... מלמד את הגישה שבה במקום לברוח מהחיסרון או לנסות למלא אותו מבחוץ, יש להבין שהחיסרון עצמו יכול להפוך ליתרון על ידי שינוי תפיסתי פנימי. ההיגיון הוא כזה: כל תחושה של חיסרון
נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא ... אינו נעצר רק בהווה. הטענה היא שכאשר האדם מתבונן במשהו בהווה, הוא גם מעצב כביכול את העבר שלו כך שיתאים לתוצאה הנוכחית. לדוגמה, אם מסתכלים על קיר ורואים אותו כקיים,
נוצרת מציאות שבה בעבר כבר קרו אירועים שהובילו להיווצרות הקיר. אבל ההסבר לפי התורה הקוונטית הוא שכל האירועים הללו
נוצרים כזיכרון ברגע ההתבוננות. האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל
נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או ... בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד
נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את ... סיבתיות לא בהכרח אמיתית? לפי השיחה, האדם מניח שיש רצף זמן וסיבה ותוצאה. למשל, אם אני רוצה לחתוך נייר ואחר כך חותך אותו, האדם מקשר את הרצון והפעולה יחד. אבל אם כל רגע
נוצר מחדש, אין חיבור מחייב בין התמונות, והרצון לחתוך לא באמת מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד
נוצר עכשיו זיכרון של אתמול רציתי וחתכתי, אבל אי אפשר באמת להוכיח שרצף הזמן קיים אובייקטיבית. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על רצון ומאמץ? אם כל דבר מתהווה בכל רגע ... יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חווית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה
נוצרים כל הרגעים הקודמים כזיכרונות, ובעצם אין רצף אמיתי אלא תחושה של רצף. דוגמה שמובאת: אדם הולך ברחוב, רואה בית וחושב שאתמול גם ראה את אותו בית, אבל מי אמר שלא רק עכשיו
נוצר לו הזיכרון כמי שראה את הבית אתמול. האם כולם רואים בדיוק אותו שולחן ואותה מציאות? לפי השיחה, לא באמת אפשר להוכיח שכולם רואים אותו שולחן. האדם רואה אנשים ואומר הם ... אתה, אבל בפועל אתה המקור לחלום. מה התועלת בחקירה זו של אני ואלוהים? התועלת, לפי אליעד, היא שההבנה העמוקה יכולה לשחרר את האדם מהסבל שנובע מהאחיזה הנפרדת בדברים. אם הכל
נוצר כרגע, הרי שאין ממה לפחד, כי ממילא כל מה שקורה נובע מאותו מקור אינסופי. החוויה היא שאינך מאבד כלום, כי גם ככה שום דבר לא באמת שייך לך בנפרד. כיצד האמת קשורה לרצון ... רצון האל או הכוח הראשוני, אין שום הבדל בין נס לבין טבע, כי הכל קורה בכל רגע לפי מה שהכוח הזה מחליט. לכן גם תפילה, כביכול, אינה גורמת לאירוע לקרות, אלא האירוע והתפילה
נוצרים בו זמנית, על ידי אותה מהות. כיצד רבי נחמן משתלב בכל ההסברים האלה? אליעד מזכיר את רבי נחמן ומסביר שרבי נחמן דיבר על כך שלצדיקים יש עיני השם, כלומר, שכל גדול או מבט ... אם האדם באמת מבין את התהליך בשלמות, אין מה לפחד, כי הכל מתהווה בכל רגע, ואף אחד לא יכול לקחת ממך משהו שבכלל לא היה שייך לך. גם המוות לא מפחיד אם מבינים שהכל מתבטל
ונוצר עכשיו, ושבממד הגבוה אתה כבר המהות שאינה נגמרת. בפועל, בזמן שהאדם עוד לא תפס זאת בשלמות, הוא ממשיך לעבור דרך פחדים וחוויות שונות, עד שהוא מפנים שאין כל סיבה אמיתית ... או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת,
נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, כי מתברר שהכל חלק מאותו פוטנציאל אין סופי. מהי אחדות היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל ... פה עוד דברים, אבל התורה המדעית הזאת אומרת שכשאת לא מסתכלת לשם יש שם את כל הדברים, וכשאת מסתכלת לשם יש שם קיר, הבנת? זה גם מתחבר למה ששאלת פעם שעברה על הזמן, מי אמר שהוא
נוצר כל פעם מחדש. הרעיון אומר שהאדם בכל רגע יכול לחשוב רק על זמן ומקום אחד, אתה לא יכול בו זמנית להסתכל על שתי מקומות למשל אתה מסתכל ימינה אתה רואה קיר, וכשלא תסתכל ... הוא שכול הדברים נמצאים במצב האין סופי שלהם, במצב הלא מוגדר. זוהי למעשה התורה הקוונטית. הרעיון של הקריסה הקוונטית אומר שאתה גם משנה את העבר, כשאתה רואה עכשיו משהו הוא גם
נוצר בעבר. אני אתן לך דוגמה, למשל יש כאן קיר, ואני אומר לך שעד שלא הסתכלת לא היה פה קיר, אם אנחנו אומרים שהקיר
נוצר עכשיו, אז איך הוא
נוצר עכשיו? היה צריך לקרות משהו בעבר כדי שהוא יוצר, אז מה שהם טוענים שהתצפית של האדם בהווה יוצרת את האירועים בעבר, זה מה שהסברתי לך שגם העבר
נוצר עכשיו. עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו
נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע
נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי ... ויש אולי עולם אחר שכאשר מישהו מסתכל הוא רואה דברים שונים, זה עניין של הסתברות. אבל אני אתן לך תשובה אחרת, למה אני רואה תמיד מאחורי קיר? אבל זה לא נכון, זה בגלל
שנוצר לך זיכרון רציף, יכול להיות שכול הפעמים הקודמות לא היה קיר, אבל כעת
נוצר לך זיכרון שתמיד שכשהסתכלת אחורה
נוצר לך קיר. הכל
נוצר באותו רגע. אדם אומר שתמיד שכשהסתכלתי אחורה ראיתי קיר, אבל זה לא נכון, כי הזיכרון של העבר גם
נוצר עכשיו. זה אומר שאתה לא באמת יכול להוכיח שברגעים הקודמים אתה ראית קיר. למה זה חשוב להבין את מה שאני אומר? יש כאן עניין עם חווית הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב שאתמול גם ראה אותו, אבל זה כרגע
נוצר לך בתודעה, שאומרת לך שכרגע יש פה בית ושגם אתמול ראית את זה, אבל זה שאתה זוכר שאתמול ראית אותו, זה
נוצר עכשיו, עכשיו
נוצר שאתמול ראית את זה, אין פה רצף זה רק דמיון. עכשיו שאלת גם, איך זה שכולם רואים את אותו הדבר, והתשובה היא שזה לא נכון שכולם רואים אותו דבר. גם כאן אפשר לתת שתי תשובות ... זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו חושבים כמוך, זה למעשה
נוצר עבורך. אנחנו קיימים במחשבה שלך. מבחינה אובייקטיבית אתה לא יכול להוכיח אם אני קיים או לא, אתה יכול להוכיח שאתה חושב שאני קיים. אתה לא יודע אם אני באמת קיים. דוגמה, ... אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות בעצם הנוכחות שלי, כמו שהתמונה הזאת יוצרת את המציאות של עצמה, זה לא מבחינה שאני עושה את זה אקטיבי, תוך כדי זה שאני קיים, המציאות
נוצרת איך שהוא עבורי. אליעד: כולל הכל, עבר, הווה, רצונות הכל הכל. זה כמו שאתה בתוך חלום לדוגמה, הדבר היחיד שבאמת קיים במירכאות זה החולם. בחלום יש הרבה אנשים שעושים הרבה ...