למה מופיעה מחשבה טורדנית בזמן קריאת ספר?

אליעד כהן מסביר שכאשר בן אדם עוסק בפעולה שדורשת ריכוז, כמו קריאת ספר, לעיתים קרובות הוא נתקף במחשבות טורדניות שמונעות ממנו להתרכז. אחת הדוגמאות המרכזיות שאליעד נותן בהרצאה היא על אדם שמנסה לקרוא ספר, ובזמן שהוא קורא הוא מתחיל לחשוב מחשבות מסוג "איך אני מבין את מה שאני קורא?", או "איך אני יודע שאני באמת מבין את הטקסט בצורה נכונה?".

לפי אליעד, המחשבה הזו היא למעשה סוג של הפרעה טורדנית (OCD של מחשבה), למרות שנראה שזו שאלה טבעית והגיונית. האדם לא מצליח להתרכז במה שהוא קורא כי הוא עסוק בשאלה עצמה של תהליך ההבנה, וזה מסיח את דעתו מהטקסט.

מה הגורם האמיתי מאחורי המחשבה הטורדנית?

אליעד כהן מציג את הטענה שכאשר מחשבה מסוימת מופיעה דווקא במהלך פעולה הדורשת ריכוז, כנראה שמדובר בנושא שהאדם חווה לגביו פחד או חשש מסוים. לדוגמה, אם האדם היה מפחד שיפטרו אותו, והמחשבה הזו מופיעה בזמן פעולה פשוטה כמו הליכה (שאינה דורשת ריכוז מיוחד), אז הבעיה פחות חמורה. אך כאשר מדובר במחשבה על יכולת הבנה של טקסט תוך כדי פעולה שדורשת ריכוז רב, כמו קריאת ספר, הדבר מצביע על פחד עמוק יותר.

הפחד האמיתי, על פי אליעד, הוא פחד מאיבוד שליטה. האדם מפחד שיום אחד הוא יאבד את היכולת להבין את מה שהוא קורא. ולכן, כשהוא קורא, הוא אובססיבי להבין כיצד הוא מצליח להבין את הטקסט. זו דרך להבטיח לעצמו שלא יאבד את היכולת הזו בעתיד.

איך פותרים את בעיית ההפרעה הטורדנית?

אליעד מדגיש כי הדרך לפתור את ההפרעה הטורדנית היא קודם כל להבין לעומק את הסיבה להופעתה. במקרה של האדם שקורא ספר, הוא צריך לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

• למה כל כך אכפת לך להבין בדיוק כיצד אתה מבין?
• מה יקרה אם יום אחד לא תצליח להבין את מה שאתה קורא?
• מה באמת הסיבה לכך שאתה מפחד לאבד שליטה על ההבנה שלך?

התהליך כולל להבין מהי האמת העמוקה שמתחבאת מאחורי המחשבה המטרידה. בדרך כלל האמת תתברר כחשש שהאדם עלול יום אחד לא להבין כלל את מה שהוא קורא. בשלב הבא, האדם צריך ללמוד לקבל את האפשרות הזו, להבין שייתכן בהחלט שהוא לא יבין את מה שהוא קורא, ולקבל זאת בשלווה.

מה הקשר בין מחשבה טורדנית לבין שליטה ואובדן שליטה?

אליעד כהן מדגיש קשר ישיר בין הצורך של האדם בשליטה לבין המחשבות הטורדניות שלו. ככל שהאדם מפחד יותר לאבד את השליטה, כך הוא יתמודד עם מחשבות אובססיביות וטורדניות רבות יותר, שינסו "להבטיח" לו את השליטה הזו. בדוגמה של קריאת הספר, המחשבה הטורדנית נובעת בדיוק מתוך הצורך בשליטה מוחלטת בתהליך ההבנה.

כאשר האדם לא מוכן לקבל אפשרות של חוסר שליטה או של הבנה אקראית (ולא סיבתית) של הטקסט, המוח שלו יחפש שוב ושוב ודאות מוחלטת על ידי מחשבות חוזרות ונשנות, כגון "איך בדיוק אני מבין את הטקסט הזה?".

דוגמאות נוספות להבנת התהליך הטורדני של המחשבה

אליעד נותן דוגמה מוחשית נוספת:

אם כל בוקר כשאתה יוצא מהבית אתה מוצא על הרצפה 200 שקלים, בהתחלה תרגיש מופתע ושמח, אך עם הזמן תתחיל לחשוש שיום אחד לא תמצא את הכסף, ותתחיל לבדוק שוב ושוב אם הכסף אכן נמצא שם. המחשבה הטורדנית, במקרה זה, נובעת מחשש מאיבוד משהו שכבר התרגלת לקבל אותו כוודאי.

באופן דומה, אדם שהתרגל לכך שהוא תמיד מבין את מה שהוא קורא, מתחיל לחשוש יום אחד שהוא יאבד את היכולת הזו, ולכן מופיעות אצלו המחשבות הטורדניות.

איך אפשר להשתחרר מהמחשבה הטורדנית ולחזור להתרכז?

כדי להשתחרר מהמחשבה הטורדנית ולהצליח להתרכז במה שרוצים, אליעד כהן ממליץ על הדרך הבאה:

• לקבל את האפשרות שאין לך שליטה מוחלטת, ושייתכן יום אחד שלא תוכל להבין.
• לשאול את עצמך מה הדבר הגרוע ביותר שיקרה אם באמת תאבד את היכולת להבין טקסט.
• להתמודד ישירות עם האמת מאחורי הפחד ולנסות להגיע להשלמה איתה.

כאשר האדם מקבל את חוסר הוודאות ואת האפשרות שהוא לא יבין את הטקסט, הוא למעשה מפחית באופן משמעותי את הצורך שלו בשליטה מוחלטת, וממילא המחשבה הטורדנית מתחילה להיחלש, והריכוז חוזר למצב תקין.

האם יש תשובה מוחלטת לשאלה "איך אני מבין"?

אליעד מציין שאין תשובה מוחלטת לשאלה "איך בדיוק אני מבין". תמיד יש ממד של אקראיות בתהליך ההבנה. ולכן, הדרך הנכונה להתמודד עם השאלה היא להבין ולהסכים עם חוסר הוודאות, ובכך לשחרר את הלחץ הטורדני ואת הצורך באובססיה לשליטה.

בסיום דבריו, אליעד מדגיש שההבנה השלמה של התהליך הזה יכולה לעזור לאדם להיפטר ממחשבות טורדניות באופן כללי, ולהחזיר לעצמו את היכולת להתרכז בדברים שחשובים לו באמת.