... רבה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו פגיעה נפשית או פגיעה פיזית - מה יותר חמור? השאלה מה יותר חמור - פגיעה פיזית או נפשית - היא שאלה שעולה פעמים רבות, במיוחד ... על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו שיפור המצב הנפשי והתמודדות עם קשיים מה יותר גרוע? מה יותר חמור? נפשי או פיזי, נכות רגשית, נכות גופנית, פגיעה גופנית, פגיעה ...

... על ידי טיפול שיטתי ויסודי בעצמו, במחשבותיו וברגשותיו. איך להתמודד עם פחד להשתגע? פחד לירות באנשים היגיון ושיגעון איך לשמור על השפיות? איך לשלוט במחשבות שליליות? אז היו היה איש שעבד בתור מאבטח ראש ...

... סבל - איך להשיג הנאה בחיים? איך לא להסתפק רק ב - לא לסבול? איך גם ליהנות? ובו יתבאר דבר שיעודד את האדם לצאת מהייאוש, שבו רוב בני האדם בעולם נמצאים, והוא הייאוש, מלהשיג הנאה בחיים. כי מי שיתבונן היטב יראה, כי רוב בני האדם בעולם, עיקר השאיפה שלהם, היא לא לסבול. כי מי שלא מבין את משמעות החיים, החיים שלו הם מלאי סבל. והסבל, הוא לא בהכרח מחלות פיזיות וכיוב. אלא המחשבות שמציקות לאדם, הן עיקר הסבל. כי כאשר אין לאדם שקט נפשי, הרי שזה סוג של סבל. ועיקר הסבל בחיים, הוא הסבל של המחשבות שמציקות לאדם. כי כאשר יש לאדם איזה כאב פיזי, האדם יכול להתמודד איתו, על ידי זה שהוא מסיט את מחשבתו וחושב על איזה דבר אחר. אבל כאשר המחשבות מציקות לאדם, אין לאדם להיכן לברוח. כי כל מה שהאדם עושה, המחשבות רודפות אחריו. ועיקר הסבל של האדם בחיים, הוא דווקא פנימי, בגלל מחשבות שמציקות לו וכיוב. וכל אדם מטבעו, מנסה להיות מאושר. כי טבע האדם, הוא לחפש את הטוב וליהנות ממנו. וכל ילד קטן, מטבעו מחפש כל הזמן איך ליהנות ואיך להשיג עוד ריגוש ועוד התחדשות ואיך להשיג עוד הנאה ועוד איזה דבר ... מצב של טוב, כאשר המציאות תהיה כרצונו, ומצב של רע, כאשר המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם גדל, כך השיפוטיות השלילית של האדם כלפי המציאות גדלה, וכך האדם סובל יותר. מאחר שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא כל הזמן מנסה לשנות אותה. וגם כאשר המציאות היא כן כפי רצונו של האדם, גם אז, תמיד האדם רוצה לשנות את המציאות למשהו טוב יותר, ומפחד לאבד את מה שיש לו וכיוב. וצורת החשיבה של האדם על החיים, צורת החשיבה הזאת, אחראית לסבל של האדם. והאדם כל הזמן מנסה להרגיש כמה שיותר טוב, וטוב שכך. אלא, שיש איזה מצב של ייאוש, שבו האדם מתייאש מכך שיום אחד הוא יהיה מאושר באמת. ואז האדם עוסק, באיך לסבול כמה שפחות. ובמקום שהאדם ינסה ליהנות בשלמות, האדם מוכן להסתפק בכך שהוא לא ירגיש רע. והעניין הוא, שבמציאות שלנו יש טוב. ובמציאות שלנו, לא חייבים לסבול, ולא חייבים רק לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות ממש. כי יש בעולם שלנו טוב אמיתי, שנמצא בכל דבר. ועל האדם לא להתייאש מהרצון שלו להיות מאושר באמת בשלמות, ולא להסתפק, בכך שהוא לא סובל או סובל מעט. כי בני האדם בעולם נמצאים בייאוש. בייאוש, מהאפשרות שיום אחד הם יהיו מאושרים באמת בשלמות. מהאפשרות שיבוא יום, שבו כל רגע יהיה רגע חדש של טוב חדש. ... האדם מבין שלא משנה מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא יפטר מהרצון המציק, להשיג משהו אחר טוב יותר. כי יש בתוך האדם, דבר שמשגע אותו. וזאת המחשבה, שכל הזמן גורמת לאדם לחשוב, שיש משהו אחר טוב יותר. ולא משנה מה יהיה מצבו של האדם, תמיד האדם ירגיש חוסר סיפוק עם כל מה שיש לו. וזאת בעיה רצינית וגדולה מאוד, בפרט עבור אלו שכן מחפשים ... משמעות לאושר עבור האדם, לשם כך על האדם לשנות משהו בתוכו בצורת החשיבה שלו. ומצד האמת, יש כאן עוד משהו פנימי. והוא, כי שינוי צורת החשיבה גם הוא לא מספיק. כי לחשוב חיובי ולראות את חצי הכוס המלאה וכל שאר הסיסמאות האלו, כל זה לא ממש עובד באמת. כי זה בסך הכל סוג של שקר עצמי, עבור מי שמחפש את השלמות. כי תחושת הטוב, אמורה לנבוע מתוך האדם ולא על ידי מאמץ כלשהו. וכל זמן שהאדם מתאמץ לחשוב חיובי, וכל זמן שהאדם צריך להתאמץ אפילו ברמת המחשבה שלו כדי להיות שמח ומאושר, הרי שהאדם עוד לא מאושר. והאושר, או שהוא בא מעצמו לאדם, או שהאדם עדיין לא מאושר. כי מי שצריך להתאמץ כדי להיות מאושר, הרי שהוא והאושר זה עדיין שני דברים רחוקים. והשינוי הפנימי, לא צריך להיות בצורת החשיבה, אלא בצורת ההבנה של האדם את המציאות. כי צורת חשיבה, אפשר לשנות. וגם ... האדם מבין את סיבת כל הסיבות של המציאות, על ידי זה האדם מגיע לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית. והמסר המרכזי הוא, שבחיים אפשר גם ליהנות. ולא צריך להסתפק במצב של לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות. ויש גם דרך ליהנות. והדרך ליהנות היא על ידי הבנה. והבנה מגיעה, על ידי זה שהאדם מחפש את האמת הפנימית שלו ושל המציאות, ומנסה להבין את המציאות. וכאשר זה קורה, אז לא רק שהאדם לא סובל, אלא האדם מתחיל גם ליהנות באמת... ...

לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה? למה אנשים סובלים כל הזמן בלי סיבה? התופעה עליה מדבר אליעד כהן היא שאנשים בעולם סובלים ללא סיבה ברורה או מוצדקת. כשמדברים על סבל, מיד חושבים על סיבות הגיוניות כמו טעויות שאנשים עושים, או אירועים קשים שהם חווים, אבל מה קורה כאשר הסבל הוא ללא כל סיבה נראית לעין? הסבל חסר הסיבה הוא האכזרי ביותר, כי אי אפשר להסביר או להצדיק אותו. אדם שסובל בשל טעות שעשה לפחות יכול להבין את הסיבה לסבל, אך אדם שסובל ללא סיבה הוא מסכן במיוחד, כי אין כל היגיון או הצדקה למצבו. אליעד מסביר שהדרך הטובה ביותר למצוא אדם שסובל בלי סיבה, היא פשוט להסתכל במראה או להביט סביב. כל אדם, למרות שהוא נראה מאושר, מבלה או נהנה, סובל ללא סיבה אמיתית. מדוע? משום שכל בני האדם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים במצב תמידי של פחד וחרדה. כל אדם שיש לו רצון כלשהו, כבר נמצא בפחד תמידי שלא יקבל את מה שהוא רוצה, או שיאבד את מה שיש לו. מהו הקשר בין רצונות האדם לסבל שלו? אליעד כהן מסביר שכל רצון שיש לאדם גורם לו לסבול. ככל שהאדם מפתח יותר רצונות, הוא סובל יותר, מכיוון שכל רצון הוא כמו זוג אזיקים. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחתן, להתגרש, לקבל קידום או אפילו להיות בריא, כל רצון כזה הוא סבל, משום שהוא מלווה בפחד מתמיד שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא רוצה. גם כאשר האדם משיג את הרצון שלו, הוא עדיין סובל, כי אז הוא מתחיל לפחד לאבד את הדבר שקיבל או שמא הרצון שהוגשם לא יהיה מספיק בעתיד. המשוואה פשוטה: ככל שיש לך יותר רצונות, כך אתה סובל יותר. הסיבה היא שכל רצון נובע מתוך התחושה שמשהו חסר, וזה בדיוק הגורם לסבל. אילו לאדם לא היה אף רצון, הוא לא היה מרגיש שחסר לו שום דבר, והוא היה חי באושר מלא ושלם. מדוע הרצונות של האדם חסרי סיבה אמיתית? אחת הסיבות לכך שאנשים סובלים ללא סיבה היא שהם לא יודעים באמת למה הם רוצים את מה שהם רוצים. לדוגמה, אדם שרוצה להרגיש טוב - למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב? לכאורה, אדם יכול פשוט להחליט שכל מה שיש הוא טוב, ואז לא יהיה צורך ברצונות או בפחדים. אליעד מבהיר שהרצון להרגיש טוב הוא חסר סיבה אמיתית, כי באותה מידה אפשר היה לחיות מבלי לרצות להרגיש טוב. כלומר, האדם יכול היה להיות מאושר כבר עכשיו עם מה שיש לו, ולכן הרצון הוא מיותר ומוביל רק לסבל. כאשר אדם מתעמק בשאלה למה אני רוצה את זה דווקא?, הוא מגלה שאין באמת תשובה הגיונית או מוצדקת לרצונותיו. הרצון נובע מתוך מחשבה שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא, אך מי קבע זאת? מי אמר שזה באמת יותר טוב מזה? התשובה היא שאין שום סיבה אמיתית, ולכן כל אדם בעצם סובל בלי סיבה. כיצד אפשר להפסיק לסבול בלי סיבה? הדרך היחידה לצאת מן הסבל הזה, לפי אליעד, היא להבין לעומק מה הסיבה לרצון הראשון שלנו. זהו הרצון הבסיסי ביותר - הרצון להרגיש טוב. כאשר האדם שואל את עצמו שוב ושוב למה אני רוצה להרגיש טוב? ומנסה להגיע לשורש של הרצון הזה, הוא יגלה שאין שום סיבה אמיתית לכך שהוא רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה אחת ולא בצורה אחרת. ברגע שהאדם יגיע להבנה אמיתית, הרצונות שלו ייעלמו או ישתנו, כי הוא יבין שכל מה שקיים במציאות הוא טוב באותה המידה. זה יוביל אותו למצב ...

לסבול - למה בני האדם מוכנים ורוצים לסבול? ובו יתבאר, למה בני האדם, מוכנים ואפילו רוצים לסבול? והעניין הוא, כי מי שיתבונן יראה, כי בני האדם מוכנים לסבול. וישנן הרבה דוגמאות לכך, שמתעללים באדם, והוא לא נלחם בישות שמתעללת בו, אלא נכנע תחתיה, ונראה הדבר, כאילו האדם מוכן לסבול. והשאלה היא, למה האדם לא נלחם תמיד בכל הסבל שלו, ולמה יש סבל, שהאדם מוכן לסבול אותו בשקט? והעניין הוא, כי מצד האמת הפנימית ביותר, הסבל הוא טוב מאוד. אבל מצד הנפרדות, האדם מוכן לסבול, רק בגלל השקרים שלו. כי האדם לא באמת רוצה לסבול. וכאשר יש לאדם סבל שהוא לא נלחם בו, זה רק משום שהאדם משקר את עצמו, בכך שהוא אומר לעצמו, שהוא לא ... מבט שבה הכל מושלם ממש, ואז אין שום סבל בעולם כלל, או להסתכל עליה מנקודת מבט שיש נפרדות, שאז ממילא יש סבל, שנובע מתחושת ההפרדה, שבין האדם לבין כל שאר הישויות שנפרדות ממנו. והאדם רוצה ובוחר לסבול. כי האדם יכול בקלות להתגבר על כל הרע שבעולם, אם הוא רק ירצה בכך באמת. כי אם האדם באמת היה רוצה לא לסבול יותר לעולם, ואם האדם היה רוצה את זה ברצון אמיתי, דהיינו, שזה הרצון היחיד של האדם, ... משום דבר בעולם, מלבד הרצון שלו שלא לסבול יותר לעולם, הרי שבקלות האדם יכול לבחור להתייחס למציאות, מנקודת מבט של אחדות שבה הכל אחד, ועל ידי זה אין שום סבל כלל. אבל האדם בוחר בבחירה חופשית, להתייחס אל המציאות בצורה של נפרדות, ועל ידי זה הוא סובל. והאדם ככ רוצה לסבול, עד שבכל פעם שהוא סובל, הוא טורח גם לשקר את עצמו, ולומר לעצמו שהוא לא יכול להתגבר על הסבל. וזה למרות שהאדם עצמו יוצר את הסבל, בכל רגע ורגע מחדש. וכל זה, כדי שהאדם יוכל להמשיך לסבול. ומי שרוצה להפסיק לסבול, עליו בסך הכל לפקוח את עיניו, ולברר עם עצמו, האם באמת הוא רוצה להפסיק לסבול, והאם באמת זה הרצון היחיד שלו. כי אם זהו לא הרצון היחיד, הרי שזהו לא רצון אמיתי. ... הוא מרגיש טוב באמת ואפילו מגלה, שכל הסבל הוא מושלם באמת וכולי. ...

... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, ... כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ... ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה פעולות שיקדמו אותו אל האושר בשלמות. והאדם כל הזמן ... כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה ... שייך שהוא ייהנה ממנה כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם מי שנדמה לו, שהוא לא סובל, הרי שתמיד הוא רוצה משהו יותר טוב. ואף פעם האדם לא באמת יסרב, לקבל משהו יותר טוב. וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה ... אל המטרה, הרי שהוא מפיק הנאה גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור לסבול, אם אתה באמת רוצה את זה. ועל האדם להתבונן היטב ולראות את האמת, האם באמת הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת לפעמים תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ולגמרי נמאס לאדם לסבול. והאדם מטעה את עצמו תמיד. כי מצד אחד, הוא היה רוצה את השלמות. כי רק משום כך, האדם לא באמת שבע רצון אף פעם, כי הוא תמיד רוצה את השלמות. אבל מצד שני, הוא מטעה את עצמו, שכאילו אין ברירה, אלא לסבול לפחות קצת. והוא שקר, כי מי שבאמת רוצה את השלמות ולא מוכן לסבול בכלל, הוא לא יסכים בשום פנים ואופן, להכיל בתוכו את המחשבה שאין ברירה אלא לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, הרי שלדוגמה הוא לא היה נהנה משום דבר, כל זמן שהוא סובל. כי הסבל היה מציק לו ככ, והוא היה מרוכז רק באיך לא לסבול יותר. אבל האדם כן נהנה עדיין וכולי, כי הוא לא באמת רוצה להפסיק את הסבל. ולכן, על האדם לברר עם עצמו את האמת, ולראות את האמת, שהוא סובל תמיד. כי כל הנפרדות, היא סבל תמיד. ואז לברר עוד ולראות, שאין שום נפרדות כלל, כי הכל אחדות אמיתית באמת. והאדם כאלוהים האמיתי, הוא זה ...

... יכול או לא רוצה - למה האדם משקר את עצמו וסובל מכך? איך לשקר בלי לסבול? והעניין הוא, כי להיות איש אמת, זה יותר פשוט מפשוט. כי לשקר, זה קשה, ולהיות איש אמת, זה הדבר הקל ביותר בעולם. כי איש אמת מוחלטת, הוא לא צריך להפעיל את השכל שלו כלל, אלא הוא נהנה מהשלמות של המציאות, ללא כל מאמץ ... כך שהוא רחוק מהאמת, נדמה לו לפעמים, שלהיות איש אמת זה דבר קשה ביותר. כי האדם תוהה לעצמו, אם זה באמת ככ פשוט, אז למה אני לא עושה את זה?! כי האדם בטוח שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, הוא מבין גם, שהשקר של התת מודע שלו, גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם הוא משקר וסובל, אז כנראה שזה אומר, שלהיות איש אמת זה קשה ביותר. ולא כך הוא הדבר. וראשית על האדם ... את האמת האמיתית. ושם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל לשקר, ולכן אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות, בלי להיות מודע לכך וסובל מכך, רק משום שהוא רוצה לשקר ולסבול. והוא דבר פלא. שהאדם בטוח ולא מאמין שיש אפשרות שהוא רוצה את הסבל שלו, והאדם בטוח שהוא רוצה לא לסבול, ואעפכ האדם סובל, רק בגלל שהוא כן רוצה לסבול. והאדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה לסבול. והאדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. וההוכחה היא, שכאשר האדם באמת לא רוצה איזה דבר, אז הוא עושה את כל מה שהוא יכול ... כדי להסיר מעצמו את הדבר הזה. וכאשר האדם באמת לא רוצה איזה דבר, אז כל הרצון שלו וכל המחשבה שלו, ממוקדים, רק באיך לפתור את הבעיה הזאת. וכאשר האדם חולה וסובל מכאבים, שום דבר בעולם לא יכול לשמח אותו, כי הוא כולו מרוכז בבעיה שלו. והאדם אומר שהוא לא רוצה את הסבל שלו. אבל מצד שני עדיין הוא מצליח ליהנות מכל מיני דברים. ואם האדם באמת לא היה רוצה את הסבל שלו, אז הוא כל כולו היה מרוכז, בכך שהוא לא רוצה את הסבל שלו, וממילא הוא לא היה מרגיש הנאה משום דבר, ושום דבר לא היה מסיח את דעתו, עד אשר הוא היה מוצא פתרון לבעיית הסבל שלו, או עד אשר הוא היה מגלה שאין פתרון, והיה מפסיק לחפש פתרון, אלא היה משלים עם הסבל, שגם אז ממילא הסבל היה נפסק. והאדם לא באמת רוצה להפסיק את הסבל שלו. כי העובדה היא, שזה לא הדבר היחיד החשוב בחיים של האדם, אלא יש עוד דברים שחשובים לו. וכאשר האדם מצליח להתרכז בעוד כל מיני דברים, הרי שלא באמת כל הרצון שלו ממוקד, באיך להפסיק את הסבל שלו. ובפועל, האדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ויש לזכור, כי הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. ...

סבל לטובה - לשקר, למצוא דברים טובים בסבל - ולסבול עוד יותר כי האדם גם סובל תמיד. משום, שעצם קיומו של האדם, הוא סיבת הסבל שלו. כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך, שהוא סובל תמיד, וירצה לא לסבול תמיד, הוא יסתכל אל תוכו ועל מהותו העצמית של האני שלו, ויראה שהכל אחד ממש, ויפסיק לסבול לגמרי. ועד שהאדם לא באמת רוצה להפסיק לסבול, עד אז הוא ממשיך לסבול. כי יש כאלו שמטעים את עצמם, ולדבריהם הם לא סובלים. וכמובן שהם מטעים את עצמם, כי עצם קיום תחושת האני, היא עצמה סבל. אבל הם משקרים את עצמם, והם מנסים למצוא כל מיני דברים טובים ונקודות חיוביות וטובות בסבל שלהם. והם מלמדים את עצמם לשקר, בחשיבה חיובית ובשקר של חצי הכוס המלאה וכיוב. והם מטעים את עצמם תמיד, בכך שהם מנסים לומר שהסבל הוא לטובה, כי יש בו דברים טובים. כמו אלו שהם אומרים, שהרע קיים, כדי שהאדם יוכל להכיר את מעלת הטוב. והם מוכנים לסבול, כדי שהם יוכלו ליהנות. ואם היה להם שכל אמיתי, הם היו מתבוננים אל תוכם, ומודים על האמת, שמה שהם באמת רוצים, זה שיהיה להם טוב, גם בלי לסבול בכלל. אבל הם מאמינים, שאין אפשרות להרגיש טוב, בלי שיהיה רע. כי בלי חושך, אין משמעות לאור, וכיוב שאר טעויות שונות. וכיוב המחשבה, שהטוב הוא סופי ... כי זה שצריך שיהיה גם רע, כדי שיהיו שינויים ברצון של האדם, זה רק עכשיו אחרי שכבר רע. אבל מצד הפוטנציאל של המציאות, לא מחויב שהאדם ירגיש רע, כדי שיהיה לו רצון וכולי. והרעיון הוא, שרק האמונה המוטעית, רק היא מסתירה מהאדם את האמת, שקיימת אפשרות שיהיה רק טוב אמיתי באמת, בלי שום רע כלל, לא לפניו בדרך אליו וגם לא אחריו וכולי. והמציאות, היא טובה באמת. והאדם יכול להיות מאושר באמת, בלי לסבול כלל. ולא זו אף זו, אלא, כל מי שנהנה מהחיים, אבל גם סובל קצת אפילו לפעמים רחוקות, הרי שמצד האמת הוא תמיד סובל, וכל ההנאה שלו, היא הנאה מזויפת. כי יש טוב אמיתי, שהוא אינו תלוי בדבר. וקיומו הוא מצד עצמו. כי כאשר הכל אחד, אין שום רע כלל, ויש רק טוב אמיתי, שאינו תלוי בצורה כלשהי. וכל הטוב שבעולם שקיים כנפרדות מהרע, הוא כולו טוב שקרי, שגורם לאדם רק לסבל. כי מי שרוצה טוב שקרי, סובל. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא ... בשלמות. אבל ברגע שהאדם רודף אחרי טוב שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם להרגיש טוב, שהוא בעצם גורם לאדם לסבול. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו, שהרע הוא לא באמת ככ רע, כי יש בו גם צדדים טובים, אז הוא ממשיך לסבול ממנו. אבל מי שהוא איש אמת, הוא לא מטעה את עצמו כלל. והוא יודע את האמת, שהרע, הוא כולו רע, ושאין בו שום צד טוב בכלל, ושגם הטוב שנראה כטוב, גם הוא ... אחד ממש, וממילא הרע והטוב, שניהם טובים בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר. ובסיכומו של דבר, כל זמן שהאדם מטעה את עצמו אפילו קצת, הוא ממשיך לסבול. ורק מי שמנקה את עצמו לגמרי מכל טעות, ורואה את האמת, שבאמת הוא רוצה להרגיש טוב תמיד, בלי שום רע כלל, אז הוא רוצה את זה, ומקבל את זה. כי הטוב האמיתי, כבר קיים תמיד. ...

סבל - לסבול מהעדר סבל - איך ליהנות מהסבל? כי יש כאלו, שחרטו על דגלם, את המלחמה בסבל. והם מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל וכיוב. ובאמת, האנשים האלו שנלחמים בסבל, הם בעצמם אנשי הסבל, שיוצרים סבל. כי הסבל נוצר, רק בגלל שהאדם מנסה לברוח ממנו. כי גם הסבל, גם הוא, רק צורה של המציאות. וברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שהוא נגד הסבל, באותו הרגע, הוא יוצר רע, וממילא הוא סובל. כי סבל, הוא תחושה. וגם התחושה של הרע וגם התחושה של הטוב, אלו רק צורות בלבד. וכאשר האדם מגדיר את הרע כאויב שלו, ממילא הוא ימשיך לפחד ממנו תמיד. וגם אם ... הרצון לאכול, לשם כך צריך האדם לחשוב, שלהיות רעב זה רע. שזה מה שמניע את האדם לאכול. ובנוסף, אין שלמות, כאשר אין רע. כי המציאות השלמה והאין סופית, מכילה בתוכה את הרע, כאחת מהצורות שלה. ... ולכן, כל אלו שמנסים להשתחרר מהסבל, בזה הם יוצרים סבל. ואם הם היו אנשים מוארים באמת, הם לא היו מלמדים את האדם, איך להשתחרר מהסבל, אלא הם היו מלמדים את האדם, איך ליהנות באמת בטוב אמיתי, מהסבל. ואיך לראות את השלמות האין סופית, שנמצאת בתוך הצורה של הסבל. והדרך היחידה להשתחרר באמת מהסבל, היא רק על ידי זה, שהאדם מצליח ליהנות באמת, מהסבל. כי גם הסבל, גם הוא צורה של המציאות כנל. וכאשר האדם סובל, המציאות נהנית מכך. כי המציאות טוב לה תמיד בטוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר. כי הכל כרצונה תמיד. ומי שרוצה את השלמות של המציאות, הוא חייב להבין את ...

... או למות, למה לא להתאבד, קדושת החיים, רצון למות או לחיות, לסבול או למות, למה לחיות, התאבדות, לשרוד למה אנשים מפחדים למות ולמה הם רוצים לחיות? אליעד כהן מסביר כי הפחד מהמוות והרצון העז לחיות הם לא רצונות טבעיים, אלא רצונות שנוצרו בגלל חינוך, התרבות והסביבה שבה האדם חי. אנשים מפחדים מהמוות בעיקר כי חונכו לחשוב שצריך לרצות לחיות. האדם מגיע לעולם ומקבל מסר ברור מהסביבה שכולם מתאמצים לשרוד ולחיות, ולכן הוא מסיק בטעות שחיים הם הדבר החשוב ביותר. אליעד מדגים זאת ... אפשר לפרק באמצעות שאלות. האדם יכול לשאול את עצמו: למה אני רוצה להתאבד? התשובה תהיה שהוא רוצה להרגיש יותר טוב. ואז, ולמה אני רוצה להרגיש טוב? - כי הוא מרגיש רע. ולמה אני מרגיש רע? - כי הוא רוצה משהו שלא קיים כרגע. אם ימשיך האדם לשאול שאלות לעומק, הוא יגיע להבנה שבשורש הדברים אין הבדל בין טוב ורע, בין חיים למוות, או בין להרגיש טוב לבין להרגיש רע, ומכך ייעלם הרצון להתאבד. מה המשמעות של להגיע לאחדות ואיך זה פותר את כל ההתלבטויות? אליעד מבהיר שהמצב שבו האדם מגיע לאחדות הוא מצב שבו אין הבדל בין ... ערך. כאשר האדם נמצא בנפרדות, כלומר, במצב שבו הוא חושב שדבר אחד טוב מדבר אחר, הוא תמיד יסבול. כשהאדם יחקור את השאלות למה? שוב ושוב, הוא ישבור את הנפרדות הזו ויגיע להבנה שהכל אחד, ולכן שום דבר לא באמת משנה ולא באמת חשוב יותר מהאחר. איך לפרק כל ... בסוף תחווה את האחדות. עכשיו הדבר נניח שיש שני דברים שתמיד אנשים מתלבטים מה יותר גרוע לסבול או למות אבל בא נניח שאחד משני הדברים הכי גרועים זה למות, עכשיו הדבר הכי גרוע לצורך הדיון עכשיו נחשוב שהוא הכי גרוע, הכי גרוע זה למות אבל גם הרצון הכי ... להתאבד? כי אתה חושב שזה יהיה יותר טוב מאשר אם תחיה. עכשיו אם תשאל את עצמך טוב ולמה אני רוצה להרגיש טוב? כי אני מרגיש רע, אוקי ולמה אתה מרגיש רע? כי אני רוצה ככה וככה, ולמה אתה רוצה ככה וככה? בסופו של דבר אתה תחווה שהכל אחד ואם הכל אחד אז זה טוב לחיות וזה טוב למות אבל אתה לא נלחץ לא מפה ולא משם. ...