...עצמו בצורה מודעת שמה שהוא רוצה זה חשוב, מועיל, או בעל תועלת עבורו. מצד שני, אליעד מזכיר שלפעמים ניסיון לחזק רצון בצורה כפויה יכול דווקא להחליש אותו, כי ברגע שהאדם ישאל שאלות יותר מדי עמוקות, הוא עשוי לגלות שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, וכך להחליש אותו. לדוגמה, אם אדם רוצה להרוויח יותר כסף ויחשוב יותר מדי על למה בכלל אני צריך עוד כסף?, הוא עלול להגיע למסקנה שהכסף לא באמת חשוב לו, וכך הרצון שלו ייחלש. האם יש דרך מעשית לחזק את הרצון שלי? אליעד מציע דרך מעשית יותר לחזק את הרצון. לדבריו, על האדם לנסות...
...עדיין רוצה להימנע מסבל גדול יותר. הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעלה כאן הוא שגם כאשר נדמה לנו שאנחנו בנקודה הנמוכה ביותר של הסבל, תמיד אפשר לדמיין מצב גרוע יותר. כלומר, תמיד יש לנו דברים שעדיין טובים יחסית, גם אם קשה לנו לראות זאת. הוא נותן דוגמה נוספת: נניח שהכל אצלך רע מאוד, אבל אפשר להוסיף על זה כאב ראש, אפשר להוסיף לך כריתת רגליים, אפשר להוסיף לך סבל נוסף. האם היית רוצה את זה? ברור שלא. זה אומר שיש דברים במצבך הנוכחי שאתה עדיין מרוצה מהם, גם אם אתה לא מודע לכך. למה אנחנו מתמקדים ברע ומתקשים לראות...
...ולכן מאמינים שזה בלתי אפשרי. אנשים שלא ניסו לשנות כי אין להם עניין לשנות את נטייתם או שנוח להם עם המצב הנוכחי. תפיסות חברתיות ודתיות הטוענות שהנטייה המינית היא מחויבת, ולכן אי אפשר או אסור לשנותה. אליעד מתנגד לטענות הללו וטוען שהן אינן נכונות. הוא מדגיש שוב שכל דבר שהמוח האנושי רוצה או לא רוצה הוא תוצר של התניות פנימיות, ולכן אפשרי לשנות זאת. איך אפשר לשנות את הנטייה המינית? על פי אליעד כהן, השינוי בנטייה מינית מתאפשר כאשר מזהים את ההנחות וההתניות שגורמות לאדם להרגיש משיכה כלפי מין מסוים. הוא מדגים...
...הרצון שלו ולא מאפשר לו להשיג את מבוקשו. לדוגמה, הוא מביא את המקרה של גלעד שליט. לכאורה, מדינת ישראל באמת רצתה לשחרר אותו משבי החמאס, אך עדיין התהליך נמשך שנים ארוכות. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שאמנם הייתה כוונה ורצון לשחרר אותו, אך היו גם רצונות נוספים כמו להישאר מוסריים, להימנע מסיבוכים בינלאומיים, ולהתחשב בדעת הקהל. קיומם של רצונות נוספים הוא שהחליש את הרצון לשחרר אותו והביא לעיכוב. כיצד ניתן לזהות רצון אמיתי וחזק? כדי לבדוק האם הרצון שלך אמיתי, עליך לבדוק האם יש לך סיבה לכך שאתה רוצה את הדבר...
...במאמץ הבלימה או במאמץ הסטטי, התוצאות עלולות להיות הרסניות. המפרק עלול להיפגע או לצאת מהמקום בעקבות נפילה פתאומית של המשקל, כיוון שהשריר הוא זה שמגן על הגוף מתנועות פתאומיות ולא מבוקרות. זו הסיבה לכך שגם בירידה וגם בעצירה, השרירים שלנו ממשיכים להתאמץ כדי להגן על הגוף מפני פגיעה. כיצד שרירים מתאמצים גם בפעולות שאנחנו לא מודעים אליהן? אליעד מדגיש שבכל פעולה שאנחנו עושים - הרמת כוס, הנחתה חזרה על שולחן, החזקת חפץ כלשהו - השרירים מתאמצים תמיד באחת משלוש הדרכים שהוזכרו. אפילו כשנדמה לנו שאנחנו לא זזים...
...תביע הזדהות לחוסר האמון שלו בך ומתי תשדר פחות אמינות לחוסר האמון שלו בך. אם אתה אומר למישהו משהו, ואתה מרגיש ורואה שהוא הולך להתנגד למה שאתה אומר, באפשרותך להגיב לכך על ידי זה שתקדים תרופה למכה, ותביע אתה את ההתנגדות שלו לדבריך ותגיב על ההתנגדות שלו, עוד לפני שהוא הביע אותה. ובכך בעצם אתה חוסך ממנו לנקוט בעמדה מנוגדת לשלך. אם אתה רואה שמישהו אומר רעיון כלשהו, שאתה רוצה לגרום לו לחשוב אחרת מהרעיון שלו, לפעמים כדאי לגרום לו לקצר את הצגת העמדה שלו, כדי שהוא לא יחזק אצל עצמו את הדעה שלו, תוך כדי שהוא...
...- למה הוא מתקשה להסכים איתנו גם אם הוא היה מזהה שהעמדה שלנו נכונה. יכולות להיות לכך סיבות כמו פחד, התנגדות רגשית או תחושה שההסכמה איתנו תגרום לו לאבד משהו. הזיהוי והטיפול בשני ההיבטים האלה במקביל, מאפשר לנו לשכנע בצורה אפקטיבית יותר וליצור שינוי אמיתי בדעתו של האדם שאיתו אנחנו מתווכחים. מהי הדרך הנכונה לסכם את תהליך השכנוע? לסיכום, אליעד כהן מדגיש שכדי להצליח לשכנע אחרים, בין אם מדובר על מכירה, משא ומתן או דיונים אישיים, יש חובה להבין את שני ההיבטים המרכזיים: מה נכון בעיני הצד השני, ומה מרחיק אותו...
...יהיה האדם שמכיר את הפרטים הכי טוב / יודע להציג את הפרטים הכי טוב וכיוב. אבל לא בהכרח האדם הכי בכיר בחדר. ולפעמים המנהל ישב בצד וישתוק ויקשיב לשיחה, אבל מישהו אחר יוביל את הפגישה. ויש כאן עוד עניין. והוא, שככל שהמנהל יותר גדול, ככה הוא פחות מכיר את הפרטים הקטנים בכל דבר ודבר. שוב, ככל שהמנהל יותר בכיר ויותר רואה את הדברים מלמעלה, ככה בדרך כלל הוא פחות יכיר את הפרטים לפרטי פרטים. ולכן אם לדוגמה מדובר על פגישה מקצועית שבה צריכים להכיר משהו לפרטי פרטים ולהציג אותם, הרי שאם רוצים שיציג את המידע מי שמכיר...
...למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת? אליעד מבחין בין שתי פרספקטיבות: הראשונה היא פרספקטיבה יחסית, שבה אנו מקבלים את מושג הלמידה כעובדה קיימת וברורה. השנייה היא פרספקטיבה של אמת מוחלטת, שבה אנו מטילים ספק בעצם המושגים של יודע ולא יודע. הוא מסביר כי מפרספקטיבה מוחלטת, כל מושגי הידיעה והלמידה מוטלים בספק. לכן, אם האדם מחפש תשובה מוחלטת לשאלה כיצד מתבצעת למידה...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה העולם קיים? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי קשב וריכוז, ייעוץ נפשי מומלץ, קאוצינג מומלץ בנושאי מנטור לכסף ורכישת דירה למגורים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331