איך לחשוב נכון יותר ולפתח את השכל?

כדי להיות חכם יותר, אליעד כהן מסביר כי על האדם ללמוד כיצד לחשוב נכון. חשיבה נכונה פירושה בראש ובראשונה להבין את השאלה לפני שממהרים לתת לה תשובה. הטעות הנפוצה שאליעד מציין היא שאנשים נותנים תשובות לשאלות שהם לא הבינו עד הסוף. הם חושבים שהם הבינו, ולכן נותנים תשובה מהירה, אך למעשה לא בדקו את השאלה לעומקה, מה שיוצר הרבה מאוד בעיות בהמשך.

לדוגמה, כשמישהו שואל שאלה, האדם מרגיש שיש לו חיסרון, שכן השאלה מצביעה על משהו שהוא אינו יודע. במקום להתמודד עם חווית חוסר הוודאות והחיסרון, הוא מיד נותן תשובה, אפילו אם אינה נכונה או מדויקת. הסיבה לכך היא הקושי הנפשי להתמודד עם אי - ודאות, מה שגורם לו למהר ולנסות לסגור את החיסרון מיד. אלא שהתשובה המהירה הזו לעיתים קרובות לא פותרת את הבעיה, כי היא לא מתייחסת למהות האמיתית של השאלה שנשאלה.

למה אנשים לא בודקים את השאלה לפני שהם עונים?

הסיבה המרכזית לכך שאנשים לא בודקים את השאלות לעומק היא הפחד לגלות שהם לא יודעים. אליעד מסביר שכדי לבדוק את השאלה באמת, האדם חייב להיות מוכן להודות באפשרות שאולי הוא טועה או לא מבין. אך בגלל האגו, אנשים נמנעים מלהודות בכך שהם טיפשים או לא מבינים. למעשה, ההכרה בטיפשות או בחוסר הידע היא התנאי ההכרחי להתפתחות השכל.

אליעד מדגים זאת במצב שבו שואלים אדם שאלה, והוא מיד נותן תשובה בשלוף, בלי לבחון לעומק את משמעות השאלה. הוא עושה זאת כדי לא להרגיש את אי - הנעימות שבאי - ודאות, וכך הוא בעצם מונע מעצמו להתפתח. אדם כזה יישאר תמיד מוגבל בחשיבתו, כי הוא אינו מוכן לבחון מחדש את מה שהוא חושב שהוא יודע.

מדוע חשוב להודות שאינך יודע?

אליעד כהן מסביר לעומק את החשיבות בהודאה באי - ידיעה. הוא אומר שהמפתח לחכמה הוא לא לפחד להרגיש טיפש, אלא להודות בכך שבאמת אולי אינך יודע. אדם שפתוח לאפשרות שהוא טועה, מסוגל לבדוק מחדש את ההנחות והאמונות שלו. הוא מסוגל לקחת משהו שהוא חושב שהוא מבין, ולהתחיל לבדוק אותו ברצינות, לפרק אותו לגורמים, ולנסות לראות איפה בדיוק נמצאת הטעות שלו. בכך, החשיבה שלו מתפתחת, והשכל שלו הופך לחד יותר ועמוק יותר.

לדוגמה, אליעד נותן תרגיל פרקטי: לקחת כתבה מהעיתון שהאדם בטוח שהבין, ואז לעבור עליה שוב מילה במילה, כדי לגלות היכן בדיוק הוא פספס, ואולי הבין משהו בצורה לא מדויקת. הרעיון הוא שבאופן תמידי יש לשמור על גישה ספקנית וביקורתית כלפי מה שאתה חושב שאתה יודע. השאלה "אולי לא הבנתי נכון?" צריכה להיות במרכז החשיבה שלך, גם לגבי דברים שנראים לך ברורים לגמרי.

האם אדם טיפש סובל פחות מאדם חכם?

נקודה נוספת שאליעד מציג היא השאלה מי סובל יותר: אדם שמרגיש שהוא טיפש, או אדם שמרגיש שהוא חכם. אליעד מסביר שהאדם שחושב שהוא חכם סובל יותר, מכיוון שהוא בטוח שהדברים חייבים להיות כפי שהוא חושב. כאשר הדברים לא מסתדרים לפי ההבנה שלו, הוא מיד חווה סבל ואכזבה. לעומת זאת, האדם שחושב שהוא טיפש פתוח יותר לאפשרויות שונות, ולכן הוא סובל פחות כשדברים לא מסתדרים לפי ציפיותיו. הוא פחות נעול בתוך הצורך שהדברים יהיו כפי שהוא הבין אותם, ולכן הוא יכול לחיות בשלווה רבה יותר.

איך להתמודד עם פחד מטעות ומטיפשות?

אליעד מציע למאזינים לא לפחד מטעות ולא לפחד להיות טיפש. הוא מדגיש שהדרך היחידה לפתח את השכל היא להכיר בזה שאתה לא יודע הכל, ושאולי אתה טועה. אדם שרוצה באמת להתקדם חייב לאפשר לעצמו לחוות חוסר אונים, אי - ודאות, ואפילו סבל. רק מתוך ההכרה בחוסר הידע שלו הוא יכול להתחיל לבדוק מחדש את הדברים, וכך להפוך לאדם חכם יותר.

הוא מוסיף כי אסור לאדם לפחד משאלות "אסורות" או שאלות "קשות מדי". כל שאלה צריכה להיות פתוחה לבדיקה, כי רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית. מי שלא מוכן לשאול שאלות מסוימות כי הוא פוחד לאבד את הביטחון במה שהוא יודע, תמיד יישאר מוגבל מחשבתית.

האם יש דרך מעשית לפיתוח השכל?

אליעד מסכם ומסביר שהדרך המעשית לפתח את השכל היא:

• לעולם לא למהר לענות על שאלה בלי להבין אותה לעומק.
• להודות בכך שאתה לא מבין או לא יודע.
• לשמור תמיד על ספק וביקורתיות לגבי ההבנה שלך.
• לבדוק שוב ושוב את ההבנות שלך גם בדברים שנראים לך ברורים.
• לא לפחד לחוות חוסר אונים ואי - ודאות כחלק מתהליך ההתפתחות.

אליעד מדגיש שזו הדרך היחידה להיות חכם באמת, וזה דורש אומץ רב להתמודד עם ההכרה שאתה אולי טיפש, כדי להגיע למצב שבו אתה באמת חכם.