איך מחליטים איזו שאלה לשאול קודם?

אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול להחליט איזו שאלה כדאי לו לחקור ראשונה. לפי אליעד, כל אדם נתקל בחייו בהרבה שאלות, וכל אחת מהן יכולה להיראות חשובה. אך השאלה היא - איך להחליט על איזו מהן לענות קודם? אליעד מציג מספר מתודולוגיות ושיטות לבחירת השאלה הנכונה.

מהי הדרך הפשוטה ביותר לבחור שאלה?

אליעד טוען כי הדרך הפשוטה ביותר להחליט איזו שאלה לחקור היא לפי מה שמתחשק לאדם באותו רגע. אפשר לקחת רשימת שאלות, למספר אותן ולערוך הגרלה. אך הוא מדגיש שהבעיה בדרך זו היא שלא תמיד באמת נגיע לתשובה מהותית. אם לא באמת רוצים את התשובה לשאלה מסוימת, היא לא תספק את האדם באמת.

האם כל השאלות מובילות לאותה שאלה בסיסית?

לפי אליעד, אף שבתחילה נראה שהשאלות שונות, כולן בסופו של דבר מובילות לאותה שאלה בסיסית. הוא מסביר שכל השאלות הן ביטוי לאותו חסרון פנימי, ולכן אם נחקור כל שאלה לעומק, בסוף נגיע לשאלה אחת ויחידה, שמאחוריה מסתתרת התשובה לכל השאלות.

לדוגמה, אם אדם מוטרד משאלת "איך להגיב כשמעליבים אותי?" זו שאלה פרטית, אך השאלה הכללית שמסתתרת מאחוריה היא "למה אכפת לי מעלבון בכלל?". כשמעמיקים בשאלה, מבינים שמה שנראה כמו שאלות שונות הן למעשה ביטויים שונים של אותו חיסרון בסיסי ואותה תחושת חוסר נוחות פנימית.

האם עדיף לחקור שאלות כלליות או פרטיות?

אליעד מציג שתי גישות:

1. גישה ראשונה אומרת שכדאי לחקור שאלות כלליות, כי אם נבין את השאלה הכללית נבין גם את הפרטיות. שאלות כלליות הן כמו השורש, ושאלות פרטיות הן הענפים שיוצאים ממנו. לכן עדיף לחקור את השאלה הכללית תחילה.
2. גישה שנייה אומרת הפוך: דווקא עדיף לחקור שאלות פרטיות, כי הן ממוקדות ומאפשרות לחקור לעומק. דרך החקירה הפרטית, נגלה תובנות שיעזרו לנו להבין גם את השאלות הכלליות.

ההחלטה איזו גישה לקחת תלויה במה שנראה לאדם יותר מוחשי ויותר רלוונטי לחוויה שלו ברגע נתון.

למה לחקור דווקא את השאלה שנראית הכי פחות קשורה אליך?

אליעד מציע שיטה מעניינת נוספת: דווקא השאלה שנראית לאדם הכי פחות קשורה אליו, היא זו שאולי כדאי לו לחקור ראשונה. למה? מפני שהשאלות שהאדם מרגיש קשור אליהן באופן מובהק הן שאלות שיש לו בהן אינטרס רגשי. ככל שהאינטרס הרגשי גדול יותר, כך האדם פחות מחפש תשובה אמיתית ויותר מחפש תשובה נעימה או נוחה.

מנגד, דווקא בשאלות שנראות רחוקות ולא רלוונטיות, האדם יכול למצוא תובנות עמוקות ואמיתות מפתיעות, כי אין לו אינטרס ברור מראש לקבל תשובה מסוימת. לפעמים בשאלות האלה מסתתרת האמת הגדולה, וככל שהשאלה נראית פחות קשורה לאדם, כך גדל הסיכוי שהוא ימצא בה משהו משמעותי יותר.

מה הקושי האמיתי בהחלטה איזו שאלה לבחור?

הקושי שאליעד מתאר הוא שבכל מתודולוגיה שבה אדם יבחר, תמיד יהיה חסרון. אין דרך מושלמת להחליט איזו שאלה לבחור קודם, מפני שכל דרך תמיד תכלול פשרה כלשהי. גם אם האדם יבחר לפי "מה שהכי מתחשק לו" או לפי "מה שנראה לא קשור אליו בכלל" - תמיד יופיע חסרון והסתייגות.

ההבנה שאין תשובה מוחלטת לשאלה "מאיזו שאלה להתחיל?" מחזירה את האדם לשאלה בסיסית עוד יותר, והיא: "למה בכלל יש לי שאלות?" כי עצם הקיום של שאלות, לפי אליעד, מראה על קיום של חיסרון פנימי. כאשר האדם מבין לעומק שכל שאלה שלו היא ביטוי לחיסרון פנימי, הוא מבין שהשאלה האמיתית היא לא "איזו שאלה לבחור?", אלא "למה אני חווה חסרונות?".

מה המשמעות של "לחפש את האמת" בשאלות?

אליעד מדגיש שהעניין האמיתי הוא לא השאלה שנבחרה...