי שהדבר הזה עוזר לאדם החרדתי להירגע.
כי האדם מטבעו לא רגיל לפחד. וילד קטן לא מפחד משום דבר. ותחושת הפחד והחרדה, הן תחושות שנרכשות אצל האדם. וכאשר מרגילים את האדם לפחד (לצרכי הישרדות), על ידי זה הוא לפעמים נכנס לחרדה ולפחדים מיותרים, גם כאשר אין סיבה לפחד.
ואם לדוגמא היה חי האדם בסביבה שבה אף אחד לא מפחד משום דבר, הרי שגם הוא לא היה מפחד משום דבר. מאחר שבסופו של דבר האדם מחקה את הסביבה שלו. וזה בעצם אומר, שאם האדם החרדתי יראה שהאדם השני רגוע, הרי שזה משדר לתת מודע שלו, שאפשר להירגע ושלא צריך להילחץ.
ולפעמים, האדם ששומע את האדם החרדתי, צריך בכוונה כן להראות כלפי חוץ כאילו הוא קצת בחרדה, אך עדיין למתן את החרדה. כי לפעמים, אם האדם ששומע את האדם החרדתי, לא יראה שום סימני לחץ כלל מהדבר שמפחיד את האדם החרדתי, הרי שהדבר הזה יוצר סוג של ריחוק פנימי בין האדם השומע לבין האדם החרדתי. ובתת מודע של האדם החרדתי, יכול להיות שהוא חושב שהאדם ששומע אותו לא מבין אותו בכלל, ושבגלל זה הוא לא חרד כמותו.
ולפעמים, צריך האדם להראות כלפי חוץ כאילו גם הוא חושש ומבין את הדבר שממנו חרד האדם השני, ועל ידי זה הוא יוצר תחושה של הזדהות עם האדם ששומע אותו ובונה את האמון...
050-3331-331