... לא קונה אושר, אבל עדיף לבכות בפרארי, לבכות
בלמבורגיני, כסף ואושר, עושר ואושר, האם כסף מביא עושר? להיות שמח בחלקך, איזהו עשיר השמח בחלקו, האם הכסף מביא אושר? מה גורם לאושר? האם כסף קונה אושר? האם כסף ... אושר? האם הכסף באמת יכול לקנות אושר? אליעד כהן מסביר שהמשפט כסף לא קונה אושר, אבל עדיף לבכות
בלמבורגיני מבטא את הרעיון הנפוץ שכסף אולי אינו יכול לגרום לך להיות מאושר, אבל עדיף לך להיות לא מאושר עם כסף מאשר בלי כסף. על פניו, הרעיון נשמע הגיוני, כי בן אדם סובל יגיד לעצמו: אם כבר לסבול, לפחות אהיה
בלמבורגיני ולא כהומלס ברחוב. לכאורה, יש עדיפות למציאות שבה יש תנאים טובים יותר, מאשר מציאות גרועה שבה אין תנאים כלל. אך אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון הזה בצורה אחרת: הוא טוען שאין באמת הבדל בין לבכות
בלמבורגיני או לבכות ברחוב, כי הבעיה עצמה, תחושת הסבל והאומללות, אינה תלויה בכסף או בתנאים חיצוניים. הוא מדגיש זאת באמצעות דוגמאות מפורטות. האם עדיף להיות עצוב
בלמבורגיני או ברחוב? אליעד כהן נותן דוגמה של שני אנשים שסובלים מדיכאון: אחד מהם הוא הומלס ברחוב, והשני עשיר ויושב
בלמבורגיני. הדעה הרווחת היא שלזה שיושב
בלמבורגיני עדיף, כי לפחות יש לו כסף, רכוש, והוא לא רעב, אולי אפילו יכול להרשות לעצמו טיפול פסיכולוגי. אבל אליעד מראה שיש בזה דווקא סיכון נוסף: אם האדם העשיר היה בטוח שכל האושר יגיע אליו אם רק ישיג את הכסף
והלמבורגיני, אז כשהוא ישיג אותם וימשיך להרגיש רע, זה עלול להגביר את תחושת הסבל שלו. דווקא בגלל שהייתה לו ציפייה שהכסף וההצלחה ימנעו את הסבל, האכזבה שלו גדולה ... להיות אומלל יותר מאדם חסר כסף, כי העשיר מעלה את רף הציפיות שלו מהחיים. למשל, אם אדם קיווה כל חייו
ללמבורגיני, ברגע שהוא משיג אותה ומגלה שהיא לא הופכת אותו למאושר כפי שחשב, הסבל שלו עשוי להיות גדול יותר מהאדם שכלל לא ציפה
ללמבורגיני מלכתחילה. אליעד מרחיב ומסביר שכסף עצמו לא יכול לפתור את בעיית הסבל. הוא מראה שהבעיה אינה החיסרון של הדבר עצמו, אלא התפיסה של האדם לגבי הדבר החסר לו. ... מוחלטים, הוא יכול להשתחרר מהסבל גם בלי שום קשר לכסף או תנאים חיצוניים. לדוגמה, אדם חלם כל חייו על
למבורגיני וחשב שזה הדבר שיגרום לו אושר מוחלט. ביום שהוא משיג אותה, הוא מגלה שהוא עדיין לא מאושר. באותו הרגע הוא יכול להבין שכל הציפיות שלו עד היום היו שגויות. ... שאליעד מציע הוא לגלות את המהות הפנימית של הסבל ושל האושר, ולא להיות תלוי בדברים חיצוניים כמו כסף,
למבורגיני או כל דבר חומרי אחר. לסיכום, לפי אליעד כהן, הרעיון שכסף אולי אינו מביא אושר אבל עדיף לבכות
בלמבורגיני הוא שגוי ביסודו. האושר והסבל אינם תלויים בכסף, אלא באיך האדם מתייחס לרצונות שלו ולפער בין הציפיות למציאות. הכסף, אם בכלל, רק מגביר את הפער הזה ולכן ...