מה זה מהות ואיך אפשר לגלות אותה?

אליעד כהן מסביר לעומק את המושג "מהות" ומבהיר שהדרך היחידה למצוא את המהות של כל דבר היא באמצעות השוואה לדבר אחר. לדבר על "מהות" ללא השוואה זה חסר משמעות, כי המושג מהות מתייחס תמיד לקבוצה או לקטגוריה שאליה משתייך הדבר המדובר. הוא נותן כדוגמה טלוויזיה: אם רוצים לדעת מה המהות של טלוויזיה, חייבים לשאול ביחס למה בוחנים אותה. לדוגמה, אם משווים בין טלוויזיה לרמקולים, אפשר לומר שהמהות של שניהם היא "מוצרי חשמל". לעומת זאת, אם משווים את הטלוויזיה לתמונה, המהות המשותפת לשניהם יכולה להיות "דברים שתולים על הקיר". במילים אחרות, המהות של דבר מסוים משתנה בהתאם לדבר שאליו הוא מושווה.

כיצד מושג "מהות" קשור לתכנות מונחה עצמים?

אליעד כהן משתמש במושגים מעולם התכנות, ובמיוחד בתכנות מונחה עצמים (OOP -Object-Oriented Programming), כדי להדגים איך להבין מהות. הוא מסביר שבתכנות מונחה עצמים, לכל אובייקט יכולים להיות "הורים" ו"ילדים" (הורשה), ויש לו מאפיינים מוגדרים. לדוגמה, אפשר לקחת אובייקט "שולחן" ולהגדיר ממנו אובייקטים חדשים - שולחן אדום או שולחן שנמכר באיקאה. כאשר מנסים להבין מה המהות של אובייקט מסוים, בעצם בוחנים לאיזו קבוצה או קטגוריה הוא משתייך - בדיוק כפי שעושים בתכנות כאשר מחפשים "אב קדמון" משותף לשני אובייקטים. אם קיים אובייקט ללא תכונות או מאפיינים נוספים (למשל, אובייקט שערכו "5"), אי אפשר להפוך אותו ל"אבא", כי אין לו שום דבר משותף לאובייקט נוסף שיכול להצדיק קבוצה משותפת.

איך למצוא מכנה משותף בין אובייקטים שונים?

לפי אליעד, כדי למצוא מכנה משותף בין שני דברים (כלומר, למצוא מהות משותפת), יש להשוות בין שני אובייקטים או יותר ולחפש תכונה משותפת. למשל, אם משווים בין אובייקט "טלוויזיה" לבין אובייקט "נעל", אפשר לומר שהמהות המשותפת היא ששניהם "קיימים". אליעד מסביר שלמעשה ניתן למצוא מכנה משותף בין כל שני דברים, אפילו דברים שנראים שונים מאוד, אם מחפשים לעומק ובוחרים פרמטר מתאים להשוואה.

האם יש הבדל בין "יש" ל"אין"?

אליעד כהן מדגיש שכאשר בוחנים דברים לעומק, מגלים שאין הבדל מהותי בין "יש" לבין "אין". למשל, אם ניקח אובייקט "טלוויזיה" ואובייקט "כלום", אפשר לטעון שהמהות שלהם היא "היעדר הבדל" ביניהם - כלומר, המהות היא הנקודה שבה "יש" ו"אין" הופכים לדבר אחד. הוא מסביר את זה בכך שכל הדברים, בין אם קיימים ובין אם לא, מתאחדים במהות העמוקה ביותר שהיא האחדות שבה אין שום הבדל בין קיום לחוסר קיום. במילים אחרות, אם מסתכלים על דברים ברמת המהות העמוקה ביותר שלהם, מגיעים למצב שבו אין הבדל בין מה שקיים לבין מה שלא קיים, כי מה שמגדיר אותם הוא דווקא ההיעדר של ההבדלים.

מדוע השאלה "מה המהות" תלויה בהקשר ובהשוואה?

הסבר נוסף של אליעד הוא שכל מהות היא תמיד יחסית ותלויה בהקשר ובדבר שאליו אנו משווים. אם נשאל "מה המהות של טלוויזיה?" ללא נקודת התייחסות, לא תהיה לשאלה תשובה ברורה. אך אם נשאל "מה המהות של טלוויזיה ביחס לתמונה?", פתאום אפשר למצוא תשובה ברורה יותר, כגון "שניתן לראות בה תמונות". מכאן הוא מדגיש שהדרך היחידה למצוא מהות אמיתית של משהו היא באמצעות ההשוואה לאחרים, מה שמאפשר הבנה ברורה ומדויקת יותר.

איך מנתחים ומבינים דברים לעומק באמצעות השוואות?

אליעד מסביר כיצד אפשר לנתח ולהבין כל דבר באמצעות השוואות יחסיות. למשל, אם מנתחים אירוע בחיים האישיים, כדי להבין אותו לעומק יש לשאול תמיד "ביחס למה?". כלומר, מהותו של אירוע או של כל דבר אחר מתבהרת רק כאשר יש לו נקודת התייחסות או השוואה. אם נקודת ההתייחסות משתנה, גם המהות תשתנה. הוא ממליץ על דרך חשיבה זו כדי לפתח הבנה עמוקה וברורה יותר של כל דבר שקורה בחיים.

האם יכולה להיות יותר ממהות אחת לאותו הדבר?

אליעד מבהיר שמכיוון שהמהות תמיד נקבעת ביחס למשהו, ייתכן מאוד שלאותו הדבר יהיו כמה מהויות שונות, תלוי למה משווים אותו. למשל, טלוויזיה יכולה להיות "רהיט", "מוצר חשמלי", "אמצעי בידור" ועוד - תלוי מה נקודת המבט. הוא מדגיש שאין מהות אחת מוחלטת לדבר מסוים, אלא תמיד מדובר במשהו יחסי ותלוי הקשר.

בסיכום הכללי, אליעד מסביר בצורה ברורה, תוך שימוש בדוגמאות מפורטות, שהמושג "מהות" תמיד קשור באופן ישיר ליחסיות ולהשוואה בין דברים, שאין מהות מוחלטת ושבעומק הכי גדול - הכל זהה וחסר הבדלים, גם בין דברים שנראים מנוגדים כמו "יש" ו"אין".