... החלומות האמיתי פיצול אישיות אמיתי ובו יתבאר העניין של עולם החלומות ופיצול התודעה של האדם, בשעת החלום. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האדם הער, התודעה שלו קיימת רק בעולם הממשי שלנו בלבד. וכאשר האדם הולך לישון ונרדם, אז בשעת השינה, האדם חולם חלומות. והחלומות, הן המחשבות של האדם. והאדם עצמו חושב תמיד. וגם כאשר נדמה לאדם שאין לו שום חלום כלל, או כאשר לדוגמה האדם חולם בהקיץ, זה רק משום שהאדם לא זוכר, על מה הוא חשב. אבל התודעה עצמה, חושבת תמיד. וכאשר האדם חולם איזה חלום, התודעה והישות של האדם מתפצלת לשני חלקים. והחלק הראשון של התודעה של האדם, הוא החלק שנמצא בעולם האמיתי והממשי שלנו, שנמצא מחוץ לחלום, והחלק השני של התודעה של האדם, הוא נמצא בתוך העולם הדמיוני והלא ממשי שנמצא בתוך החלום . והחלק של התודעה שנמצא מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, של הישות שחושבת את החלום. הישות שנמצאת מחוץ לחלום, בעולם האמיתי והממשי שלנו, שהיא זו שחושבת, את כל מה שקורה לישות של האדם, שנמצאת בתוך העולם של החלום. כי התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון לדוגמה אם יש שריפה, שהאדם מתעורר ממנה. והאדם שמתעורר ממנה, הוא האדם שנמצא כאן בעולם הזה שלנו. כי בעולם שבו נמצא האדם בשעת החלום, שם אין שום שריפה כלל. וכאשר קוראים בשמו של האדם, הוא מתעורר, למרות שהאדם נמצא בכלל בתוך החלום בעולם אחר ובמקום אחר לגמרי. משום, שהתודעה של האדם שנמצאת מחוץ לחלום, היא זו שממשיכה לתקשר עם העולם שלנו, שנמצא מחוץ לחלום. וכל האירועים וכל הישויות וכל מה שנמצא בתוך החלום, כל הדברים האלו, הם נמצאים בתוך המחשבה והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום הבדל כלשהו, בין המהות של כל הישויות שנמצאות בתוך ה

... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות ... נהנה מאושר פנימי בלתי מותנה, כי המציאות תמיד תתאים לתפיסתו והוא לעולם לא יראה בה בעיה אמיתית. מה המשמעות העמוקה ביותר של הפיכת חיסרון ליתרון? אליעד כהן מסכם באמירה עמוקה, שהמשמעות האמיתית של להפוך חיסרון ליתרון היא להבין שהמציאות שלמה כפי שהיא. האדם מתחיל להבין שאין באמת דבר כזה טוב או רע מוחלט, אלא רק פרשנות של האדם למציאות. כשהאדם ... כך שיתאים לתוצאה הנוכחית. לדוגמה, אם מסתכלים על קיר ורואים אותו כקיים, נוצרת מציאות שבה בעבר כבר קרו אירועים שהובילו להיווצרות הקיר. אבל ההסבר לפי התורה הקוונטית הוא שכל האירועים הללו נוצרים כזיכרון ברגע ההתבוננות. האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם ... שהאדם בכלל לא יכול להוכיח שאחרים קיימים או שיש להם תודעה. ייתכן שכל הסובבים הם חלק מהדמיון שלו, כמו בחלום, שבו גם נראה שכולם רואים את אותו שולחן, אבל בפועל אלו דמויות בחלום של החולם. מדוע אי אפשר להוכיח שאחרים תופסים את המציאות כמוני? אליעד נותן את דוגמת החלום: בחלום, נדמה שיש אנשים שונים, אבל הכל מתרחש בדמיון של החולם בלבד. במציאות הערה האדם מניח שאחרים רואים אותו דבר, אבל אין לו דרך לדעת זאת בוודאות. גם ההסכמה על הצבע אדום למשל, לא מבטיחה שכולנו רואים את אותו הגוון אדום, ... כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון שלו. זו המחשה לכך שבמציאות הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו ... שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את תחושת הביטחון והמשמעות. אליעד מסביר שממילא, אם זה באמת לא היה שלך, עדיף שתדע שזה לא שלך מאשר להיאחז באשליה. בסוף, אם אתה מגלה שאתה לא באמת מאבד כלום כי גם אתה נברא כרגע, המשמעות מתבררת בדרך חדשה. מדוע סיבתיות לא בהכרח אמיתית? לפי השיחה, האדם מניח שיש רצף זמן וסיבה ותוצאה. למשל, אם אני רוצה לחתוך נייר ואחר כך חותך אותו, האדם מקשר את ... בבחירה. אבל יש כאן שתי רמות מבט: 1. ברמה של העולם היומיומי, האדם משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חווית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה נוצרים כל הרגעים הקודמים כזיכרונות, ... שולחן, אבל מנקודת המבט שלו, גם זה חלק מהתפיסה האישית שלו. ייתכן שהאנשים הם דמויות בתוך תודעתו, כמו בחלום. כאשר חולמים, נדמה גם שאחרים מסכימים על משהו (שולחן או חפץ בחלום), אבל בפועל כולם דמויות דמיוניות בחלומו של ה

... (רנה דקארט) - האומנם? ואולי? ואם כן אז? מהי האמת המלאה? - שינה - חלומות - מודעות עצמית - דמיון - מציאות - לוגיקה - פילוסופיה אני חושב ... את האני לבין האני שהוא חושב עליו = המחשבה עצמה. לפני שנדון במהות האמיתית של השאלה ובתשובה האמיתית שלה, לפני כן נציג מספר שאלות ... מה הופך את הידיעה של האני לשונה משאר כל הידיעות כולן? מהי מהותו של אותו האני הזה שחושב אני? האם האני מסוגל בכלל להבין את מהות האני? כדי להבין משהו צריך להכניס אותו לתוך מחשבה. המחשבה נמצאת עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את מהות עצמו בשלמות? האם ניתן להבין מהו אני בלי להבין את מהותו בשלמות? עולם החלומות והשינה: האם בשעת שינה האני נמצא בעולם שבתוך החלום או בעולם שמחוץ לחלום? האם מצידו של האני יש הבדל כלשהו בין החלום תוך כדי החלום, לבין העולם כאשר האדם בעולם? האם האני חווה את החלום אחרת מאשר את העולם? (כאשר האדם בשעת חלום יודע שהוא בחלום, ממילא זה לא נחשב שהוא בחלום מלא. השאלה היא לגבי חלום מלא שבו האדם אינו יודע שהוא חולם). כאשר האדם מתעורר בתוך חלום, דהיינו, מתעורר מחלום בתוך חלום , אל חלום ברמה כלשהי, האם הוא יכול לדעת שהוא אכן ער או עדיין ישן וחולם? בחירה חופשית בחלום: האם יש לאדם בחירה חופשית בחלום? האם האדם בוחר על מה לחלום תוך כדי חלום? (חלום בהקיץ חלום צלול = דמיון מודרך של האדם לעצמו שונה מ:

לחלום בהקיץ - מהי תרדמה תודעתית? איך להתעורר משינה תודעתית? תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם? איך להתעורר? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה. להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = ... = רודף אחרי הזנב של עצמו = מרוץ העכברים = מרגיש עייפות לגבי החיים. שינה = חי בעולם הדמיון = יחוס חשיבות לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל ... גהנום = מוות = מרגיש כמו מת חי. כמו כן, ישנם עוד מספר דברים שנחשבים לשינה תודעתית: דמיון = חוסר שכל = קיבעון מחשבתי = הנחות ... האישי = להיות מודע לעצמך = אושר = חיים = חי באמת. איזה חלק באדם ישן? תשובה: השכל יכולת ההבנה המחשבה. השכל של האדם ישן והדמיון שולט באדם. איך מתעוררים? איך מעירים את השכל? תשובה: יש כמה אפשרויות להעיר אדם ישן. 1 - לשפוך מים. 2 - לקרב אליו אש. 3 - לצעוק אליו. 4 - ... ברורה מדוע הדברים נעשים = לא לעשות שום דבר מתוך הרגל, אלא להבין מהי התכלית שלשמה הפעולה מתבצעת = לחזק את צד המודעות האישית של ...

... או דמיון? חלום או מציאות? היה או לא היה? האם הזיכרון האנושי מתאר מציאות אובייקטיבית? אליעד כהן פותח את ההסבר בשאלה לגבי הזיכרון האנושי, וקושר אותה למושגים של סיבה ותוצאה. הוא מתמקד בשאלה בסיסית: האם מה שהאדם זוכר שאכן קרה, הוא בהכרח אירוע שקרה במציאות באופן אובייקטיבי, או שזהו רק זיכרון סובייקטיבי? הוא מציג דוגמה של אדם שזוכר שאירוע מסוים קרה אתמול, והוא בטוח שהאירוע הזה אכן התרחש. אם מיליון איש יזכרו אירוע מסוים, הם יהיו משוכנעים שהאירוע אכן התרחש. אבל אליעד שואל, האם הזיכרון הזה מוכיח באופן מוחלט שהאירוע באמת התרחש? אולי למרות הזיכרון, האירוע לא באמת קרה? לדבריו, הזיכרון האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן הווה, ... שהאדם חווה כרגע. הוא שואל את השאלה המרכזית: במה שונה תמונה של אירוע שהאדם מדמיין לעתיד לבין אירוע שהאדם זוכר מן העבר? ההבדל היחיד, הוא מסביר, הוא התחושה שהאדם משייך לתמונה. התמונה מהעבר נחווית כאילו התרחשה, והתמונה מהעתיד אינה נחווית כמציאות קיימת. אולם ... יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח או אפילו לזכור אירועים שמעולם לא התרחשו, כפי שמוכח במקרים של היפנוזה שבה אנשים משחזרים אירועים דמיוניים שמעולם לא התרחשו בפועל. האם הזיכרון האנושי הוא מחויב המציאות? אליעד מסביר שהזיכרון אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. האדם אמנם חווה את הזיכרון באופן מוחשי, אך תחושה זו אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהאירוע התרחש בעבר. לדעתו, האדם אינו יכול להוכיח באמת שמה שהוא זוכר אכן קרה, מפני שהכל מתרחש בתודעה שלו כרגע. הוא מדגיש נקודה נוספת, כאשר האדם זוכר אירוע אחד, הוא למעשה גם שולל את קיומו של אירוע אחר. לדוגמה, אם הוא זוכר שאתמול היה בירושלים, הוא למעשה שולל את האפשרות שהיה גם בחיפה. אך האם זה הכרחי? אולי הוא היה בשני המקומות בו - זמנית, אך התודעה שלו ... למאזינים לנסות להתבונן במציאות מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את ... מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את אותו האירוע, והם משוכנעים שאכן זה קרה. ואנשים בטוחים כי אם מליון זוכרים שאתמול זה קרה, אז בטוח שזה קרה. ושכל אחד ייקח אירוע אחד שהוא זוכר מהעבר, ויחשוב, האם באמת האירוע הזה קרה? ואם מספיק לו לאדם עצם העובדה שהוא זוכר את האירוע כי הוא אומר בטח, אני מרגיש שזה קרה אז שיישאר עם ההרגשה שלו אם זה מספיק לו לחשוב שזה מה שאומר שזה באמת קרה. אבל מי שרוצה לבדוק לעומק אם זה קרה, האם אתה מסוגל ...

... וישויות שונות בחלום - מי הן? מי הן הישויות שמתגלות לאדם בחלום? אליעד כהן מסביר בהרצאה שהישויות שאדם פוגש בחלום, כגון אנשים, חפצים, מקומות וזמנים, הן למעשה ביטויים ישירים של תודעתו שלו. כאשר האדם חולם, התודעה שלו מתפצלת לשני חלקים: חלק אחד נשאר מודע למציאות החיצונית וחלק אחר מתמקד בחלום עצמו. למרות הפיצול הזה, כל מה שמופיע בחלום הוא יצירה של האדם החולם, ולכן הישויות השונות הן בעצם האני שלו, ולא ישויות נפרדות באמת. האם באמת יש מציאות מחוץ לחלום? אליעד מסביר שבתוך החלום עצמו, המציאות נתפסת כאמיתית לגמרי. האדם בחלום חווה סביבה מלאה, בדיוק כמו במציאות היומיומית, עם דומם, צומח, בעלי חיים ואנשים. כל האירועים, התחושות והרגשות בחלום הם מוחשיים ואמיתיים עבור החולם. אך למעשה, כל האירועים האלו הם רק ביטוי של התודעה של האדם שמחוץ לחלום, זה שיושן במיטה. כך, לדוגמה, אם תפרוץ שריפה בבית במציאות, האדם יוכל להתעורר ולברוח, משום שהתודעה החיצונית נשארת ערה ברמה מסוימת. מה קורה כאשר מישהו מתווכח איתך בחלום? כאשר האדם חולם שהוא מתווכח עם דמות אחרת, מצד האמת הוא מתווכח עם עצמו. למרות שבתוך החלום הדמות האחרת נתפסת כבעלת רצון עצמאי, תודעה נפרדת ותחושות ייחודיות, בפועל כל הדמויות בחלום הן השלכה של האני של החולם עצמו. אם האדם שמתבונן בחלום מבחוץ היה יכול לצפות בחלום מוקרן על מסך, הוא היה רואה שהדמות שמתווכחת היא פשוט ביטוי של מחשבותיו שלו. כמו שאדם מדמיין בו זמנית את עצמו ואת האדם שהוא מתווכח איתו בדמיון מודרך, כך גם בחלום כל ישות היא למעשה התגלמות של תודעתו. האם לאדם בחלום יש בחירה חופשית? אליעד כהן מדגיש שבתוך החלום, אין באמת בחירה חופשית. כל הפעולות, הבחירות וההתנהגויות של הדמויות בחלום הן תוצר של האני העליון או של התודעה שמחוץ לחלום. החולם עצמו לא מחליט באופן מודע מה יקרה בהמשך החלום, והכל נקבע על ידי התודעה החיצונית. כלומר, הישויות בחלום אינן בעלות רצון חופשי אמיתי, אלא הן מתנהגות לפי התסריט שהתודעה העליונה יוצרת. האם תחושות של כאב ואירועים שליליים ב

חלומות רוחניות גשמיות - האם אתה רוחני גם בשעת השינה ובתוך החלומות? כידוע, כאשר האדם ישן, אז הכוח שמתחזק אצלו זה כוח הדמיון, וכוח השכל נחלש. והדבר הזה מאפשר לאדם לחלום על דברים דמיוניים שלא באמת מתרחשים במציאות. וכאשר האדם חולם, אז האדם פחות שולט במחשבות שלו. כי האדם לא ממש מתכנן מה לחלום. וכאשר האדם חולם, אז תת המודע של האדם מציף החוצה אל תוך החלום, כל מיני רגשות ודברים מודחקים שיש אצל האדם. כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים בתוכו כל מיני דברים, שאת חלקם האדם מדחיק והאדם מתעלם מהם. וכאשר האדם חולם, אז חלק מהדברים שאותם האדם מדחיק בתת המודע שלו, הדברים האלו באים לידי ביטוי בתוך החלומות של האדם. וכאשר יש לאדם כל מיני רצונות מודחקים וכיוב, הדברים האלו באים לידי ביטוי בחלומות של האדם כידוע. ואחת הבעיות של האנשים שמנסים להיות רוחניים, היא בכך שהמחשבות הגשמיות שלהם, רודפות אותם בתוך החלומות שלהם. כי אדם רוחני באמת, ... חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות אמיתית, היא כאשר האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין חומריות. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר. וכאשר האדם הרוחני ישן וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא מנסה לברוח, הרי שהן רודפות אותו בתוך החלומות שלו. כי מי שהוא לא רוחני ... ובתאוות חומריות, אלא שהוא כרגע מדחיק אותן, בגלל הרצון שיש לו להשיג איזה משהו אחר... וכאשר האדם כל היום בורח מאיזה משהו, על ידי זה הדבר הזה רודף אותו בתוך החלומות . ויש כאלו רוחניים שהם ממעטים בשינה, כי השינה שלהם היא נתפסת עבורם כמשהו פחות איכותי, מאשר המצב שבו הם ערניים. והשינה שלהם נתפשת עבורם כבזבוז זמן. מאחר שבשינה שלהם הם לא רוחניים כמו כאשר הם במצב של ערנות. ויש כאלו רוחניים שממש חוששים לישון, כדי שהמחשבות הגשמיות שלהם, לא יציקו להם בשעת השינה. כי כאשר האדם ישן, אז מתגלה הפנימיות שלו. וכאשר האדם בתוך תוכו מאוד רוצה את החומריות, אז זה בא לידי ביטוי בזמן השינה. ולכן ישנם כאלו שחוששים לישון, כי הם מפחדים מכך שהם יגלו שהם לא רוחניים כמו מה שנדמה להם וכולי. ונחדד: כי מאחר שהחלום שלהם, הוא לא מספיק רוחני, כפי מה שהם כאשר הם ערים, לכן הם מעדיפים להיות ערים, כדי להיות יותר רוחניים. וכל הנל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר ממשיות. כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם

... חלום מציאות מדומה - האם החיים הם מציאות או אולי שמא הם רק חלום? לפעמים תוהה האדם בדעתו שמא ואולי הוא רק באמצע חלום שנדמה לו כמציאות. והשאלה היא איך מתמודדים עם המחשבה הזאת? והתשובה היא שכאשר יש ... שאל את עצמך למה אני שואל את השאלה. וכאשר האדם שואל את עצמו האם ואולי הוא באמצע חלום, על האדם לפני שהוא מחפש תשובה, עליו לנסות להבין למה הוא בכלל שואל את השאלה הזאת. ועל האדם לנסות להבין מדוע הוא בכלל מעוניין לדעת האם זה חלום או מציאות. ואם האדם מגיע למסקנה שהשאלה הזאת נובעת מתוך סקרנות בלבד, אך אין לה שום משמעות אמיתית לגביו, הרי שבעצם השאלה לא רלוונטית, מאחר שהיא חסרת משמעות. נסביר: על האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה הבאה, ונניח שאני באמצע חלום, אז מה? מה זה משנה בפועל? אם מישהו נותן לי מכה ברגל, האם אני מרגיש את זה? האם ... רוצה את זה? אם אני מרגיש את הרעב שמציק לי, מה זה עוזר לי או משנה לי אם אני באמצע חלום או אולי בכלל בתוך מציאות מדומה או בתוך איזה מטריקס. מה זה בכלל משנה? ואם זה לא ... לחיות כרגיל גם בלי תשובה. כי אם בפרקטיקה האדם מרגיש את הרעב שמציק לו, אז זה חסר משמעות האם או בחלום או לא. ולכאורה יכול לחשוב האדם, שאם הוא בתוך חלום או כן יש לזה משמעות. והיא שאם הוא בתוך חלום, אז אולי יש דרך להתעורר מהחלום אל המציאות האמיתית. ולכן חשוב לאדם להבין האם הוא בתוך חלום ואם כן איך אפשר להתעורר ממנו אל המציאות האמיתית. אלא שמי שמתבונן בעניין הזה מבין שגם המחשבה הזאת חסרת משמעות. כי גם אם האדם יתעורר אל מציאות אחרת, הרי שגם בה הוא ימשיך להרגיש בדיוק את מה ... הרי שגם שם יש טוב ורע וגם שם צריך להתמודד עם המציאות. אז מה זה בכלל משנה אם זה חלום או מציאות? ובנוסף, גם אם יתעורר האדם אל מציאות אחרת, הרי שגם אז הוא ימשיך לשאול את עצמו אולי הוא בתוך חלום. כי אולי זה חלום בתוך חלום וכולי. כך שאין ממש משמעות להתעוררות מחלום. המשמעות היא מה ואיך האדם מרגיש ביחס למציאות. אם טוב לאדם, מה אכפת לו שזה חלום. ואם לא טוב לו, אז זה לא עוזר לדעת שזה חלום. בקיצור, על האדם לנסות להתבונן היטב על המשמעות שהוא מייחס לשאלה האם זה חלום או לא. ועל ידי זה האדם מבין שמה שבאמת חשוב זה לא האם זה חלום או לא, אלא דברים אחרים. ...

... עצמית, בזמן החלום - מהי? וכיצד להשיג אותה? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ובשלמות, הסימן לכך הוא, בכך שהוא מודע לעצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה, גם תוך כדי השינה שלו, כאשר הוא ישן ונמצא בתוך החלום של עצמו. כי יש אנשים רבים שנדמה להם שהם מודעים לעצמם. אבל כאשר הם ישנים, אז בתוך השינה שלהם, בשעת החלום שלהם, רמת המודעות העצמית שלהם יורדת. ובתוך השינה, האדם לא מודע לעצמו, והוא לא מתייחס אל המציאות, בדיוק כפי מה שהוא מתייחס אליה, כאשר הוא במצב של עירנות. וזה סימן לאדם שידע שהוא רחוק משלמות המודעות העצמית, כאשר האדם בשעת החלום, לא נמצא באותה רמת ריכוז ממש, שבה הוא נמצא כאשר הוא ער. כי אצל החכם האמיתי, אצלו אין שום חילוק בין החלום לבין המציאות. ואצלו הוא מודע לעצמו תמיד, והוא מתייחס למציאות ואל החלום , בדיוק באותה הצורה ממש. כי מצד האמת, אין שום חילוק כלשהו, בין חלום לבין מציאות, כי הכל זה אחד ממש. וכאשר האדם לא באמת מודע לעצמו בידיעה פנימית אמיתית, וכאשר הוא עדיין, מלא בתוכו בטעויות, אז כל הטעויות של האדם, יוצאות החוצה כאשר הוא ישן. וגם בגלל זה, הרבה אנשים רוחניים, לא אוהבים לישון. משום שבשעת השינה, הם מגלים כמה הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. וכל מי שעבורו, מעשיו בשעת החלום והישגיו בשעת החלום, הם חסרי תכלית ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן בכלל, הרי שמצד האמת, כל חייו הם בזבוז זמן אחד גדול, גם כאשר נדמה לו שהוא לא מבזבז את הזמן. ולמה? כי מצד האמת הכל אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק כאשר האדם מבין את זה וחווה את זה באמת, דהיינו, שהוא מתייחס אל המציאות שלנו ואל החלומות שלו, בדיוק באותה הצורה ממש, רק הוא באמת חווה את השלמות שיש בכל דבר, שהיא נובעת מכך שהאדם מבין שהכל אחד וכולי. ... העצמית שלו היא לא אמיתית, ושהוא צריך להתאמץ להיות מודע לעצמו, דהיינו, שהוא יכול לבחור להפסיק להיות מודע לעצמו, הרי שבשעת השינה, המודעות שלו יורדת. אבל אצל איש האמת, אצלו, המודעות העצמית שלו נובעת מעצמה, ואין לו שום בחירה חופשית כלל, שלא להיות מודע לעצמו. ואז ממילא גם בשעת החלומות שלו, הוא מודע לעצמו, בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ...

... מהחלומות - אהבה שקיימת תמיד, גם בחלומות ובצורות שונות כי יש אהבה ויש אהבה. ויש אהבה שהיא אהבה חזקה ופנימית, עד שאפילו בחלום בשעת השינה, גם שם האהבה הזאת נשמרת. והכוונה היא, שאהבה שהיא יכולה להתבטל, הרי שהיא לא מספיק עמוקה. וכאשר האדם מתבונן פנימה על ... לא יכול לבטל אותה, אפילו לא חלום דמיוני. כי בחלום, יכולות להיות צורות מציאות, שהן יחלישו את האהבה. אבל על ידי התבוננות פנימית באמת, על ידי זה האהבה לא תלויה בצורות של המציאות, ואז אפילו בחלומות הפרועים ביותר, דהיינו, בצורות המציאות החריגות ביותר, גם שם האהבה נשארת. משום שהיא אהבת האמת שבדבר, בלי להיות תלוי ...