ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה?
מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה?
הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש למעשה חלקים פנימיים, וניתן לפרק אותם לרכיבים ולנתח כל רכיב בפני עצמו, על מנת לבחון לעומק את מידת נכונותו ואת מידת הקשר בינו לבין שאר הרכיבים.
איך מפרקים מושגים ומחשבות באמצעות דוגמאות של צבעים?
אליעד מסביר תחילה דרך דוגמה של צבעים: כשאדם רואה צבע כמו זהב, מדובר למעשה בצבע שמורכב מצהוב, כתום ואדום. באופן דומה, אפרסק מורכב מכתום וצהוב, וטורקיז מורכב מכחול וירוק. הוא מציין שאפילו צבע פשוט כמו ירוק הוא למעשה שילוב של כחול וצהוב. הדוגמה ממחישה שכל דבר מורכב למעשה מרכיבים בסיסיים יותר, וכאשר רוצים להבין את הדבר לעומקו או אפילו להעלימו, יש לפרק אותו לחלקיו הפשוטים ביותר.
איך מנתחים את המושג "שולחן לבן"?
אליעד מסביר כי כשאדם אומר "שולחן לבן", הוא למעשה אומר כמה משפטים וכמה רעיונות בו זמנית. ראשית, יש את ההנחה שיש "משהו" בכלל. שנית, קיימת ההנחה שיש דבר הנקרא "שולחן". שלישית, קיימת ההנחה שיש דבר הנקרא "לבן". בנוסף, קיימת גם הטענה שהשולחן הוא לבן. יוצא מכאן שהמשפט הפשוט "זה שולחן לבן" מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד.
מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה?
אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון "איחרתי כי היה פקק", הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים:
אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר "כואב לי הראש כי לא אכלתי", צריך לשאול:
איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות?
אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר "אכלתי כי לא רציתי להיות רעב", יש כאן מספר רכיבים:
איך מנתחים פעולה כמו "כתבתי כדי לזכור"?
אליעד מסביר דוגמה נוספת של פעולה פשוטה לכאורה: "כתבתי על נייר כי חשבתי שאזכור". במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים:
הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש למעשה חלקים פנימיים, וניתן לפרק אותם לרכיבים ולנתח כל רכיב בפני עצמו, על מנת לבחון לעומק את מידת נכונותו ואת מידת הקשר בינו לבין שאר הרכיבים.
איך מפרקים מושגים ומחשבות באמצעות דוגמאות של צבעים?
אליעד מסביר תחילה דרך דוגמה של צבעים: כשאדם רואה צבע כמו זהב, מדובר למעשה בצבע שמורכב מצהוב, כתום ואדום. באופן דומה, אפרסק מורכב מכתום וצהוב, וטורקיז מורכב מכחול וירוק. הוא מציין שאפילו צבע פשוט כמו ירוק הוא למעשה שילוב של כחול וצהוב. הדוגמה ממחישה שכל דבר מורכב למעשה מרכיבים בסיסיים יותר, וכאשר רוצים להבין את הדבר לעומקו או אפילו להעלימו, יש לפרק אותו לחלקיו הפשוטים ביותר.
איך מנתחים את המושג "שולחן לבן"?
אליעד מסביר כי כשאדם אומר "שולחן לבן", הוא למעשה אומר כמה משפטים וכמה רעיונות בו זמנית. ראשית, יש את ההנחה שיש "משהו" בכלל. שנית, קיימת ההנחה שיש דבר הנקרא "שולחן". שלישית, קיימת ההנחה שיש דבר הנקרא "לבן". בנוסף, קיימת גם הטענה שהשולחן הוא לבן. יוצא מכאן שהמשפט הפשוט "זה שולחן לבן" מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד.
מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה?
אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון "איחרתי כי היה פקק", הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים:
- יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי).
- יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק).
- יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור).
- יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור).
אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר "כואב לי הראש כי לא אכלתי", צריך לשאול:
- האם באמת כואב לו הראש?
- האם באמת הוא לא אכל?
- האם זה שלא אכל גורם בהכרח לכאב הראש?
- האם כאב הראש הוא בוודאות בגלל שלא אכל?
איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות?
אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר "אכלתי כי לא רציתי להיות רעב", יש כאן מספר רכיבים:
- לא רציתי להיות רעב.
- בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי.
- אכלתי, ולכן לא הייתי רעב.
איך מנתחים פעולה כמו "כתבתי כדי לזכור"?
אליעד מסביר דוגמה נוספת של פעולה פשוטה לכאורה: "כתבתי על נייר כי חשבתי שאזכור". במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים:
- חשבתי שאני אזכור אם אכתוב.
- רציתי...
- מהי סיבתיות?
- איך לפרק סיבה ותוצאה?
- בדיקת אמיתות טענה
- ניתוח משפטים מורכבים
- פירוק מושגים לדוגמה צבעים
- האם הסיבה מחייבת את התוצאה?
- ניתוח רצונות ומחשבות