מוות משמעות החיים - כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? מהי תכלית החיים? מוות. חיים. כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? כיצד זה שאדם זוכר שבסוף גופו ימות , כיצד זה עצמו אמור לגרום לו לחיות טוב יותר? המוות גורם לאדם להתמקד במהות ולא בחיצוניות. זיכרון של המוות מאפשר לאדם להסיר מעצמו את התלות הרגשית שלו בצורה החיצונית של החיים ולהתמקד יותר במהות של החיים. שאלה: מה עדיף לקנות, חולצה שמחזיקה זמן רק יום אחד, או חולצה שמחזיקה זמן ... שנה. את מה האדם יקנה? תשובה: את מה שנשאר ליותר זמן. מה שאינו נצחי יכול למות. מה שהינו נצחי לא יכול למות. האדם יכול להחליף בגדים אך הוא ישאר אותו האדם. הגוף יכול להחליף חלקים אך הוא ישאר אותו הגוף. התודעה יכולה להחליף את הגוף אך היא תישאר אותה התודעה וכן הלאה. האדם מטבעו מחפש טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בגורמים חיצוניים. ככל שהטוב תלוי פחות בגורמים כלשהם, כך הוא טוב יותר. המוות של הגוף גורם לאדם לרצות ליהנות יותר כאן ועכשיו. המוות של הגוף דוחף את האדם ליהנות כבר עכשיו ולא לחכות לעוד 100 שנה. מה עושה אדם שחושב שזהו יומו האחרון עלי אדמות = מנסה ליהנות ככל האפשר ברגעים האחרים. מסקנה: ככל שהאדם זוכר טוב יותר את המוות של הגוף, כך הוא מחפש הנאה גדולה יותר בהווה. כאשר האדם מחפש הנאה גדולה יותר בהווה ולא מוכן להתפשר על ליהנות מחר, הדבר הזה דוחף את האדם בסופו של דבר לחפש הנאה בכל רגע. וכדי ... בכל רגע על האדם להגיע אל הטוב הפנימי שקיים בכל רגע. כך שהמחשבה על המוות של הגוף דחפה את האדם לחיפוש עצמי של הנאה מיידית, דהיינו, ההנאה הגדולה ביותר שקיימת בכל רגע ברמה הפנימית ביותר של המציאות. האדם מעדיף לקנות את מה שאי אפשר שיאבד לו. כאשר האדם מבין שהגוף אינו נצחי, זה מעביר את המחשבה שלו אל התודעה הפנימית, שהיא המהות הפנימית יותר של האדם. לדוגמה: אדם שמקור ההנאה היחיד שלו הוא הגוף + האדם יודע כי בעוד כמה שנים הגוף כבר לא יוכל לספק את אותה ההנאה = האדם מחפש הנאה שאינה תלוי בגוף. בסופו של דבר, המוות של הגוף, מזכיר לאדם כי הגוף הוא רק תופעה חולפת. המוות של הגוף מזכיר לאדם כי הגוף הוא אינו התכלית וכי התכלית היא דבר פנימי יותר ונצחי יותר. מוות הגוף = מוות החיצוני = מוות הבגדים = מוות הדבר הזמני = המעטפת החיצונית. החיים של התודעה = חיים פנימיים = מהות = נצח. בשורה התחתונה: המוות של הגוף גורם לאדם להסתכל על המהות של החיים ולא על החיצוניות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע לחיבור מלא למהות שלו, אצל אדם כזה המוות של הגוף הוא בדיוק כמו להחליף חולצה ולעבור מחדר אחד לחדר אחר. ומי שדוחף את האדם לחיפוש העצמי של המהות, זהו המוות. המוות מזכיר לאדם כי החיים של הגוף הם אינם התכלית, מאחר שהגוף בכל מקרה ימות. המוות של הגוף קורא לאדם לחפש תכלית אחרת שאינה הגוף עצמו. הרגשת הטוב הפנימי של התודעה = תכלית הפנימית = חיבור לטוב שבמציאות = חיבור למהות המאחדת של המציאות שהופכת את הכל לטוב אמיתי מצד עצמו. המוות = עוזר לאדם לחיות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקרב אותו אל המהות. ...

מוות חיים תכלית החיים - מהן המסקנות ממפגש עם אדם מת? מפגש עם אדם מת, היה מכניס את האדם החי לפרופורציות ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם. מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת. לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש. לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו. בתחנה הסופית לוקחים לאדם את הכל. לא משנה כמה האדם מתאמץ, הכל נשאר מאחור. אז למה להתאמץ ככ קשה. לפעמים האדם חושש מכך שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא עלול למות וכולי. למרות שבאמת זהו חשש מטופש, כי הרי בכל מקרה האדם ימות בסוף, אז מה החשש הגדול ככ?! הפחד מהמוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שמפחד למות. וזאת למרות שמצד האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר. מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חוויית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה. הדבר החשוב ביותר בחיים, הוא ... את החיים ולא כמה זמן האדם חי אותם. לחיות טוב באמת = ליהנות מכל רגע בשלמות. ליהנות מכל רגע בשלמות = ליהנות מהרובד הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות. כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית. כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית. חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר שאינו נצחי. הדבר הנצחי היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם. קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, שמצידו אין שום הבדל בין חי למת. חי או מת אלו רק מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך. מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים. מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל מציאות אחרת. התכלית של החיים היא ההתחברות ... זמניים שאינם נצחיים, הרי שהוא עדיין לא חי טוב באמת. יחד עם זאת, אם האדם מחובר לרובד הבסיסי ביותר והפנימי ביותר של המציאות, הרובד שבו אין שום הבדל משום סוג בין מוות לחיים, רק אז האדם נקרא חי באמת, כי אז טוב לו באמת מכל רגע באשר הוא. הדרך לפגוש אדם מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת . מפחד לעשות זאת? חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם המוות של הגוף שלך. אז למה להתחמק?! טוב יותר להקדיש מחשבה ולפתור את הפחד מהמוות בצורה מוחלטת. איך? על ידי הסתכלות על המציאות שלך דרך העיניים של המציאות עצמה. מהצד של המציאות עצמה אין הבדל בין המצב שבו אתה חי לבין המצב שבו אתה מת. הדבר דומה לנקודת המבט של חולם חלום על האנשים עולם שנמצאים בתוך החלום. כאשר האדם מצליח לחוות את החיים והמוות של גופו בצורה כזו, על ידי זה אינו חושש מהמוות כלל. כאשר האדם מסתכל על החיים ועל המוות בצורה כזו, ממילא הוא גם מסתכל על כל שאר המציאות בצורה כזו, דהיינו, מתחבר לתכלית האמיתית ולטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. כי מהצד של המציאות הכל טוב תמיד. אם תסתכל על עצמך דרך העיניים של המציאות, גם לך יהיה טוב תמיד. תחיית המתים אמיתית, היא לגרום לאדם שחושב שהוא זה דבר שיכול למות, להבין שהוא דבר שאינו יכול למות אלא קיים לנצח. דהיינו, לגרום לאדם להזדהות תודעתית עם המציאות, ולראות את האני במציאות עצמה. ...

רצון למות רצון להתאבד רצון לישון רצון לברוח רצון להיעלם - מהם? ומה הפתרון? רצון לישון עייפות כרונית. רצון למות. רצון להתאבד. רצון לברוח. רצון להיעלם. מהי מהותם של הרצונות האלו? מהו השורש שלהם? ומה עושים? מי שיתבונן יראה, כי המהות של כל הרצונות הנל היא אחת. האדם ... רוצה לא להיות. רצון לישון = האדם לא מוצא שום עניין במציאות, מרגיש משועמם, עייף נפשית, רוצה לברוח ולישון. רצון למות להתאבד = הרצון להיעלם ולברוח מהחיים ומהמציאות. רצון לברוח להיעלם = האדם רוצה לא להיות קיים להיות כלום. השורש של כל הרצונות האלו הוא אחד ויחיד. כל הרצונות ... בכל הרצונות האלו, הוא יגלה שבאמת כל הרצונות האלו דוחפים את האדם למקום הטוב ביותר שיכול להיות. הסבר: המצב התודעתי הטוב ביותר שאדם יכול להגיע אליו, תחושת השלמות המושלמת, היא תחושת הרמוניה מוחלטת של האדם עם המציאות. כאשר האדם בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, הוא אינו חסר דבר וממילא נהנה מכל דבר כפי מה שהוא. להיות בהרמוניה עם המציאות = להתמזג עם המציאות = לבטל את האני הנפרד מהמציאות = להיעלם אל תוך המציאות = להיות כלום כלפי המציאות = להיות באחדות עם המציאות. כאשר אין לאדם אגו, הרי שהוא מאושר באמת, מאחר ששום דבר לא ... ואינו רוצה שום דבר שאין לו. השורש של הרע, הוא האגו והגאווה של האדם. כשאין אגו, אז הכל טוב תמיד. הרצון להתאבד למות, שורשו הוא הרצון להרוג ולהעלים את האני האגו של האדם. זהו השורש של הרצון למות. כאשר אדם רוצה למות, הוא בעצם רוצה להיפטר מהאגו שלו ומהרצון המתמיד שיש לו שאינו יודע שבע. הרצון לישון גם הוא סוג של רצון לברוח מהמציאות, הרצון לא להיות קיים, הרצון להיעלם ... של כל הסיבות, אז ממילא הוא מבין מה טוב בכל דבר. כל זמן שהאדם אינו מבין מה טוב בכל דבר, הוא תמיד יחפש לברוח למות להיעלם וכולי, מאחר שהרצון של האדם משגע אותו. אך כאשר האדם מגיע לסיבה של כל הסיבות ורואה את הטוב שיש בכל דבר, ממילא הרצון של האדם נעלם מעצמו = שלמות. ...

... המתים - מהו מוות אמיתי? איך להחיות מתים? תחיית המתים. הצלת חיים. רצח. חיים. מוות . סנגוריה. קטגוריה. מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים? בכל דבר שיש במציאות יש טוב שמחייה אותו. הסיבה שבגללה כל דבר קיים, הוא הטוב שיש בו. אם לא היה בדבר משהו טוב באמת, הדבר לא ... בכל דבר. לעומת זאת, כאשר האדם אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר, הרי שהוא כמו מת חי. מצד אחד הוא חי, אך מצד שני הוא נחשב מת. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = תחיית המתים. כאשר האדם מחפש את החיסרון שיש בכל דבר = להרוג את הדבר = רצח. בכל דבר יש דבר טוב שמחייה אותו. ... דבר = מחייה את הדבר = הצלת חיים. סיכום: רצח = לראות את הרע שיש בדבר = האדם מת חי. הצלת חיים = האדם רואה את הטוב שבדבר = הצלת חיים. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה נוצרת תחיית המתים = נפשו של האדם קמה לתחייה ...

... - איפה היה אלוהים בשואה? מהי נקודת האמת של הכחשת השואה? אלוהים בשואה, אלוהים מת בשואה, איפה אלוהים בשואה, אלוהים בזמן השואה, איפה היה אלוהים בזמן השואה היכן היה אלוהים בשואה? ומהי נקודת האמת והטוב שיש בהכחשת השואה? כפי שכבר ביארתי המציאות שמהווה את הכל בכל רגע מחדש היא אלוהים. היכן היה אלוהים בשואה? תשובה: אלוהים עשה את השואה עצמה. אם לא רצונו של אלוהים לא הייתה השואה. מדוע עשה אלוהים את השואה? תשובה בדיוק מאותה הסיבה שהוא עושה כל ...

... מוות פחד ממוות - ממה נובע פחד מהמוות? איך להתמודד עם פחד מוות? חיים לאחר המוות חיים אחרי החיים חיים אחרי המוות מהו פחד מוות? וממה נובע הפחד מהמוות? מי שמפחד למות אינו יכול לחיות. חיים עם פחד אינם חיים. כל זמן שיש לאדם פחד כלשהו ממשהו כלשהו, הרי ... דבר כלשהו, הוא הופך להיות עבד של הדבר ושל הפחד שלו. כל זמן שהאדם מפחד למות, הרי שמה שמניע אותו כל הזמן זה הפחד למות. מי שיתבונן יראה כי המרדף של אנשים אחרי כסף, מהותו העיקרית היא תחושת הביטחון שהוא ... ואם אדם מחפש ביטחון, הרי שיש לו פחד. ואם יש לו פחד, הרי שהוא אינו מאושר. בעלי חיים אינם מפחדים למות. הם לא רוצים למות ולא רצים אל המוות, אך הם אינם מפחדים למות. בעלי חיים מפסיקים לאכול ברגע שהם שבעים. בעלי חיים אינם חוסכים כסף למחר, אלא רק למה שצריך לאותו הרגע. בעלי חיים אינם מוטרדים ממה שיהיה בעת זקנה. בעלי חיים אין להם את הפחד הדמיוני של האדם מפני המוות. זא בעל חיים ימנע מסכנה וממוות רק אם זה משהו שהוא הישרדות מיידית, בגלל שהוא רוצה לחיות בדיוק כמו שאדם רוצה לחיות. אך הוא לא מונע על ידי הפחד מהמוות. הדרך הטובה ביותר לראות את זה, היא שבעלי חיים אינם צדים אלא אם כן הם מרגישים סכנה או כאשר הם רעבים. מדוע האדם מפחד מהמוות? האדם מפחד מהמוות מכמה סיבות. ראשית האדם אינו יודע מה קורה אחרי המוות, ומשום כך הוא מפחד מהלא נודע. האם הפחד מוצדק? ברור שלא. אולי המוות טוב יותר, אז מדוע לפחד ממנו? מדוע האדם אינו יודע מה קורה אחרי המוות? תשובה: משום שהוא אינו יודע מי הוא באמת. האדם מפחד מהמוות רק משום שהוא אינו מבין בשלמות מהי המהות של

... מוות שלמות עצמית - כיצד חוסר שלמות עצמית יוצר פחד מהמוות? המוות הוא חלק מהחיים והחיים הם חלק מהמוות. וגם המוות וגם החיים, הם חלק מהרצף של הלידה מחדש והמוות. כל הדברים בעולם נולדים ומתים מחדש בכל פעם ופעם. כל דבר שיש בעולם, יש אצלו מחזוריות של חיים ומוות. ואפילו רגעי הזמן מתים בכל רגע, ובכל רגע נולד רגע חדש של זמן, שמחליף את הרגע הקודם של הזמן שכבר מת. ובעקרון, כל שינוי של כל דבר, הוא סוג של מוות עבור הדבר הקודם, והוא סוג של לידה מחדש, עבור השינוי החדש והמצב החדש. וכל הדברים משתנים כל הזמן, וממילא הכל מת ונולד בכל רגע מחדש. ואם כן, המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. ואחד הדברים היותר וודאיים בחיים של האדם, זה שסופו למות. ואף על פי כן, רוב בני האדם חיים בהכחשה מוחלטת לכך שבסוף מתים. והאדם מפחד לדבר על המוות ומפחד לחשוב על המוות. וגם מי שהוא כבר זקן עם רגל אחת בקבר, גם הוא מפחד לחשוב על המוות. והאדם רוצה לחיות באשליה שהוא ימשיך לחיות לנצח. ואמר האומר, שהחיים הם מחלה סופנית, כי בסוף מתים. ולחיות זה מסוכן, כי בסוף מתים. וסופו של האדם למות. וברגע שתינוק נולד, הרי שכבר יודעים מראש שהוא ימות. וכאשר חוגגים לאדם יום הולדת ושרים לו ושמחים עבורו שהוא גדל בשנה, הרי שבעצם חוגגים את זה שיש לו פחות שנה אחת לחיות, ושהוא התקרב אל המוות בשנה נוספת. ורוב בני האדם, יש להם פחד מוות מלחשוב על המוות. וכפי שאמר האומר, שהציפייה למוות, קשה מהמוות עצמו. כי למות, מתים פעם אחת, אבל המחשבה על המוות, היא הרבה יותר קשה מאשר המוות עצמו. ורוב בני האדם מדחיקים ומכחישים את זה שבסוף גם הם ימותו ויעזבו את העולם. וכאן נסביר, כיצד השלמות העצמית של האדם בחייו כאן בעולם הזה, כיצד גם היא משפיעה על הפחד של האדם מהמוות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהסיבות המרכזיות לכך שהאדם מפחד למות, היא משום שהוא אינו יודע איך לחיות. כי כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, אז הדבר הזה גורם לכך, שבתוך תוכו הוא חושב שאולי הוא ... נכונה כפי מה שהוא אמור לחיות. ומאחר שכל דבר גורר אחריו תוצאה כלשהי, אז האדם בתוך תוכו חושש מאיזה גהינום שמחכה לו אחרי המוות, כעונש וכנקמה על כך שהוא לא חי כאן בעולם הזה, כפי מה שהוא היה אמור לחיות. ואם האדם היה יודע בוודאות מהי תכלית חייו, ויודע ... עצמית אמיתית, דהיינו, אם האדם באמת היה שלם עם כל דבר ודבר שהוא עושה, ממילא הוא לא היה מפחד שמישהו יתנקם בו אחרי שהוא ימות, ושאולי הוא יכנס לגהנום כלשהו אחרי המוות. כי יש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים. כי רוב בני האדם נדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים. וכל אחד מנסה לחיות ...

... קיומיות ופחדים חרדת מוות - האם אפשר לצאת מכל סוג של פחד ושל חרדה? ובו יתבאר העניין של הפחד ושל החרדה. ויתבאר, האם באמת ... האדם ללמוד לחיות עם חלק מהחרדות שלו. ושהאדם לא באמת יכול להתגבר על כל החרדות שלו, כגון לדוגמה חרדות קיומיות חרדת מוות וכיוב. ובכך הם בעצם מייאשים את האדם למצוא את הדרך לגור בגן עדן. כי החרדות של האדם, הן עצמן ...

... החיים - חכם רואה את הנולד? ומה קורה כאשר הנולד הולך למות? במאמר הזה נדבר קצת על החיים ועל המוות. נדון קצת בשאלת מהי מהות החיים ומטרת החיים. ובסופו של דבר ניתן את הדרך להתמודד עם הבעיה. סוף מעשה במחשבה תחילה והחכם רואה ... נראה שיש כאן נושא מאוד חשוב להתבוננות, והוא שמי שיסתכל קדימה על הנולד של כל החיים, הוא בעצם יראה את המוות. כי סוף כל אדם למות. וכאשר האדם נולד, הוא מיד מתחיל לצעוד ולהתקרב אל המוות. ולמרות שהאדם אכן גדל ומתפתח כאדם, הרי שסופו של האדם למות בכל מקרה. וכמו שהאדם נולד, כך גם הוא ימות. והחכם שעיניו בראשו ושהוא רואה את הנולד, הוא בעצם רואה שהנולד הזה הולך למות. כי כאשר האדם נולד, הרי שהוא לבסוף ימות. ומצד האמת, כל דבר שנולד בעולם סופו למות. כי לכל דבר שיש בעולם, כשם שיש לו התחלה, כך גם יש לו סוף. וכל הדברים שיש בעולם שלנו, הם לא קבועים. אלא יש להם התחלה ויש להם גם סוף. כך שסוף כל הדברים למות, מאחר שהדברים משתנים כל הזמן והם אינם נצחיים. וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה של המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שבסופו של דבר החיים מסתיימים בכל מקרה, אכ מה התכלית של כל החיים האלו? ... אבל כל זמן שהאדם עוד לא הגיע לנקודה הזאת, שבה שאלת תכלית החיים לא מעסיקה אותו, הרי שכאשר הוא מסתכל על המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מאחר שסוף האדם למות, ממילא מהי תכלית החיים? ומאחר שהשאלה הזאת היא מציקה וטורדנית, לכן יש המון אנשים שחיים בהכחשה גמורה של המוות. כי יש אנשים שחיים את חייהם בצורה כזו, שניתן לחשוב שכאילו הם הולכים לחיות לנצח. כי יש כאלו שהם מתכננים תוכניות בצורה כזו, כאילו הם הולכים להשתקע כאן עוד שנים ארוכות. למרות שבאמת בכל רגע ורגע האדם מתקרב אל נקודת המוות שלו, שבה הוא יצטרך לעזוב כאן וכולי. והמחשבה של האדם על המוות, לא מאפשרת לאדם ליהנות בחיים באמת. משום שבכל פעם שהאדם זוכר שסופו למות, הרי שזה גורם לכך שהוא ייהנה פחות ממה שיש לו כרגע. והדבר דומה לאדם שמביאים לו מתנה, ומזכירים לו שהוא צריך להחזיר את המתנה ... שההנאה שלו מהטיול דועכת. וכך גם כאשר האדם מסתכל על החיים שלו, וכאשר החכם רואה את הנולד ורואה שסוף הנולד למות, על ידי זה הוא מפיק פחות הנאה מהחיים שלו, משום שהוא מבין שגם הוא יאלץ לעזוב כאן בבוא היום. ומשום כך רוב בני האדם בעולם חרדים מלחשוב על המוות. ורוב בני האדם בעולם חיים בהכחשה של המוות. משום שזיכרון יום המוות, גורם להם לתהות מהי תכלית החיים. ומאחר שאין להם תשובה לשאלה הזאת, אז הם בוחרים פשוט לשכוח את זה שלבסוף צריך האדם למות. והחכם האמיתי הוא זה שהוא מסתכל על התכלית של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל תמיד על הסוף של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל גם על המוות של זה שנולד. ואף על פי כן, החכם האמיתי חי חיים טובים באמת. וזה משום שהחכם האמיתי מסתכל על התכלית הסופית של כל הדברים בעולם. כי המוות הוא אומנם התכלית והסוף של האדם, אבל הוא לא התכלית של כל הדברים בעולם. כי גם לעולם כולו יש תכלית. והחיים של האדם, הם רק תהליך אחד בתוך כל התהליכים שמתרחשים בעולם. והחכם האמיתי הוא מסתכל על התהליך של החיים ושל המוות, מתוך נקודת מבט שמסתכלת על התכלית של התהליך הכללי שכולל בתוכו את כל התהליכים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם רק תתי ... בעולם ניתן להסתכל עליהם כעל תהליך אחד, שיש לו סיבה מדוע הוא מתרחש, ויש גם תוצאה סופית להיכן הוא מתקדם. והמוות של האדם, הוא רק מקרה פרטי בתוך אין סוף תהליכים אחרים, שהם כולם תתי תהליכים של תהליך אחד גדול יותר, שהוא מטרת הקיום של ... הוא מסתכל תמיד על התכלית של כל דבר, אבל הוא מסתכל לא רק על התכלית האישית שלו באופן אישי, דהיינו, על המוות האישי שלו, אלא הוא מסתכל על החיים ועל המוות האישי שלו, מתוך נקודת מבט של התמונה המלאה, דהיינו, כעל חלק מתהליך אחר גדול יותר. ומי שרוצה להבין איזה דבר בכל תחום, עליו ... המלאה, ועל ידי זה הוא מבין את המהות של החלקים של הפאזל. ולכן החכם האמיתי כאשר הוא מתבונן על עניין המוות, הוא מתבונן עליו מתוך הסתכלות והבנת התהליך הכללי כולו, של כל המציאות כולה. והתכלית הסופית האמיתית, היא לא ה

... החיים ועל המוות תכלית החיים משמעות החיים פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1 במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי עפ ההיגיון ועפ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, הוא רק יום אחד. עולם שבו האדם נולד כאדם ... שבו הוא נולד. ונשאל את השאלה, האם בעולם כזה שבו האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל. וכאשר לדוגמה אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב ... מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן ... בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי נפרד ממחזוריות החיים? ועל האדם לזכור תמיד, שאחרי שהוא מת, הוא חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהוא נולד. ויהיה אשר יהיה המצב הזה, בכל מקרה האדם כבר היה במצב הזה. זא אילו ... מאז ומעולם ללא נקודת התחלה, אז אולי היה הגיוני לחשוש מהמוות. משום שהוא היה מצב שהאדם עוד לא היה בו. ואז האדם בעצם היה מפחד מהבלתי נודע. אבל מאחר שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, אכ לא ממש ברור למה האדם מפחד ככ מהמוות? ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. זא האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד מהמוות. כי האדם מסיבות שונות פשוט מניח שאם כולם מפחדים מהמוות, אז כנראה שזה מוצדק לפחד מהמוות. למרות שעפ ההיגיון הבסיסי, אין שום טעם לפחד מהמוות, כי החיים הם בכל מקרה לא יותר מאשר דבר זמני. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, כאשר ילד קטן נולד וכולם חוגגים את ... אדם התחיל לחיות, בעצם הם חוגגים על כך שעוד אדם התחיל למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות כמו חולה סופני ממש. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל המוות. ואם האדם לא מתקרב אל המוות, אז ה