...לומדים כל הזמן. הם רוכשים שפה חדשה, שהיא שפת האם שלהם. הם לומדים את הסביבה, שבה הם חיים. הם לומדים, מה מותר ומה אסור. הם לומדים, את עצמם ומכירים את הרצונות שלהם. הם לומדים, כיצד לבצע משימות שונות וכיוב. כך שהדבר המרכזי שאיתו הילד מתעסק רוב הזמן, זה עם למידה. ולא רק שילדים לומדים רוב הזמן, אלא, שחלק גדול משמחת החיים של הילדים, נובעת מכך שהם לומדים כל הזמן דברים חדשים. כי השמחה של האדם, תלויה בעד כמה הוא לומד דברים חדשים. שהלימוד של הדברים החדשים,...

...הזמן לומדים דברים חדשים. כי הילדים, לומדים לדוגמה איך לשחק במשחקי מחשב. והילדים, לומדים שפות חדשות מיוזמתם, כדי להבין את התכנים שמעניינים אותם. והילדים, מומחים בללמוד. וכל הזמן, הם מתעסקים בללמוד. אבל מבחינתם של הילדים, הלימוד, הוא רק אמצעי להשגת הנאה. וכאשר המקצועות של בית הספר, לא מביאים לילד שום תועלת כילד, הרי שממילא הטבע האנושי של האדם, הוא לא לעשות את מה שלא יוצר אצלו הנאה, וטוב שכך! כי רק מי שהוא עבד ושפוט של אחרים, רק הוא עושה דברים, שלא...

...יודע, איזו תועלת אמיתית הוא מביא לחיים האישיים שלו כאדם בוגר? ועל המורה לנסות להבין, כיצד הידע שאותו הוא כבר יודע, כיצד הוא שירת אותו בעבר בחיים שלו? כיצד הידע הזה משרת אותו בהווה? וכיצד הידע הזה, אמור לשפר את איכות החיים שלו בעתיד? ונדגיש ונאמר, כי כל ידע בעולם, וכל לימוד שיש בעולם, הכל משרת את האדם בצורה כלשהי. וגם אם האדם לא מבין, איך הידע שלו בהיסטוריה משרת אותו וגורם לו ליהנות יותר בחיים, הרי שעדיין, כל ידע גורם לאדם ליהנות יותר בחיים. אלא,...

...ביטוי, בכלל המתמטי. שכאשר עושים פעולה על צד אחד של המשוואה, הרי שיש לעשות זאת גם בצד השני. ודרך התרגיל הזה, אם התלמיד מבין את השכל שיש מאחורי הכלל הזה, ואם התלמיד מבין את המשמעות של הכלל המתמטי הזה לחייו האישיים, הרי שקודם כל הוא יבין את הכלל הזה, והוא גם יזכור אותו בלי שום בעיה, והוא גם יבין מעצמו איך לפתור תרגילים נוספים, וגם הוא מצא תועלת כלשהי, בכך שהוא למד את התרגיל. וכיוב, יש לדוגמה את העניין של מציאת מכנה משותף. שגם הדבר הזה בא לידי ביטוי...

...כיצד זה יכול בצורה כלשהי, לעזור להם בחיים האישיים שלהם, בשלב הזה של החיים שלהם, לפי הרצונות שיש לתלמידים, בשלב הזה של החיים שלהם. ואחרי שהמורה מתחיל להתייחס לעצמו, לא כאל מישהו שמעביר מידע, אלא כאל מישהו שמלמד משהו, בעל משמעות אמיתית לחיים. ואחרי שהמורה מבין, כיצד גם התלמידים יכולים בחיים האישיים שלהם, להיתרם מכך שהם לומדים את המקצוע שאותו הוא מלמד. מכאן, הדרך לגרום לתלמיד לאהוב את הלימודים, היא די קצרה. כי עכשיו, על המורה לנסות ללמד את התלמידים...

... מיומנות חברתית, ייסורי מצפון, הפרעה נפשית, חינוך ילדים, טיפול בבעיה נפשית, הפרעה התפתחותית, מהו מצפון? מיומנויות תקשורת, אוטיזם, בעיות התנהגות בחברה, טיפול בילדים, אימון לילדים איך אפשר להבין ולטפל בילד עם הפרעה התפתחותית (PDD)? ההרצאה של אליעד מתמקדת בהבנת הטיפול בילדים הסובלים מהפרעות התפתחותיות שונות כמו PDD, ובעיקר בחוסר ההבנה של מבוגרים לגבי הסיבות להתנהגות של ילדים אלו. אליעד מחדד שהבעיה המרכזית בטיפול ובתקשורת עם הילד אינה נובעת מכך שהילד לא מסוגל להבין או להשתנות, אלא מהמבוגר עצמו, שלא באמת מבין את הילד . כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה של ילד שלוקח ביסלי שלא שייך לו. הוא מסביר שהילד לא מבין מדוע אסור לקחת משהו של מישהו אחר. המבוגר, לעומת זאת, תופס את זה כמחויב ולא כאפשרי, כלומר, הוא מבין בצורה אוטומטית שזה לא בסדר ולא יעלה בדעתו לקחת משהו של מישהו אחר. אבל הילד אינו מבין זאת, והוא עושה זאת כי הוא חושב רק על מה שמועיל לו או גורם לו הנאה, ואין לו תחושת אשמה או מצפון. מדוע המבוגר מתקשה להבין את התנהגות הילד? אליעד מסביר שהקושי של המבוגר נובע מכך שהוא בעצמו לא מבין את המנגנון הפנימי שמוביל אותו לפעול בצורה מסוימת. המבוגר רוצה לשנות את הילד מבלי להבין קודם את המניעים שלו עצמו. לדוגמה, כאשר הילד לוקח ביסלי שלא שלו, המבוגר כועס או נעלב, אך הוא לא שואל את עצמו מדוע זה מפריע לו. אליעד מציג שתי סיבות מרכזיות לכך שהמבוגר לא רוצה שהילד ייקח את הביסלי: סיבה תועלתנית - הוא לא רוצה שהילד ייתפס לא טוב בחברה, שיחשבו שהילד מתנהג לא בסדר. סיבה מצפונית - יש למבוגר תחושה פנימית שזה לא מוסרי לקחת משהו של מישהו אחר. הוא מוסיף שאם המבוגר בעצמו לא מבין למה קיימת בו התחושה המצפונית, איך הוא יכול לצפות מהילד להבין אותה? מהו בעצם מצפון, וכיצד הוא משפיע על התנהגות? אליעד מבהיר שמצפון הוא למעשה תחושה פנימית שגורמת לאדם להבדיל בין מה שנתפס אצלו כטוב או רע. המצפון מבוסס במידה רבה על חינוך, תרבות, וערכים שלמדנו מהסביבה. אולם, אליעד מדגיש שהמצפון הוא לא דבר מוחלט, אלא תוצר של תהליך חשיבתי וחינוכי שהאדם עובר. לדוגמה, אדם לא ייקח אוכל של מישהו אחר, לא רק כי זה לא מוסרי בעיניו, אלא גם כי זה יוצר אצלו תחושה שלילית. הילד לעומת זאת, עדיין לא פיתח את התחושה הזאת. כיצד

... פסיכיאטריות, הפרעת התנהגות, דימוי עצמי שלילי, הפרעות נפשיות, מחלות נפשיות, חולה במחלה נפשית, התנהגות טורדנית, ocd קשה, ערך עצמי נמוך, סכיזופרניה, בעיית התנהגות מהו האינטרס של אדם להגדיר את עצמו כחולה נפש? המרצה, אליעד כהן, מציין כי לעיתים יש ... להגדיר את עצמו כנכה, למרות שלא מדובר בנכות אלא בקושי טבעי שיכול להיגרם מחולשה פיזית זמנית. אליעד מדבר על הצורך של אנשים להיאחז בהגדרות של הפרעה או בעיה נפשית, כי זה מאפשר להם להימנע מלקיחת אחריות או פתרון בעיות. הם לא צריכים ... על הבעיות הנפשיות שלו, כי הוא פשוט משייך אותן למשהו גנטי שאין לו שליטה עליו. במקום להתמודד עם בעיה או להכיר בכך שהמטרה היא שינוי תפיסתי או התנהגותי, הוא יכול להרגיש פחות רע עם עצמו, שכן זה הופך את הבעיה למשהו חיצוני שנמצא מעבר ... משחרר את עצמו מההרגשה שהוא לא מסוגל להתמודד עם חייו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד מכישלון? אליעד מציין שכאשר אדם נתקל בקושי נפשי כמו חרדה או התנהגות כפייתית ולא מצליח להתמודד איתן, הוא מרגיש כישלון ומתקשה להרגיש טוב עם עצמו. הוא מחפש עזרה במישהו אחר, שמאבחן אותו עם בעיה או הפרעה נפשית. המטרה של המאבחן היא להסיר את תחושת הכישלון מהאדם על ידי הגדרת הבעיה כהפרעה גנטית או נפשית. בכך, האדם לא נדרש לקחת אחריות על הבעיה ולהתמודד איתה בעצמו, אלא ... ולהתפתח. בסופו של דבר, הוא נשאר במצב של אי - תנועה. אליעד מציין גם את דימוי המערכת המגוננת שנמצאת במצב של שליטה - דוגמת הסרט דרך קלוברפילד, שבו הדמויות כלואות במקלט ומגוננות עליהן מהעולם החיצוני. כשהן לא יכולות לדעת מה קורה ... הוא באמת לטובתן או שמא משעבד אותן. איך תופסות השפעות חיצוניות עלולות להוביל לשליטה על האדם? אליעד מסביר שבדיוק כמו בסיפור של הסרט דרך קלוברפילד, כאשר אדם נמצא במערכת סגורה ואין לו דרך לדעת מה קורה בסביבה החיצונית, הוא עשוי להיות ... פחד מהכישלון או פחד מהתנסות שלא יצליחו בה. פעמים רבות, הוא מאמין שההגנה שמספקת לו המחשבה מגוננת היא הדרך היחידה בה הוא יכול להימנע מכישלון. הפרעות נפשיות סכיזופרניה התמודדות עם חרדה פחד מכישלון תפיסות מגוננות השלכות של אמונה מגוננת ... כחולה נפש או סכיזופרני על התפיסה העצמית שלהם ועל ההתמודדות עם החיים. אליעד מציין את האינטרס של האדם להגדיר את עצמו כחולה נפש או כמי שסובל מהפרעה נפשית, תוך הסבר על האתגרים שמגיעים עם לקיחת אחריות על בעיות נפשיות. האם יש יתרונות בהגדרה של עצמך כחולה נפש? כשאדם מאבחן את עצמו עם הפרעה נפשית, זה מאפשר לו להימנע מלקיחת אחריות על הבעיות שלו. במקום להתמודד ולהתאמץ לתקן את ההתנהגות או הלחץ הנפשי, הוא יכול להניח שזו בעיה גנטית שאין לו שליטה עליה. אליעד מביא דוגמה של אדם שייתכן ויש לו קושי נפשי מסוים, כמו חרדה או התנהגות כפייתית, אבל הוא בוחר להימנע מלהתמודד עם זה בטענה שזו הפרעה נפשית שדורשת טיפול רפואי ולא שינוי תפיסתי או התנהגותי מצדו. מהו תהליך ההתמודדות עם פחד מכישלון? בפעמים רבות, כשאדם נתקל בקושי נפשי כמו חרדה או התנהגות כפייתית, הוא מנסה להתמודד עם זה ולא מצליח. תחושת הכישלון גורמת לו להרגיש רע עם ... מהמעגל. איך תופסות השפעות חיצוניות עלולות להוביל לשליטה על האדם? ההרצאה מביאה גם את הדימוי של הכלא שבו אדם נמצא, שמזכיר את הסרט דרך קלוברפילד. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם נמצא במערכת מבודדת מבלי יכולת להבין מה קורה בסביבה ... שמגוננים עליו תחת תחפושת של הצלה. כשאין לו אינדיקציה לגבי מצבו, הוא עלול להאמין שהוא תלוי לחלוטין במידע שניתן לו, גם אם אין לכך בסיס רציונלי. הפרעות נפשיות סכיזופרניה התמודדות עם חרדה פחד מכישלון תפיסות מגוננות השלכות של אמונה מגוננת נתקלת פעם במישהו חולה סכיזופרניה נתקלת? ש: לצערי כן. אליעד: ומישהו פרנואיד? ש: זה בא ביחד. אליעד: ומישהו עם הפרעות נפשיות נתקלת, אוקי עכשיו השאלה היא מה האינטרס של בן אדם להגדיר את עצמו כחולה או משהו כזה. ש: יש פה הנחת יסוד שהוא בכלל מגדיר את עצמו. אליעד: לא נניח שמישהו בא והוא אומר יש לי בעיה אני סכיזופרן יש לי הפרעה נפשית יש לי פה יש לי שם מה הטוב. ש: שהוא לא לוקח אחריות זה הקלות. אליעד: קודם כל בא נסביר את השאלה עוד פעם ואז עכשיו מצד האמת הבן אדם הוא בן אדם רגיל עם בעיות רגילות אולי נגיד רגילות פלוס אבל עדיין זה לא הופך אותו לאיזה הפרעה או משהו כאילו הוא לא חייב להגדיר את עצמו ככה, נגיד לדוגמה נגיד שיש מישהו שקשה לו ... משקל מסוים אז הוא יגיד אני נכה אתה לא נכה רק פשוט קשה לך אתה יותר חלש אבל יש אנשים שכאילו הם מזדהים עם התפיסה העצמית שלהם שהם יש להם איזה הפרעות נפשיות או משהו השאלה מה. ש: כי אז הם לא צריכים לקחת אחריות לסדר את זה לתקן את זה זה ... אז מה שקורה זה שלפעמים בן אדם יש לו נגיד לדוגמה חרדה כלשהי והוא לא יודע איך להתמודד איתה ואז הוא מנסה להתמודד איתה ולא מצליח יש לו נגיד איזו הפרעת התנהגות איזו התנהגות כפייתית הוא מנסה להתמודד ולא מצליח ואז מה שקורה אין לו כוח להתמודד הוא מרגיש שהוא כישלון מרגיש רע, מרגיש עצבים על עצמו ואז הוא הולך לאיזה מישהו אחר שואל אותו מה לעשות ואין לו מושג הוא אומר לו יש לך איזה הפרעה. עכשיו האינטרס של אותו מאבחן להגיד לו שיש לך

הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. לכן, צריך ללמד ... קללות ואלימות? אליעד מסביר כי רוב ההורים משתמשים בשיטות של איומים, עונשים, ותגמולים כדי לשנות התנהגות שלילית, אך הוא מזהיר ששיטה זו אינה תמיד יעילה לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט

... אופי, שינוי התנהגות , דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, אובססיות, עצלנות, רגישות יתר, עצבנות יתר, רגזנות יתר, ריצוי אחרים, לרצות אחרים, בעיות התנהגות, קושי להחליט, להיות שלם עם החלטה בחוסר וודאות, לא מצליח להחליט למה אנשים סובלים מהתנהגויות כמו ריצוי, דחיינות ואובססיות? הסיבה המרכזית לכך שאנשים סובלים מבעיות כמו ריצוי אחרים, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, עצלנות, רגישות יתר ועצבנות יתר, אינה ההתנהגות עצמה, אלא העובדה שהם אינם שלמים עם ההתנהגות הזו. אליעד כהן מדגיש בהרצאה כי הסבל אינו נובע מהפעולה או מהאופי עצמו, אלא מחוסר השלמות של האדם עם המציאות שבה ... שסובל מ - OCD וממחשבות טורדניות, לא סובל מהמחשבות עצמן, אלא מהספק הפנימי ומהעובדה שהוא לא שלם עם עצמו לגבי ההתנהגות הזו. לדוגמה, אם אדם חוזר שוב ושוב לשטוף ידיים, הסבל שלו נובע מכך שהוא רוצה וגם לא רוצה לשטוף ידיים. אילו היה ... טוב גם אם הוא לא מצליח להחליט, כי לעיתים המציאות היא שאין אפשרות לדעת בוודאות מוחלטת. במקרה כזה, האדם צריך ללמוד להיות מאושר או לפחות שלם עם עצמו, גם בתוך המציאות הבלתי ודאית. איך להפסיק לסבול מהתנהגות בלתי רצויה? הפתרון להתנהגות בלתי רצויה אינו תמיד שינוי ההתנהגות עצמה, אלא קבלת המציאות כפי שהיא. אדם כועס או עצוב לא סובל מהכעס או העצב עצמם, אלא מהעובדה שהוא אינו שלם איתם. ... מכך. הסבל נוצר בגלל ספק פנימי, או תחושה שאולי הוא לא אמור להיות עצוב עד כדי כך. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שכל התנהגות שגורמת סבל נובעת מחוסר השלמות של האדם עם עצמו ועם החלטותיו. הדרך לפתרון עוברת דרך חקירה פנימית ומעמיקה, שמטרתה ...

הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך להתמודד עם בעיות משמעת? איך להתנהג עם הילד? איך לגרום לילד לא להרגיש רע מחינוך נכון? איך לגרום לילד להרגיש טוב עם סדר ומשמעת? איך לחנך ילד בצורה נכונה? איך להעניק אהבה נכון? איך להתמודד עם בעיות משמעת אצל ילדים? כאשר מדובר על בעיות משמעת אצל ילדים, חשוב להבין כי התמודדות עם סוגיה זו אינה מוגבלת רק לילדים. כל סיטואציה שבה אדם נדרש להנחות מישהו אחר, כמו עובדים או אנשים אחרים בסביבה החברתית, עשויה לכלול את אותן דינמיקות. אבל, בהקשר של ילדים, יש צורך להבין מהי הדרך הנכונה להתנהל כלפיהם, וכיצד להעניק להם את החינוך הנכון מבלי לגרום להם להרגיש רע. מה לעשות בפועל מול הילד? השלב הראשון בתהליך הוא להבין מה לומר לילד ואיך להתנהג מולו. ההורה נתקל בשאלות כמו: כמה לוותר לו, כמה להתעקש, ובאיזה אופן להציב גבולות. אליעד מציע שאחד העקרונות המרכזיים בהורות הוא מתן אהבה, אך בתנאים. אם ההורה מעניק לילד אהבה בלתי מותנית בלי לדרוש ממנו דבר בתמורה, הוא עלול ליצור אשליה אצל הילד. הילד יתחיל לחשוב שהוא יכול לקבל כל דבר מבלי שיצטרך לתת שום דבר בתמורה. ... לגור אצלך, סביר להניח שתדרוש ממנו לשלם עבור ההוצאות או להביא תמורה כלשהי. אך כשמדובר בילד שלך, על פי רוב תסכים שהוא יישאר בביתך בלי שום דרישה. אך על ההורה להבין כי אם לא יגדל את הילד בתודעה שהוא גם חייב לתת משהו בתמורה, הוא עלול לפתח תלותיות ובעיות בהסתגלות לעולם האמיתי. הבעיה של ילד שמקבל יותר מדי בלי לתת כאשר הילד מקבל ללא תמורה, הוא עלול למצוא את עצמו מתקשה להסתגל כאשר יפגוש את המציאות. בעולם ... דומים לאלו שהיו לו בבית. אך כשתתנגד לו במצבים כאלה, הוא עלול להרגיש תסכול או דחייה. איך לגרום לילד לא להרגיש רע כשההורה מציב לו גבולות? שאלה חשובה היא כיצד לגרום לילד לא להרגיש רע כאשר ההורה מציב לו גבולות. לדוגמה, אם ההורה מציב חוק על החזרת הצלחת לכיור אחרי האוכל, איך לשמור על הכללים מבלי שהילד יתמרמר או יתנגד? המפתח כאן הוא להבין איך ההורה עצמו מתמודד עם סירוב וגבולות. אם להורה קשה לקבל לא, אז גם הילד יתקשה להבין ולהתמודד עם מצבים שבהם יש גבולות. איך לגרום להורה לא להרגיש רע כשמניחים גבולות? גם להורה יש אתגר אישי בהתמודדות עם גבולות. פעמים רבות הורים נותנים לילדים יותר מדי מתוך רצון להרגיש טובים יותר או לפצות על חוויות ילדות לא פשוטות. כשההורה נותן בלי תנאים, הוא בעצם מחפש אישור או אהבה, מה שעלול לגרום ... להכיר את רגשותיו ולהיות מסוגל להציב גבולות מבלי לחפש תמורה אישית עבור עצמו. השלכות של חינוך לא מאוזן כאשר ההורה נותן יותר מדי בלי להציב גבולות ברורים, הילד עשוי להפוך לתלותי ולקבל הרגשה שלא כל דבר חייב לבוא עם תמורה. תוצאה אפשרית לכך היא ...