חרדות ופחדים. התקף חרדה. חרדה ופחד נוצרים מחוסר הבנה. חרדה = פחד חזק מאוד. התקף חרדה = חרדה חזקה מאוד.
פחד = חשש מכך שהמציאות תהיה בצורה שנוגדת את רצונו של האדם.
פחד = חוסר הבנה. האדם אינו מבין מה טוב בכך שהמציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא. האדם אינו מסכים ואינו מקבל את המציאות שלו ברגע הזה. האדם חושש מההשלכות שיכולות להיות למציאות שלו ברגע הזה על הרגעים הבאים. האדם חושש מכך שברגעים הבאים המציאות תהיה שונה לחלוטין מהרצון שלו.
והכל כמובן נובע מחוסר הבנה של האדם את המציאות.
אם האדם היה יודע מדוע הדברים קורים כפי שהם? מהי הסיבה האמיתית שבגללה המציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא? מה יוצר את המציאות שלו ברגע הזה? מהן הסיבות שיוצרות את המציאות שלו ברגע הזה ובמה הן תלויות? מה באפשרותו ומה לא באפשרותו של האדם לעשות כדי לשנות את מצבו? וכיצד המציאות של הרגע הזה תשפיע על הרגעים הבאים?
אם האדם היה יודע את כל הדברים האלו בשלמות, החרדה הייתה נעלמת.
החרדה תפקידה לגרום לאדם לחקור את הדברים האלו. החרדה דוחפת את האדם להבין את מצבו.
ניקח לדוגמה חרדה ממוות.
האדם נמצא בסיטואציה X והאדם מפחד מכך שהסיטואציה תגרום לו למוות = האדם מפחד פחד מוות.
הפחד מהמוות נוצר אך ורק בגלל אי הוודאות של האדם לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו. אי וודאות = חוסר ידיעה.
אם הייתה לאדם ידיעה שלמה וברורה לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו, הרי שהפחד מהמוות היה נעלם.
אם היה האדם יודע שהוא נמצא באמצע חלום של המציאות, ואם הוא ימות / התודעה שלו תעלם, הוא בעצם יתעורר להיות מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות עצמה, הרי שהוא לא היה מפחד כלל מהמוות, אלא נהנה מכל רגע של חיים ללא שום פחד.
הפחד מהמוות נובע רק מחמת חוסר ידיעה שלמה של האדם של מה יקרה אחרי המוות.
ניקח פחד ממחלה. גם הוא נובע מחוסר ידיעה. אם היה האדם יודע בוודאות שמחלה לא תפגע בו, הרי שלא היה מפחד מכך. וגם אם היה יודע בוודאות כי מחלה תפגע בו, הרי שבסוף היה משלים עם כך, אך בכל מקרה לא היה מפחד מכך.
וכאן דובר לגבי הידיעה של האדם את העתיד.
אך יש כאן גם היבטים שונים של ידיעה לגבי העבר וגם לגבי הווה.
אם היה האדם יודע בשלמות ובצורה ברורה, מה הן הסיבות האמיתיות שבגללן מצבו כרגע כפי שהוא, הרי שלאחר מכן היה בודק האדם עם עצמו, האם באפשרותו לשנות את מצבו ברגע הזה. אם היה מתגלה לו שכן, הרי שהיה משנה את מצבו. ואם היה מתברר לאדם שאין באפשרותו לשנות את מצבו, הרי שהיה מקבל את מצבו כפי שהוא ומשלים איתו.
הפחד והחשש נוצרים מחוסר ידיעה. האדם אינו מבין מה גורם למצבו כרגע להיות כפי שהוא. האדם אינו יודע מה והאם בכלל באפשרותו לשנות במצבו כרגע. האדם אינו יודע כיצד באפשרותו ואם בכלל לשלוט במה שיקרה לו בעתיד. ומשום כך האדם מפחד.
חוסר ידיעה = פחד.
הפתרון: ידיעה פנימית.
מי שיתבונן יראה כי הפחד הוא חיצוני והידיעה היא פנימית.
ז"א כל פחד באשר הוא נובע מכך שהאדם חושש שמשהו חיצוני במציאות שלו ישתנה. הפחד נוצר מכך שהתודעה הפנימית של האדם חוששת שהמציאות החיצונית שהיא תחווה תהיה שונה ממה שהיא רוצה.
האני = פנימי. המציאות = חיצוני. המציאות החיצונית מקיפה את התודעה הפנימית של האדם.
האדם הוא חלק מהמציאות השלמה, שהיא זו שמקיפה את האדם עצמו.
הפחד הוא מכך שהמציאות החיצונית לאדם תשתנה.
הפחד הוא מכך שהתודעה הפנימית לא תקבל את המציאות החיצונית.
הפתרון:...
פחד = חשש מכך שהמציאות תהיה בצורה שנוגדת את רצונו של האדם.
פחד = חוסר הבנה. האדם אינו מבין מה טוב בכך שהמציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא. האדם אינו מסכים ואינו מקבל את המציאות שלו ברגע הזה. האדם חושש מההשלכות שיכולות להיות למציאות שלו ברגע הזה על הרגעים הבאים. האדם חושש מכך שברגעים הבאים המציאות תהיה שונה לחלוטין מהרצון שלו.
והכל כמובן נובע מחוסר הבנה של האדם את המציאות.
אם האדם היה יודע מדוע הדברים קורים כפי שהם? מהי הסיבה האמיתית שבגללה המציאות שלו ברגע הזה היא כפי שהיא? מה יוצר את המציאות שלו ברגע הזה? מהן הסיבות שיוצרות את המציאות שלו ברגע הזה ובמה הן תלויות? מה באפשרותו ומה לא באפשרותו של האדם לעשות כדי לשנות את מצבו? וכיצד המציאות של הרגע הזה תשפיע על הרגעים הבאים?
אם האדם היה יודע את כל הדברים האלו בשלמות, החרדה הייתה נעלמת.
החרדה תפקידה לגרום לאדם לחקור את הדברים האלו. החרדה דוחפת את האדם להבין את מצבו.
ניקח לדוגמה חרדה ממוות.
האדם נמצא בסיטואציה X והאדם מפחד מכך שהסיטואציה תגרום לו למוות = האדם מפחד פחד מוות.
הפחד מהמוות נוצר אך ורק בגלל אי הוודאות של האדם לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו. אי וודאות = חוסר ידיעה.
אם הייתה לאדם ידיעה שלמה וברורה לגבי מה יקרה איתו אחרי מותו, הרי שהפחד מהמוות היה נעלם.
אם היה האדם יודע שהוא נמצא באמצע חלום של המציאות, ואם הוא ימות / התודעה שלו תעלם, הוא בעצם יתעורר להיות מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות עצמה, הרי שהוא לא היה מפחד כלל מהמוות, אלא נהנה מכל רגע של חיים ללא שום פחד.
הפחד מהמוות נובע רק מחמת חוסר ידיעה שלמה של האדם של מה יקרה אחרי המוות.
ניקח פחד ממחלה. גם הוא נובע מחוסר ידיעה. אם היה האדם יודע בוודאות שמחלה לא תפגע בו, הרי שלא היה מפחד מכך. וגם אם היה יודע בוודאות כי מחלה תפגע בו, הרי שבסוף היה משלים עם כך, אך בכל מקרה לא היה מפחד מכך.
וכאן דובר לגבי הידיעה של האדם את העתיד.
אך יש כאן גם היבטים שונים של ידיעה לגבי העבר וגם לגבי הווה.
אם היה האדם יודע בשלמות ובצורה ברורה, מה הן הסיבות האמיתיות שבגללן מצבו כרגע כפי שהוא, הרי שלאחר מכן היה בודק האדם עם עצמו, האם באפשרותו לשנות את מצבו ברגע הזה. אם היה מתגלה לו שכן, הרי שהיה משנה את מצבו. ואם היה מתברר לאדם שאין באפשרותו לשנות את מצבו, הרי שהיה מקבל את מצבו כפי שהוא ומשלים איתו.
הפחד והחשש נוצרים מחוסר ידיעה. האדם אינו מבין מה גורם למצבו כרגע להיות כפי שהוא. האדם אינו יודע מה והאם בכלל באפשרותו לשנות במצבו כרגע. האדם אינו יודע כיצד באפשרותו ואם בכלל לשלוט במה שיקרה לו בעתיד. ומשום כך האדם מפחד.
חוסר ידיעה = פחד.
הפתרון: ידיעה פנימית.
מי שיתבונן יראה כי הפחד הוא חיצוני והידיעה היא פנימית.
ז"א כל פחד באשר הוא נובע מכך שהאדם חושש שמשהו חיצוני במציאות שלו ישתנה. הפחד נוצר מכך שהתודעה הפנימית של האדם חוששת שהמציאות החיצונית שהיא תחווה תהיה שונה ממה שהיא רוצה.
האני = פנימי. המציאות = חיצוני. המציאות החיצונית מקיפה את התודעה הפנימית של האדם.
האדם הוא חלק מהמציאות השלמה, שהיא זו שמקיפה את האדם עצמו.
הפחד הוא מכך שהמציאות החיצונית לאדם תשתנה.
הפחד הוא מכך שהתודעה הפנימית לא תקבל את המציאות החיצונית.
הפתרון:...
050-3331-331