אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את המשמעות האמיתית של רחמנות ומדגיש שהרחמנות האמיתית היא אינה על הדברים החיצוניים אלא דווקא על הפנימיות של האדם עצמו. הוא מסביר שישנם שני סוגים עיקריים של רחמנות: רחמנות חיצונית ורחמנות פנימית. רוב בני האדם, לפי אליעד, מתמקדים ברחמנות חיצונית. למשל, כאשר מישהו רעב, אנשים מרחמים עליו מפני שהוא רעב, אך אליעד מדגיש כי הרחמנות האמיתית צריכה להיות לא על עצם הרעב, אלא על הסבל והתחושה הרעה שיש לאותו אדם בשל הרעב. כלומר, הרחמנות הפנימית היא על כך שהאדם לא מצליח להרגיש שמח באותה מידה כשהוא רעב כפי שהוא יכול להיות כשהוא שבע.
לדוגמא נוספת, אדם שחולה. הרחמנות החיצונית תהיה על כך שהוא חולה, אבל הרחמנות הפנימית היא הרחמנות על כך שהוא לא מסוגל להרגיש טוב ומאושר כשהוא חולה בדיוק כפי שהוא מרגיש כשהוא בריא. אליעד מסביר שהאדם נמצא בגן עדן של ממש, אך עקב בעיה במוח או חוסר הבנה הוא אינו מצליח לתפוס שהכל טוב בדיוק כפי שהוא. מכאן שהרחמנות הפנימית היא הרחמנות האמיתית.
מדוע האדם לא נהנה באמת מהחיים?
אליעד כהן מדגיש שאחת הרחמנויות הגדולות ביותר היא על כך שהאדם לא יודע בכלל למה הוא חי. האדם רץ כל חייו אחרי דברים שאין לו מושג אמיתי מדוע הוא עושה אותם. הוא רץ אחרי כסף, אחרי הצלחות, ועובד חיים שלמים בלי להבין מה מטרת חייו. אליעד מסביר כי אף אדם בעולם לא יודע באמת למה הוא חי, וזאת משום שהסיבה לקיומו של האדם קשורה לסיבה לקיומה של המציאות עצמה, סיבה שאינה ידועה לאיש. כל תשובה שאדם נותן לעצמו לגבי מטרת חייו, תמיד ניתן לשאול שוב - אבל למה דווקא זה? ולכן לאף אחד אין באמת מושג למה הוא חי.
גם כאשר האדם משיג משהו משמעותי כמו זכייה בלוטו, הוא עדיין מרגיש רע או דיכאון מפני שהוא חושש לאבד את מה שהשיג או לא יודע מה לעשות איתו. כלומר, האדם אף פעם לא מגיע לשביעות רצון אמיתית.
למה האדם תמיד רוצה עוד ולעולם לא מרוצה באמת?
אליעד מסביר שהבעיה היא שלאנשים אין שכל אמיתי. הוא אינו מדבר על אנשים שמוגדרים רשמית כמשוגעים, אלא על כלל בני האדם בכדור הארץ. הוא מציין שכדור הארץ הוא כמו בית משוגעים אחד גדול, שבו כולם עובדים בלי הפסקה מתוך תקווה שאולי בסופו של דבר יקבלו שכל. בני האדם נמצאים כל הזמן בדואליות - הם רוצים דבר אחד ואחר כך רוצים דבר אחר, ותמיד חושבים שיש משהו טוב יותר. אפילו אדם עשיר ומוצלח יגיע לשלב שבו ירגיש תסכול וריקנות פנימית. אליעד אומר כי האדם הוא כמו קטין חסר ישע, כשהרצונות שלו כל הזמן מתעללים בו. כל רצון שהאדם משיג רק גורם לו לרצות עוד משהו אחר, והדבר הזה הוא התעללות מתמדת באדם על ידי הרצונות שלו.
כיצד רחמנות פנימית מובילה לאושר אמיתי?
אליעד מסביר שהרחמנות האמיתית והפנימית שהאדם צריך לפתח היא לא על החסרונות החיצוניים, אלא על כך שהוא לא מסוגל להפיק הנאה וסיפוק מלאים ממצבו הקיים, כולל מכך שרע לו. האדם צריך לרחם על עצמו על כך שהוא לא מסוגל ליהנות במידה שווה מכל מצב - בין אם טוב ובין אם רע. הסיבה האמיתית לסבל היא שהאדם חושב שטוב ורע הם דברים נפרדים ולכן אינו מסוגל ליהנות באמת מהרגעים שבהם הוא סובל.
הדרך להשגת אושר אמיתי, על פי אליעד, עוברת דרך שאלות פנימיות אמיתיות שהאדם צריך לשאול את עצמו, כמו למה אני לא נהנה מהחיים? למה אני תמיד מרגיש אומלל? האם יש אפשרות ליהנות באמת? התשובה לשאלות הללו מגיעה מתוך שתיקה והתבוננות פנימית. האדם צריך להבין שהסבל שלו הוא פנימי בלבד ונובע מהעובדה שהוא נותן לדברים החיצוניים להשפיע על האושר שלו. כשהאדם מרחם על עצמו ברחמנות פנימית אמיתית על כך שהוא לא טוב לו מבפנים, הוא מתחיל לחפש תרופות. התרופה האמיתית לכך היא לחקור את האמת על המציאות, להבין באמת למה הוא חי ומה מטרת החיים, וכך להגיע להכרה פנימית שהכל טוב בדיוק כפי שהוא.
מהי המשמעות של התעללות פנימית של האדם בעצמו?
אליעד מדמה את מצב האדם להתעללות של אדם חסר ישע. האדם מתעלל בעצמו באמצעות הרצונות שלו, שלעולם אינם מסופקים. זו התעללות קשה ואכזרית שמונעת מהאדם את האפשרות להרגיש טוב באמת לאורך זמן. על האדם לרחם על עצמו על כך שהוא כל הזמן רוצה דברים ואין לו שביעות רצון מתמדת. אליעד קורא לאדם להיות מודע למצבו, להבין את מצבו, ולשאול את עצמו למה בכלל הוא רץ אחרי הצלחות שאף פעם לא יביאו לו אושר אמיתי וקבוע.
לסיכום, מהי הדרך להפסיק את הסבל ולהגיע לאושר אמיתי?
אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאושר אמיתי היא לפתח רחמנות פנימית אמיתית כלפי עצמך. על האדם לשאול שאלות אמיתיות ולחקור פנימה, מדוע הוא לא נהנה באופן מלא מהחיים, ומדוע הוא כל הזמן מרגיש רע או לא מסופק. כשהאדם יבין שהסבל שלו הוא פנימי בלבד ויתחיל לרחם על עצמו באמת, לא על דברים חיצוניים אלא על חוסר ההנאה הפנימית שלו, הוא יוכל בסופו של דבר לחוות אושר אמיתי ושלם, בלתי תלוי בדברים חיצוניים.
- מהי רחמנות פנימית?
- איך להפסיק לסבול באמת?
- למה האדם תמיד לא מרוצה?
- מה הקשר בין רחמנות ואושר?
- למה בני אדם רצים אחרי מטרות חיצוניות?
- כיצד לחוות אושר אמיתי?
- מהו מקור הסבל האנושי?
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של רחמנות, ואם נתבונן נראה שיש בעולם הרבה סוגים של רחמנות, ולא רק מה שהאדם מרחם על הזולת, אלא מה שהאדם מרחם על עצמו
ובעיקר יש שני סוגי רחמנויות, רחמנות פנימית, ורחמנות חיצונית.
וחשוב להבין, שבכלל מצד האמת, אין בכלל את העניין של רחמנות חיצונית או פנימית
כי הכל טוב במציאות כפי מה שהיא.
לדוגמא אדם מנסה להשיג משהו ולא מצליח, הוא חווה סוג של רחמנות כלפי עצמו
וזו רחמנות חיצונית.
ורחמנות פנימית, היא הרחמנות האמיתית.
ומה זה אומר, אם מרחמים על אדם מכך שהוא רעב, זה בסדר לרחם בשל כך שהוא רעב, אך האמת היא שצריך לרחם עליו רחמנות פנימית, הווה אומר
לרחם עליו בגלל שהוא סובל, מרגיש שרע לו, בגלל ההרגשה של הסבל והרע והרצון להרגיש טוב
לא בגלל הרעב עצמו.
ונגיד שאדם חולה ומרחמים עליו, הרחמנות החיצונית היא על כך שהוא חולה, אבל הרחמנות
האמורה להיות היא פנימית, ועל מה?
על כך שהוא אינו יכול להיות שמח באותה המידה כשהוא חולה, כמו באותה המידה שהוא בריא.
כי האדם, אינו מבין כיוון שמשהו נדפק לו במוח, משהו השתבש, ואינו מבין שהוא בגן עדן ממש, שהוא במקום שכולו טוב, ויכול באמת ליהנות ולהרגיש טוב
גם אם הוא חולה, או רעב וכדומה.
אחת הרחמנויות הכי גדולות, הן בגלל שאדם לא יודע בכלל למה הוא חי, ורץ כמו משוגע לעבודה
ורץ בעשיית דברים שאין לו מושג למה הוא בכלל עושה אותם, העיקר רץ אחרי השיגעונות שלו
ואינו מבין כלום, אינו מבין מה היא המציאות, וממשיך להרגיש רע, ואינו שבע רצון, ועדיין לא מקבל שכל, וממשיך לנסות בעשייה טפלה כמו משוגע ומנסה להצליח, ועדיין נכשל בגלל שאף פעם לא באמת מוצא נחת ואושר והנאה אמיתית.
אפילו אדם שזוכה בלוטו, אפילו הוא נכנס לדיכאון מכך שפוחד לאבד את הכסף, או בגלל שלא יודע מה לעשות עם הכסף.
זאת אומרת שצריך בכלל לרחם על האדם שאין לו שכל, והכוונה היא לא למי שנקרא משוגע
אלא כל כדור הארץ, זה אוסף של משוגעים מכל הכוכבים, משוגעים שאספו אותם ואמרו להם תעבדו ותעבדו עוד ועוד, עד שתקבלו אולי שכל.
והאנשים לעולם אינם חווים שביעות רצון, והם חיים סה"כ מספר שנים מוגבל, וכל מה שיש לו הוא רוצה משהו אחר, אף פעם אינו שבע רצון מהחיים, והאדם צריך לרחם על עצמו, לרחם על עצמו שאין סוף לניסיונות שלו להרגיש טוב.
גם העשירים ירגישו באיזשהו שלב רע, אז על מה ולמה רצו אחרי הכסף?
ומה שצריך לרחם על האדם זה לא על הסבל שרע לו בחיצוניות, אלא על כך שהוא לא מסוגל ליהנות מזה שרע לו, כמו ליהנות מכל שטוב לו, או שחושב שזה טוב וזה רע.
למה האושר של האדם צריך להיות תלוי בדבר החיצוני שממשיך לאמלל אותו, כיוון שאינו יודע ליהנות ממנו, או מכל דבר אחר שיש לו או "אין" לו, ברמה הפנימית שלו.
זו הרחמנות האמיתית. על האדם לשאול את עצמו פנימה ולחקור, למה אני לא נהנה מהחיים
למה אני כל כך אומלל? האם אין אפשרות ליהנות באמת? אולי יש דרך אמיתית ליהנות
וכדי שהאדם יקבל את התשובה, עליו לשתוק, להיות בהתבוננות. לבדוק למה יש כל כך מעט רגעי אושר, זו ההתבוננות
ועל ידי זה שהאדם ירחם על עצמו ברחמנות פנימית אמיתית, שלא טוב לו מבפנים, ולא על הדברים החיצוניים שהוא לא זוכה להם, ועל ידי כך שירחם על עצמו ברמה הפנימית, אז יגיע ויזכה לחוות ולהבין אושר אמיתי.
ושיהיה לכולם המשך יום של רחמנות פנימית אמיתית, ואושר אמיתי.