פוליטיקה, אנשי רוח, דעות פוליטיות, החברה החרדית, הרמב"ם, משה רבנו, יהדות, פרס נובל, לא יראני האדם וחי, רבי נחמן מברסלב, אינטליגנציה, אמונה או שכל, חזרה בתשובה, לימוד תורה, ארץ ישראל
האם אנשי רוח באמת נמצאים בעיקר בשמאל?
בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע לפוליטיקה ולמקומם של אנשי רוח בחברה הישראלית: האם באמת יש יותר אנשי רוח המזוהים עם השמאל הפוליטי ופחות עם הימין? אליעד כהן הסביר תחילה כי תלוי איך מגדירים "אנשי רוח". ישנה נטייה לחשוב שאנשי רוח הם בעיקר עיתונאים, סופרים ואנשים שעוסקים ברעיונות, יצירה, מחשבה מופשטת ופחות בעניינים חומריים כמו כסף וכוח. אולם, הוא ציין כי גם בצד הימני של המפה יש אנשי רוח משמעותיים - למשל רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים.
האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות?
אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב האנשים היו מסכימים לפיצוי ולעבור לשטח אחר, אלא שבסכסוך על ארץ ישראל האלמנט הוא לא הישרדותי אלא זהותי וערכי.
אליעד ציין כי אם רוצים להשמיד את ישראל, הגודל של השטח לא באמת משנה, כי בעולם המודרני המרחק הגיאוגרפי פחות רלוונטי. הטילים יכולים להגיע לכל נקודה כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים.
האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה?
אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית.
מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות?
אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס נובל. הוא הסביר שהם פשוט אינם מתעסקים בדברים מסוג זה. הם לא מפנים את היכולות האינטלקטואליות שלהם לפיתוח המצאות מעשיות אלא עסוקים בעניינים אחרים. אולם, אליעד טען שאם הם באמת היו משתמשים בשכל שלהם למטרות מעשיות, יכלו להמציא פתרונות טכנולוגיים ומדעיים רבים, אבל בפועל הם לא עושים זאת. אליעד טען כי יש בכך הוכחה לכך שהשכל שלהם מוגבל לתחומים מסוימים של חשיבה ואינו בהכרח אינטליגנציה פתוחה ויצירתית.
מה היחס בין אמונה לשכל?
אליעד טען בצורה ברורה ונחרצת שאמונה ושכל הם הפכים מוחלטים. לדבריו, ככל שאדם פחות אינטליגנטי הוא נוטה יותר להאמין בדברים ללא הוכחה. הוא הסביר שאדם עם שכל גבוה יותר ייטה להיות יותר ספקן ולהאמין פחות באופן אוטומטי. הוא הסביר שלפעמים דווקא כשאדם מגיע לשיא האינטלקט הוא מבין שיש שאלות שאין להן תשובה שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה אינה תוצאה של שכל אלא דווקא של מגבלתו.
מדוע רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמב"ם?
אליעד התייחס לנושא מורכב יותר שבו רבי נחמן מברסלב...
בתחילת הדיון עלתה שאלה נפוצה בנוגע לפוליטיקה ולמקומם של אנשי רוח בחברה הישראלית: האם באמת יש יותר אנשי רוח המזוהים עם השמאל הפוליטי ופחות עם הימין? אליעד כהן הסביר תחילה כי תלוי איך מגדירים "אנשי רוח". ישנה נטייה לחשוב שאנשי רוח הם בעיקר עיתונאים, סופרים ואנשים שעוסקים ברעיונות, יצירה, מחשבה מופשטת ופחות בעניינים חומריים כמו כסף וכוח. אולם, הוא ציין כי גם בצד הימני של המפה יש אנשי רוח משמעותיים - למשל רבנים או אנשים שמתעסקים ברעיונות דתיים ורוחניים.
האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא באמת על הישרדות?
אליעד התייחס לוויכוח הפוליטי בין ימין ושמאל וטען שהוא לא באמת על הישרדות, אלא על אידאולוגיה וזהות לאומית. למשל, אם יציעו ליהודים שטח אחר מחוץ לישראל כתחליף לשטח הארץ, רוב היהודים, בעיקר אלה עם השקפה ימנית - דתית, יסרבו, כי עבורם ארץ ישראל היא עניין אידאולוגי, דתי ורוחני, ולא רק קרקע להישרדות פיזית. הוא נתן דוגמה שכאשר יש סכסוך על קרקע, רוב האנשים היו מסכימים לפיצוי ולעבור לשטח אחר, אלא שבסכסוך על ארץ ישראל האלמנט הוא לא הישרדותי אלא זהותי וערכי.
אליעד ציין כי אם רוצים להשמיד את ישראל, הגודל של השטח לא באמת משנה, כי בעולם המודרני המרחק הגיאוגרפי פחות רלוונטי. הטילים יכולים להגיע לכל נקודה כמעט, ולכן הוויכוח על שטחים אינו באמת על הישרדות אלא על נושא של זהות וערכים.
האם באמת הדת היהודית מעודדת אינטליגנציה ולמידה?
אחת השאלות שעלתה הייתה הטענה שהיהדות מעודדת לימוד ופיתוח חשיבה. אליעד הסביר בצורה מפורטת כי היהדות אכן מעודדת ללמוד גמרא ותורה, אבל מדובר בלמידה במסגרת מאוד מוגדרת וסגורה. היהדות אינה מעודדת אדם לפתח חשיבה עצמאית באמת, לשאול שאלות פתוחות ולהטיל ספק בכל דבר. הוא הדגיש כי הלמידה ביהדות היא בעיקר להבין מה אחרים התכוונו לומר, ולא להבין את עצמך או לשאול שאלות עצמאיות ואמיתיות. לכן, למרות שהדת היהודית מעודדת למידה, זוהי למידה מסוג מסוים שלא בהכרח קשורה לאינטליגנציה גבוהה או לחשיבה ביקורתית עמוקה ואמיתית.
מדוע רבנים ואנשים דתיים לא ממציאים המצאות?
אליעד הביא דוגמה חשובה שהאנשים הלומדים תורה וגמרא, למרות שהם נתפסים כאינטליגנטים, אינם ממציאים המצאות גדולות כמו אלה שזוכים בפרס נובל. הוא הסביר שהם פשוט אינם מתעסקים בדברים מסוג זה. הם לא מפנים את היכולות האינטלקטואליות שלהם לפיתוח המצאות מעשיות אלא עסוקים בעניינים אחרים. אולם, אליעד טען שאם הם באמת היו משתמשים בשכל שלהם למטרות מעשיות, יכלו להמציא פתרונות טכנולוגיים ומדעיים רבים, אבל בפועל הם לא עושים זאת. אליעד טען כי יש בכך הוכחה לכך שהשכל שלהם מוגבל לתחומים מסוימים של חשיבה ואינו בהכרח אינטליגנציה פתוחה ויצירתית.
מה היחס בין אמונה לשכל?
אליעד טען בצורה ברורה ונחרצת שאמונה ושכל הם הפכים מוחלטים. לדבריו, ככל שאדם פחות אינטליגנטי הוא נוטה יותר להאמין בדברים ללא הוכחה. הוא הסביר שאדם עם שכל גבוה יותר ייטה להיות יותר ספקן ולהאמין פחות באופן אוטומטי. הוא הסביר שלפעמים דווקא כשאדם מגיע לשיא האינטלקט הוא מבין שיש שאלות שאין להן תשובה שכלית, ואז הוא עשוי לפנות לאמונה. אבל לדעתו, זה בדיוק מוכיח שהאמונה מגיעה ממקום שבו האדם מבין שהשכל שלו מוגבל, ולכן אמונה אינה תוצאה של שכל אלא דווקא של מגבלתו.
מדוע רבי נחמן מברסלב ביקר את הרמב"ם?
אליעד התייחס לנושא מורכב יותר שבו רבי נחמן מברסלב...
- האם היהדות מעודדת חשיבה ביקורתית?
- מה הקשר בין שכל לאמונה?
- מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל?
- מדוע אנשי רוח נוטים לשמאל הפוליטי?
- האם רבי נחמן ביקר את הרמב"ם?
- מדוע דתיים לא זוכים בפרס נובל?
- האם הוויכוח הפוליטי בישראל הוא אידאולוגי או הישרדותי?