🖨על החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי ע"פ ההיגיון וע"פ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, הוא רק יום אחד. עולם שבו האדם נולד כאדם בוגר, ומת למחרת אותו היום שבו הוא נולד.
ונשאל את השאלה, האם בעולם כזה שבו האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל.
וכאשר לדוגמה אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש.
וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות כ"כ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי נפרד ממחזוריות החיים?
ועל האדם לזכור תמיד, שאחרי שהוא מת, הוא חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהוא נולד. ויהיה אשר יהיה המצב הזה, בכל מקרה האדם כבר היה במצב הזה. ז"א אילו האדם היה חי בחיים נצחיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה, אז אולי היה הגיוני לחשוש מהמוות. משום שהוא היה מצב שהאדם עוד לא היה בו. ואז האדם בעצם היה מפחד מהבלתי נודע. אבל מאחר שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, א"כ לא ממש ברור למה האדם מפחד כ"כ מהמוות?
ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. ז"א האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות.
אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד מהמוות. כי האדם מסיבות שונות פשוט מניח שאם כולם מפחדים מהמוות, אז כנראה שזה מוצדק לפחד מהמוות. למרות שע"פ ההיגיון הבסיסי, אין שום טעם לפחד מהמוות, כי החיים הם בכל מקרה לא יותר מאשר דבר זמני.
וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, כאשר ילד קטן נולד וכולם חוגגים את זה שעוד אדם התחיל לחיות, בעצם הם חוגגים על כך שעוד אדם התחיל למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות כמו חולה סופני ממש. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל המוות. ואם האדם לא מתקרב אל המוות, אז המוות מתקרב אל האדם. כך שהדבר ברור לגמרי שבסוף האדם מת. כי כמו שהאדם נולד, כך הוא גם מת.
ולצורך הרחבת נקודת המבט, אפשר להסתכל על הלידה ועל המוות בדיוק מנקודת מבט הפוכה. כי ביחס למצב שבו האדם היה לפני שהוא נולד ושאליו חוזר האדם אחרי שהוא מת, ביחס למצב הזה כאשר האדם נולד, הוא בכלל מת. כי מנקודת המבט שבה היה האדם לפני הלידה, הרי שכאשר האדם נולד, הוא בכלל מת מהמצב שבו הוא היה לפני הלידה.
וכאשר האדם מת כאן בעולם הזה, הרי שמבחינת המצב של אחרי המוות, הרי ששם חוגגים את זה שעוד אדם נולד ועבר למצב של הלידה ושל החיים שאחרי החיים. וזה בכלל לא משנה מה בדיוק יש לפני ואחרי החיים. משנה כן שיש מצב כזה של לפני ואחרי החיים, שמנקודת המבט ששם, הלידה והמוות שאצלנו, הם המוות והלידה שמנקודת המבט ההפוכה.
כך שבכל מקרה אין שום סיבה ושום טעם לפחד מהמוות. ואף על פי כן, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שמניע את האדם. כי אם נתבונן נראה לדוגמה, כי הסיבה הראשונה שבגללה אנשים הולכים לעבוד ורוצים כסף, היא בגלל זה שהם מפחדים למות. כי האדם מפחד שאם לא יהיה לו כסף, אז יעבור עליו מה שיעבור, ואז הוא ימות. והאדם לא רוצה למות. ולכן הוא מתאמץ לשרוד והולך ועובד וכולי...
ומצד האמת העולם הזה הוא בית משוגעים של ממש. כי מי שיתבונן לדוגמה על עניין האכילה, שהאדם צריך לאכול ולשתות וכולי, יראה כי הדבר הזה הוא אבסורד של ממש ודבר שהוא מאוד מתסכל. כי לא משנה כמה האדם יאכל וישתה, תמיד אחרי כמה שעות הוא שוב פעם צריך לאכול וכולי. והדבר דומה לבור ללא תחתית.
והתחזוקה של הגוף של האדם, היא התחזוקה היקרה ביותר בעולם. כי הגוף של האדם כדי שהוא ישרוד (בלי קשר להנאות) לא מספיק לו רק לאכול ולשתות. כי אפשר לאכול ולשתות ועדיין להיות חולה. וכדי שגוף האדם ישרוד ולא יהיה חולה, לשם כך האדם צריך גם דירת מגורים, ובגדים, והוצאות נוספות וכולי. והדברים האלו עולים כסף, המון כסף.
ורוב בני האדם בעולם מעבירים את רוב זמנם ואת רוב חייהם בלעשות פעולות ומאמצים שונים, כדי לתחזק את ההישרדות הבסיסית של הגוף. והגוף הזה של האדם, הוא גם מביא לאדם תועלות שונות. כי הגוף של האדם מייצר לאדם הנאות שונות. אבל רגעי ההנאה מועטים, והמאמץ להשיג אותם הוא גדול.
ואם האדם יסתכל על החיים בשיקולים של עלות אל מול תועלת, הוא יראה כי יש יותר רגעי מאמץ וסבל, מאשר רגעי הנאה. והמצב האידיאלי (שאליו שואף המדע להגיע) הוא שהאדם יוכל להקדיש את כל חייו להנאה, בלי להצטרך לאכול ולשתות וכיו"ב. שזה יכול להיות אפשרי על ידי זה שיהיה לאדם גוף חדש מסוג אחר... אבל נכון לרגע הזה, האדם משקיע אין סוף מאמץ, בשביל תועלת מאוד מועטה.
(ולא לדאוג, הפתרון הטוב והמושלם, יגיע בסוף).
ומצד האמת, גם אילו היה יכול האדם ליהנות כל היום בלי שום צורך לאכול ולשתות ובלי שום צורך של הגוף, גם אז האדם לא ממש היה נהנה מהחיים שלו. כי באדם מטבעו מוטבע רצון. והאדם לא בוחר את הקיום העצמי שלו. וגם לא את קיומו של הרצון העצמי שלו. דהיינו, בשום שלב האדם לא בחר בבחירה חופשית להיות בעל רצון עצמי. אלא האדם פשוט קיים עם רצון עצמי.
והרצון העצמי הזה של האדם, הוא אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. כי מי שיתבונן יראה, כי לא משנה מה שיהיה לאדם, תמיד האדם ירגיש רע. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד לארץ, בכל מקרה תמיד האדם ירגיש שחסר לו משהו. והחיסרון הזה מניע את האדם כל חייו.
אלא, שכרגע נדמה לאדם שאולי באיזה יום הוא אולי ישיג את רצונו, ואז הוא יהיה מאושר. אבל מצד האמת, אם לדוגמה היה יכול האדם להקדיש את כל חייו אך ורק להנאות בלתי מוגבלות, במקרה כזה לדוגמה האדם מהר מאוד היה מגיע למיצוי של התחדשות של ההנאות, והאדם היה עומד אל מול שוקת שבורה, ומבין שמצד אחד עדיין יש לו תחושת חסר, ומצד שני אין לו כבר יותר איך ליהנות.
ושם כמובן האדם מתחיל להרגיש את העוצמה של הגיהנום של העולם, כי שם האדם מבין את השורש של הסבל, שהוא הרצון העצמי של האדם, שלעולם הוא לא שבע. ושכל מה שיש לאדם, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, על ידי זה האדם מבין שהוא צריך למצוא איזה פתרון מיוחד, שהוא כמובן לא בלהשיג עוד משהו, אלא לשנות משהו בתוכו וכולי.
ובכל מקרה, גם אם האדם היה יכול ליהנות כל היום, גם אז האדם לא היה מאושר. כל שכן כאשר האדם לא יכול ליהנות אפילו לא שעה ביום. כי רגעי ההנאה הם מועטים. והמאמץ להשיג אותם הוא מאוד גדול. והאדם כמו משוגע של ממש עובד כ"כ קשה כדי להשיג דבר שהתועלת שלו פחותה לאין שיעור מהמאמץ שאותו הוא משקיע.
והתועלת המרכזית שאותה משיג האדם מהעבודה היום יומית שלו, היא שהוא חי. כי מצד האמת אין לאף אחד בעולם שמץ של מושג למה הוא חי. וכל אחד ממציא לעצמו המצאות שונות, מהי תכלית החיים. ויש כאלו לדוגמה...
התמקדות במטרה / סדר עדיפויות בחיים - איך להתמקד בעיקר ולא בטפל?התמקדות במטרה / סדר עדיפויות בחיים - איך להתמקד בעיקר ולא בטפל? מי שרוצה לחיות טוב, עליו לנסות להתמקד בעיקר, ולא בטפל. התמקדות בטפל, יוצרת מאמץ מיותר. התמקדות בטפל, יוצרת תלות רגשית, שיוצרת סבל וכעס מיותרים. לעומת זאת, כאשר האדם מתמקד בעיקר, דהיינו, במהות הפנימית ולא במעטפת החיצונית, הדבר הזה מאפשר לו, להשיג את המטרות שלו הרבה יותר טוב. והשאלה המתבקשת היא, כיצד ניתן לדעת בוודאות, מהו העיקר ומהו הטפל? והפתרון הוא, שיש דרך מאוד פשוטה, לדעת מה באמת חשוב ומה רק נראה כחשוב? והדרך היא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו על כל דבר, מה זה משנה?! ו - האם זה באמת משנה?!. ועל האדם לדעת את האמת, שככל שיותר דברים משנים לו בחיים, כך החיים שלו מעניינים יותר, אבל גם קשים יותר. ובנוסף, גם אם יהיו לאדם בשלמות את כל הדברים שחשובים לו, עדיין גם אז הוא לא יהיה מאושר באמת. משום, שהוא תלוי רגשית בכל מיני דברים. והתלות הרגשית, יוצרת פחד מפני אובדן. כך שהאושר, אינו מושלם לעולם. ולעומת זאת, ככל שהאדם מחובר יותר למהות הפנימית של עצמו, כך פחות משנים לו דברים חיצוניים. ועוד נוסיף, כי הדמיון של האדם גורם לאדם לסבול. הדמיון של האדם משקר ומרמה את האדם, בכך שהוא הופך דברים חסרי משמעות לבעלי משמעות. ומצד שני משכיח מהאדם את המהות הטובה באמת. כדי לאתר את כל המקומות שבהם האדם מרמה את האדם, על האדם לשאול את עצמו. מה זה משנה?! מה זה משנה = האם באמת יש משמעות אמיתית וחשיבות אמיתית לכך שהמצב יהיה דווקא X ולא Y?! על האדם לדעת שהדבר היחיד שיכול לגרום לו להרגיש טוב באמת, זו ידיעת האמת והיצמדות מוחלטת לאמת. הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו ולצאת באמצעותו מאפלה לאור גדול, זאת האמת האובייקטיבית של המציאות. האמת האובייקטיבית = ללא הנחות יסוד כלשהן, ללא דעות קדומות, ללא קיבעון מחשבתי כלשהו. ככל שהאדם מתרחק יותר מהאמת, ומייחס יותר חשיבות לדברים שאינם חשובים, כך רע לו יותר. על האדם לחפש תמיד את האמת ולשאול את עצמו, האם זה באמת משנה? האם זו האמת לאמיתה? מי החליט שזה משנה? מדוע זה משנה? מה גורם לזה להיות משנה? אם זה מצד האמת לא באמת משנה, אז למה לחשוב שזה משנה ולהתעקש בחינם?! כמו כן על האדם לחפש תמיד את המהות ולא את המעטפת החיצונית. כאשר האדם נתקל במשהו שמשנה לו, עליו לשאול את עצמו, מדוע זה משנה? מה גורם ... להיות חשוב? על האדם להתבונן פנימה ולגלות את הגורם שגורם לדבר הזה להיות חשוב. על האדם לא לשכוח את המהות ולהסתכל בטעות על החיצוניות. על האדם להתמקד רק במהות הפנימית, כי רק היא באמת בעלת ערך. כל דבר שיש לו ערך כלשהו, הערך שלו נובע ממהות פנימית כלשהי. לכל דבר שיש לו חשיבות כלשהי, יש סיבה כלשהי מדוע הדבר הזה נתפס כחשוב. על האדם לחפש ... את הסיבה שבגללה חשוב לו מה שחשוב לו, בסופו של דבר האדם מגיע אל הפנימיות של עצמו ומבין מה באמת הוא רוצה. על האדם לדעת לא ללכת שולל אחרי הרצונות החיצוניים שלו, אלא תמיד לזכור מהו הרצון הפנימי ביותר ... של הדברים נוצרת רק על ידי האדם עצמו. מצידה של המציאות כמציאות, כל הדברים כולם חשובים באותה המידה. מצד האמת מהותם של כל הדברים היא אחת. המציאות מהווה את כל הדברים כולם מהמהות העצמית שלה. כך שמצד המהות הפנימית של הדברים, כל הדברים חשובים באותה המידה. האדם הוא זה שיוצר את החשיבות השונה של הדברים. החשיבות השונה ... זה באמת משנה? מה גורם לזה להיות משנה? וכולי. בסופו של התהליך האדם מבין את עצמו, מסתכל רק על המהות הפנימית של הדברים וחי טוב באמת.
דע מאין באת ולאן אתה הולך? מהי המטרה שלך? ולהיכן דרכך מובילה אותך? חלק 1דע מאין באת ולאן אתה הולך? מהי המטרה שלך? ולהיכן דרכך מובילה אותך? חלק 1 מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל אדם הולך בדרך כלשהי. וכידוע, הדרך ... בטוח שהוא בדרך לגן עדן, אבל בכלל הוא בדרך לגיהנום. והאדם יכול להיות בטוח שהוא הולך בדרך נכונה, אבל באמת הוא רק משלה את עצמו, והוא בכלל בכיוון הלא נכון. ויש בני אדם שהם מכירים בכך שאין להם מושג ... שבה הוא הולך, הדבר הזה מבורך ביותר. משום שהספקות יוצרות שאלות והשאלות יוצרות תשובות והתשובות יוצרות ידיעות והידיעות יוצרות אמת והאמת יוצרת טוב. והספקות שיש לאדם, הם טובים. משום שהם דוחפים את האדם לחפש את האמת. כי מי שהוא נמצא באמת עצמה, אין לו שום ספקות. כי לאמת עצמה, אין ספקות. כי האמת היא אחת. וכאשר יש רק אמת אחת, לא יכולים להיות ספקות. כי הספק הוא בין מספר אפשרויות שונות. וכאשר יש אמת אחת, אין מקום לספקות. והספקות שיש לאדם, שורשם בכך שהאדם עדיין רחוק מהאמת. וכאשר האדם מרגיש חוסר שלמות עצמית פנימית עם עצמו, הרי שזה משום שהוא עוד לא הגיע אל האמת ואל הוודאות, שהיא מביאה לאדם את השקט הנפשי המיוחל ואת היציבות הרגשית. כך שכאשר יש לאדם ספקות לגבי הדרך ... במאמר נתמקד דווקא באלו שאין להם ספקות לגבי הדרך שלהם. כי יש כאלו שהם הולכים בדרך שגויה כלשהי, אך מחמת שהשקר והטיפשות שלהם מאוד גדולים, לכן הם בטוחים בדרך שלהם, למרות שבאמת הם הולכים בדרך שגויה. והדרך לא חייבת להיות שגויה לחלוטין כדי שהיא תחשב לשקר, אלא מספיק אפילו שיש לאדם טעות מחשבתית קטנה ביותר, ושהאדם בטעות חושב שהיא אמת, שגם זה סוג של אדם שהולך בדרך שגויה ונדמה לו שהיא אמת. וכל זמן שהדרך של האדם לא מושלמת, הרי שעדיין יכול להיות שהוא טועה בדרך שלו. ומי שרוצה להתקרב אל האמת, עליו לבדוק את האמיתות של הדרך שלו. ולבדוק את האמיתות של הדרך, פירושו לבדוק להיכן הדרך מובילה. כי לכל אדם יש מטרה בחיים. והאדם הולך בדרך כלשהי ובוחר בחירות כלשהן, כדי להשיג את המטרות שלו. ודרך טובה, היא כזו שהיא מובילה את האדם להיכן שהוא באמת רוצה להגיע. ולא תמיד ברור לאדם להיכן הוא רוצה להגיע, ולא תמיד ברור לאדם מה בכלל הוא רוצה. ובשלב הראשון כדי לבדוק האם הדרך שבה האדם הולך, האם ועד כמה היא נכונה, בשלב הראשון על האדם לחפש את האמת ולהתבונן אל תוכו, ולנסות להבין מה בכלל הוא רוצה ומה באמת הוא מנסה להשיג בכל הפעולות שאותן הוא עושה. ועל האדם לשאול את עצמו היטב היטב ולהתבונן היטב היטב ולנסות להבין, מה באמת הוא רוצה. ומה באמת המטרה הסופית שאליה הוא רוצה להגיע. כי רבים האנשים שהמחשבה שלהם מטעה אותם, שנדמה להם שהם פועלים מתוך רצון כלשהו, למרות שבאמת הם פועלים בכלל מתוך רצון שונה לחלוטין ואפילו רצון הפוך למה שהם חושבים שמניע אותם. לדוגמה: יכול להיות מצב שבו האדם עוזר למישהו ... שלו עוזרים. והאדם יכול לחיות בהכחשה עצמית גדולה, ולספר לעצמו סיפורים שהוא עושה את המעשים שלו מסיבה אחת, למרות שבאמת יש לו בכלל איזה אינטרס מאוד פנימי, שבגללו הוא עושה את המעשים שלו. ובגלל שלא נוח לאדם להודות ולהכיר ... טובה יותר. וכאשר האדם רוצה לדעת האם הוא הולך בדרך נכונה, בשלב הראשון עליו להתבונן היטב ולנסות להבין, מה באמת הרצון הפנימי שלו ומה באמת מניע אותו. ועל האדם להביא לרמת המודעות שלו, את הרצון הראשון והפנימי ביותר של התת מודע שלו, ולהזדהות עם הרצון הפנימי, ושקודם כל ידע האדם מה בכלל הוא באמת רוצה להשיג. ואחרי שהאדם מבין היטב את המטרה הפנימית שמניעה אותו, עכשיו על האדם להתבונן היטב, על הדרך שבה הוא הולך, ולנסות להבין האם באמת הדרך שבה הוא הולך, האם היא באמת מובילה אותו להיכן שהוא רוצה להגיע. ועל האדם לבדוק, האם צורת המחשבה שלו, והאם הרגלי ההתנהגות שלו, והאם דפוסי החשיבה שלו, האם הם באמת מובילים אותו לנקודה שאליה הוא רוצה להגיע בסופו של דבר. ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מה הם רוצים, ... את נקודת המחשבה הבאה. והיא, שכל זמן שהאדם לא הגיע אל סוף הדרך שבה הוא הולך, הרי שהוא לא באמת יכול לדעת להיכן הדרך מובילה אותו. והאדם יכול לשער הרבה השערות ולהניח הרבה הנחות, והאדם יכול לקוות הרבה תקוות ... הראשון של לבדוק את הרצון הראשון של עצמו, דהיינו, שהאדם ינסה להבין מה באמת הוא רוצה להשיג ומה באמת המטרה הפנימית שלו בחיים, שהיא זו שמניעה אותו. והקצה השני הוא, על ידי זה שהאדם יחקור וידרוש ויבדוק היטב, מה ... כלשהי, ועל האדם לעצור ולחשוב. להיכן הדרך שלי מובילה אותי? מה הסוף? מה יש בסוף? להיכן הכל מתקדם? מה התכלית של מה שאני עושה? מה בדיוק הדבר שאליו מגיעים בסוף הדרך? האם אני בכלל בטוח שאני רוצה אותו? האם ...
דע מאין באת ולאן אתה הולך? מהי המטרה שלך? ולהיכן דרכך מובילה אותך? חלק 2דע מאין באת ולאן אתה הולך? מהי המטרה שלך? ולהיכן דרכך מובילה אותך? חלק 2 ועל האדם להבין, שלהיות אופטימי ולחשוב בחשיבה חיובית ולהאמין ולקוות שבסוף הדרך ... לכך שהדרך היא אכן נכונה. כי האדם יכול לשיר ולהיות שמח ולתכנן את סדר היום שלו בגן עדן, למרות שבאמת הוא בכלל צועד כצאן לטבח והוא בכלל מובל לגיהנום ולהשמדה המונית. ואם המנהיג עצמו אומר שהוא עצמו עוד לא הגיע לשלמות האישית של עצמו, הרי שהמנהיג עצמו עוד לא באמת יודע מהי השלמות, וכל שכן שהוא לא יודע את הדרך אליה, וכל שכן שאי אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות לגבי הדרך שבה צריך ללכת. ואפשר לקבל מכל אחד רעיונות באיזו דרך ללכת. וגם אדם שהוא עיוור לחלוטין, גם ממנו אפשר לקבל עצה באיזו דרך ללכת. והאדם עצמו יכול להתחשב בדעות של כולם. אבל לסמוך בעיניים עצומות על מישהו שהוא עצמו לפי שיטתו שלו, עוד לא הגיע לשלמות האישית של עצמו, זה כמובן דבר שהוא לא הגיוני. כי אם המנהיג עוד לא הצליח להוביל את עצמו אל השלמות, הרי שזה מעיד שמשהו בדרך שבה הוא הולך, הוא כנראה לא מדויק. כי מי שהולך על פי האמת בשלמות, הוא מגיע אל השלמות בפחות מרגע אחד. כי האמת והשלמות הן דבר אחד. וכאשר האדם מחובר לאמת בשלמות, הוא גם באותו הרגע בשלמות אישית מלאה. ואם המנהיג עצמו אומר שהוא עצמו לא הגיע אל השלמות, הרי שההיגיון אומר שאפשר להאמין לו, ושממילא צריך להסיק את המסקנה המתבקשת, והיא להתייחס בעירנות לעצות של אותו המנהיג, ולא לסמוך עליו בעיניים עצומות, אלא על האדם לנסות להתבונן היטב על הדרך שבה הוא הולך. ולפעמים האדם יכול לבנות מגדל מאוד גבוה, אבל רק כאשר הוא יגיע לבניה של אחת מהקומות העליונות, רק אז הבניין ייפול. כי אפשר לבנות בניין גם על יסודות לא יציבים. וכלפי חוץ אפשר לחשוב, שהנה הקבלן הזה בונה בניין גבוה ויפה וחזק. אבל כאשר הוא יתחיל לבנות את הקומות העליונות, וכאשר יתחילו אנשים לגור בבניין, אז יגלו שהיסודות של הבניין, הם יסודות רעועים. והקבלן יכול להתחייב שהבניין שלו הוא יציב נגד רעידות אדמה וכיוב, אבל כל זמן שלא התרחשה רעידת האדמה בפועל, הרי שלא ניתן לדעת האמת באמת הבניין הזה אכן יעמוד ברעידת אדמה אמיתית. כי לפעמים בזמן אמת מגלים שהאדם לא חשב מראש על כל הדברים, ואז התברר לו שלמרות שהבניין היה טוב ויפה, הרי שבסופו של דבר הוא נפל. וכך גם לגבי הדרך הרוחנית, שהאדם יכול לבנות תיאוריות שלמות והרים וגבעות רעיוניים על כל מיני שקרים כלשהם. והשקר יכול להיות מאוד גדול, ולכן הוא יהיה מאוד יציב. כי ככל שהשקר יותר מתוחכם ויותר מתחזה לאמת, כך הוא יציב יותר. כי שקר קטן נופל מהר. כמו בניין שהיסודות שלו רעועים לגמרי, שהוא נופל מהר. אבל ... דבר יתגלה השקר. וכך גם יכולות להיות תיאוריות שונות, שהן מבוססות על יסודות יציבים בצורה חלקית, אך לא בצורה מושלמת. ושקר שכזה, שהוא מעורב עם אמת, הוא שורד. אבל גם הוא בסופו של דבר ייפול. כי בסופו של דבר, החזק שורד. והאמת שהיא החזקה היא שורדת בכל מצב, ולבסוף השקר ייפול. והרעיון הוא, שגם אם נדמה לאדם שהדרך שבה הוא הולך ... בכדור הארץ עם המידע שאותו הם השיגו בחלל. אבל החיסרון של המעבורת, התגלה בדיוק ברגע הנחיתה. כי כאשר הגיעו לתכלית הסופית ממש בזמן אמת, אז גילו שמלכתחילה הייתה בעיה במעבורת, ואז המעבורת התפוצצה באוויר ולא סיימה את המשימה בהצלחה, אלא סיימה את המשימה כאסון וכטרגדיה. והמשמעות הרוחנית של זה היא, שהאדם יכול ללכת בדרך כלשהי, והוא יכול להיות בטוח ממש שהוא בדרך הנכונה, אבל כל ... האדם לשמור על עירנות ועל חושים מחודדים. ונסכם ונאמר: כי דרך נכונה, היא כזו שהיא משיגה עבור האדם את המטרה שאותה הוא רוצה להשיג. וכדי לדעת האם הדרך נכונה, בשלב הראשון חשוב יותר מכל, שהאדם ינסה להבין מה הרצון הפנימי ביותר שלו, ומה באמת הוא רוצה להשיג. כי יכולים לתת לאדם חרש לשמוע מוזיקה יפה, והוא לא ייהנה ממנה בכלל. או יותר גרוע ... והוא אפילו יסבול מכך שהוא אוכל עוד אוכל. ולא בהכרח שמה שיש בסוף הדרך, לא בהכרח שזה מה שהאדם באמת מחפש. ועל האדם להתבונן היטב ולהבין, מה באמת הוא רוצה להשיג בסוף הדרך. ואחרי שברור לאדם מה הוא רוצה להשיג, וגם אם זה ברור לאדם רק באופן ... ימלא את הרצון האישי שלו הפנימי ביותר שמניע אותו. וכל זמן שלא ברור לאדם בשלמות, מה בדיוק הוא רוצה באמת, ולהיכן בדיוק הדרך שבה הוא הולך מובילה אותו, ומה בדיוק יש בסוף הדרך, ואיך בדיוק מה שיש בסוף הדרך ... הרצון הפנימי שלו, הרי שהאדם עדיין לא יכול להיות בטוח שהוא הולך בדרך הנכונה, והוא עדיין צריך לחפש את האמת וכולי.
רצון לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתהרצון לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתהרצון לסבול, איך לא לשקר בלי להתאמץ בכלל, לשנוא את הדרך אל המטרה, לשנוא כסף, השטן שאתה למה האדם סובל, והאם הוא באמת רוצה להפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו מדוע האדם סובל, מדוע נדמה לאדם שהוא לא רוצה לסבול, אך בפועל הוא בוחר להמשיך ולסבול שוב ושוב. לפי אליעד, הסיבה האמיתית שהאדם סובל היא כי הוא לא באמת רוצה להפסיק לסבול. האדם משלה את עצמו שהוא רוצה לא לסבול, אבל אם באמת היה רוצה להפסיק לסבול, הוא היה פועל מיד, ללא דחיות וללא תירוצים. אליעד מדגים זאת באמצעות משל של אדם ... הפחתת המכות הוא מקבל זאת. אליעד טוען שהסיבה שהאדם מוכן לקבל פתרון חלקי או הדרגתי היא כי הוא לא באמת רוצה להפסיק לסבול באופן מוחלט. אם היה באמת רוצה להפסיק לסבול, לא היה מוכן לקבל שום פתרון חלקי או תהליך ארוך, אלא היה רוצה להפסיק את הסבל מיד ובאופן מוחלט. מה המשמעות של להיות אמיתי עם עצמך, ולמה האדם משקר? נקודה מרכזית נוספת בהרצאה היא שהאדם סובל כי הוא משקר לעצמו. ... זה מה יש, אין מה לעשות, או ככה זה החיים, הוא למעשה נותן אישור לסבל להמשיך להתקיים בחייו. האדם מתרגל לשקר קטן, למשל כשהוא טוען שטוב לו בעבודה שהוא שונא, או שטוב לו לסבול מעט כל יום. כשאדם אומר ... לסבול כי הוא משקר לעצמו שהוא לא רוצה לסבול. דוגמה שאליעד מביא היא אדם שטוען שהוא לא רוצה מחלה מסוימת, אך בפועל הוא מקבל את זה שיש לו אותה, ומוכן לחיות איתה. לו באמת לא היה רוצה את המחלה כלל, היה מעדיף לא להיות קיים בכלל מאשר לקבל את המחלה. האדם טוען שהוא לא רוצה את הסבל, אך ממשיך לחיות איתו, וזה מוכיח שהוא לא באמת מתנגד לו באופן מוחלט. ההבנה שהאדם חייב להגיע אליה היא שהוא לא באמת מחויב לסבל, והוא יכול בכל רגע להחליט לא לקבל את הסבל ולהפסיק לשקר לעצמו. מה משמעות הסבל בהקשר של עבודה ופעולות יומיומיות? אליעד מרחיב ומסביר שגם פעולות שגרתיות כמו לאכול, לפתוח ברז, או לזוז הן למעשה סוג של סבל ועבודה, כי האדם עושה אותן מתוך תחושת חובה או צורך, ולא מתוך בחירה חופשית מלאה. האדם טוען שטוב לו לעבוד פחות, אך האמת היא שהאדם לא רוצה לעבוד בכלל, והעבודה עצמה, אפילו עשר דקות ביום, היא כבר סוג של עבדות וסבל. אם האדם היה כנה לחלוטין עם עצמו, היה מודה שגם פעולה קטנה שהוא חייב לבצע מתוך הכרח היא כבר סבל ועבדות. רק כאשר האדם יפסיק לשקר שהוא נהנה מעבודתו, או שהוא מסתפק בכך שהוא סובל רק מעט, יוכל להפסיק את הסבל לחלוטין. מהי המשמעות של לשנוא כסף לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שכדי להגיע להבנה המוחלטת של המציאות, האדם חייב לשנוא את הממון, את הכסף, ואת האמצעים שהוא משתמש בהם כדי לשרוד או להשיג את מטרותיו. לפי רבי נחמן, שאותו אליעד מצטט, האדם צריך לשנוא את הכסף באופן מוחלט כדי להשתחרר מהשעבוד אליו. כשהאדם תלוי בכסף או באמצעים אחרים, הוא תמיד סובל כי הוא לא חופשי באמת. הסיבה לכך היא שהכסף הוא תמיד אמצעי למטרה ולא המטרה עצמה. האדם לעולם לא באמת נהנה מהכסף, אלא רק מהסיפוק המדומה שהכסף מעניק לו. כדי להשתחרר באמת, על האדם לשנוא את הכסף ואת התלות שלו בו, ולהבין שאין שום הכרח להיאחז בו. מיהו השטן, ומה הקשר ... יפסיק לשקר לעצמו ולומר שהוא לא רוצה לסבול, כשהוא עדיין מוכן לקבל את הסבל, רק אז הוא יוכל להשתחרר באמת. למה האדם לא יכול לענות לשאלות הבסיסיות ביותר? הסיבה שהאדם לא מצליח להבין את עצמו או את המציאות היא כי הוא לא מתבונן בשאלות הכי בסיסיות כמו למה אני יושב? או למה אני רוצה להפסיק לסבול?. אליעד מסביר שאם האדם יתבונן בשאלות הללו עד הסוף, הוא יגלה שבסוף כל השאלות מסתכמות בשאלה אחת פשוטה: למה האדם רוצה משהו בכלל? הפתרון לכך, לפי אליעד, הוא חקירה פנימית אמיתית. במקום לנסות להבין שאלות גדולות כמו האם יש חיים אחרי המוות? או מה התכלית?, על האדם להתבונן בשאלה הכי פשוטה שיש לו באותו רגע - כמו למה הוא בכלל רוצה לדעת אם יש חיים אחרי המוות. כך הוא יגיע לתשובה האמיתית והמוחלטת. מה המשמעות של ההבנה שאין אלוהים, לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד מציג תפיסה לפיה אלוהים האמיתי אינו קיים במובן הרגיל שהאדם ... השחרור האמיתי מהסבל ומהרצונות. למה האדם רוצה לסבול? איך לא לשקר לעצמך? מהו השטן? למה האדם לא רוצה לסבול באמת? מה המשמעות של שנאת כסף? איך להשתחרר מהרצונות? מה זה אלוהים האמיתי?
עליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכתעליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכתעליסה בארץ הפלאות 1, מטרת המשחק של אלוהים, סקרנות, מי אתה באמת, מעל השכל, סרטים מצוירים, באיזו דרך ללכת מהי באמת מטרת המשחק של אלוהים? אליעד כהן מסביר שהשאלה המרכזית ששואלת הדוברת היא בעצם, אם אני במקום של אחדות, למה בכלל שארצה לשחק במשחק של החיים?. הוא מציין שהשאלה הזו מעידה על כך שהשואלת עדיין לא מבינה באמת מהי אחדות. אחדות, לפי אליעד, אינה מקום שנאחזים בו, אלא ההבנה העמוקה שאין דבר כזה אחדות מוגדרת. מי שמבין באמת מהי אחדות, יבין שאין בכלל שאלה כזאת, מכיוון שאין באמת הבדל בין מצב של משחק לבין מצב של אי - משחק. אין הפרדה בין לפני הבריאה לאחריה, ובין הרצון לשחק לרצון שלא לשחק. אליעד מסביר שכל השאלות בנוגע לתכלית הבריאה, מדוע אלוהים ברא את העולם או מה מטרת המשחק, מגיעות מאותו מקום של חוסר הבנה, שהרי כל תשובה שייתן רק תוליד שאלה נוספת. האם אחדות ונפרדות הם באמת הפכים? אליעד מבהיר את הנקודה שאחדות ונפרדות אינן הפכים. הוא מתאר זאת כהבנה הגדולה ביותר, או לחילופין כהשיגעון הכי גדול שיש. מי שנמצא באחדות באמת לא מפריד בין הדברים, עבורו תפוז אחד ושני תפוזים הם אותו דבר בדיוק, אין שום הבדל בין לעבוד קשה ... היום - יומיים. בשכל, לדבריו, זה פשוט מאוד. אפשר להוכיח לוגית שהכל הוא אחד. אך מבחינת החוויה האישית, כדי באמת לחוות זאת, האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו בכל רגע נתון, להבין כל פעולה וכל מחשבה שלו לעומק, עד ... רוחני ופנימי שעובר על כל אדם. הסרט הוא למעשה משל פנימי על התודעה האנושית, ועל הדרך שבה האדם מחפש משמעות אמיתית בתוך מציאות שנראית חסרת משמעות. עליסה נמצאת בשיעור היסטוריה עם מורה, אבל אינה מתעניינת בו. מבחינתה, כל ההיסטוריה היא מתה וחסרת חיים. זה דומה לאדם שחווה את חייו בצורה יבשה, משעממת, חסרת חיות, ומרגיש שכל המידע והסיפורים שהוא שומע סביבו הם ריקים מתוכן. עליסה אומרת שהיא רוצה ספרים עם תמונות, לא סתם טקסט מת, כי התמונה היא סמל לחיות אמיתית. האדם רוצה חוויה, לא רק מידע יבש. המורה שלה אומרת לה שהרעיון שלה הוא שטויות, ועליסה דווקא מתחברת לכך ואומרת, אם זה שטויות, זה בדיוק מה שאני רוצה. הכוונה כאן היא שהדרך לאמת עוברת דרך המוכנות ללכת נגד השכל המקובל, ולחקור דווקא את מה שנחשב שטויות. מדוע עליסה רוצה עולם הפוך ומה ... במחילה, עליסה חווה נפילה, פוגשת מכשולים וסיטואציות שונות, ואליעד מדגים דרכה את השלבים השונים שהאדם עובר בחיפוש שלו אחר משמעות ואמת. מה המשמעות של להיות גדול מדי מול הדלת? כשעליסה מגיעה לדלת קטנה, אומרים לה שהיא גדולה מדי. זה מסמל את האגו של האדם שמונע ממנו להיכנס לעולם האמת. אליעד משתמש בדוגמה מהתנך: לא יראני אדם וחי, כלומר, - אי אפשר גם להחזיק בתודעה נפרדת (אגו) וגם לחוות ... שלו, כדי לעבור. אבל אפילו אם הוא מקטין את עצמו, הוא עדיין צריך מפתח, כלומר, - הבנה אמיתית של האמת, ולא רק צמצום אגו מלאכותי. מה מלמד אותנו הבכי של עליסה? עליסה בוכה לאחר שהיא מתוסכלת ומרגישה תקועה. הבכי האמיתי שלה, שמגיע מתוך כאב פנימי אותנטי, הוא זה שבסופו של דבר מוציא אותה מהחדר. הבכי הזה מסמל את המקום שבו האדם מודה באמת שהוא תקוע וחסר אונים, ומתוך הכרה כנה זו נפתחת לו הדרך. איך להתייחס למכשולים בדרך? כאשר עליסה פוגשת שני ... גם כאן אליעד מסביר שהאדם חייב להבין קודם כל לאן הוא רוצה להגיע, אחרת כל דרך תהיה אקראית וחסרת משמעות. מהי משמעות הפגישה עם הזחל? הזחל, ששואל את עליסה מי היא באמת, מביא אותה להתמודדות ישירה עם השאלה של הזהות שלה. ... של גילוי עצמי מתמשך. למה אלוהים ברא את העולם? איך לחוות אחדות ביום יום? איך לקבל החלטות כשהכל טוב? מהי משמעות הסרט עליסה בארץ הפלאות? מה לעשות כשאני לא יודע מי אני? איך להתמודד עם מכשולים בדרך לאמת? למה להיות ... ההיסטוריה. הסבל הכי גדול לאדם זה היסטוריה, כי הוא נושא על הגב שלו את כל מה שהיה. היסטוריה זה מוות, כי זה ממשיך את הרגע הקודם. עליסה אומרת איך אפשר לקרוא ספר בלי תמונות? האדם אומר, איך אני יכול ... זה מסמל? מקום קטן, פנימי, שחור, המקום להיכנס פנימה. ואז היא אומרת האם זה מקום למסיבה? האדם חוקר את התכלית שלשמה נוצר העולם, ומקווה שהוא יגלה תכלית גדולה כמו מסיבה, אבל הוא רואה שאין כל תכלית. אבל בסוף בסוף הוא יגלה עולם חדש, מעבר למנהרה החשוכה והמפחידה. עליסה נכנסת למנהרה, ואז נופלת לתהום. היא מגיעה ... בכל מקרה קורים, באם אתה מבין או לא מבין זה קורה, אבל עכשיו אנחנו מעלים את זה החוצה. יש משמעות לכל דבר, עד שבסוף רואים את זה דרך העיניים של היוצר. היא נסחפת לים, ורואה אנשים מסתובבים מסביב להר קטן, יש פה מרוץ שיש לו תכלית, אבל התכלית לא מובנת, הכל זה רק בירבורים, אין סוף כי אין התחלה. איך אתה רוצה שתהיה לעולם תכלית, אם אין לו סיבה מהתחלה. למעשה כל העולם שלנו הוא בירבורים, כולם מדברים, אבל אין לזה סוף. התהליך הזה של אלוהים, שהוא למעשה עושה משהו חסר תכלית, זה בעצם דבר שגם בני האדם עושים אותו. יש אחד שכול הזמן מריץ את האחרים, וכולם רצים. והמורה אומר ... על הצדפות, איך נאכלו בגלל הסקרנות. עליסה בגלל הסקרנות הגיעה לארץ הפלאות אבל הצדפות בגלל הסקרנות שלהן נאכלות. מה המשמעות? לכל האנשים יש רצון להבין, אבל הרצון הזה דופק אותם. כמו שהנחש אמר לחווה, אתם תהיו כאלוהים, תבדילו בין ... לא טוב, ככה זה טוב וכו. כל הזמן מתקנים אותך איך אתה מדבר, כבר לדבר אי אפשר. לאדם אין משמעות בחיים, אז מה שחשוב לו זה שניים או שתיים. זוהי ריקנות כל כך גדולה שמה אכפת לו אם אמרו ככה ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331