מה אתה באמת רוצה להבין על הרצון שלך?

אליעד כהן פותח ומסביר את אחד הנושאים המורכבים ביותר: מה באמת האדם רוצה, ומהי המשמעות העמוקה של רצונותיו. בתחילת הדברים אליעד שואל שאלה פשוטה לכאורה - מה זה אומר "אני רוצה שהמציאות תהיה כרצוני"? הוא מסביר שהבעיה הבסיסית מתחילה כבר בכך שיש במשפט זה הגדרה מעגלית, כי כדי שהמציאות תהיה "כרצונך", צריך שהיא תהיה בדיוק כפי שאתה רוצה, ומכאן נוצרת סתירה פנימית. אם המציאות תמיד תהיה כרצונך, אזי הרצון שלך כבר לא יהיה קיים, כי לא יישאר פער בין הרצון לבין המציאות.

האם אפשר לרצות לא לרצות שום דבר?

אליעד ממשיך עם דוגמה נוספת לבעיה בפרדוקס הרצון: "אני רוצה לא לרצות". כאן מתעוררת סתירה נוספת - הרצון להפסיק לרצות הוא עדיין רצון בפני עצמו, וככל שאתה רוצה לא לרצות, כך הרצון הזה נשאר קיים. אליעד מסביר שאי אפשר באמת להיות במצב שאין בו שום רצון כל עוד אתה נמצא בתוך חוויה, כי כל חוויה מבוססת על תחושת חיסרון מסוימת, שהיא שורש הרצון.

מהי הסתירה הפנימית של המושג "תמיד"?

אליעד מתייחס גם לבעיה המושגית במילה "תמיד". הוא מציג את הסתירה הפנימית שטמונה בכך שאדם רוצה "להרגיש תמיד טוב". אם התחושה של טוב תמיד קיימת, היא מאבדת משמעות לחלוטין. התחושה חייבת להופיע מול משהו מנוגד לה, ולכן רצון לתחושה אחת קבועה הוא רצון שלא יכול להיות מוגשם באופן מוחלט.

האם יש הבדל אמיתי בין התחושה של רוצה ללא רוצה?

אליעד מרחיב על נושא תחושת הרצון עצמה, ומציג דוגמה עם אדם שנכנס לחדר ורוצה לשבת על כיסא מסוים. ברגע שיש אפשרות בחירה בין כיסאות, נוצרת תחושת חיסרון שמייצרת את הרצון לבחור באחד מהם. אבל אם היה רק כיסא אחד, לא הייתה מתעוררת שאלה של בחירה, ולכן לא היה נוצר רצון מסוים. הוא טוען שהתחושה של "רוצה" והתחושה של "לא רוצה" עשויות בעצם להיות אותה תחושה, אך נדמות כשונות רק בגלל הפרשנות שהאדם מעניק להן. ההבדל, אומר אליעד, הוא רק בפרשנות ולא במהות התחושה.

כיצד מתמודדים עם פרדוקס החלל הפנוי מליקוטי מוהרן?

בהקשר זה, אליעד מתייחס לתורה ס"ד בליקוטי מוהרן - "סוד החלל הפנוי". רבי נחמן מברסלב מסביר שהפרדוקס של החלל הפנוי הוא שהאלוהות ממלאת את כל המציאות, ומצד שני יש לכאורה מקומות בהם האלוהות מצומצמת ואינה קיימת. הסבר זה מוביל לשאלה פרדוקסלית נוספת: איך אפשר שבאותו זמן קיימים גם האין וגם היש? רבי נחמן מגדיר זאת כ"שאלות שאין עליהן תשובה" וכ"פיקורסות של החלל הפנוי". הפתרון לפרדוקס זה הוא ההבנה שהשאלות עצמן הן חסרות משמעות מהותית, ואם תבין שאין באמת הבדל בין יש לאין, כל השאלות ייעלמו.

כיצד להבין את המציאות מעבר לשאלות היום - יומיות?

אליעד מדגיש שעל מנת באמת להבין את המציאות לעומקה, על האדם להטיל ספק בהבדלים הבסיסיים ביותר, אפילו בעצם ההבדל בין "אני קיים" ל"אני לא קיים". הטלת ספק כזו, אם מתבצעת לעומקה, גורמת למחיקה מוחלטת של הגבולות וההבדלים בין היש לאין, בין טוב לרע, בין רצון לחוסר רצון. אליעד מסביר שכאשר אדם באמת...