חרדה חברתית, מפחד לפגוש אנשים, מפחד לפגוש מישהו שהוא יותר טוב ממני, לא רוצה לפגוש מישהו שאני מקנא בו, איך לא לקנא באנשים? איך לא להרגיש שאנשים יותר טובים ממני? רגשי נחיתות, חוסר ערך עצמי, ביטחון עצמי
למה יש לך חרדה חברתית כשאתה פוגש אנשים שאתה מקנא בהם?
אליעד כהן מסביר את המקור לחרדה חברתית דרך דוגמה מפורטת של אדם שחושש לפגוש מישהו שנתפס בעיניו כטוב יותר ממנו. החרדה הזו נובעת מתחושה לא נעימה המתעוררת אצלו כשאותו אדם נפגש עם אדם שהוא מרגיש שהוא יותר טוב ממנו בתחום מסוים. לדוגמה, מישהו מפחד ללכת לאירוע חברתי כי הוא יפגוש שם אדם שלמד איתו בבית הספר, ועכשיו אותו אדם עשיר ממנו בהרבה. הסיבה לכך שאותו אדם נמנע מללכת לאירוע אינה קשורה לאירוע עצמו, אלא למחשבות שליליות שמתעוררות אצלו כאשר הוא רואה את ההצלחה של האחר. הוא מיד מרגיש תחושה של נחיתות ושל חוסר ערך עצמי, כי הוא מאמין שאם למישהו יש יותר כסף ממנו, אז זה אומר שהוא עצמו פחות טוב.
האם הבעיה היא בעובדות או בפרשנות שלך?
אליעד מדגיש שכדי לפתור את החרדה החברתית, חייבים להבין את השורש שלה. החרדה נוצרת לא בגלל העובדות (כמו העובדה שלמישהו אחר יש 100 מיליון שקל ולך אין), אלא בגלל הפרשנות שאתה נותן לעובדות הללו. עובדה פשוטה, כמו שלמישהו יש יותר כסף, הופכת אצלך לסיפור על זה שאתה פחות טוב. אליעד מציג דוגמה של אדם שנמנע להיפגש עם חבר שהצליח מאוד מבחינה כלכלית. הוא אומר לאותו אדם: "אתה אומר שלא טוב לך כי לו יש 100 מיליון ולך יש מינוס מיליון. העובדה הזאת קיימת, אבל האם זה באמת הופך אותו ליותר טוב ממך?"
הבעיה אינה שיש לו יותר כסף, אלא שהאדם שסובל מחרדה חברתית מוסיף פירושים שליליים כמו: "אני לא מספיק מוצלח", "אני פחות טוב ממנו", "לא הצלחתי כמו שהוא הצליח". אלו הם פירושים סובייקטיביים שמובילים לתחושת נחיתות וחרדה חברתית.
כיצד לפרק את הפרשנות השלילית?
אליעד מסביר את הדרך לפרק את הפרשנות השלילית הזו. למשל, אם האדם המצליח זכה בכסף בלוטו, האדם הסובל יכול לחשוב שזה מקרה אקראי לגמרי ואין סיבה הגיונית להרגיש שהוא פחות מוצלח בגלל זה. כי הרי לזכות בלוטו זה עניין של מזל בלבד, לא יכולת מיוחדת. ואם ההצלחה של האדם היא כן תוצאה של פעולות מסוימות (כמו ידע או כישורים), אז אליעד מציע לשאול: "למה אתה לא פיתחת את אותם הכישורים?" אם התשובה תהיה שהיית יכול לפתח אותם אך לא עשית זאת, המשמעות היא פשוטה: בחרת אחרת, ולכן אתה לא פחות טוב ממנו, פשוט רצית דברים אחרים.
לדוגמה נוספת, אם אדם אומר שהוא לא מצליח עם בחורות כמו מישהו אחר, אפשר לשאול אותו: "למה הוא מצליח עם בחורות ואתה לא?" אם התשובה היא שהוא למד טכניקות בקורס מסוים ולך לא היה כסף לקורס כזה, אז הסיבה שאתה לא מצליח היא פשוט כי לא היה לך כסף. ואם הסיבה שלא היה לך כסף היא כי אמא שלך חולה, ולכן אתה לא עובד מספיק שעות, אז הבעיה כלל לא בכישורים שלך אלא במצבך בחיים.
האם אתה באמת פחות מוצלח או שאתה מפרש זאת כך?
אליעד מסביר שאפשר לבדוק את כל המקרים והדוגמאות האלה לעומק. הוא אומר שאם היית נמצא באותה סיטואציה בדיוק כמו האדם שאתה מקנא בו - אותו רקע, אותו מצב משפחתי, אותם הורים, אותם תנאים - האם באמת היית משיג תוצאות אחרות ממנו? אם התשובה היא "לא", אז אתה לא פחות מוצלח, אלא פשוט לא היית במצב שלו. אם התשובה היא "כן", אתה צריך להבין מדוע בחרת אחרת ולהיות שלם עם הבחירה שלך.
אליעד נותן דוגמה נוספת: אם אתה גרוש והוא נשוי, העובדה היא רק עובדה. הפרשנות שאתה מייחס לעובדה, כמו "הוא יותר מוצלח ממני...
אליעד כהן מסביר את המקור לחרדה חברתית דרך דוגמה מפורטת של אדם שחושש לפגוש מישהו שנתפס בעיניו כטוב יותר ממנו. החרדה הזו נובעת מתחושה לא נעימה המתעוררת אצלו כשאותו אדם נפגש עם אדם שהוא מרגיש שהוא יותר טוב ממנו בתחום מסוים. לדוגמה, מישהו מפחד ללכת לאירוע חברתי כי הוא יפגוש שם אדם שלמד איתו בבית הספר, ועכשיו אותו אדם עשיר ממנו בהרבה. הסיבה לכך שאותו אדם נמנע מללכת לאירוע אינה קשורה לאירוע עצמו, אלא למחשבות שליליות שמתעוררות אצלו כאשר הוא רואה את ההצלחה של האחר. הוא מיד מרגיש תחושה של נחיתות ושל חוסר ערך עצמי, כי הוא מאמין שאם למישהו יש יותר כסף ממנו, אז זה אומר שהוא עצמו פחות טוב.
האם הבעיה היא בעובדות או בפרשנות שלך?
אליעד מדגיש שכדי לפתור את החרדה החברתית, חייבים להבין את השורש שלה. החרדה נוצרת לא בגלל העובדות (כמו העובדה שלמישהו אחר יש 100 מיליון שקל ולך אין), אלא בגלל הפרשנות שאתה נותן לעובדות הללו. עובדה פשוטה, כמו שלמישהו יש יותר כסף, הופכת אצלך לסיפור על זה שאתה פחות טוב. אליעד מציג דוגמה של אדם שנמנע להיפגש עם חבר שהצליח מאוד מבחינה כלכלית. הוא אומר לאותו אדם: "אתה אומר שלא טוב לך כי לו יש 100 מיליון ולך יש מינוס מיליון. העובדה הזאת קיימת, אבל האם זה באמת הופך אותו ליותר טוב ממך?"
הבעיה אינה שיש לו יותר כסף, אלא שהאדם שסובל מחרדה חברתית מוסיף פירושים שליליים כמו: "אני לא מספיק מוצלח", "אני פחות טוב ממנו", "לא הצלחתי כמו שהוא הצליח". אלו הם פירושים סובייקטיביים שמובילים לתחושת נחיתות וחרדה חברתית.
כיצד לפרק את הפרשנות השלילית?
אליעד מסביר את הדרך לפרק את הפרשנות השלילית הזו. למשל, אם האדם המצליח זכה בכסף בלוטו, האדם הסובל יכול לחשוב שזה מקרה אקראי לגמרי ואין סיבה הגיונית להרגיש שהוא פחות מוצלח בגלל זה. כי הרי לזכות בלוטו זה עניין של מזל בלבד, לא יכולת מיוחדת. ואם ההצלחה של האדם היא כן תוצאה של פעולות מסוימות (כמו ידע או כישורים), אז אליעד מציע לשאול: "למה אתה לא פיתחת את אותם הכישורים?" אם התשובה תהיה שהיית יכול לפתח אותם אך לא עשית זאת, המשמעות היא פשוטה: בחרת אחרת, ולכן אתה לא פחות טוב ממנו, פשוט רצית דברים אחרים.
לדוגמה נוספת, אם אדם אומר שהוא לא מצליח עם בחורות כמו מישהו אחר, אפשר לשאול אותו: "למה הוא מצליח עם בחורות ואתה לא?" אם התשובה היא שהוא למד טכניקות בקורס מסוים ולך לא היה כסף לקורס כזה, אז הסיבה שאתה לא מצליח היא פשוט כי לא היה לך כסף. ואם הסיבה שלא היה לך כסף היא כי אמא שלך חולה, ולכן אתה לא עובד מספיק שעות, אז הבעיה כלל לא בכישורים שלך אלא במצבך בחיים.
האם אתה באמת פחות מוצלח או שאתה מפרש זאת כך?
אליעד מסביר שאפשר לבדוק את כל המקרים והדוגמאות האלה לעומק. הוא אומר שאם היית נמצא באותה סיטואציה בדיוק כמו האדם שאתה מקנא בו - אותו רקע, אותו מצב משפחתי, אותם הורים, אותם תנאים - האם באמת היית משיג תוצאות אחרות ממנו? אם התשובה היא "לא", אז אתה לא פחות מוצלח, אלא פשוט לא היית במצב שלו. אם התשובה היא "כן", אתה צריך להבין מדוע בחרת אחרת ולהיות שלם עם הבחירה שלך.
אליעד נותן דוגמה נוספת: אם אתה גרוש והוא נשוי, העובדה היא רק עובדה. הפרשנות שאתה מייחס לעובדה, כמו "הוא יותר מוצלח ממני...
- איך להתמודד עם חרדה חברתית?
- איך לא לקנא באחרים?
- למה אני מרגיש פחות טוב מאחרים?
- איך לפתח ביטחון עצמי?
- איך להפסיק להשוות את עצמי לאחרים?
- איך לפרש נכון את המציאות?
- למה אני מפחד לפגוש אנשים מצליחים?
050-3331-331