בדידות ללא משפחה, משפחתיות, קשרי משפחה, לחיות בלי משפחה, אין קשר עם המשפחה, משפחה מתנכרת, חוסר קשר משפחתי, לבד בלי משפחה, ניכור משפחתי, נתק בין הורים לילדים, ניכור הורי, ניכור ילדים, ניכור רגשי, נתק משפחתי, ניתוק קשר מהמשפחה
איך להתמודד עם נתק מהמשפחה?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בניכור המשפחתי ובדרך להתמודד עם מצב של נתק מהמשפחה. הוא מציין כי ישנם מקרים שבהם אדם מוצא את עצמו ללא קשרים עם משפחתו, ובין אם מדובר בסכסוכים משפחתיים חמורים או ניתוק מוחלט מכל בני המשפחה. הנושא העיקרי של ההרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצב כזה ולמצוא פתרונות פנימיים למרות היעדר התמיכה המשפחתית.
הדבר הראשון שאליעד מדגיש הוא שחשוב להבין את "האמת הפנימית" כאשר מדובר בהיעדר משפחה. אליעד מציין כי כאשר תינוק נולד, הוא לא נולד עם תפיסה של משפחה, אלא רק עם הצורך הפיזי לשרוד - לאכול ולהיות מטופל. המשפחה כפי שאנחנו מבינים אותה נבנית בהדרגה, ובתחילת הדרך אין לתינוק צורך בהבנה חברתית של המילה "משפחה". הצורך במשפחה, לפי אליעד, הוא צורך רגשי שנבנה עם הזמן ולא צורך מולד.
הסיבה לכך שברוב התרבויות המשפחה נתפסת כחשובה כל כך היא שהחברה מייצרת מיתוס סביב רעיון המשפחה. ברוב המקרים, חברה מגייסת את הערכים החברתיים שמקדשים את רעיון המשפחה, וכך נבנה צורך רגשי במישהו שיתמוך בנו, שיגונן עלינו ויאהב אותנו ללא תנאים. אליעד מציין כי גם אם רעיון המשפחה הוא חיובי מבחינה חברתית, אין זה בהכרח רע אם אדם נאלץ לחיות בלעדיה.
בנוסף, הוא מציין שעם הזמן, בני משפחה עלולים להתנכר אחד לשני, וניתוק הקשר לא תמיד נובע מבעיה אישית, אלא לעיתים מדובר בתוצאה של דינמיקות משפחתיות מורכבות. לא תמיד יש פתרון לסכסוכים משפחתיים, ובמקרים מסוימים ההתמודדות עם נתק מהמשפחה עשויה להיות בלתי נמנעת. אליעד לא טוען שצריך להתרחק מהמשפחה, אלא שהאדם צריך להבין שגם אם המשפחה אינה נמצאת בחייו, הוא עדיין יכול להיות שלם עם עצמו ולספק לעצמו את התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה.
במהלך ההרצאה, אליעד נותן דוגמאות של אנשים שחיו ללא משפחה, כמו בחורה מוסלמית שהתמודדה עם אלימות משפחתית ונאלצה להימנע מקשר עם משפחתה כדי להציל את עצמה. הוא מציין במקרים כאלה, שבהם לא ניתן לגשר על הסכסוך, יש ללמוד כיצד להיות עצמאיים ולהרגיש שלמים גם ללא קשרים משפחתיים קרובים.
לסיום, אליעד מסביר כי לאדם יש את היכולת להיות המשפחה של עצמו. המטרה היא לא להתמקד בתלות רגשית במשפחה, אלא להבין שבסופו של דבר, כל אדם יכול לספק לעצמו את התמיכה שהוא זקוק לה. לא ניתן להיות "בן ערובה" של שום דבר או מישהו, כולל המשפחה. עם זאת, אליעד מדגיש שאין שום סתירה בכך שאדם יהיה גם חלק מהמשפחה או בזוגיות, אלא מה שחשוב הוא לדעת שהוא יכול לחיות בצורה עצמאית אם יש צורך בכך.
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בניכור המשפחתי ובדרך להתמודד עם מצב של נתק מהמשפחה. הוא מציין כי ישנם מקרים שבהם אדם מוצא את עצמו ללא קשרים עם משפחתו, ובין אם מדובר בסכסוכים משפחתיים חמורים או ניתוק מוחלט מכל בני המשפחה. הנושא העיקרי של ההרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצב כזה ולמצוא פתרונות פנימיים למרות היעדר התמיכה המשפחתית.
הדבר הראשון שאליעד מדגיש הוא שחשוב להבין את "האמת הפנימית" כאשר מדובר בהיעדר משפחה. אליעד מציין כי כאשר תינוק נולד, הוא לא נולד עם תפיסה של משפחה, אלא רק עם הצורך הפיזי לשרוד - לאכול ולהיות מטופל. המשפחה כפי שאנחנו מבינים אותה נבנית בהדרגה, ובתחילת הדרך אין לתינוק צורך בהבנה חברתית של המילה "משפחה". הצורך במשפחה, לפי אליעד, הוא צורך רגשי שנבנה עם הזמן ולא צורך מולד.
הסיבה לכך שברוב התרבויות המשפחה נתפסת כחשובה כל כך היא שהחברה מייצרת מיתוס סביב רעיון המשפחה. ברוב המקרים, חברה מגייסת את הערכים החברתיים שמקדשים את רעיון המשפחה, וכך נבנה צורך רגשי במישהו שיתמוך בנו, שיגונן עלינו ויאהב אותנו ללא תנאים. אליעד מציין כי גם אם רעיון המשפחה הוא חיובי מבחינה חברתית, אין זה בהכרח רע אם אדם נאלץ לחיות בלעדיה.
בנוסף, הוא מציין שעם הזמן, בני משפחה עלולים להתנכר אחד לשני, וניתוק הקשר לא תמיד נובע מבעיה אישית, אלא לעיתים מדובר בתוצאה של דינמיקות משפחתיות מורכבות. לא תמיד יש פתרון לסכסוכים משפחתיים, ובמקרים מסוימים ההתמודדות עם נתק מהמשפחה עשויה להיות בלתי נמנעת. אליעד לא טוען שצריך להתרחק מהמשפחה, אלא שהאדם צריך להבין שגם אם המשפחה אינה נמצאת בחייו, הוא עדיין יכול להיות שלם עם עצמו ולספק לעצמו את התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה.
במהלך ההרצאה, אליעד נותן דוגמאות של אנשים שחיו ללא משפחה, כמו בחורה מוסלמית שהתמודדה עם אלימות משפחתית ונאלצה להימנע מקשר עם משפחתה כדי להציל את עצמה. הוא מציין במקרים כאלה, שבהם לא ניתן לגשר על הסכסוך, יש ללמוד כיצד להיות עצמאיים ולהרגיש שלמים גם ללא קשרים משפחתיים קרובים.
לסיום, אליעד מסביר כי לאדם יש את היכולת להיות המשפחה של עצמו. המטרה היא לא להתמקד בתלות רגשית במשפחה, אלא להבין שבסופו של דבר, כל אדם יכול לספק לעצמו את התמיכה שהוא זקוק לה. לא ניתן להיות "בן ערובה" של שום דבר או מישהו, כולל המשפחה. עם זאת, אליעד מדגיש שאין שום סתירה בכך שאדם יהיה גם חלק מהמשפחה או בזוגיות, אלא מה שחשוב הוא לדעת שהוא יכול לחיות בצורה עצמאית אם יש צורך בכך.
- איך להתמודד עם נתק מההורים?
- איך להתמודד עם נתק מהמשפחה?
- איך להתמודד עם נתק מאמא?
- איך להתמודד עם ניתוק קשר עם ההורים?
- איך להתמודד עם ניתוק קשר עם המשפחה המורחבת?
- איך להתמודד עם נתק מאבא?
- איך להתמודד עם ניתוק קשר עם הורים ואחים?
איך להתמודד עם נתק מהמשפחה?
אליעד פותח את ההרצאה בנושא הניכור המשפחתי והשפעתו על אנשים שאין להם קשרים עם משפחתם. הוא מציין כי ישנם מקרים בהם אדם מוצא את עצמו ללא קשרים משפחתיים עקב סיבות שונות, כגון סכסוכים משפחתיים או ניתוק מוחלט מהמשפחה. אליעד מציע איך להתמודד עם זה, ומסביר את עקרונות ההתמודדות עם המצב.
הדבר הראשון שהוא מדגיש הוא הצורך להבין את האמת הפנימית. הוא טוען שהאדם, כשהוא נולד, הוא נולד ללא משפחה. כלומר, כאשר נולד תינוק, הוא לא נולד עם קונספט של משפחה בראשו. תינוק זקוק למזון ולתמיכה גופנית, ולא למשפחה כפי שאנחנו מבינים אותה. אמנם יש צורך פיזי בהורים כדי שהילד יוולד, אך הילד לא מבין את רעיון המשפחה עד שהוא גדל.
האלמנט של המשפחה נבנה בהדרגה. ככל שהילד גדל, הוא רואה שהמשפחה יכולה להוות עבורו תמיכה, אכפתיות, הגנה ועוד. עם הזמן, נבנים הערכים החברתיים המקדשים את המשפחה, וזו הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים. עם זאת, אליעד מסביר כי גם אם החברה שלנו מקדשת את רעיון המשפחה, יש להבין כי זהו צורך רגשי, ולא צורך מולד. האדם יכול לשרוד גם ללא משפחה, ואם הוא נמצא לבד בעולם, הוא יעדיף שיהיה לו מישהו שיתמוך בו ולא יצטרך להילחם לבד.
האלמנט של התמיכה שהמשפחה מספקת הוא בעל ערך, אך לא בהכרח מדובר בעניין של חיים ומוות. אליעד מציין כי יתכנו מקרים שבהם ילדים יתנכרו להורים, או הורים יתנכרים לילדים, וזה לאו דווקא תוצאה של חוסר קשר אמיתי, אלא של דינמיקות משפחתיות מורכבות.
ההבנה העמוקה שהוא מציע היא שהאדם צריך להיות המשפחה של עצמו. אין צורך להסתמך על אחרים, ובמיוחד לא על ילדים או הורים. זה לא אומר שאין מקום למשפחה או זוגיות, אבל בסופו של דבר כל אדם צריך לדעת שהוא יכול לספק לעצמו את התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה, גם אם המשפחה הגרעינית לא תמיד קיימת או לא תמיד תומכת.
אליעד מביא דוגמאות שונות כדי להמחיש את עקרונותיו. הוא מספר על מקרים של אנשים שחיים ללא משפחה, כמו בחורה מוסלמית שמחליטה להתנתק מהכפר שלה כדי להימנע מאלימות משפחתית. במקרים כאלו, כאשר אין אפשרות לגשר על הסכסוכים, חשוב להבין שהאדם יכול לחיות בצורה עצמאית ולהרגיש שלם גם בלי קשרים משפחתיים קרובים.
לסיכום, אליעד מציע שכל אדם צריך לדעת שלמרות שבחברה אנחנו מעודדים יצירת קשרים משפחתיים חזקים, כל אדם יכול למצוא את הדרך לספק לעצמו את התמיכה שהוא זקוק לה גם ללא משפחה. לא ניתן להיות "בן ערובה" של שום דבר, כולל המשפחה. בסופו של דבר, כל אחד צריך להיות מסוגל להתמודד לבד ולהרגיש שלם עם עצמו.
אליעד פותח את ההרצאה בנושא הניכור המשפחתי והשפעתו על אנשים שאין להם קשרים עם משפחתם. הוא מציין כי ישנם מקרים בהם אדם מוצא את עצמו ללא קשרים משפחתיים עקב סיבות שונות, כגון סכסוכים משפחתיים או ניתוק מוחלט מהמשפחה. אליעד מציע איך להתמודד עם זה, ומסביר את עקרונות ההתמודדות עם המצב.
הדבר הראשון שהוא מדגיש הוא הצורך להבין את האמת הפנימית. הוא טוען שהאדם, כשהוא נולד, הוא נולד ללא משפחה. כלומר, כאשר נולד תינוק, הוא לא נולד עם קונספט של משפחה בראשו. תינוק זקוק למזון ולתמיכה גופנית, ולא למשפחה כפי שאנחנו מבינים אותה. אמנם יש צורך פיזי בהורים כדי שהילד יוולד, אך הילד לא מבין את רעיון המשפחה עד שהוא גדל.
האלמנט של המשפחה נבנה בהדרגה. ככל שהילד גדל, הוא רואה שהמשפחה יכולה להוות עבורו תמיכה, אכפתיות, הגנה ועוד. עם הזמן, נבנים הערכים החברתיים המקדשים את המשפחה, וזו הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים. עם זאת, אליעד מסביר כי גם אם החברה שלנו מקדשת את רעיון המשפחה, יש להבין כי זהו צורך רגשי, ולא צורך מולד. האדם יכול לשרוד גם ללא משפחה, ואם הוא נמצא לבד בעולם, הוא יעדיף שיהיה לו מישהו שיתמוך בו ולא יצטרך להילחם לבד.
האלמנט של התמיכה שהמשפחה מספקת הוא בעל ערך, אך לא בהכרח מדובר בעניין של חיים ומוות. אליעד מציין כי יתכנו מקרים שבהם ילדים יתנכרו להורים, או הורים יתנכרים לילדים, וזה לאו דווקא תוצאה של חוסר קשר אמיתי, אלא של דינמיקות משפחתיות מורכבות.
ההבנה העמוקה שהוא מציע היא שהאדם צריך להיות המשפחה של עצמו. אין צורך להסתמך על אחרים, ובמיוחד לא על ילדים או הורים. זה לא אומר שאין מקום למשפחה או זוגיות, אבל בסופו של דבר כל אדם צריך לדעת שהוא יכול לספק לעצמו את התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה, גם אם המשפחה הגרעינית לא תמיד קיימת או לא תמיד תומכת.
אליעד מביא דוגמאות שונות כדי להמחיש את עקרונותיו. הוא מספר על מקרים של אנשים שחיים ללא משפחה, כמו בחורה מוסלמית שמחליטה להתנתק מהכפר שלה כדי להימנע מאלימות משפחתית. במקרים כאלו, כאשר אין אפשרות לגשר על הסכסוכים, חשוב להבין שהאדם יכול לחיות בצורה עצמאית ולהרגיש שלם גם בלי קשרים משפחתיים קרובים.
לסיכום, אליעד מציע שכל אדם צריך לדעת שלמרות שבחברה אנחנו מעודדים יצירת קשרים משפחתיים חזקים, כל אדם יכול למצוא את הדרך לספק לעצמו את התמיכה שהוא זקוק לה גם ללא משפחה. לא ניתן להיות "בן ערובה" של שום דבר, כולל המשפחה. בסופו של דבר, כל אחד צריך להיות מסוגל להתמודד לבד ולהרגיש שלם עם עצמו.
- ניכור משפחתי
- התמודדות עם נתק משפחתי
- בדידות רגשית
- ערכים משפחתיים
- תמיכה רגשית עצמאית
050-3331-331