... ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר
הזמן. נשאל: מהו
הזמן הכי רחוק שניתן להגיע אליו (בעבר עתיד) נשיב: X כלשהו. נפריך: לכל נקודה בציר
הזמן יש: עבר הווה עתיד. לכל נקודה בציר
הזמן יש: לפני אחרי. ולכן ציר
הזמן הוא אין סופי. נקשה: אולי לזמן עצמו יש נקודת התחלה, ואולי קיים רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן? נשיב: נניח לרגע שאכן לציר
הזמן שלנו יש נקודת התחלה, וכי היה רגע כלשהו שלפניו לא היה זמן. אך גם אם נאמר זאת, הרי שאנחנו תוחמים את ציר
הזמן שלנו בציר זמן אחר גדול יותר, כך שחזרנו לכך שציר
הזמן הוא נצחי ואין סופי. הסבר: ברגע ... אומרים כי יש לזמן נקודת התחלה, הרי שאנחנו בעצם אומרים כי ביחס לנקודה הראשונה בציר
הזמן, עדיין יש לפני ואחרי, דהיינו, לפני קיום ציר
הזמן שלנו ואחרי קיום ציר
הזמן שלנו. יש להבין: כי גם אם נאמר שציר
הזמן שלנו עצמו נברא, הרי שברגע שאנחנו אומרים שהוא נברא, באותו הרגע אנחנו אומרים שיש ציר זמן אחר גדול יותר שמקיף את ציר
הזמן שלנו. כך שבעצם אנחנו בסך הכל יוצרים ציר זמן אחר גדול יותר, אך אנחנו לא מעלימים בכך את
הזמן כולו. לומר
שהזמן נברא, פירושו לומר שציר
הזמן שלנו נברא, בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי ציר
הזמן האמיתי הוא הגדול יותר. ואז ממילא זה אומר, כי לציר
הזמן אין נקודת התחלה. בעניין ציר זמן שחיצוני לציר
הזמן שלנו, ראה כאן וגם כאן. דוגמה 3: מרחב
המקום. את כל מה שהובהר לגבי ציר
הזמן, ניתן להשליך על מרחב
המקום, שהוא מטבעו אין סופי. גם אם נאמר שלמרחב
המקום שלנו יש סוף, וכי הוא כולו נוצר במפץ הגדול מנקודה סינגולארית כלשהי, הרי שזה מכניס את מרחב
המקום שלנו לתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, שהוא כמובן אין סופי. בשורה התחתונה, בכל נקודה בציר
המקום, תמיד יהיה משהו אחר סביבה, דהיינו, מרחב מקום נוסף גדול יותר. גם אם נאמר שאי אפשר לנוע בפועל לכל נקודה במרחב
המקום, הרי שעדיין כן ניתן לנוע לכל נקודה במרחב
המקום באמצעות המחשבה, ולהבין כי מרחב
המקום הוא אין סופי. כי יש לזכור, כי גם אם נאמר שהוא סופי, הרי שהוא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר, וממילא מרחב
המקום האמיתי הוא אין סופי. בעניין מרחב ... כמובן תהיה אין סוף. וכל כיוב באין סוף דוגמאות נוספות... הערה: ניתן לנסות לומר שציר
הזמן מרחב