עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של לדעתי / בעיני / נראה לי / ... להיות ש / לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא עובדה ולא פירוש. וההבנה שמשהו מסוים הוא עובדה או פירוש, גם זה בעצמו סוג של פירוש. כי מישהו יכול לפרש שמשהו מסוים זה פירוש. ומישהו יכול לפרש שאותו הדבר ...

עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות יסוד, איך להבין את עצמך? מושכל ראשון, להאמין בהנחות יסוד, ... רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה רק פירוש, כי שום דבר לא מחויב. ואז נשאל, האם אתה בטוח באותה רמת וודאות בכל מה שאתה יודע, או שיש דברים שאתה בטוח בהם יותר מאשר אתה בטוח בדברים אחרים. הסבר: יתכן שמבחינתך הכל זה רק פירוש, במובן ששום דבר אינו וודאי במאה אחוז. אבל האם מבחינתך הכל זה רק פירוש, במובן שהכל מוטל בספק באותה המידה בדיוק? האם מבחינתך יש לך את אותה רמת ספק באופן שווה, לגבי כל ... לרמת הוודאות שלך לגבי המספרים שיצאו בהגרלת הלוטו הבאה? כנראה שהתשובה תהיה שלא. דהיינו, שגם מי שיגיד שמבחינתו הכל פירוש, הרי שהכוונה היא שהוא לא בטוח בשום דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח ... עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה שמדובר בשולחן, את זה אתה לא מבין באמצעות חוש הראיה שלך, אלא בדרך אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת ... במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, שמבוסס על חוש השמיעה. דהיינו, אתה זוכר בזיכרון ... שיש מולך משהו, שאת זה אתה רואה בעין שלך. אתה גם מניח שהמשהו הזה מתקרב לכיוון שלך, שזה כבר פירוש שהמוח שלך עושה, לפי מה שהוא מנתח את מה שהוא רואה ביחס למה שאתה זוכר שראית לפני רגע. דהיינו, ... הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך אתה מגדיר עובדה? אם נניח אתה מחליט שרק מה שאתה רואה ... שאתה ראית בטלוויזיה משהו. זה שראית משהו בטלוויזיה, זאת עובדה. זה שמה שראית בטלוויזיה זה אכן קרה, זה כבר פירוש, שאתה מאמין לו. כאשר אתה בא לבדוק האם משהו הוא עובדה או פירוש, בדוק, האם מבחינתך מה שאתה רואה בעין שלך, זאת עובדה? האם מספיק לך שאתה רואה או שאתה גם צריך ... עבורך מאשר משהו אחר, עכשיו בהתאם לזה אולי אפשרי לבדוק, על מה שאתה רוצה לדעת, האם זה עובדה או פירוש? קח את מה שאתה רוצה לדעת אם זה עובדה או פירוש, ותחלק את המחשבה שלך לחלקים ועל כל חלק תנסה לשאול את עצמך, איך אני יודע את מה שאני יודע? מה הנחות היסוד של המחשבה שלך? ובהתאם לזה תנסה להבין, איך להגעת למסקנה כלשהי, והאם היא עובדה או פירוש, לפי מה שאתה מגדיר מה זה עבורך עובדה או פירוש. נקודה נוספת שצריך להוסיף, היא שיש גם את חוקי הלוגיקה ואת ההסקה הלוגית שגם הם עוזרים לך להסיק מסקנות ולהחליט אם משהו הוא עובדה או פירוש. כי אתה רואה עובדות, לדוגמה על בסיס החושים שלך ועל בסיס הזיכרון שלך וכיוב, אבל הניתוח של המידע, מתבצע ... יודע איך לעשות מספיק טוב ניתוח סיבתיות, הרי שזה יכול להוביל אותך למסקנות שגויות. שאתה בטעות תחשוב שמשהו הוא פירוש למרות שהוא עובדה או שתחשוב שמשהו הוא עובדה למרות שהוא פירוש. ולכן חשוב גם ללמוד ניתוח סיבתיות לעומק, כדי לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, זה שאתה צריך להבדיל בין משהו שיש אפשרות לבדוק אם הוא עובדה נכונה או ... אם הוא עובדה נכונה או לא. דהיינו, יתכן שיש משהו שאתה לא בטוח לגביו כרגע ושעבורך כרגע הוא רק פירוש, כי אתה לא בטוח לגביו. אבל האם להבנתך זה משהו שניתן לבדוק האם העובדה הזאת נכונה, ואז תהיה וודאות האם מדובר על עובדה נכונה או עובדה לא נכונה ואז לא נצטרך לפרש פירושים, כי נדע מה העובדות, או שמא מדובר על משהו שאין אפשרות לדעת מה העובדות ולכן הוא יישאר בגדר פירוש בלבד. ואני מחדד את זה, כדי שגם כאשר אתה חושב על משהו שהוא רק פירוש כי אין לך וודאות לגביו, הרי שתנסה להבדיל, בין משהו שאתה אולי יכול לדעת מה האמת לגביו על ידי ... מה הנחות היסוד שאתה מניח על כל חלק של מחשבה שלך, שביחס אליו אתה חושב שמשהו הוא עובדה או פירוש. מה הנחות היסוד שלך שבגללן אתה חושב שמשהו הוא נכון או לא נכון. ומהי הנחת היסוד הראשונה של כל ... יש לאין שזה כמובן עוד עניין אחר בפני עצמו. לסיכום: אם אתה רוצה לדעת אם משהו הוא עובדה או פירוש, אם אתה רוצה לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש, אז תחקור את הנושא של הנחות יסוד ושל ניתוח סיבתיות שזאת בעצם החשיבה הלוגית שבאמצעותה אתה מנתח את מה שאתה מגדיר כעובדות, כדי להסיק דבר מתוך דבר וככה תדע להבין יותר טוב, מהי עובדה ומהו פירוש עבורך. וככה תוכל להיצמד לאמת שלך וכולי.

עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו. אליעד נתן דוגמה: אם אדם חושב הוא שונא אותי, ... אם הוא טוען שראה זאת בעיניים, עדיין עליו לבדוק מה בדיוק הוא ראה - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש. איך מחליטים מה חשוב ומה טפל? אליעד מתייחס לכך שאין אפשרות לקבוע מראש מה חשוב ומה טפל. אנשים רוצים ... כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ... לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לקבוע מה חשוב ומה טפל? האם יש נוסחה להבחין בין עובדה לפירוש? מהי עובדה מוחלטת?

עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק פירוש. לדברי אליעד, אדם זה עושה צעד חשוב משום שהוא מתחיל להטיל ספק במה שנדמה לו כאמת, אולם הוא מזהיר מבעיות שעלולות להתעורר בגישה זו אם לוקחים אותה לקיצוניות. מהן הבעיות בלומר שכל דבר הוא פירוש בלבד? אליעד כהן מציין שהבעיה המרכזית בגישה שאומרת שהכל פירוש היא שהאדם בעצם לא יכול לתפקד במציאות היום - יומית שלו. אם הכל פירוש - החושים שלנו, הזיכרונות שלנו, הרצונות שלנו - אין לנו שום עוגן במציאות. למשל, אם אדם קם בבוקר ושואל את עצמו: האם באמת קמתי, או שזה רק פירוש? או האם באמת השמש תזרח מחר?, הוא יתקשה לחיות, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד ... כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו בעיניי או לדעתי במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה פילוסופית או תאורטית, אך הוא בעייתי מאוד ברמה הפרקטית. אם באמת אדם יאמין בכך שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את הקשר עם המציאות, ולא יוכל לקיים חיים תקינים. משום כך, הוא אומר שאדם שמנסה להיצמד לאמת, לא צריך רק לומר שהכל פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה ... בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה ... עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו בצורה הגיונית וברורה, בלי להתבלבל בין עובדות לפירושים. האם אפשרי לחיות בגישה שאומרת שהכל פירוש? אליעד כהן עונה בצורה ברורה שאמנם אפשר לחשוב או להבין תיאורטית שהכל פירוש, אבל ברגע שאדם באמת חי מתוך הגישה הזאת בפועל, הוא ימצא עצמו חסר אונים ומבולבל. לכן, מי שבאמת מחפש ... עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי?

שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? השיטה שמוצגת בהרצאה עוסקת בהבדל בין עובדות לפירושים וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה משתנה בהתאם לדעות האישיות של אותו אדם. דוגמה נוספת היא כאשר רכב נוסע ... ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס. איך ניתן להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה? השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו הדירה מאוד שקטה. הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה. איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע? הטכניקה שמוצגת כוללת עטיפת הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להציג עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים. האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים? בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ולמכור לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום יפה יכול להשתנות בהתאם לדעותיו של האדם. דוגמה נוספת היא אם רכב נוסע מהר, מה שנחשב מהיר תלוי בהשוואה למשהו אחר, כמו רכב אחר או מטוס. איך אפשר להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה? השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן לציין עובדות אובייקטיביות (כגון מספר חדרים, חלונות גדולים) ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי (כגון הדירה שקטה מאוד, מה שבאמת תלוי בהשוואה או בנסיבות). איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע? אם רוצים לשתול מחשבה מסוימת, השיטה ממליצה לעטוף את הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להראות לו עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, מה שיתקבל כמידע אמין למרות שהפירוש עצמו לא בהכרח נכון. באותה מידה אפשר למכור רכב על ידי ציון עובדות לגבי ביצועיו, ואז להוסיף את הפירוש הרכב הזה הכי מהיר מכל הרכבים פה, בעוד שזה נכון רק ביחס לרכבים בתצוגה ולא באופן מוחלט. איך להשתמש ... מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: האם מדובר בעובדה או בפירוש? במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את הדברים שנאמרים לנו ולהפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים. האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים? כן, הסרטון מציע שמי שרוצה לשפר את המיומנויות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל ...

עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא בהכרח כוונתו הייתה כזו. לעיתים, פירוש חיובי יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או על ספקות. ... 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין עובדות לפירושים, הוא מתחיל לחשוב שהפירושים הם חלק מהמציאות, מה שעלול ליצור בלבול בחיים האישיים. זה גורם לכך שקשה לקבל החלטות, כי המוח לא יודע ... שהוא יודע לקרוא ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? כדי להימנע מערבוב עובדות ופירושים, עלינו להיות מודעים לכל פרט. יש להפריד באופן ברור בין מה שנמצא בתוך תחום העובדות לבין מה שקשור לפרשנות ... לדוגמה: אם מישהו אמר לי משהו - זו עובדה. אם אני מפרש את זה ככוונה לפגוע בי - זה פירוש. אם קניתי משהו - זו עובדה. אם אני מאמין שהדבר יועיל לי - זו פרשנות אישית. כדי להבין את ... מסוימים, כי הן יכולות להעניק תחושת ביטחון, אבל הן עשויות גם לערער את הביטחון כאשר מדובר בפרשנויות שליליות. עובדות ופירושים חוסר ביטחון עצמי קבלת החלטות מהי אמת ומהו ספק זיכרון וודאות מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא כל דבר שברור לכולם שקרה או נאמר, ושאין עליו ספק. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, עצם האמירה היא עובדה. פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים על העובדה, כמו הסבר או סיבה אפשרית שהתרחשה מאחורי הקלעים. אם מישהו אמר אתה טיפש ... קרה, אך ייתכן שהזיכרון שלנו מתעתע. לכן עצם הזכירה היא לא תמיד עובדה מוחלטת. מה קורה כאשר מערבבים עובדות ופירושים? ברגע שמשלבים יחד עובדות עם פרשנויות במחשבה אחת (ראיתי בחורה יפה, במקום ראיתי בחורה + היא נראתה לי יפה), ... מתחילות לקבל תוקף של עובדות. כשאומרים ראיתי בחורה יפה בביטחון מלא, הרכיב יפה נכנס לתודעה כעובדה, למרות שהוא רק פירוש סובייקטיבי. אם הפרשנות חיובית, היא עשויה לגרום להרגשה טובה, אך אם היא שלילית, נגרמים סבל ובלבול על בסיס משהו ... מרגיש פגוע, למרות שלא בטוח שזו הייתה כוונתו האמיתית. 2. העובדות עצמן מאבדות את ודאותן. כאשר מערבבים בין עובדה לפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בדברים שהם כן ודאיים. הוא מתקשה להבחין מתי המידע מבוסס ומתי הוא מבוסס רק על ... בעבר מאה ספרים, לכן אני בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה, הוא מערבב בין עובדה (קראתי מאה ספרים) לבין פירוש (לכן בוודאות אוכל לקרוא גם את הספר הנוכחי). במקרים כאלה, אם מתעורר ספק כלשהו בפרשנות, המוח מתחיל לפקפק גם ...

חלומות ופירושם / פירוש חלומות / מילון חלומות / חלומות לפי הקבלה / פתרון חלומות / משמעות חלומות / פותר חלומות / חלומות ... גם מהו פתרון חלומות לפי הקבלה וגם לפי שיטות נוספות? ואבאר גם את הנושא ואת המשמעות של מילון חלומות ופירושם. עד כמה פירוש החלומות שנמצא במילון החלומות, עד כמה הוא אכן מפענח חלומות בצורה נכונה? ואבאר גם את הנושא של חלומות רעים ... של פענוח חלומות לצורך הבנת מסרים בחלום. האם באמת יש מסרים בחלום? ואבאר איך לבחור מפרש חלומות, כדי לקבל פירוש חלומות אמיתי? ואבאר איך באמת פותר חלומות צריך לפתור לך חלומות? ועוד אבאר נושאים שונים שקשורים לכל העניין של התת מודע ושל משמעות החלומות ופירושם. וראשית אבאר את עניין החלימה והחלומות. ואבאר, שכל אדם חולם בלילה חלומות כאלו ואחרים. ואין אדם שלא חולם שום ... (כי רוב פותרי החלומות, לא באמת יודעים לפתור את החלומות באמת). ועל האדם ללמוד לדעת ולהבין את משמעות החלומות ופירושם. ועל האדם ללמוד היטב, כיצד לפרש חלומות של עצמו. והאדם בהחלט יכול ללמוד להבין את החלומות ופתרונם, אם הוא ... חלומות אמיתי. שהוא יכול ללמד את האדם, איך לפרש חלומות ואיך לפתור חלומות באמת. ועכשיו אבאר את הנושא של פירוש חלומות לפי מילון חלומות ופירושם. ואבאר האם ועד כמה יש אמת במילון החלומות. והאם ועד כמה יש אמת בפירושי החלומות של פותרי החלומות. וכפי שכבר אמרתי, האמת האמיתית היא, שחלום הוא משמעותי בדיוק כמו אירוע שקרה לך בעבר ... ממשי שקרה לו כאן במציאות שלנו. והאמת צריכה להיאמר, והיא שכל מילון חלומות וכיוב, לא באמת נותן לאדם את פירוש החלום האמיתי עבורו באמת. כי מילון חלומות ופתרונם, נותן בעצם פירושים ומשמעויות כלליות עבור דברים שהאדם חלם עליהם. אבל הוא לא באמת נותן לאדם פירוש אמיתי עבור החלום האישי שלו. פירוש אמיתי שמתאים לאדם עצמו למצב המסוים שלו בחיים האישיים שלו. כי לכל חלום יש פירוש ייחודי עבור האדם עצמו. וחלום שהאדם חולם היום, הפירוש שלו יכול להיות שונה עבור האדם, מאשר הפירוש של אותו החלום כאשר האדם חולם אותו בתאריך אחר. והפירוש של החלום, יכול להשתנות אפילו עבור אותו האדם עצמו, לפי נקודת הזמן הספציפית שבה האדם חלם את החלום. כי ... המצב האישי שלך, ולא רק באופן כללי לפי מילון חלומות כזה או אחר. ומי שפותר חלומות לפי מילון חלומות, הפירושים שלו הם לא פירוש חלומות אמיתי. כי פירוש חלומות אמיתי, אמור להיות לפי המידע שנסתר בתת המודע של האדם, ביחס לאותו החלום שהאדם חלם. ופותר חלומות אמיתי, ... לך, מה בדיוק המשמעות של החלום עבורך, באופן אישי, לפי המצב של תת המודע שלך, בזמן אותו החלום. זא שהפירוש של החלום שלך יכול להשתנות בכל יום, לפי הדברים שקורים בתת המודע שלך באותו זמן שאתה חולם ובאותו הזמן שאתה מפרש את החלום. ומפרש חלומות אמיתי, יודע לומר לך, מה באמת הפירוש של החלום שלך, לפי המצב שלך באותו הרגע ממש. ובפרט כאשר יש לאדם חלומות חוזרים. שהאדם חולם איזה חלום, והחלום חוזר לאדם בשעת השינה פעם אחרי פעם. שמפרש חלומות אמיתי, יודע מה האמת ומה באמת הפירוש האמיתי של החלום החוזר. ולא סתם לפי איזה ספר חלומות וכיוב, אלא לפי האמת הפנימית שלך שאתה חלמת את ... ולא רק מסר אחד, וכל המסרים האלו, מופיעים לאדם בתוך חלום אחד. ומפענח חלומות אמיתי, יודע לא רק מה הפירוש של החלום שלך, אלא גם הוא יודע לומר לך, אם לחלום שלך יש כמה מסרים שהוא מנסה להעביר לך. ... אצלך בחלום. כי בתורת הקבלה, יש משמעויות שונות לישויות השונות שיש בעולם שלנו. ואעפכ צריך לזכור להבין ולדעת, כי פירוש חלומות לפי הקבלה, הוא סוג של פירוש חלומות לפי מילון חלומות. ומפרש חלומות אמיתי, אמור לדעת לפרש לך את החלום שלך, לפי המשמעות האישית של החלום ... מילון חלומות כזה או אחר. כי החלום שלך, הוא ייחודי עבורך, ויש לו מסר אישי עבורך. מסר שאינו נמצא בפירוש חלומות לפי הקבלה סתם כך, אלא צריך לדעת להתאים את פירוש החלום, במיוחד עבורך לפי מצבך באותו זמן שחלמת את החלום. ועכשיו אסביר את הנושא של חלומות מפחידים ואיך להתמודד ... בא ללמד אותו על עצמו. וממה באמת הוא מפחד בתת המודע שלו, שזה מגיע אליו בשעת השינה. כי רק פירוש חלומות אמיתי וטיפול אמיתי בפחד שנמצא בתת המודע של האדם, רק הוא יכול לעזור לאדם להירגע באמת בתת המודע ... יושפע מראש, מכך שהוא ידע מראש מה הולך לקרות לו בעתיד. ועכשיו אשיב לשאלה, האם באמת החלום הולך אחרי הפירוש שלו? והאם באמת זה משנה לבחור מפרש חלומות, לפי עד כמה הוא אוהב אותך ולפי עד כמה הוא יפרש לך את החלום שלך לטובתך? והאם ועד כמה, הפירוש של החלום, משפיע על מה שיקרה לך במציאות שלך? והאם פירוש חלום, יכול להיות נבואה שמגשימה את עצמה (נבואה בחלום)? והתשובה האמיתית לכך היא, שמי שרוצה את האמת, אז עליו לברר ולחפש את הפירוש האמיתי באמת של החלום שלו. ומי שהולך לפותר חלומות כדי שיפתור לו את החלום שלו לטובה וכיוב, הוא לא ... באמת ידע להבין אותו. והאדם צריך ללכת למפרש חלומות, שלא יפחד לומר לו את האמת באשר היא, גם אם הפירוש של החלום הוא פירוש רע. ומי שיחליט מה יקרה לאדם עם הפירוש של החלום שלו, זה רק לפי מה שהאדם יעשה עם הפירוש של החלום, לפי המשמעות האמיתית שלו. ועדיף לדעת את האמת ואת הפירוש האמיתי של החלום, במקום להשלות את עצמך במשחק של פירושים שונים לחלום שלך, לטובה או לרעה. ויש נבואה שמגשימה את עצמה, לפי מה שהאדם בוחר להתייחס לפירוש החלום שפירשו לו. אבל לאדם יש בחירה חופשית מלאה, לבחור ליצור את חייו כרצונו החופשי, בלי תלות כלשהי בפירוש ...

ראיות משפטיות, סנגוריה, קטגוריה, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, יעוץ לעורכי דין, להטיל ספק, להרשיע חשוד, לזכות חשוד, רומן זדורוב, ראיות נסיבתיות, ראיות פליליות, ראיות פורנזיות ... לקבוע אם הוא אשם או זכאי. אליעד כהן הסביר בהרצאה שראיה משפטית איננה עומדת בפני עצמה אלא תמיד תלויה בפירוש שניתן לה. ההבחנה החשובה היא בין מה שמהווה עובדה ובין מה שנחשב כפירוש של העובדות. הרבה פעמים נדמה לאנשים שמה שהם רואים או שומעים הוא עובדה חד - משמעית, אך למעשה מדובר בפירוש. לדוגמה, אם יש וידאו המתעד אדם מסוים מבצע שוד, אפשר לחשוב שהראייה היא חד - משמעית ומוכיחה שהאדם הוא ... בכבל הזה כדי להתעלל, או שאולי הכבל משמש שימוש רגיל כמו שיש לרוב האנשים בבית. מדוע חשוב להטיל ספק בפירושים של ראיות משפטיות? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים מפרשים ראיות בצורה מוטה, בהתאם לאינטרסים שלהם. גם סרטון וידאו שנראה ... בכוונה כדי לזייף תאונה ולקבל כסף מחברת הביטוח. לכן יש תמיד לקחת בחשבון את ההקשר הכולל ולא להסתמך על פירוש חלקי של המצב. אליעד מוסיף כי ניתן לפרש כל סיטואציה ביותר מדרך אחת, וצריך לבדוק היטב כל פרט ופרט בטענות התביעה מול העובדות. העובדות הן נתון קבוע, אך הפירוש להן הוא גמיש ומשתנה, ולכן בכל ראייה ניתן להטיל ספק אם היא באמת מוכיחה מעבר לכל ספק את אשמתו של הנאשם. כיצד הפירוש משפיע על המשפט בפרשת רומן זדורוב? אליעד משתמש כדוגמה במשפט המפורסם של רומן זדורוב, ומסביר שהרבה מהראיות נגדו היו ... לו. כלומר, השחזור אינו בהכרח מוכיח שהחשוד ביצע את העבירה. למה אליעד כהן טוען שאין עובדות מוחלטות אלא רק פירושים? אליעד מציג גם את העיקרון הפילוסופי שרבי נחמן הציג - המציאות עצמה היא לא טובה ולא רעה אלא מושלמת ... אחרת, ואולי אפילו בכלל הוא אמר זאת מבלי להתכוון. לסיכום, אליעד מציין שחשוב לזכור שתמיד ניתן להטיל ספק בכל פירוש או ראיה, ושמערכת המשפט צריכה לבדוק לעומק כל פרט לפני שתכריע לכיוון של הרשעה או זיכוי. איך להטיל ספק ... ודאיות? איך מפרשים ראיות נסיבתיות? איך לזכות חשוד בבית משפט? האם ראיה משפטית היא תמיד עובדה? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? כיצד להתמודד עם ראיות נסיבתיות?

רטוריקה / דיבייטינג / שכנוע - להפוך עובדה לפירוש ולהפוך פירוש לעובדה - איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע אנשים? איך לנצח בוויכוח? טכניקות מכירה / NLP / להגדיל מכירות וכאן ... כיצד באפשרותך לשכנע אנשים וכיצד באפשרותך להשפיע על אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את העובדות לפירושים ואת הפירושים לעובדות. ואסביר, כי את כל הדברים שברצונך לשכנע בהם, אפשר לחלק אותם לשתי קבוצות. קבוצה אחת של עובדות, דהיינו, ... בפועל וברצונך לשכנע מישהו שאכן קרה אותו אירוע ושאכן קרתה אותה עובדה. והקבוצה השנייה היא של דברים שהם רק פירושים בלבד. דהיינו, הם לא עובדות שקרו בפועל, אלא הם פירושים של דברים שקרו. לדוגמה: יש לי בבית שולחן יפה. זה שיש בבית שולחן, זאת עובדה. זה שהוא יפה או לא יפה, זה כבר פירוש של העובדות, אך זאת אינה עובדה. או לדוגמה: אשתי הכינה עוגה טעימה. אשתי הכינה עוגה, זאת עובדה. אך זה שהעוגה טעימה, זה כמובן כבר פירוש של העובדות. ומי שיתבונן יראה, שעובדה היא דבר הרבה יותר יציב ואמין, מאשר פירוש של עובדה. כי העובדה, היא דבר שקיומו הוא מחויב. דהיינו, מחויב שאכן הדבר קרה, ואין אפשרות לומר שהוא לא קרה, כי עובדתית הוא קרה. אאכ אתה רוצה לשקר, נגד העובדות ונגד המציאות. אבל פירושים של המציאות, עליהם הרבה יותר קל להתווכח. כי הפירוש, הוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, לא מחויב שהוא נכון, אלא רק יש אפשרות בלבד שהוא אכן נכון. וזה בעצם ... את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו אלו עובדות ממש. ועליך להסתיר כל שמץ זכר של סימן לכך שהפירושים שלך, הם רק פירושים אישיים בלבד, אך הם אינם עובדות מחויבות. דהיינו, כאשר מישהו מציג לך רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג את הדברים שלו, כאילו הם רק פירוש בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחויב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה טוען שקרה כך ... העובדות. והרעיון הוא, שכאשר האדם מציג לך עובדות כלשהן, עליך להציג את הדברים כאילו אלו היו רק סיפורים ורק פירושים שהוא נותן למציאות, אך אלו לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה במקום לומר ביום זה וזה קרה כך וכך עליך לומר לפי הטענה של X, אז ביום זה וזה קרה כך וכך. וכיוב כל הזמן להתייחס אל עובדות, כאילו אלו רק פירושים בלבד. ואת הנשק הזה עליך להפעיל עוד יותר חזק, על הפירושים עצמם. דהיינו, כל דבר שהוצג לך, שהוא לא עובדה ממשית בפועל, אלא שהוא רק פירוש בלבד, עליך לטרוח ולהדגיש בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שאלו רק פירושים בלבד של הדובר, אך זו אינה האמת. ועליך לשים לב, שלא בטעות תגרום לכך שהדגשה והפרדה ברורה בין העובדות לבין הפירושים, תעביר את תשומת הלב, אל העובדות שאליהן כן יש הוכחות ברורות. דהיינו, לפעמים כאשר אתה לוקח את הפירוש ומדגיש שהוא רק פירוש, אז זה גורם לעובדות להיראות עוד יותר חזקות מאשר קודם לכן. זא אם תחליש את הפירושים, בצורה הרבה יותר קיצונית מאשר אתה מחליש את העובדות, זה בעצם עלול לחזק את העובדות. על ידי זה שאתה בעצם יוצר הפרדה בין העובדות לבין הפירושים. ויש עוד טריק ומניפולציה, והוא, להחליש את העובדות, באמצעות החלשת הפירושים. דהיינו, תיקח את הדברים שכולם מסכימים שזה רק פירוש, ותדגיש שזה רק פירוש, ובאמצע תערבב גם עובדה. ואז גם העובדה נחלשה ומתייחסים אליה כאילו היא רק פירוש בלבד. ואת כל התהליך הזה, עליך לעשות בדיוק את ההפך שלו, כאשר אתה מציג את הטענות שלך. דהיינו, שכלפי ... הדברים שלך, כאילו שאתה מתאר עובדות שאינן מוטלות בספק. ולפעמים באפשרותך גם לעשות עוד טריק ומניפולציה, והוא שעל חלק מהפירושים שאתה אומר, תדגיש שאלו רק פירושים שלך אך לא עובדות. ובכך בעצם תיצור רושם שכאילו אתה מבדיל בין עובדות לבין פירושים, ואז ממילא שאר הפירושים שאתה מציג כעובדות, יראו כאילו הם אכן עובדות. וכמובן שיש בזה גם חיסרון, כי אז ...

נכון או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות בחיפוש ... כי צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי.