9:07דוגמה לטיפול בהפרעה נפשית קשה, דוגמה טיפול במחשבות שווא, אולי אני תרנגול? טיפול ב OCD קשה, טיפול בהפרעת אישיות גבולית, טיפול בסכיזופרניה, ניתוח סיכוי סיכון, מה הסיכוי שמשהו יקרה? איך לטפל בחולי נפש?
איך לטפל במחשבות שווא ופחדים לא הגיוניים?
בהרצאה זו אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת ומעשית כיצד אפשר לטפל בהפרעות נפשיות קשות, מחשבות שווא, OCD קשה, הפרעת אישיות גבולית ואף סכיזופרניה. הדוגמה המרכזית שאליעד מתייחס אליה, היא של אדם אשר מוטרד בצורה קיצונית מכך שאנשים עלולים לחשוב שהוא אומר משפטים לא הגיוניים או מוזרים, כגון "אני תרנגול", כאשר הוא בעצם רק עונה "כן" לשאלה פשוטה.
מה מטריד את האדם בדוגמה של אליעד?
אליעד מתאר מקרה בו אדם חושש שאם ישאלו אותו שאלה פשוטה, כמו "אתה רוצה שקית?", והוא יענה תשובה פשוטה כמו "כן", הוא יתחיל לחשוב שאולי הצד השני לא שמע אותו נכון. החשש העיקרי שלו הוא שהאדם ששאל את השאלה לא שמע אותו אומר "כן", אלא שמע אותו אומר משפט מוזר וחסר הקשר כמו "אני תרנגול". פחד זה גורם לו לבצע פעולות כפייתיות ולהתעסק באופן אובססיבי במחשבה זו, מתוך פחד להיחשב כמשוגע או לא נורמלי.
איך מטפלים בפחד מסוג כזה לפי אליעד כהן?
אליעד מסביר שהטיפול הראשוני במקרים כאלה חייב להיות הגיוני ומבוסס על ניתוח "סיכוי - סיכון". כלומר, תחילה צריך לברר עם האדם שמוטרדת אותו המחשבה, האם באמת קיים סיכוי כלשהו שדבר כזה אכן יתרחש במציאות:
איך מסבירים בצורה לוגית שהסיכוי לא הגיוני?
אליעד כהן מדגים בצורה לוגית וברורה כיצד להסביר לאדם הסובל מהמחשבה הכפייתית שאין סיכוי שהפחד שלו יתממש בפועל:
למה זה לא הגיוני גם מההיבט של ההקשר?
אליעד מוסיף גם את המימד של ההקשר לשיחה. הוא מסביר שאם מישהו שואל אותך "האם אתה רוצה לצאת הערב?" ואתה עונה "כן", אין סיכוי סביר שהוא ישמע "אני תרנגול", פשוט מכיוון שהמשפט הזה לא קשור בשום צורה לשאלה שנשאלה. כשמישהו שומע בטעות מילה אחרת, הוא בדרך כלל ישמע מילה שדומה מבחינה צלילית, לא ביטוי ארוך, מוזר וחסר קשר לחלוטין לשאלה שנשאלה.
איך הטיפול הלוגי הזה עוזר להתגבר על המחשבות הכפייתיות?
הסבר הגיוני ומפורט שכזה יכול לעזור מאוד לאדם הסובל מ - OCD או ממחשבות כפייתיות ופחדים חסרי היגיון. כאשר האדם מבין לעומק ובאופן הגיוני שהמחשבה שלו לא סבירה כלל, הוא מתחיל להרפות ולהרגיש הקלה. הטיפול אינו מבוסס על "אין סיכוי" כללי ומופשט, אלא על הסברים לוגיים ומפורטים, אשר מפרקים לגורמים את החשש הבלתי - סביר של האדם.
בשיטה זו, לפי אליעד כהן, ניתן לטפל גם בהפרעות נפשיות קשות, OCD קשה, סכיזופרניה, והפרעות אישיות גבוליות. כאשר מנתחים כל פחד או מחשבה באופן הגיוני, מפורט ומדויק, ומראים לאדם שהפחד שלו הוא חסר סיכוי לחלוטין להתרחש במציאות, אז הוא יכול להשתחרר ממנו ולחיות בצורה הרבה יותר רגועה ובריאה נפשית.
בהרצאה זו אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת ומעשית כיצד אפשר לטפל בהפרעות נפשיות קשות, מחשבות שווא, OCD קשה, הפרעת אישיות גבולית ואף סכיזופרניה. הדוגמה המרכזית שאליעד מתייחס אליה, היא של אדם אשר מוטרד בצורה קיצונית מכך שאנשים עלולים לחשוב שהוא אומר משפטים לא הגיוניים או מוזרים, כגון "אני תרנגול", כאשר הוא בעצם רק עונה "כן" לשאלה פשוטה.
מה מטריד את האדם בדוגמה של אליעד?
אליעד מתאר מקרה בו אדם חושש שאם ישאלו אותו שאלה פשוטה, כמו "אתה רוצה שקית?", והוא יענה תשובה פשוטה כמו "כן", הוא יתחיל לחשוב שאולי הצד השני לא שמע אותו נכון. החשש העיקרי שלו הוא שהאדם ששאל את השאלה לא שמע אותו אומר "כן", אלא שמע אותו אומר משפט מוזר וחסר הקשר כמו "אני תרנגול". פחד זה גורם לו לבצע פעולות כפייתיות ולהתעסק באופן אובססיבי במחשבה זו, מתוך פחד להיחשב כמשוגע או לא נורמלי.
איך מטפלים בפחד מסוג כזה לפי אליעד כהן?
אליעד מסביר שהטיפול הראשוני במקרים כאלה חייב להיות הגיוני ומבוסס על ניתוח "סיכוי - סיכון". כלומר, תחילה צריך לברר עם האדם שמוטרדת אותו המחשבה, האם באמת קיים סיכוי כלשהו שדבר כזה אכן יתרחש במציאות:
- צריך לשאול את האדם: "האם נתקלת פעם בעצמך או באדם אחר ששמע משפט פשוט כמו 'כן' ושמע אותו בטעות כמשפט מוזר כגון 'אני תרנגול'?". בדרך כלל האדם יענה בשלילה.
- אם הוא עונה שלא נתקל במקרה כזה, השלב הבא הוא לשאול: "האם שמעת אי פעם שאדם אחר ענה תשובה פשוטה כמו 'כן' וזה נשמע לך או לאחרים כמו משפט מוזר או מופרך?". גם כאן האדם יענה בדרך כלל בשלילה.
איך מסבירים בצורה לוגית שהסיכוי לא הגיוני?
אליעד כהן מדגים בצורה לוגית וברורה כיצד להסביר לאדם הסובל מהמחשבה הכפייתית שאין סיכוי שהפחד שלו יתממש בפועל:
- תחילה יש להסביר לו שבשביל ש"כן" יישמע בטעות כ"אני תרנגול", צריכים להישמע באופן שגוי לפחות שתי מילים ולא רק אחת. הסיכוי ששתי מילים יישמעו אחרת גבוה משמעותית מאשר מילה בודדת אחת. כאשר אומרים רק מילה אחת, כמו "כן", אין כמעט סיכוי שהמילה תישמע כמו ביטוי שלם ומורכב.
- אליעד גם מציע לחשוב על המקרה מזווית אחרת: איזה משפט יותר הגיוני לשמוע בטעות כאשר מישהו אומר "כן"? "אין" או "בן"? או אולי דווקא משפט ארוך ולא הגיוני כמו "אני תרנגול"? ברור שלמשפט ארוך ומורכב יש הרבה פחות סיכוי להישמע בטעות.
- השלב הבא בהסבר הוא על ידי דוגמה נוספת: מה יותר סביר שיישמע בטעות - המילה "מלפפון" או "בלון"? ברור ש"מלפפון" ארוך יותר ומורכב יותר ולכן הסיכוי שיישמע בטעות קטן מאוד.
למה זה לא הגיוני גם מההיבט של ההקשר?
אליעד מוסיף גם את המימד של ההקשר לשיחה. הוא מסביר שאם מישהו שואל אותך "האם אתה רוצה לצאת הערב?" ואתה עונה "כן", אין סיכוי סביר שהוא ישמע "אני תרנגול", פשוט מכיוון שהמשפט הזה לא קשור בשום צורה לשאלה שנשאלה. כשמישהו שומע בטעות מילה אחרת, הוא בדרך כלל ישמע מילה שדומה מבחינה צלילית, לא ביטוי ארוך, מוזר וחסר קשר לחלוטין לשאלה שנשאלה.
איך הטיפול הלוגי הזה עוזר להתגבר על המחשבות הכפייתיות?
הסבר הגיוני ומפורט שכזה יכול לעזור מאוד לאדם הסובל מ - OCD או ממחשבות כפייתיות ופחדים חסרי היגיון. כאשר האדם מבין לעומק ובאופן הגיוני שהמחשבה שלו לא סבירה כלל, הוא מתחיל להרפות ולהרגיש הקלה. הטיפול אינו מבוסס על "אין סיכוי" כללי ומופשט, אלא על הסברים לוגיים ומפורטים, אשר מפרקים לגורמים את החשש הבלתי - סביר של האדם.
בשיטה זו, לפי אליעד כהן, ניתן לטפל גם בהפרעות נפשיות קשות, OCD קשה, סכיזופרניה, והפרעות אישיות גבוליות. כאשר מנתחים כל פחד או מחשבה באופן הגיוני, מפורט ומדויק, ומראים לאדם שהפחד שלו הוא חסר סיכוי לחלוטין להתרחש במציאות, אז הוא יכול להשתחרר ממנו ולחיות בצורה הרבה יותר רגועה ובריאה נפשית.
- איך מטפלים במחשבות כפייתיות?
- טיפול ב - OCD קשה
- האם יש סיכוי שמשהו בלתי הגיוני יקרה?
- איך להסביר שאין סיכוי שמשהו יקרה?
- האם אני משוגע?
- טיפול בהפרעות נפשיות קשות