איך לפתח את השכל ולהיות חכם יותר?

הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג כאן הוא שבן אדם שמעוניין להיות חכם יותר חייב לפתח את ההרגל לשאול שאלות ולבקש הסברים, אפילו כאשר נדמה לו שכבר הבין את השאלה או כאשר הוא חושב שהתשובה כבר ברורה לו. התרגול המרכזי שהוא מציע הוא שאדם יציב לעצמו משימה: במהלך היום, כאשר מישהו שואל אותו שאלה, במקום לרוץ לתת תשובה מיידית, הוא צריך לנסות לבדוק האם יש בשאלה משמעות כפולה או חוסר בהירות. הוא ממליץ לעשות זאת לפחות עשר פעמים ביום. המטרה כאן היא להכריח את האדם להתרגל לחשוב בצורה יותר ביקורתית ועמוקה, להבין את השאלות עד הסוף, וכך גם לפתח את השכל שלו.

מדוע חשוב להגיד "לא הבנתי" גם אם זה לא נעים?

אנשים באופן טבעי נמנעים מלהגיד "לא הבנתי" כי זה נותן להם תחושה של טיפשות, או שהם לא מספיק חכמים. אך אליעד כהן מדגיש שדווקא היכולת להגיד "לא הבנתי, תסביר לי שוב" היא היכולת שמפתחת את החשיבה ואת החוכמה. היכולת הזו מחייבת את האדם להיות מוכן להיות "טיפש", כלומר, להכיר בזה שהוא לא יודע הכל ולא מבין הכל מיד. לדעתו של אליעד, אדם חכם באמת הוא זה שמוכן לקחת סיכון חברתי ולהודות בפני אחרים שהוא לא הבין או שהוא צריך הסבר נוסף.

איך לשפר את יכולת השיחה ולפתח את הדיון?

אליעד מציע לא רק לשאול שאלות נוספות על השאלה שנשאלה, אלא לבקש הסבר נוסף ממי ששואל את השאלה המקורית. במקום לענות מיד, כדאי לעצור ולשאול את השואל למה בדיוק הוא מתכוון. לדוגמה, אם מישהו שואל: "למה אתה לא עושה את זה?", במקום לתת תשובה מיד, אפשר לשאול: "למה אתה מתכוון כשאתה אומר 'את זה'?". השאלות הנוספות האלה מייצרות דיון עמוק יותר ומובילות להבנה טובה יותר של הנושא הנדון.

מהי המשמעות של "תרתי משמע" ואיך היא תורמת לפיתוח החשיבה?

הדגש של אליעד כהן על "תרתי משמע" הוא מרכזי בהרצאה. הוא מסביר שהרבה שאלות או משפטים מכילים בתוכם משמעויות שונות או יכולות להיות מפורשות במספר דרכים. כאשר בן אדם מתרגל לעצור ולחשוב האם יש לשאלה או למשפט שנאמר יותר ממשמעות אחת, הוא בעצם מתרגל את החשיבה שלו להיות יותר גמישה ועמוקה. אליעד מדגים שכשמישהו מבקש "לקנות חלב", אפשר לשאול "איזה חלב?" או "איפה לקנות חלב?", ובכך להבהיר את המשמעות המדויקת ולמנוע טעויות הבנה.

איך להבדיל בין אמירה "לא הבנתי" לבין "למה אתה מתכוון"?

אליעד כהן מדגיש שיש הבדל חשוב בין שתי האמירות הללו:

• "לא הבנתי" - משמע שהבעיה היא אצל המקשיב, שהוא לא הצליח להבין את מה שנאמר.
• "למה אתה מתכוון?" - משמע שהבעיה היא אצל הדובר, שהוא לא הסביר את עצמו היטב או לא שאל בצורה נכונה.

הבחירה בין שתי האמירות תלויה במטרה של השואל. אם האדם רוצה לקחת אחריות על חוסר ההבנה, הוא יבחר לומר "לא הבנתי". אם הוא רוצה להעביר את האחריות למי ששואל או מסביר, הוא יאמר "למה אתה מתכוון?". אליעד מסביר שהיכולת להבחין בין שני מצבים אלו ולהשתמש בכל אחד מהם בצורה מודעת היא חלק מלהיות חכם.

איך להשתמש בשאלות כדי לפתח אינטראקציה טובה יותר בשיחה?

אליעד כהן מציע שאם רוצים לפתח שיחה, כדאי לשאול שאלות שגורמות לאדם השני להרחיב ולהסביר את דבריו, כמו: "האם אתה יכול להסביר שוב?" או "למה בדיוק אתה מתכוון?". אך הוא מזהיר שלא לעשות זאת בצורה אוטומטית מדי או מלאכותית, אלא כאשר באמת קיימת חוסר בהירות. המטרה היא לגרום לצד השני לחשוב ולדבר יותר, ובכך השיחה נעשית עשירה ומעמיקה יותר.

האם לשאול שאלות תמיד טוב לפיתוח השכל?

אליעד כהן מדגיש שגם לשאול שאלות צריך להיות בצורה חכמה. הוא מציע לא להפוך את התרגול הזה לאוטומטי מדי. השאלות צריכות להיות רלוונטיות ואמיתיות ולא רק כתרגיל טכני. הוא מדגיש שחשוב להשתמש בשאלות על מנת להבין טוב יותר את הדברים, ולא רק בשביל לשאול באופן מלאכותי, כי אז לא מתרחשת התפתחות אמיתית של השכל.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של שאילת שאלות ובירור מעמיק של דברים כדי לפתח את היכולת השכלית, התקשורת והחשיבה הביקורתית. הוא מציע תרגול יומיומי ברור שבו האדם לומד לשאול שאלות ולבקש הבהרות, להיות מוכן להודות באי - הבנה, וכך להפוך לאדם חכם יותר ובעל יכולת חשיבה מפותחת יותר.