השכל, אין שכל, להסתכל על השכל מבחוץ, אמונות, הנחות יסוד, גבולות השכל, להטיל ספק בחושים, אקסיומות, עובדה או פרשנות
מה המשמעות של גבולות השכל והאם ניתן לצאת מהם?
אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת, ומכיוון שכך, הוא מתקשה לראות מעבר לגבולות השכל שלו. האדם מתמודד עם מציאות שבה החושים מראים לו דברים מסוימים, כמו "שולחן" או "פיל". אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות מובנות אצלו. גם אם משהו נראה דומה לאחר, הוא עדיין שונה, כי אם זה היה שולחן בצורת פיל, או פיל בצורת שולחן, עדיין אלה שני דברים נפרדים ולא אותו הדבר. זה מראה שהשכל שלנו מוגבל על ידי הגדרות בסיסיות ואקסיומות שאנחנו מניחים מראש.
איך אפשר לחשוב מחוץ לקופסה?
אליעד נותן דוגמה לכך שאומרים לאדם "תחשוב מחוץ לקופסה", אך האדם לא יודע כיצד לעשות זאת כי הוא אף פעם לא היה מחוץ לקופסה. אליעד מסביר שכדי להסתכל על השכל מבחוץ, על האדם להכיר את הגבול של השכל שלו ולהיות מודע לכך שיש דברים שהוא לא מכיר מעבר לגבול הזה. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נמצא בחדר סגור ומנסה להאזין מה מתרחש מעבר לקיר. האדם מניח שאם הוא לא שומע כלום, אז אין רעש, אבל זו רק הנחה, כי ייתכן שהוא פשוט רחוק מדי מהקיר ולא מסוגל לשמוע את מה שמחוצה לו. זה בדיוק כמו השכל: רק מפני שאינך רואה מעבר לשכל שלך, אין זה אומר שאין שום דבר מעבר לכך.
מדוע האדם מתקשה להטיל ספק באקסיומות ובאמונות שלו?
אליעד טוען שהאדם בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל המצוות, כגון: איך לקשור את השרוכים, מתי לקשור אותם, ומה להרגיש כשקושרים אותם. אך הם אינם שואלים את השאלה הבסיסית ביותר: מי אמר בכלל שאלוהים קיים או מי קבע שאלו ההוראות? אליעד מדגיש כי הבסיס, האמונה הראשונית הזאת, נלקחת כמובן מאליו וממנה האדם יוצא לשאלות משניות, כשהוא כבר שבוי בתוך מסגרת האמונה הראשונית שלו.
כיצד ניתן לחקור את הבסיס של השכל והאמונות?
אליעד מציע להתחיל לחקור את הבסיס של המערכת שבה אנו משתמשים לבדיקת המציאות. הוא משווה זאת לאדם שמנסה לקדוח בקיר עם מקדחה אך לא בודק האם היא מחוברת לחשמל או האם זה בכלל הקיר הנכון. האדם משוכנע שהוא פועל לפי ההוראות ולא מעלה בדעתו שהבעיה נמצאת דווקא בכלי שבו הוא משתמש. באותו אופן, אנשים חוקרים את החיים שלהם, קוראים ספרים, הולכים למדיטציות ומנסים להבין את עצמם, אבל אף פעם לא עוצרים לבדוק את הכלים שבעזרתם הם מבצעים את החקירה הזאת: השכל והחושים.
מה החשיבות של דיוק מחשבתי וכיצד לתרגל אותו?
אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק מחשבתי ונותן דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, אדם שרואה עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא "חי" רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות הקטנות והיום - יומיות האלה: האם האדם באמת יודע שמשהו קורה, או שהוא רק מאמין שזה כך? הוא מסביר שאם אדם יצליח לדייק בפרטים הפשוטים הללו, זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת...
אליעד כהן מסביר כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת, ומכיוון שכך, הוא מתקשה לראות מעבר לגבולות השכל שלו. האדם מתמודד עם מציאות שבה החושים מראים לו דברים מסוימים, כמו "שולחן" או "פיל". אם לדוגמה, הוא רואה פיל, הוא לא יכול להחליט שזה שולחן, משום שיש הגדרות בסיסיות מובנות אצלו. גם אם משהו נראה דומה לאחר, הוא עדיין שונה, כי אם זה היה שולחן בצורת פיל, או פיל בצורת שולחן, עדיין אלה שני דברים נפרדים ולא אותו הדבר. זה מראה שהשכל שלנו מוגבל על ידי הגדרות בסיסיות ואקסיומות שאנחנו מניחים מראש.
איך אפשר לחשוב מחוץ לקופסה?
אליעד נותן דוגמה לכך שאומרים לאדם "תחשוב מחוץ לקופסה", אך האדם לא יודע כיצד לעשות זאת כי הוא אף פעם לא היה מחוץ לקופסה. אליעד מסביר שכדי להסתכל על השכל מבחוץ, על האדם להכיר את הגבול של השכל שלו ולהיות מודע לכך שיש דברים שהוא לא מכיר מעבר לגבול הזה. הוא משווה זאת למצב שבו אדם נמצא בחדר סגור ומנסה להאזין מה מתרחש מעבר לקיר. האדם מניח שאם הוא לא שומע כלום, אז אין רעש, אבל זו רק הנחה, כי ייתכן שהוא פשוט רחוק מדי מהקיר ולא מסוגל לשמוע את מה שמחוצה לו. זה בדיוק כמו השכל: רק מפני שאינך רואה מעבר לשכל שלך, אין זה אומר שאין שום דבר מעבר לכך.
מדוע האדם מתקשה להטיל ספק באקסיומות ובאמונות שלו?
אליעד טוען שהאדם בודק הכל בחיים שלו, אבל לא את הבסיס שעליו הוא מסתמך. אנשים נוטים לקבל את האקסיומות הבסיסיות שלהם כעובדות מוחלטות, בלי להטיל ספק באמיתות שלהן. הוא מביא דוגמה מאנשים שעוסקים בתורה וביהדות, שהם שואלים שאלות על הכללים ועל המצוות, כגון: איך לקשור את השרוכים, מתי לקשור אותם, ומה להרגיש כשקושרים אותם. אך הם אינם שואלים את השאלה הבסיסית ביותר: מי אמר בכלל שאלוהים קיים או מי קבע שאלו ההוראות? אליעד מדגיש כי הבסיס, האמונה הראשונית הזאת, נלקחת כמובן מאליו וממנה האדם יוצא לשאלות משניות, כשהוא כבר שבוי בתוך מסגרת האמונה הראשונית שלו.
כיצד ניתן לחקור את הבסיס של השכל והאמונות?
אליעד מציע להתחיל לחקור את הבסיס של המערכת שבה אנו משתמשים לבדיקת המציאות. הוא משווה זאת לאדם שמנסה לקדוח בקיר עם מקדחה אך לא בודק האם היא מחוברת לחשמל או האם זה בכלל הקיר הנכון. האדם משוכנע שהוא פועל לפי ההוראות ולא מעלה בדעתו שהבעיה נמצאת דווקא בכלי שבו הוא משתמש. באותו אופן, אנשים חוקרים את החיים שלהם, קוראים ספרים, הולכים למדיטציות ומנסים להבין את עצמם, אבל אף פעם לא עוצרים לבדוק את הכלים שבעזרתם הם מבצעים את החקירה הזאת: השכל והחושים.
מה החשיבות של דיוק מחשבתי וכיצד לתרגל אותו?
אליעד מדגיש את החשיבות של דיוק מחשבתי ונותן דוגמאות מהחיים היום - יומיים. למשל, אדם שרואה עט, מניח מיד שהעט כותב, אך למעשה זו רק אמונה ולא עובדה. אותו דבר כשאדם צופה בטלוויזיה ומאמין שהשידור הוא "חי" רק מפני שכך כתוב. אליעד מציע לבדוק באופן קבוע את ההנחות הקטנות והיום - יומיות האלה: האם האדם באמת יודע שמשהו קורה, או שהוא רק מאמין שזה כך? הוא מסביר שאם אדם יצליח לדייק בפרטים הפשוטים הללו, זה יפתח אצלו יכולת לחשוב בצורה מדויקת...
- איך לחשוב מחוץ לקופסה?
- להטיל ספק בחושים
- מהן הנחות יסוד?
- האם השכל מוגבל?
- מה ההבדל בין עובדה לפרשנות?
- כיצד לבדוק אמונות?
- האם המציאות קיימת בלי שכל?
050-3331-331