מהי שאלה מלאה באמת? למה נוצר לופ בחקירה רגשית? איך לא להיכנס ללופ? למה אני רוצה אותה? למה אני רוצה זוגיות? למה אני לא רוצה להיות לבד? איך לחקור רגשות בצורה נכונה? איך להבין למה אני רוצה משהו? למה אני רוצה לעשן?
מהי שאלה מלאה ואיך לשאול אותה בצורה נכונה?
אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לשאול שאלות בצורה נכונה ושלמה, מדוע אנשים נתקעים בלופ מחשבתי בחקירה רגשית, ואיך להימנע מהלופ הזה על ידי חקירה אמיתית ויסודית. כאשר אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה משהו?" לרוב הוא נכנס למעגל סגור, בו התשובה חוזרת ומסתמכת על עצמה. אליעד מבהיר כי הסיבה לכך שהלופ הזה נוצר היא שהשאלה אינה נשאלת מתוך רצון אמיתי לחקור ולגלות את האמת, אלא מתוך הנחה סמויה שהתשובה כבר ידועה מראש. לדוגמה, כשאדם שואל "למה אני רוצה להיות איתה?" הוא מראש מניח שהוא רוצה אותה, וכך התשובה שתימצא בסוף החקירה תהיה "כי אני רוצה אותה". האדם למעשה אינו שואל את השאלה אלא רק מעמיד פנים שהוא שואל.
אליעד מדגים זאת בדוגמה נוספת, כאשר אדם שואל "למה אני לא רוצה להיות לבד?" לכאורה זו חקירה אמיתית, אך תוך כדי השאלה האדם כבר משוכנע שלהיות לבד זה רע, ולכן השאלה הופכת להיות לא אמיתית. במקום לחקור באמת האם טוב או רע להיות לבד, האדם מחזק את הפחד שלו מהלבד על ידי עצם השאלה המוטה, וכך נכנס שוב למעגל של לופ רגשי.
איך יוצאים מהלופ המחשבתי בחקירה רגשית?
כדי לצאת מהלופ, אליעד ממליץ לשאול את השאלה בצורה שלמה ומלאה, בלי הנחות מוקדמות, ולהיות פתוח באמת לאפשרות ההפוכה. למשל, כששואלים "למה אני רוצה להיות איתה?" צריך לשאול זאת מתוך מקום שבו האדם מוכן באמת לבדוק את האפשרות שלא ירצה אותה בכלל, ואף לשנוא אותה. החקירה צריכה להיות נייטרלית לחלוטין ולא לצאת מנקודת הנחה שהרצון הנוכחי הוא נכון או מוצדק.
אליעד משתמש גם בדוגמה של החושים כדי להמחיש את הרעיון: כשאדם נשאל למה הוא מאמין בחושיו, הוא יאמר שזה כדי לא להיפגע, אך גם אם לא יאמין בחושיו, הוא עשוי להיפגע. לכן, כדי לצאת מהלופ חייבים לשאול את השאלה בלי לפחד מהתוצאות, ובלי להניח מראש שאחת האפשרויות טובה או רעה.
למה אני רוצה לעשן ואיך חוקרים את הרצון הזה בצורה אמיתית?
כאשר אדם רוצה לעשן ושואל "למה אני רוצה לעשן?", אליעד ממליץ לחקור זאת מהמקום ההפוך - מהמקום שבו הוא לא רוצה לעשן, או לפחות פתוח לגמרי לאפשרות הזאת. אם אדם שואל מתוך הנחה שהעישון כבר עושה לו טוב, ברור שהתשובה שלו תהיה "כי זה עושה לי טוב", וזה ייצור לופ. אך אם הוא מוכן לבדוק באמת ובתמים את האפשרות שאולי הוא בכלל לא רוצה לעשן, או שעישון לא עושה לו טוב, הוא יוכל למצוא את התשובה האמיתית, בלי להיתקע בלופ.
מהי הטעות הנפוצה בשאלות הקשורות לזוגיות?
אליעד מדגים כי בנושא של זוגיות הלופ מתרחש לעיתים קרובות. לדוגמה, כאשר שואלים "למה אני רוצה זוגיות?", התשובה הנפוצה היא "כי אני לא רוצה להיות לבד". אך מיד לאחר מכן עולה השאלה "ולמה אני לא רוצה להיות לבד?", והתשובה חוזרת על עצמה "כי רע להיות לבד". בצורה כזו, האדם לעולם לא מצליח להבין את הרצון שלו לעומק, מכיוון שהשאלה והתשובה מזינות זו את זו.
כדי לצאת מהלופ הזוגי, אליעד מציע לשנות את כיוון השאלה. במקום לשאול "למה אני אוהב אותה?" צריך לשאול מתוך עמדה שבה הוא מוכן באמת ובתמים לוותר עליה. "מה היה קורה אם לא היה אכפת לי לאבד אותה?" או "למה אני מפחד לאבד אותה?" אלו שאלות שמאפשרות חקירה אמיתית ולא חוזרות על ההנחה הראשונית שצריך לרצות אותה.
למה אנשים מתקשים לשאול שאלה אמיתית עד הסוף?
אליעד מציין כי אנשים רבים נמנעים מחקירה אמיתית כי זה דורש מהם להעמיד בסימן שאלה את הרצונות והפחדים הכי בסיסיים שלהם...
אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לשאול שאלות בצורה נכונה ושלמה, מדוע אנשים נתקעים בלופ מחשבתי בחקירה רגשית, ואיך להימנע מהלופ הזה על ידי חקירה אמיתית ויסודית. כאשר אדם שואל את עצמו "למה אני רוצה משהו?" לרוב הוא נכנס למעגל סגור, בו התשובה חוזרת ומסתמכת על עצמה. אליעד מבהיר כי הסיבה לכך שהלופ הזה נוצר היא שהשאלה אינה נשאלת מתוך רצון אמיתי לחקור ולגלות את האמת, אלא מתוך הנחה סמויה שהתשובה כבר ידועה מראש. לדוגמה, כשאדם שואל "למה אני רוצה להיות איתה?" הוא מראש מניח שהוא רוצה אותה, וכך התשובה שתימצא בסוף החקירה תהיה "כי אני רוצה אותה". האדם למעשה אינו שואל את השאלה אלא רק מעמיד פנים שהוא שואל.
אליעד מדגים זאת בדוגמה נוספת, כאשר אדם שואל "למה אני לא רוצה להיות לבד?" לכאורה זו חקירה אמיתית, אך תוך כדי השאלה האדם כבר משוכנע שלהיות לבד זה רע, ולכן השאלה הופכת להיות לא אמיתית. במקום לחקור באמת האם טוב או רע להיות לבד, האדם מחזק את הפחד שלו מהלבד על ידי עצם השאלה המוטה, וכך נכנס שוב למעגל של לופ רגשי.
איך יוצאים מהלופ המחשבתי בחקירה רגשית?
כדי לצאת מהלופ, אליעד ממליץ לשאול את השאלה בצורה שלמה ומלאה, בלי הנחות מוקדמות, ולהיות פתוח באמת לאפשרות ההפוכה. למשל, כששואלים "למה אני רוצה להיות איתה?" צריך לשאול זאת מתוך מקום שבו האדם מוכן באמת לבדוק את האפשרות שלא ירצה אותה בכלל, ואף לשנוא אותה. החקירה צריכה להיות נייטרלית לחלוטין ולא לצאת מנקודת הנחה שהרצון הנוכחי הוא נכון או מוצדק.
אליעד משתמש גם בדוגמה של החושים כדי להמחיש את הרעיון: כשאדם נשאל למה הוא מאמין בחושיו, הוא יאמר שזה כדי לא להיפגע, אך גם אם לא יאמין בחושיו, הוא עשוי להיפגע. לכן, כדי לצאת מהלופ חייבים לשאול את השאלה בלי לפחד מהתוצאות, ובלי להניח מראש שאחת האפשרויות טובה או רעה.
למה אני רוצה לעשן ואיך חוקרים את הרצון הזה בצורה אמיתית?
כאשר אדם רוצה לעשן ושואל "למה אני רוצה לעשן?", אליעד ממליץ לחקור זאת מהמקום ההפוך - מהמקום שבו הוא לא רוצה לעשן, או לפחות פתוח לגמרי לאפשרות הזאת. אם אדם שואל מתוך הנחה שהעישון כבר עושה לו טוב, ברור שהתשובה שלו תהיה "כי זה עושה לי טוב", וזה ייצור לופ. אך אם הוא מוכן לבדוק באמת ובתמים את האפשרות שאולי הוא בכלל לא רוצה לעשן, או שעישון לא עושה לו טוב, הוא יוכל למצוא את התשובה האמיתית, בלי להיתקע בלופ.
מהי הטעות הנפוצה בשאלות הקשורות לזוגיות?
אליעד מדגים כי בנושא של זוגיות הלופ מתרחש לעיתים קרובות. לדוגמה, כאשר שואלים "למה אני רוצה זוגיות?", התשובה הנפוצה היא "כי אני לא רוצה להיות לבד". אך מיד לאחר מכן עולה השאלה "ולמה אני לא רוצה להיות לבד?", והתשובה חוזרת על עצמה "כי רע להיות לבד". בצורה כזו, האדם לעולם לא מצליח להבין את הרצון שלו לעומק, מכיוון שהשאלה והתשובה מזינות זו את זו.
כדי לצאת מהלופ הזוגי, אליעד מציע לשנות את כיוון השאלה. במקום לשאול "למה אני אוהב אותה?" צריך לשאול מתוך עמדה שבה הוא מוכן באמת ובתמים לוותר עליה. "מה היה קורה אם לא היה אכפת לי לאבד אותה?" או "למה אני מפחד לאבד אותה?" אלו שאלות שמאפשרות חקירה אמיתית ולא חוזרות על ההנחה הראשונית שצריך לרצות אותה.
למה אנשים מתקשים לשאול שאלה אמיתית עד הסוף?
אליעד מציין כי אנשים רבים נמנעים מחקירה אמיתית כי זה דורש מהם להעמיד בסימן שאלה את הרצונות והפחדים הכי בסיסיים שלהם...
- למה אני רוצה זוגיות?
- איך להימנע מלופ רגשי?
- מהי חקירה עצמית אמיתית?
- איך להבין את הרצונות שלי לעומק?
- למה אני לא רוצה להיות לבד?
- למה קשה לי לשאול שאלות אמיתיות?
- איך לחקור רגשות בצורה נכונה?