האם לרצות לשנות את המציאות זו מחלה?

לפי אליעד כהן, לרצות לשנות את המציאות זו למעשה סוג של מחלה. הוא מסביר שהרצון לשנות משהו, מבוסס בדרך כלל על כך שהאדם חושב שהשינוי יביא לו תועלת כלשהי. אולם, קיימת אפשרות של מצב קיצוני אף יותר, שבו האדם ירצה לשנות דבר מה, גם אם הוא בטוח שהשינוי הזה לא יביא לו שום תועלת ואף עלול להזיק לו. במילים אחרות, האדם ממשיך לרצות, למרות שהוא מבין בבירור שלא ייצא לו שום דבר מכך. לדוגמה, אדם עשוי להמשיך לרצות להזיז כיסא ממקום למקום למרות שהוא כבר הגיע למסקנה שאין הבדל אמיתי בין אם יש כיסא או אין כיסא. הוא עדיין ירצה לעשות זאת, אפילו אם באופן מוחלט וברור לא תהיה מכך שום תועלת - לא תועלת מעשית, לא תועלת רגשית, ואף לא תועלת מדומה.

איך יתכן מצב של רצון ללא שום סיבה הגיונית?

לפי אליעד, מצב זה אינו נתפס בהיגיון הרגיל, כי ההיגיון מכתיב שהאדם רוצה רק אם הוא חושב שיש סיבה או מטרה שתועיל לו. במקרה המתואר, האדם רוצה ללא שום סיבה, כלומר, רוצה באופן לא הגיוני לחלוטין. ההסבר לכך הוא שזהו מצב שמוגדר כמחלה, סוג של תקלה בתודעה, מצב שבו מערכת הרצון פועלת ללא כל הצדקה הגיונית. הרצון הופך לכפייתי, לא בשל איזושהי מטרה אלא סתם כך, מתוך דחף פנימי בלתי מוסבר ובלתי נשלט.

אליעד מדגיש כי הדבר עשוי להיראות כסותר את עצמו - הרי אם האדם באמת היה בטוח שאין שום הבדל בין המצבים השונים במציאות, לא היה אמור להיות לו שום רצון. ובכל זאת, האדם מוצא את עצמו רוצה. זהו פרדוקס שקיים בתוך התודעה האנושית.

האם קיים מצב הפוך שבו הכל משנה ובכל זאת האדם אינו רוצה?

כשם שיש מצב שבו האדם רוצה ללא סיבה הגיונית, יש גם מצב הפוך לחלוטין, שבו האדם רואה בבירור שמשהו משנה לו באופן משמעותי, ובכל זאת, הוא כלל לא רוצה לשנות או להשפיע עליו. זהו מצב שבו האדם, על אף שהוא רואה בבירור שמשהו חשוב, אינו מרגיש שום צורך לעשות פעולה לגביו. לדוגמה, ייתכן מצב שבו לאדם ברור לחלוטין שיש הבדל בין מצב של שפע למצב של מחסור, ובכל זאת לא אכפת לו ולא מתעורר בו שום רצון לפעול או לשנות את מצבו. גם זהו מצב בלתי הגיוני, שבו המציאות משנה לחלוטין ובאופן ברור, אך האדם אינו חש כל צורך לעשות עם זה דבר.

אליעד מגדיר את המצבים האלה כשני קצוות - מצב שבו האדם רוצה בלי סיבה הגיונית, ומצב שבו הכל ברור וחשוב, אך הוא אינו רוצה לעשות דבר. שני מצבים אלו הם מצבים לא הגיוניים - אחד מתוך "אכזריות" של הרצון, והשני מתוך סוג של "רחמנות", או אפתיה טוטאלית.

מדוע בכלל קיים מצב כזה שבו האדם רוצה בלי סיבה או לא רוצה למרות שיש סיבה?

הסיבה לקיום המצבים הפרדוקסליים הללו נעוצה במבנה הפנימי של התודעה. זהו מנגנון שקיים בתודעה האנושית ללא כל הסבר לוגי או רציונלי. לפי אליעד, זהו סוד הבריאה והמציאות עצמה - האפשרות לרצות ללא סיבה או לא לרצות אף על פי שישנה סיבה היא זו שיוצרת את המשחק של המציאות. ללא קיומה של אפשרות כזו, לא היה עניין בעולם, לא היה טעם, ולא הייתה התרחשות. זהו משחק בלתי הגיוני שהתודעה יוצרת לעצמה, ולכן גם הפתרון לא יכול להיות הגיוני.

כיצד נוצר העולם לפי אליעד כהן, ואיך זה קשור לפרדוקס הרצון?

אליעד מסביר שתופעת הרצון הלא - הגיוני דומה לבריאת העולם על ידי אלוהים. מדוע אלוהים ברא את העולם? אין לכך סיבה הגיונית, שכן אם אלוהים מושלם, אין לו שום חיסרון או צורך בשינוי. ואף על פי כן, העולם נברא. כך גם לגבי הרצון - הוא יכול להתקיים...