איך לזהות תשובות שגויות בתהליך של חקירה עצמית?

אחד הנושאים החשובים שאליעד כהן מציג הוא כיצד לחקור לעומק את הסיבות לרצונות שלנו וכיצד לזהות אם התשובות שאנו נותנים לעצמנו הן נכונות או שגויות. לפי אליעד כהן, כאשר אנו חוקרים מדוע אנו רוצים משהו מסוים, עלינו לכתוב את כל התשובות האפשריות ולבדוק אם התשובות האלה באמת ספציפיות לסיטואציה, או שהן כלליות מדי. אם התשובה יכולה להתאים לשאלות אחרות באופן כללי, סימן שזו תשובה גנרית ולא מלאה, ולכן כנראה שגויה או חסרה.

אליעד נותן דוגמה נפוצה לשאלה: "למה אני אוהב אותה?". אדם עשוי לענות תשובות כמו "כי זה עושה לי טוב", "כי אני מתגעגע אליה כשאני לא איתה", "כי אני נהנה איתה". אך תשובות אלו הן גנריות מכיוון שהן יכולות להתאים גם למצבים אחרים שבהם האדם מרגיש הנאה או געגוע, ולכן לא בהכרח מהוות את הסיבה המדויקת והייחודית שבגללה הוא רוצה דווקא את אותה הבחורה.

איך לבדוק אם התשובות שלנו הן תשובות כלליות מדי?

אליעד כהן מציע שיטה פשוטה: לקחת את התשובה שנתנו ולבחון אם היא מתאימה גם לסיטואציות אחרות, אפילו כאלה שנראות מוזרות ולא הגיוניות. למשל, ניקח מצב לא הגיוני - אדם ש"מגרד את התקרה עם מזלג". אם נשאל אותו "למה אתה עושה את זה?" והוא ישתמש באותן תשובות שאנחנו נתנו לשאלה מדוע אנו רוצים משהו ("כי זה עושה לי טוב", "כי משעמם לי בלי זה", "כי זה נותן לי הרגשה טובה"), נראה בבירור שהתשובות האלה חסרות עומק ואינן מספקות הסבר ספציפי ומדויק לפעולה המוזרה.

אליעד מדגיש שכשאנו מזהים שהתשובה מתאימה גם למצבים מוזרים וחסרי היגיון, אנחנו מבינים שהתשובה שהגענו אליה אינה אמיתית, אלא כללית ושטחית.

מהי תשובה מלאה ואיך להגיע אליה?

אליעד כהן מסביר שתשובה מלאה חייבת להיות כזו שאינה מתאימה לשאלות אחרות. למשל, אם נשאל אדם "למה אתה לובש מעיל?", והוא יענה "כי קר לי", אז נוכל לבדוק אם התשובה נכונה באמצעות שאלות אחרות. אם נשאל אותו "למה אתה לא לובש נעליים?", והתשובה "כי קר לי" תתאים גם לזה, אז זו עדיין תשובה כללית מדי. במקרה כזה האדם צריך לדייק עוד יותר, לדוגמה, לומר "אני לובש את המעיל כי קר לי בגוף, ובגוף אני לא יכול ללבוש נעליים". זו כבר תשובה מדויקת ומלאה יותר, משום שהיא לא מתאימה לשאלה על הנעליים.

כלומר, כדי להגיע לתשובה מלאה ונכונה באמת, התשובה חייבת להיות ייחודית ומדויקת מספיק כך שלא תוכל להתאים לשום שאלה אחרת.

איך לזהות הנחות יסוד חסרות בתשובה?

נקודה נוספת שאליעד מציג היא כיצד לזהות הנחות יסוד חסרות בתוך התשובה שלנו. הוא משתמש בדוגמה של מתמטיקה כדי להמחיש את הרעיון: אם התשובה לשאלה "כמה זה אחד ועוד אחד?" היא "שתיים", הרי שהתוצאה "שתיים" יכולה להיות נכונה גם לשאלות אחרות כמו "שתיים כפול אחד" או "ארבע פחות שתיים". לכן, גם אם התשובה נכונה עובדתית, ישנה הנחת יסוד שצריך לברר - כיצד הגענו דווקא לתשובה הזו ומה התהליך המדויק שהוביל אותנו אליה.

כך גם בחקירה אישית - אם אדם אומר...