להלן רשימת טיפים לשכנוע ועקרונות שכנוע / חוקי שכנוע / העברת מסרים / שתילת מחשבות וכולי, שנכתבו כניתוח של שיחת שכנוע, שבוצעה כדי לשכנע מישהו לחשוב ולעשות דברים כלשהם.
הטיפים לשכנוע, לא נכתבו כאן ע"פ סדר החשיבות שלהם, אלא הם מוצגים ע"פ הסדר שלהם במהלך השיחה שנותחה. השיחה המקורית לא מוצגת כאן, מסיבות ברורות.
כמו כן, בכל אחד מהטיפים שיוצגו כאן, ניתן להרחיב ולהעמיק בו ולהבהיר לעומק את העיקרון שעומד מאחוריו ולפרט תתי מקרים של שימוש נכון בטיפ ובחוק השכנוע. ובכל מקרה, הטיפים נכתבו עבור המתבונן, כחומר למחשבה ולצורך העמקה נוספת.
ומי שיהיה יותר חכם וילמד את הדברים לעומקם / יעמיק בהם וכולי, הוא יוכל לעשות את כל הטריקים האלו, אפילו תוך כדי שיחה בזמן אמת (-:
להלן רשימת טיפים לשכנוע ואיך לשכנע אנשים:
בתהליכים של שכנוע, יש המון אפשרויות כיצד לשכנע את השומע. ולכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה. והחוכמה האמיתית היא, לדעת את האפשרויות ואת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. ולדעת מה האפשרות הטובה ביותר, בכל רגע נתון של השיחה. ולשכנע את השומע, בהתאם לאפשרות שהכי נכונה לאותו הרגע.
ולכן, צריך להכיר כמה שיותר דרכים. וצריך לדעת גם, מה היתרונות אבל גם מה החסרונות של כל שיטה. כדי לדעת להיות גמיש במהלך השיחה. וצריך לדעת לזהות אצל השומע, את המצב שבו הוא נמצא. ולדעת לצפות מראש את התגובה שלו, ולשכנע אותו בהתאם.
נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב בצורה כלשהי, ואתה יודע שהוא יביע התנגדות, ואז אתה תגיד לו אח"כ, תראה אולי בכל זאת אתה טועה, תחשוב שנית. במקרה כזה לדוגמה באפשרותך מראש כאשר אתה מציג את עמדתך, מראש אתה כבר יכול לומר לו, תחשוב על האפשרות שאולי כך או אחרת... כאשר המילה אולי, בעצם היא התשובה לתגובה המיידית שלו, לחוסר ההסכמה איתך. ובכך בעצם חסכת מראש קונפליקט מעל פני השטח.
כאשר אתה רוצה לגרום למישהו להסכים איתך, נסה ליצור אווירה טובה בינך לבינו במהלך השיחה. כגון לדוגמה על ידי שימוש בביטויים שיצרו ביניכם תחושת קרבה. זה יגרום לו להרגיש קרוב אליך, ולרצות יותר להסכים איתך.
ויש כמובן גם את ההפך, שלפעמים דווקא אם תהיה פורמאלי, דווקא אז יסכימו איתך יותר. והכל לפי הנסיבות.
אם אתה אומר למישהו משהו, ואתה רואה שהוא לא מאמין לך / מתקשה לקבל את דבריך, באפשרותך להסתייג / לצמצם את הסיפור שאתה מספר, לגירסה שתשדר לשומע יותר אמינות ושתקטין את הקונפליקט שלך מולו בשיחה.
אם אתה רוצה לגרום למישהו להרגיש קירבה ותחושה של קשר אישי, תשאל אותו שאלות אישיות ותתעניין ותביע עניין גם בחיים האישיים שלו, הן באופן יזום והן כתגובה לדברים שהוא משתף או כדרך אגב בהקשרים שקשורים לחיים האישיים שלו.
כאשר אתה מתעניין באדם שמולך ברמה האישית, הוא מרגיש בתת המודע שלו שאתה אדם קרוב אליו, שמתעניין בו גם ברמה האישית ולא רק ברמה הטכנית של נושא השיחה שלכם. ובנוסף, המוח של האדם חושב, שרק אדם קרוב באמת, רק הוא מביע עניין אישי בחיים האישיים שלך.
וכמובן, שצריך לדעת לעשות את זה בצורה מאוד עדינה ורגישה, שהשומע לא ירגיש מאויים, שלא ירגיש שאתה חטטן ושאתה דוחף את האף שלך למקומות לא רצויים ושלא ירגיש כלפיך דווקא תחושה של זרות.
אבל באידיאל, עליך להגיע למצב של פתיחות מול האדם השני, כדי שהוא ירגיש כמה שיותר קרבה רגשית אליך. במידה וזו אכן אסטרטגיית השכנוע המתאימה לסיטואציה, לשכנע באמצעות יצירת קרבה רגשית (ראפור).
וניתן לעשות כאן גם את הטריק הבא (ראפור), שאומר שאתה יכול לספר לו על דברים אישיים שלך, ובכך לשדר לו שאתה רואה בו דמות קרובה אליך ברמה האישית. וזה בעצמו גם עוזר בפני עצמו + זה גם יכול לגרום גם לו להיפתח מולך ברמה הרגשית האישית וליצור תחושה קרבה גדולה עוד יותר.
לכל בן אדם יש תפישת מציאות כלשהי. וכל בן אדם, יש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא אוהב אותם ויש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא לא אוהב אותם. החוכמה היא לדעת לזהות את החלקים שאותם האדם אוהב / לא אוהב, ולדעת להתאים את עצמך אליו לפי החלקים האלו. וזה כדי ליצור מולו אמון.
ואחדד, שלפעמים האדם לא אוהב רעיון מסוים שהוא חושב על המציאות, אבל עדיין הוא אוהב היבטים מסוימים מהרעיון הזה. או להיפך, שלפעמים האדם אוהב רעיון מסוים שהוא חושב אותו, אבל עדיין הוא לא אוהב היבטים מסוימים של הרעיון הזה. והחוכמה היא לדעת לזהות את החלקים האלו, ולהתאים את עצמך בהתאם.
כשאדם מספר על עצמו, מתוך הסיפור שלו אם אתה מקשיב היטב לסיפור שלו, אתה יכול לדעת מה הוא חושב על עצמו, מה הוא רוצה לחשוב על עצמו ומה הוא לא רוצה לחשוב על עצמו. ובהתאם, לתמרן אותו לפי הרצונות שלו ע"פ הצורך.
לפעמים האדם רוצה משהו והוא לא מבטא את זה, כי הוא חושב שאין אפשרות להשיג את זה. ולכן, כדי לדעת מה האדם השני רוצה, תן לו את התחושה שהכל אפשרי להשגה, ואז יהיה לו יותר קל לבטא את הרצון הפנימי שלו, בלי להגביל את עצמו רק לרצונות שהוא חושב שהוא יכול להשיג אותם.
לדוגמה: "אם היית יכול להשיג הכל / אם היית סופרמן / אם הכל היה יכול להשתנות / אם היה לך כוח בלתי מוגבל, מה אז היית רוצה לשנות / היית רוצה שישתנה". וכיו"ב, ניסוחים שמכניסים את האדם לאווירה שהכל אפשרי, ואז קל לו יותר לבטא את הרצון שלו.
לפעמים, כדי לנהל שיחה עם מישהו, צריך לדעת לשדר לו שמסכימים עם השטויות הלא הגיוניות שהוא אומר, כדי שיהיה אפשר להמשיך לשוחח איתו.
ז"א לפעמים השומע אומר איזה שטות ואיזה דבר לא הגיוני, שהוא חושב שהוא יודע שאתה לא תסכים איתו, ובכך בעצם הוא יצור מולך קונפליקט ויצליח לברוח מהשיחה ולהפסיק את השיחה. כי אחת הדרכים להתחמק משיחה, היא לפעמים על ידי זה שמעלים לשיחה איזה נושא, שאתה יודע מראש שלא תהיה עליו הסכמה מסיבה כלשהי, ובכך בעצם אתה גורם לפיצוץ של השיחה.
ולפעמים מישהו מכניס מוקש לשיחה, והוא בטוח שלא תסכים איתו, כדי שהוא יוכל לפוצץ את השיחה. ולפעמים החוכמה היא לדעת לזהות את המצבים האלו, ולדעת האם באמת אתה מוכרח להתעקש על האמת לגבי המוקש הזה, או שמא ניתן לבלוע את הצפרדע ובאפשרותך להתמקד בעיקר ולא לתת תוקף לפעולת ההסחה שמבצע הצד השני.
ולפעמים זה כרוך בכך, שאתה צריך גם לשדר שאתה מסכים עם דברים לא הגיוניים ושאינם יכולים להיות אפילו לא ברמה הלוגית. כגון כל מיני רעיונות פרדוקסאליים או רעיונות עם סתירות פנימיות. ועליך לדעת לזהות את המהות של השיחה, ולדעת לא להתעקש על מה שלא צריך להתעקש, כדי שתוכל להמשיך את השיחה, אל המטרה המרכזית שלה.
כאשר אתה מדבר עם מישהו, באפשרותך לשנות את קצב הדיבור (אינטונציה) שלך, לצורך העברת המסרים השונים. לדוגמה, כאשר אתה רוצה שהשומע יתמקד יותר במה שאתה אומר, אז לפעמים באפשרותך לדבר יותר לאט מקצב הדיבור הרגיל שלך, כדי שהשומע יתבונן יותר במה שאתה אומר. ולפעמים אם אתה רוצה לומר משהו, ושהשומע לא יתעמק בו יותר מידי, באפשרותך להעלות ולהאיץ את קצב הדיבור שלך, כדי שהשומע לא יתעמק יותר מידי במה שאתה אומר.
ולפעמים באפשרותך להאיץ את קצב הדיבור שלך, ותכף לדבר קצת יותר לאט, כדי לגרום לשומע להתרכז במה שאתה אומר לו כרגע, כדי שהוא יפסיק לחשוב על מה שאמרת לו קודם.
רק שצריך לשים לב גם לכך, שכאשר אתה מדבר לאט יותר, יש לשומע יותר הזדמנות לעבד את המידע שאתה מוסר לו, לטוב ולרע.
לפעמים אתה מציע למישהו לעשות משהו, כדי להשיג מטרה כלשהי. ולפעמים השומע יכול להביע התנגדות, להשגת המטרה שאתה אומר שהוא ישיג כאשר הוא יבצע את מה שאתה מציע. ואז באפשרותך להבהיר לפני / אחרי מה שאתה אומר, שמדובר על לתת לו אפשרות שאינה מחייבת אותו לממש אותה. ובד"כ אנשים מוכנים / רוצים שתהיה להם עוד אפשרות.
לדוגמה, נניח שהמוכר אומר ללקוח: "כשתקנה את הטלביזיה הזאת, אתה תחבר אותה גם לאינטרנט ותראה דרכה סרטים". ואז הלקוח יכול / עלול להביע התנגדות של "אבל אני לא רוצה / לא צריך / לא מעוניין לחבר את הטלביזיה לאינטרנט". או "אני בכלל לא רואה סרטים באינטרנט" וכיו"ב.
ואז לדוגמה ניתן לנסח את המשפט למשהו כגון", כשתקנה את הטלביזיה הזאת, תוכל / תהיה לך האפשרות / אם תרצה יתאפשר לך לחבר אותה לאינטרנט כדי לראות בה סרטים און ליין". וזה בעצם אומר ללקוח, שאתה...
הטיפים לשכנוע, לא נכתבו כאן ע"פ סדר החשיבות שלהם, אלא הם מוצגים ע"פ הסדר שלהם במהלך השיחה שנותחה. השיחה המקורית לא מוצגת כאן, מסיבות ברורות.
כמו כן, בכל אחד מהטיפים שיוצגו כאן, ניתן להרחיב ולהעמיק בו ולהבהיר לעומק את העיקרון שעומד מאחוריו ולפרט תתי מקרים של שימוש נכון בטיפ ובחוק השכנוע. ובכל מקרה, הטיפים נכתבו עבור המתבונן, כחומר למחשבה ולצורך העמקה נוספת.
ומי שיהיה יותר חכם וילמד את הדברים לעומקם / יעמיק בהם וכולי, הוא יוכל לעשות את כל הטריקים האלו, אפילו תוך כדי שיחה בזמן אמת (-:
להלן רשימת טיפים לשכנוע ואיך לשכנע אנשים:
בתהליכים של שכנוע, יש המון אפשרויות כיצד לשכנע את השומע. ולכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה. והחוכמה האמיתית היא, לדעת את האפשרויות ואת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. ולדעת מה האפשרות הטובה ביותר, בכל רגע נתון של השיחה. ולשכנע את השומע, בהתאם לאפשרות שהכי נכונה לאותו הרגע.
ולכן, צריך להכיר כמה שיותר דרכים. וצריך לדעת גם, מה היתרונות אבל גם מה החסרונות של כל שיטה. כדי לדעת להיות גמיש במהלך השיחה. וצריך לדעת לזהות אצל השומע, את המצב שבו הוא נמצא. ולדעת לצפות מראש את התגובה שלו, ולשכנע אותו בהתאם.
נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לחשוב בצורה כלשהי, ואתה יודע שהוא יביע התנגדות, ואז אתה תגיד לו אח"כ, תראה אולי בכל זאת אתה טועה, תחשוב שנית. במקרה כזה לדוגמה באפשרותך מראש כאשר אתה מציג את עמדתך, מראש אתה כבר יכול לומר לו, תחשוב על האפשרות שאולי כך או אחרת... כאשר המילה אולי, בעצם היא התשובה לתגובה המיידית שלו, לחוסר ההסכמה איתך. ובכך בעצם חסכת מראש קונפליקט מעל פני השטח.
כאשר אתה רוצה לגרום למישהו להסכים איתך, נסה ליצור אווירה טובה בינך לבינו במהלך השיחה. כגון לדוגמה על ידי שימוש בביטויים שיצרו ביניכם תחושת קרבה. זה יגרום לו להרגיש קרוב אליך, ולרצות יותר להסכים איתך.
ויש כמובן גם את ההפך, שלפעמים דווקא אם תהיה פורמאלי, דווקא אז יסכימו איתך יותר. והכל לפי הנסיבות.
אם אתה אומר למישהו משהו, ואתה רואה שהוא לא מאמין לך / מתקשה לקבל את דבריך, באפשרותך להסתייג / לצמצם את הסיפור שאתה מספר, לגירסה שתשדר לשומע יותר אמינות ושתקטין את הקונפליקט שלך מולו בשיחה.
אם אתה רוצה לגרום למישהו להרגיש קירבה ותחושה של קשר אישי, תשאל אותו שאלות אישיות ותתעניין ותביע עניין גם בחיים האישיים שלו, הן באופן יזום והן כתגובה לדברים שהוא משתף או כדרך אגב בהקשרים שקשורים לחיים האישיים שלו.
כאשר אתה מתעניין באדם שמולך ברמה האישית, הוא מרגיש בתת המודע שלו שאתה אדם קרוב אליו, שמתעניין בו גם ברמה האישית ולא רק ברמה הטכנית של נושא השיחה שלכם. ובנוסף, המוח של האדם חושב, שרק אדם קרוב באמת, רק הוא מביע עניין אישי בחיים האישיים שלך.
וכמובן, שצריך לדעת לעשות את זה בצורה מאוד עדינה ורגישה, שהשומע לא ירגיש מאויים, שלא ירגיש שאתה חטטן ושאתה דוחף את האף שלך למקומות לא רצויים ושלא ירגיש כלפיך דווקא תחושה של זרות.
אבל באידיאל, עליך להגיע למצב של פתיחות מול האדם השני, כדי שהוא ירגיש כמה שיותר קרבה רגשית אליך. במידה וזו אכן אסטרטגיית השכנוע המתאימה לסיטואציה, לשכנע באמצעות יצירת קרבה רגשית (ראפור).
וניתן לעשות כאן גם את הטריק הבא (ראפור), שאומר שאתה יכול לספר לו על דברים אישיים שלך, ובכך לשדר לו שאתה רואה בו דמות קרובה אליך ברמה האישית. וזה בעצמו גם עוזר בפני עצמו + זה גם יכול לגרום גם לו להיפתח מולך ברמה הרגשית האישית וליצור תחושה קרבה גדולה עוד יותר.
לכל בן אדם יש תפישת מציאות כלשהי. וכל בן אדם, יש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא אוהב אותם ויש חלקים בתפישת המציאות שלו שהוא לא אוהב אותם. החוכמה היא לדעת לזהות את החלקים שאותם האדם אוהב / לא אוהב, ולדעת להתאים את עצמך אליו לפי החלקים האלו. וזה כדי ליצור מולו אמון.
ואחדד, שלפעמים האדם לא אוהב רעיון מסוים שהוא חושב על המציאות, אבל עדיין הוא אוהב היבטים מסוימים מהרעיון הזה. או להיפך, שלפעמים האדם אוהב רעיון מסוים שהוא חושב אותו, אבל עדיין הוא לא אוהב היבטים מסוימים של הרעיון הזה. והחוכמה היא לדעת לזהות את החלקים האלו, ולהתאים את עצמך בהתאם.
כשאדם מספר על עצמו, מתוך הסיפור שלו אם אתה מקשיב היטב לסיפור שלו, אתה יכול לדעת מה הוא חושב על עצמו, מה הוא רוצה לחשוב על עצמו ומה הוא לא רוצה לחשוב על עצמו. ובהתאם, לתמרן אותו לפי הרצונות שלו ע"פ הצורך.
לפעמים האדם רוצה משהו והוא לא מבטא את זה, כי הוא חושב שאין אפשרות להשיג את זה. ולכן, כדי לדעת מה האדם השני רוצה, תן לו את התחושה שהכל אפשרי להשגה, ואז יהיה לו יותר קל לבטא את הרצון הפנימי שלו, בלי להגביל את עצמו רק לרצונות שהוא חושב שהוא יכול להשיג אותם.
לדוגמה: "אם היית יכול להשיג הכל / אם היית סופרמן / אם הכל היה יכול להשתנות / אם היה לך כוח בלתי מוגבל, מה אז היית רוצה לשנות / היית רוצה שישתנה". וכיו"ב, ניסוחים שמכניסים את האדם לאווירה שהכל אפשרי, ואז קל לו יותר לבטא את הרצון שלו.
לפעמים, כדי לנהל שיחה עם מישהו, צריך לדעת לשדר לו שמסכימים עם השטויות הלא הגיוניות שהוא אומר, כדי שיהיה אפשר להמשיך לשוחח איתו.
ז"א לפעמים השומע אומר איזה שטות ואיזה דבר לא הגיוני, שהוא חושב שהוא יודע שאתה לא תסכים איתו, ובכך בעצם הוא יצור מולך קונפליקט ויצליח לברוח מהשיחה ולהפסיק את השיחה. כי אחת הדרכים להתחמק משיחה, היא לפעמים על ידי זה שמעלים לשיחה איזה נושא, שאתה יודע מראש שלא תהיה עליו הסכמה מסיבה כלשהי, ובכך בעצם אתה גורם לפיצוץ של השיחה.
ולפעמים מישהו מכניס מוקש לשיחה, והוא בטוח שלא תסכים איתו, כדי שהוא יוכל לפוצץ את השיחה. ולפעמים החוכמה היא לדעת לזהות את המצבים האלו, ולדעת האם באמת אתה מוכרח להתעקש על האמת לגבי המוקש הזה, או שמא ניתן לבלוע את הצפרדע ובאפשרותך להתמקד בעיקר ולא לתת תוקף לפעולת ההסחה שמבצע הצד השני.
ולפעמים זה כרוך בכך, שאתה צריך גם לשדר שאתה מסכים עם דברים לא הגיוניים ושאינם יכולים להיות אפילו לא ברמה הלוגית. כגון כל מיני רעיונות פרדוקסאליים או רעיונות עם סתירות פנימיות. ועליך לדעת לזהות את המהות של השיחה, ולדעת לא להתעקש על מה שלא צריך להתעקש, כדי שתוכל להמשיך את השיחה, אל המטרה המרכזית שלה.
כאשר אתה מדבר עם מישהו, באפשרותך לשנות את קצב הדיבור (אינטונציה) שלך, לצורך העברת המסרים השונים. לדוגמה, כאשר אתה רוצה שהשומע יתמקד יותר במה שאתה אומר, אז לפעמים באפשרותך לדבר יותר לאט מקצב הדיבור הרגיל שלך, כדי שהשומע יתבונן יותר במה שאתה אומר. ולפעמים אם אתה רוצה לומר משהו, ושהשומע לא יתעמק בו יותר מידי, באפשרותך להעלות ולהאיץ את קצב הדיבור שלך, כדי שהשומע לא יתעמק יותר מידי במה שאתה אומר.
ולפעמים באפשרותך להאיץ את קצב הדיבור שלך, ותכף לדבר קצת יותר לאט, כדי לגרום לשומע להתרכז במה שאתה אומר לו כרגע, כדי שהוא יפסיק לחשוב על מה שאמרת לו קודם.
רק שצריך לשים לב גם לכך, שכאשר אתה מדבר לאט יותר, יש לשומע יותר הזדמנות לעבד את המידע שאתה מוסר לו, לטוב ולרע.
לפעמים אתה מציע למישהו לעשות משהו, כדי להשיג מטרה כלשהי. ולפעמים השומע יכול להביע התנגדות, להשגת המטרה שאתה אומר שהוא ישיג כאשר הוא יבצע את מה שאתה מציע. ואז באפשרותך להבהיר לפני / אחרי מה שאתה אומר, שמדובר על לתת לו אפשרות שאינה מחייבת אותו לממש אותה. ובד"כ אנשים מוכנים / רוצים שתהיה להם עוד אפשרות.
לדוגמה, נניח שהמוכר אומר ללקוח: "כשתקנה את הטלביזיה הזאת, אתה תחבר אותה גם לאינטרנט ותראה דרכה סרטים". ואז הלקוח יכול / עלול להביע התנגדות של "אבל אני לא רוצה / לא צריך / לא מעוניין לחבר את הטלביזיה לאינטרנט". או "אני בכלל לא רואה סרטים באינטרנט" וכיו"ב.
ואז לדוגמה ניתן לנסח את המשפט למשהו כגון", כשתקנה את הטלביזיה הזאת, תוכל / תהיה לך האפשרות / אם תרצה יתאפשר לך לחבר אותה לאינטרנט כדי לראות בה סרטים און ליין". וזה בעצם אומר ללקוח, שאתה...
050-3331-331