ללמוד גישור משפחתי, ללמוד לגשר, איך לגשר בין אנשים? מגשר משפחתי, טיפול משפחתי, מגשר משפחה, ללמוד לשכנע אנשים, יעוץ למגשרים, יעוץ למאמנים, יעוץ למטפלים, יעוץ משפחתי
איך לגשר בין דעות מנוגדות?
כאשר מנסים לגשר בין אנשים, בין אם מדובר בגישור משפחתי בין הורים לילדים או בין בני זוג, חשוב להבין תחילה את המנגנון הבסיסי מאחורי חילוקי הדעות. אליעד כהן מסביר ששורש כל מחלוקת בין שני אנשים הוא שכל צד מחזיק בדעה שונה וחושב שדעתו היא האמת המוחלטת. הוא מדגיש שכדי ליצור גישור אפקטיבי בין אנשים, יש להבין שהבעיה אינה בין שני האנשים עצמם, אלא בין שתי דעות או מחשבות מנוגדות שהם מחזיקים. כל אחד חושב שהוא צודק והשני טועה, ולכן הגישור צריך להיות בין דעה אחת לדעה השנייה.
אליעד מציג דוגמה שבה הורה וילד מתווכחים, וההורה בטוח שהוא צודק ומצפה שהילד יכבד אותו, והילד בטוח שהוא עצמו צודק. מצב כזה יוצר קונפליקט בין מחויבויות שונות שכל צד מחזיק בהן. אם שני הצדדים נשארים מחויבים בעקשנות לעמדותיהם, לא תהיה פשרה. לפיכך, אליעד מציע דרך ברורה לגישור בין אנשים: יש להפוך את המחויבות של כל צד לפחות מחויבת או להפוך אותה לאפשרות בלבד. ככל שרמת המחויבות של הצדדים לעמדתם תפחת, כך הסיכוי להסכמה ביניהם גדל.
כיצד להפחית מחויבות של אדם לעמדתו?
אליעד כהן מפרט את שיטת העבודה: ראשית, יש לתחקר את האנשים לגבי הטענות שלהם, להקשיב היטב לכל צד, ולהבין מה באמת קרה. זה אומר לבצע בדיקה של העובדות והפירושים: כמה מתוך הדברים שנאמרו הם עובדות חד - משמעיות, וכמה מהם פירושים סובייקטיביים. לעיתים יתברר ששני הצדדים מפרשים אחרת את אותן העובדות עצמן.
הוא נותן דוגמה למקרה שבו האב טוען שקנה דירה לילד, ואילו הילד טוען שהאב רק סייע חלקית. בשלב כזה חשוב לחקור מה באמת קרה, לבדוק לעומק את כל הפרטים המדויקים, כגון: האם ניתנה משכנתה, האם שולמו כל הכספים או חלקם בלבד. זאת כדי להבין אם המחלוקת היא על עובדות או רק על פרשנות. הוא מדגיש כי שלב זה של בירור העובדות הוא קריטי ומקדים כל ניסיון גישור.
לאחר בירור העובדות, אליעד מציע לשאול כל צד שאלות כמו "למה זה חשוב לך?", "מה זה משנה לך?", "מה יקרה אם יתברר שאתה לא צודק?". שאלות אלו נועדו להפחית את רמת המחויבות של האדם לעמדתו, על ידי כך שמראים לו שהחשיבות שהוא מעניק לדעה שלו אינה מוחלטת כפי שהוא חושב.
איך לנהל תהליך גישור אפקטיבי בפועל?
בשלב הגישור עצמו, אליעד מסביר שחשוב להבין שלעיתים לא באמת משנה מה היו העובדות, אלא משנה איך כל צד תופס אותן. אדם יכול להיפגע ממשהו גם אם מבחינה עובדתית לא הייתה כוונה לפגוע בו. לכן, יש לחקור לעומק את הסיפור ולברר מה בדיוק כל אחד שמע, מה בדיוק נאמר, באיזה הקשר ובאיזו אינטונציה. כך אפשר להבין האם מקור הבעיה הוא באי - הבנה או בפרשנות מוטעית.
חשוב להראות לכל צד שהוא אינו מחויב באופן מוחלט להחזיק בדעה שלו. יש ללמד אותם להטיל ספק בפרשנויות שלהם עצמם. ככל שהצדדים יהיו פחות מחויבים לעמדתם, ניתן יהיה לקרב אותם להסכמה.
אליעד גם מציע שאם יש צד שמתעקש מאוד ולא מוכן להתפשר, יש לבדוק את המניעים שלו. לדוגמה, אדם יכול להתעקש משום שהוא מרגיש שזה נותן לו יתרון מסוים או משום שזה מעניק לו תחושה טובה. לכן, כדי לשכנע אותו לוותר על הדעה שלו או להחלישה, יש להראות לו כיצד ניתן להשיג את התחושה הטובה הזו בדרך אחרת.
מהן הטכניקות הספציפיות להחלשת עמדה של צד במחלוקת?
אליעד מפרט טכניקות ספציפיות לגישור, כמו למשל:
כאשר מנסים לגשר בין אנשים, בין אם מדובר בגישור משפחתי בין הורים לילדים או בין בני זוג, חשוב להבין תחילה את המנגנון הבסיסי מאחורי חילוקי הדעות. אליעד כהן מסביר ששורש כל מחלוקת בין שני אנשים הוא שכל צד מחזיק בדעה שונה וחושב שדעתו היא האמת המוחלטת. הוא מדגיש שכדי ליצור גישור אפקטיבי בין אנשים, יש להבין שהבעיה אינה בין שני האנשים עצמם, אלא בין שתי דעות או מחשבות מנוגדות שהם מחזיקים. כל אחד חושב שהוא צודק והשני טועה, ולכן הגישור צריך להיות בין דעה אחת לדעה השנייה.
אליעד מציג דוגמה שבה הורה וילד מתווכחים, וההורה בטוח שהוא צודק ומצפה שהילד יכבד אותו, והילד בטוח שהוא עצמו צודק. מצב כזה יוצר קונפליקט בין מחויבויות שונות שכל צד מחזיק בהן. אם שני הצדדים נשארים מחויבים בעקשנות לעמדותיהם, לא תהיה פשרה. לפיכך, אליעד מציע דרך ברורה לגישור בין אנשים: יש להפוך את המחויבות של כל צד לפחות מחויבת או להפוך אותה לאפשרות בלבד. ככל שרמת המחויבות של הצדדים לעמדתם תפחת, כך הסיכוי להסכמה ביניהם גדל.
כיצד להפחית מחויבות של אדם לעמדתו?
אליעד כהן מפרט את שיטת העבודה: ראשית, יש לתחקר את האנשים לגבי הטענות שלהם, להקשיב היטב לכל צד, ולהבין מה באמת קרה. זה אומר לבצע בדיקה של העובדות והפירושים: כמה מתוך הדברים שנאמרו הם עובדות חד - משמעיות, וכמה מהם פירושים סובייקטיביים. לעיתים יתברר ששני הצדדים מפרשים אחרת את אותן העובדות עצמן.
הוא נותן דוגמה למקרה שבו האב טוען שקנה דירה לילד, ואילו הילד טוען שהאב רק סייע חלקית. בשלב כזה חשוב לחקור מה באמת קרה, לבדוק לעומק את כל הפרטים המדויקים, כגון: האם ניתנה משכנתה, האם שולמו כל הכספים או חלקם בלבד. זאת כדי להבין אם המחלוקת היא על עובדות או רק על פרשנות. הוא מדגיש כי שלב זה של בירור העובדות הוא קריטי ומקדים כל ניסיון גישור.
לאחר בירור העובדות, אליעד מציע לשאול כל צד שאלות כמו "למה זה חשוב לך?", "מה זה משנה לך?", "מה יקרה אם יתברר שאתה לא צודק?". שאלות אלו נועדו להפחית את רמת המחויבות של האדם לעמדתו, על ידי כך שמראים לו שהחשיבות שהוא מעניק לדעה שלו אינה מוחלטת כפי שהוא חושב.
איך לנהל תהליך גישור אפקטיבי בפועל?
בשלב הגישור עצמו, אליעד מסביר שחשוב להבין שלעיתים לא באמת משנה מה היו העובדות, אלא משנה איך כל צד תופס אותן. אדם יכול להיפגע ממשהו גם אם מבחינה עובדתית לא הייתה כוונה לפגוע בו. לכן, יש לחקור לעומק את הסיפור ולברר מה בדיוק כל אחד שמע, מה בדיוק נאמר, באיזה הקשר ובאיזו אינטונציה. כך אפשר להבין האם מקור הבעיה הוא באי - הבנה או בפרשנות מוטעית.
חשוב להראות לכל צד שהוא אינו מחויב באופן מוחלט להחזיק בדעה שלו. יש ללמד אותם להטיל ספק בפרשנויות שלהם עצמם. ככל שהצדדים יהיו פחות מחויבים לעמדתם, ניתן יהיה לקרב אותם להסכמה.
אליעד גם מציע שאם יש צד שמתעקש מאוד ולא מוכן להתפשר, יש לבדוק את המניעים שלו. לדוגמה, אדם יכול להתעקש משום שהוא מרגיש שזה נותן לו יתרון מסוים או משום שזה מעניק לו תחושה טובה. לכן, כדי לשכנע אותו לוותר על הדעה שלו או להחלישה, יש להראות לו כיצד ניתן להשיג את התחושה הטובה הזו בדרך אחרת.
מהן הטכניקות הספציפיות להחלשת עמדה של צד במחלוקת?
אליעד מפרט טכניקות ספציפיות לגישור, כמו למשל:
- לגרום לאדם להבין מה היתרונות והחסרונות של העמדה שהוא מחזיק בה.
- להגדיל...
- איך לגשר בין אנשים?
- איך לנהל גישור משפחתי?
- איך להפחית מחויבות של אנשים לדעותיהם?
- איך לשכנע אנשים להתפשר?
- גישור בין הורים לילדים
- טיפים למגשרים משפחתיים
050-3331-331