... לדעת כלום, אין שכל אין דאגות, בלי שכל אין דאגות, איך לא לדעת כלום? מה זה לא לדעת כלום? לדעת דבר והיפוכו, להשתחרר מהשכל, לצאת מהשכל, להשתחרר מהמוח, לדעת שום דבר מה זה אומר לא לדעת כלום? אליעד כהן מסביר את משמעות הרעיון של לא לדעת ...

... שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. ... ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו. חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע = רודף אחרי טוב דמיוני = רודף אחרי הזנב של עצמו = מרוץ העכברים = מרגיש עייפות לגבי החיים. שינה = חי ... לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל. כאשר התודעה של האדם ישנה אז: הפוטנציאל השכלי אינו ממומש = אינו מבין מדוע דברים קורים = אינו מבין את עצמו בשלמות = אינו מודע לרצון הפנימי שלו שממנו באים כל הרצונות שלו = רואה דברים לא כפי מה שהם באמת = רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם ... של המציאות = תחושה של כבדות עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ראיית התמונה המלאה = הבנת המציאות = אהבת המציאות = הנאה מתמדת מהטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות = ...

... הוא יכול להבין מעט את המהות האין סופית של המציאות. ברמה המעשית: על האדם להתבונן בכל הנל. על האדם להבין כי שורש כל התשובות לכל השאלות נמצא באני שלו. על האדם להבין את מהות האני של עצמו. מדיצטיה = התבוננות פנימית של התודעה על עצמה = הבנת האני את המהות של עצמו. הבנת מהות האני = ידיעת הכל = שלמות שאין ...

... החובה שלו, הוא יראה שהן אינן מוחלטות אלא נוצרו כתוצאה מאמונות פנימיות שהוא אימץ לעצמו. הוא מדגיש את החשיבות של החקירה העצמית ומדגים זאת בעזרת דוגמה נוספת: אם מישהו אומר אני חייב ללכת לעבודה, עליו ... ומההגבלה שנוצרו כתוצאה מהאמונה הזו. סיכום - איך להגיע לחופש מוחלט? אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך לחופש מוחלט היא חקירה פנימית אינטנסיבית של כל האמונות, ההגבלות והמחויבויות שהאדם מחזיק בתוכו. ככל שהאדם יחקור עמוק יותר, הוא יגלה שאין אף הגבלה אמיתית ושכל ההגבלות הן תוצר של התודעה שלו בלבד. ברגע שהאדם מבין זאת, הוא חווה חופש מוחלט, שבו אין לו שום חובה, שום ...

... מבין את זה, הוא מגיע להרמוניה מוחלטת עם החיים. כל התהליך הזה של חקירה פנימית, הבנת החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות חיים מלאים, שלמים ומאושרים באמת. איך להפוך חיסרון ... אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, ... בחלום אינך זוכר שהכל אתה, אבל בפועל אתה המקור לחלום. מה התועלת בחקירה זו של אני ואלוהים? התועלת, לפי אליעד, היא שההבנה העמוקה יכולה לשחרר את האדם מהסבל שנובע מהאחיזה הנפרדת בדברים. אם הכל נוצר כרגע, הרי שאין ממה לפחד, כי ... והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ... מי הוא, האם הרצון שלו באמת מוחלט, מה באמת מפריע לו ולמה. דרך החקירה הוא מגלה את הפערים בין המציאות שהוא חווה לבין האמת המוחלטת. ההבנה הזאת מובילה אותו בהדרגה למצב שבו הוא פחות סובל, כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא ... חושב את השולחן, אם הוא לא היה חושב את השולחן, השולחן לא היה קיים התודעה שלו. זאת אומרת שהשולחן הוא פחות ממשי, הוא לא ממשי, אתה חושב אותו, זה סוג של מחשבה. המחשבה שלך מחברת אותך לשולחן. מה ההבנה הזאת גורמת לך? להבין שהשולחן ... שלנו חווים הבדל בין היש לאין, יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ליש, אבל אנו חווים קושי, איך מכלום נוצר משהו? אבל מי שמתעמק ... שונות של משהו אחד, יש משהו שלישי גדול יותר. אם הוא מקביל אליך אז התודעה שלו והתודעה שלך עשויות מאותו הדבר, יש שורש אחד שהכל נובע ממנו. ואפשר לעשות הפוך שאולי אלוהים שואל איך אני יכול לחוות את העולם כמוך, מה שאני רוצה להסביר לך שמתפיסת ... האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין הבדל בין שולחן - לכסא - לאדם, זה הכל אותו הדבר. זה שחולם את החלום, מהצד שלו אין הבדל בין הדברים ... מקרה בסוף ייקחו לך אותו, למרות שזה לא נכון, בסוף לא ייקחו לך את התודעה של עצמך, ובדרך הזאת ייקחו לך גם את התודעה של עצמך. אבל יתנו לך את מי שאתה באמת, אתה תדע שאתה אלוהים, יבטלו לך את התודעה של עצמך אבל יתנו לך משהו הרבה יותר טוב, יגלו לך מי אתה באמת. אני בהתלבטויות שלי פחדתי שאני אולי יעלם באמת, חשבתי שמרוב השאלות אני לא אהיה קיים, תמיד האדם ... אנשים שלא קיימים, כי כל אחד שאומר אני, מתכוון לגוף ולתודעה, אבל התודעה הזאת היא הקרנה של משהו אחר, אתה בכלל בבואה של משהו, אתה לא אמיתי, אז זה אומר שאתה לא קיים, ואתה חווה חיים שלמים של ישות שלא קיימת בכלל, אתה לא חווה שאתה ...

... מהי חומר מהו מציאות מהי? רבים וטובים שואלים, מהי התודעה של האדם? והעניין הוא, כי מהות התודעה של האדם, היא ישות אחת, עם המהות של כל שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין להם מושג מהי מהות האלוהים, וממילא גם אין להם מושג, מהי מהות התודעה, שהיא חלק ממנו וכיוב. ועוד יש להבין, כי כאשר האדם שואל מהי מהות התודעה, הרי שהדבר מעיד על כך, שהוא לא ממש מבין את עצמו. כי כאשר האדם רואה אל מול עיניו איזה דבר דומם, נדמה לאדם שהוא מבין את מהות הדבר. ונדמה לאדם שמהות השולחן, היא העץ, ומהות העץ הוא החומר וכולי. אבל התודעה, היא נתפשת בעיני האדם כמשהו שאינו חומרי, ולכן האדם שואל מהי מהותה. וראשית כל על האדם להתבונן על כך, שגם מה שנראה לו כחומרי וכממשי, הוא לא באמת שונה ממה שנראה לו כלא ממשי. כי הקיום הממשי של השולחן, מחובר לאדם דרך המחשבה שלו, ודרך התודעה שלו, שהן לא ממשיות. ואם הן עצמן לא ממשיות, אז כיצד יכול האדם לדעת, האם בוודאות ... שחושב את החלום. וכך גם המציאות שלנו כולה, היא נמצאת כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, כולם נמצאים בתוך מציאות אחת, שהיא מקיפה ... כל הדברים כולם. ואפילו הזמן והמקום שלנו, גם הם נמצאים בתוך המציאות שמקיפה אותם, שהיא בעצם ההוויה שלהם. והמהות של כל הדברים, היא אחת. ואין שום הבדל בין המהות של התודעה של האדם, לבין המהות של הדומם וכיוב, שהיא נתפשת בעיני האדם, כמשהו שהוא נפרד ממנו ... מהות אחרת שקודמת לה, עד שמגיעים אל המהות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל המציאות שלנו. והכלום, שהוא מהות המציאות, הוא כלום והוא לא קיים ...

... באמת תלוי בסרוטונין? אליעד כהן מסביר שיש אנשים שחושבים שהתודעה והנשמה של האדם הן אלו שקובעות את המצב הנפשי שלו, בעוד אחרים סבורים כי רמת הסרוטונין במוח היא שקובעת הכל. הוא מדגיש שזוהי נקודת מבט ... אי אפשר לומר שרק רמת הסרוטונין קובעת את המצב הנפשי שלך או שהתודעה שלך היא זו שקובעת. שני ההסברים האלה נכונים מנקודת מבט מסוימת בלבד, אך מנקודת מבט גבוהה יותר, הכל מחובר ומשפיע אחד על השני. אליעד מביא ... הסרוטונין? גם כאן יש בעיה, כי אנו רואים שהגוף משפיע על התודעה, והתודעה מושפעת מהגוף. המשמעות היא שאין אמת מוחלטת ברורה אחת, אלא רק אמת יחסית. האם זהות האדם היא הגוף, הנשמה או המתבונן? אליעד כהן מסביר שגם התפיסה שהאדם הוא רק הנשמה או רק התודעה שלו היא טעות ונובעת מהפרדה מלאכותית. הוא מציג ביקורת על אנשים שמגיעים להבנה רוחנית מסוימת וחושבים שהם המתבונן או הצופה. אנשים אלו ... המבט. לדוגמה, יש אנשים שחושבים שהאני שלהם הוא הנשמה שלהם, והתודעה לא תלויה בגוף. אך אליעד מסביר שזו בדיוק אותה טעות כמו לחשוב שאתה רק הגוף. כי בין אם אתה אומר שאתה רק גוף ובין אם אתה אומר שאתה רק ... סרוטונין או כל דבר אחר. אליעד מדגים ואומר שגם מי שאומר התודעה שלי בדיכאון, משתמש למעשה בהפרדה מלאכותית. מי זה שאומר התודעה שלי? מי זה האני הזה שמחזיק בתודעה? יש כאן חלוקה נוספת, שהיא שוב חלק מהאשליה. האם להיות המתבונן משחרר אותך מהזדהות? אליעד מדגיש שאלה ... הזדהות עם חלק יחסי בלבד של המציאות, ולכן מהווה אשליה. האם התודעה תלויה בסרוטונין? מהי הזהות האמיתית שלי? להיות הצופה או המתבונן האם אני גוף או נשמה? מה גורם לדיכאון? ...

... ההבדל בין רובוט לבן אדם? אליעד כהן מסביר באריכות על השאלה האם קיים הבדל מהותי בין בן אדם לבין רובוט או אפילו בין אדם לבין דומם. הנושא המרכזי של ההסבר הוא בירור ההבדל שבין התודעה האנושית לבין תודעה של רובוט, או בין האדם לבין חפץ דומם. אליעד פותח בטענה שיש לבחון האם בן אדם חי באופן מהותי או רק לכאורה, ואם כך, מה בדיוק ההבדל בין חי לדומם, אם בכלל ישנו ... רק בפרשנות האנושית ולא באמת במהות. האם האטומים בגוף מרגישים או לא? אליעד מביא דוגמה נוספת מהאטומים שמרכיבים את הגוף האנושי. הוא מסביר שאטומים הם למעשה דומם, חומר פיזי. אם התודעה או ההרגשה נמצאים בחומר הפיזי של הגוף, והרי החומר הזה מורכב מאטומים דוממים, אז בהכרח גם בדומם עצמו קיימת תודעה או תחושה, רק שאנחנו לא מזהים אותה. במילים אחרות, אם בגוף האנושי יש ...

... שינוי תודעתי. התשובה שהוא מציע מורכבת: מצד אחד, התודעה תמיד משתנה ומתפתחת, אך מצד שני, המהות הבסיסית שלה לעולם אינה משתנה. כלומר, השינוי מתרחש רק ברמת הצורה, בעוד שהמהות נשארת זהה. אליעד ... ותמיד לא, האם המציאות הולכת לשינוי תודעתי כן ולא התודעה בסוף תמיד נשארת אותה תודעה ותמיד אתה גם חושב אותו דבר אלא מה שאתה תמיד גם אולי חושב על זה בצורה שונה, תמיד לא משנה. קח תודעה המהות של ...

... מה הכוונה באמירה שהאדם חי בתוך חלום עצמי? אליעד מדמה את המציאות האנושית כחלום שאדם חולם בתוך התודעה שלו . האדם הוא בו זמנית החולם של החלום וגם הדמויות שבתוך החלום. מנקודת מבט אחת, האדם הוא המתבונן מבחוץ, הצופה באירועים ... הוא מושג המתאר רושם או זיכרון עמום שנשאר בתודעה אחרי שהאדם חווה מצב של היעדר מוחלט של נפרדות או מודעות עצמית. לאחר שהאדם מגיע למצב שבו הוא נמחק לחלוטין וחוזר למודעות רגילה, נשאר בו רושם של החוויה הזאת. הרשימו הוא מה שמאפשר ...