חיפוש האושר, איך למצוא את האושר? במה אתה בטוח, מה אתה יודע? איך למצוא תשובות? איך להבין את עצמך? איך להבין את המציאות? איזה שאלה לשאול, מה לחפש? השאלה הנכונה ביותר
איך למצוא את האושר ומהי השאלה הכי חשובה לשאול?
כל אדם חותר למצוא את האושר, אך לרוב אינו מצליח בכך, לא מפני שאין לו יכולת להיות מאושר, אלא מכיוון שהוא לא באמת יודע איזו שאלה עליו לשאול כדי להגיע לאושר המוחלט. אליעד כהן מסביר שכדי למצוא את האושר, צריך להבין תחילה מהי בכלל השאלה הנכונה לשאול. ללא השאלה הנכונה, האדם ימצא את עצמו מסתובב במעגל אינסופי של שאלות בלתי מספקות, אשר גורמות למחשבה שלו לברוח לנושאים אחרים.
למה המחשבה שלך בורחת כשאתה מנסה להתרכז בשאלה מסוימת?
כאשר אדם מנסה להתרכז בשאלה מסוימת, לדוגמה "מי אני?" או "מה המשמעות של החיים?", המחשבה שלו לעיתים קרובות "בורחת" לנושאים אחרים. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך היא שהשאלה שהאדם שואל את עצמו אינה מושלמת, אינה עמוקה דיה ואינה מהותית דיה. כאשר השאלה אינה מושלמת, התודעה באופן טבעי תנסה לברוח ממנה. אם השאלה הייתה שלמה ומוחלטת, האדם לא היה מחפש לברוח ממנה, אלא היה מרוכז בה לחלוטין.
לדוגמה, אם אדם מתבונן בכיסא ומנסה לחשוב רק עליו, מחשבתו בסופו של דבר תברח למקומות אחרים, כי הכיסא עצמו אינו יכול להחזיק את מלוא תשומת הלב של האדם. באותה מידה, אם מישהו מנסה לחשוב על עצמו ("אני, אני, אני"), התודעה תנסה לברוח ולהתעסק במשהו אחר, מפני שהרעיון אינו מספיק מושלם כדי להחזיק את תשומת הלב בצורה מוחלטת.
איך לדעת אם השאלה שאתה שואל מספיק טובה?
הסימן המובהק לכך שהשאלה אינה מספיק טובה הוא שכאשר מתחילים לחשוב עליה, המחשבה בורחת לנושאים אחרים. הדרך להתמודד עם זה אינה לקפוץ לנושא אחר, אלא דווקא להתעקש להבין מדוע התודעה בורחת. במקום לעבור לשאלה אחרת, צריך לבדוק מה חסר בשאלה המקורית. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "מה המשמעות של החיים שלי?" והמחשבה שלו מיד עוברת למקום אחר, עליו להבין שכנראה השאלה אינה מדויקת מספיק. עליו לשהות עם השאלה ולבדוק מדוע התודעה מסרבת להתמודד איתה בצורה ישירה.
מדוע חשוב לחפש תשובות מוחלטות ולא תשובות יחסיות?
אליעד מסביר שאם אתה רוצה להגיע לתשובות יחסיות, אפשר להסתפק בשאלות חלקיות. אבל אם אתה שואף לתשובות מוחלטות, לשאלות כמו "איך להיות מאושר באופן מוחלט?" או "מה המשמעות האמיתית של המציאות?" - אתה חייב למצוא בסיס מוצק לחלוטין שאתה בטוח בו באופן מוחלט. הבעיה המרכזית היא שרוב התשובות שלנו מבוססות על דברים שאנחנו לא בטוחים בהם עד הסוף, כמו חושים, לוגיקה או תפיסות יחסיות אחרות. אם הבסיס אינו ודאי, גם התשובות לא יהיו מוחלטות.
במה אתה באמת בטוח?
כדי להגיע לתשובות מוחלטות, עליך לשאול קודם כל שאלה פשוטה לכאורה: "מה אני יודע בוודאות מוחלטת? במה אני בטוח לחלוטין?" למשל, האם אתה בטוח ב - 100% שהחושים שלך מדווחים לך על מציאות אמיתית? האם אתה בטוח שההיגיון שלך נכון תמיד? האם אתה בטוח בכך ש"אחד ועוד אחד שווה שתיים"? התשובה לכך היא תמיד יחסית למשהו - לחושים, להיגיון, לתפיסות מקדימות. אבל אם הבסיס שעליו נשענת השאלה אינו מוחלט, כיצד התשובה יכולה להיות מוחלטת?
מהו הדבר היחיד שאתה חייב לחפש כדי להגיע לאושר מוחלט?
אם אתה באמת רוצה למצוא אושר מוחלט, עליך להגיע לנקודה שבה אתה שואל את השאלה הבסיסית ביותר האפשרית:...
כל אדם חותר למצוא את האושר, אך לרוב אינו מצליח בכך, לא מפני שאין לו יכולת להיות מאושר, אלא מכיוון שהוא לא באמת יודע איזו שאלה עליו לשאול כדי להגיע לאושר המוחלט. אליעד כהן מסביר שכדי למצוא את האושר, צריך להבין תחילה מהי בכלל השאלה הנכונה לשאול. ללא השאלה הנכונה, האדם ימצא את עצמו מסתובב במעגל אינסופי של שאלות בלתי מספקות, אשר גורמות למחשבה שלו לברוח לנושאים אחרים.
למה המחשבה שלך בורחת כשאתה מנסה להתרכז בשאלה מסוימת?
כאשר אדם מנסה להתרכז בשאלה מסוימת, לדוגמה "מי אני?" או "מה המשמעות של החיים?", המחשבה שלו לעיתים קרובות "בורחת" לנושאים אחרים. לפי אליעד כהן, הסיבה לכך היא שהשאלה שהאדם שואל את עצמו אינה מושלמת, אינה עמוקה דיה ואינה מהותית דיה. כאשר השאלה אינה מושלמת, התודעה באופן טבעי תנסה לברוח ממנה. אם השאלה הייתה שלמה ומוחלטת, האדם לא היה מחפש לברוח ממנה, אלא היה מרוכז בה לחלוטין.
לדוגמה, אם אדם מתבונן בכיסא ומנסה לחשוב רק עליו, מחשבתו בסופו של דבר תברח למקומות אחרים, כי הכיסא עצמו אינו יכול להחזיק את מלוא תשומת הלב של האדם. באותה מידה, אם מישהו מנסה לחשוב על עצמו ("אני, אני, אני"), התודעה תנסה לברוח ולהתעסק במשהו אחר, מפני שהרעיון אינו מספיק מושלם כדי להחזיק את תשומת הלב בצורה מוחלטת.
איך לדעת אם השאלה שאתה שואל מספיק טובה?
הסימן המובהק לכך שהשאלה אינה מספיק טובה הוא שכאשר מתחילים לחשוב עליה, המחשבה בורחת לנושאים אחרים. הדרך להתמודד עם זה אינה לקפוץ לנושא אחר, אלא דווקא להתעקש להבין מדוע התודעה בורחת. במקום לעבור לשאלה אחרת, צריך לבדוק מה חסר בשאלה המקורית. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו "מה המשמעות של החיים שלי?" והמחשבה שלו מיד עוברת למקום אחר, עליו להבין שכנראה השאלה אינה מדויקת מספיק. עליו לשהות עם השאלה ולבדוק מדוע התודעה מסרבת להתמודד איתה בצורה ישירה.
מדוע חשוב לחפש תשובות מוחלטות ולא תשובות יחסיות?
אליעד מסביר שאם אתה רוצה להגיע לתשובות יחסיות, אפשר להסתפק בשאלות חלקיות. אבל אם אתה שואף לתשובות מוחלטות, לשאלות כמו "איך להיות מאושר באופן מוחלט?" או "מה המשמעות האמיתית של המציאות?" - אתה חייב למצוא בסיס מוצק לחלוטין שאתה בטוח בו באופן מוחלט. הבעיה המרכזית היא שרוב התשובות שלנו מבוססות על דברים שאנחנו לא בטוחים בהם עד הסוף, כמו חושים, לוגיקה או תפיסות יחסיות אחרות. אם הבסיס אינו ודאי, גם התשובות לא יהיו מוחלטות.
במה אתה באמת בטוח?
כדי להגיע לתשובות מוחלטות, עליך לשאול קודם כל שאלה פשוטה לכאורה: "מה אני יודע בוודאות מוחלטת? במה אני בטוח לחלוטין?" למשל, האם אתה בטוח ב - 100% שהחושים שלך מדווחים לך על מציאות אמיתית? האם אתה בטוח שההיגיון שלך נכון תמיד? האם אתה בטוח בכך ש"אחד ועוד אחד שווה שתיים"? התשובה לכך היא תמיד יחסית למשהו - לחושים, להיגיון, לתפיסות מקדימות. אבל אם הבסיס שעליו נשענת השאלה אינו מוחלט, כיצד התשובה יכולה להיות מוחלטת?
מהו הדבר היחיד שאתה חייב לחפש כדי להגיע לאושר מוחלט?
אם אתה באמת רוצה למצוא אושר מוחלט, עליך להגיע לנקודה שבה אתה שואל את השאלה הבסיסית ביותר האפשרית:...
- איך למצוא את האושר?
- איך לדעת מה לשאול?
- למה המחשבה שלי בורחת?
- מהי השאלה החשובה ביותר?
- איך למצוא תשובות מוחלטות?
- במה אני בטוח באמת?