ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת?
וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר.
אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד את דפוסי ההתנהגות והחשיבה הנכונים, שבאמצעותם הוא יוכל להתבגר ולחיות בצורה טובה עבור עצמו ועבור סביבתו.
ואם נתבונן היטב בעניין, נראה, שגם ילדים קטנים וגם אנשים מבוגרים, בפועל הם עושים את אותם הדברים ומתעסקים באותם הדברים. ולמרות שכלפי חוץ נראה שהמבוגרים כבר לא משחקים בצעצועים ולא מתעסקים בשטויות של ילדים. הרי שכל מי שהוא בר דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים.
וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, הוא רק בצורה החיצונית. כי הילד הקטן משחק ברכב צעצוע קטן, והילד הגדול משחק ברכב גדול. והילדים הקטנים רבים על שטויות מסוג אחד, והילדים הגדולים רבים על שטויות מסוג אחר. וכמו שהילד מייחס חשיבות גדולה לשטויות שלו, כך גם האדם הבוגר מייחס חשיבות גדולה לשטויות שלו.
ואף על פי, שגם ילדים וגם אנשים מבוגרים משחקים במשחקים ומתעסקים בשטויות כאלו ואחרות, הרי שיש הבדל מרכזי, בין הילדים לבין המבוגרים. והוא, שאצל המבוגרים, המשחקים הם בד"כ הרבה יותר מורכבים וממילא גם הרבה יותר מעניינים.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שגם אנשי עסקים שעוסקים בלקנות ולמכור חברות, וגם אנשים שמשקיעים את כספם בשוק ההון וכיו"ב, הרי שמצד האמת הם בסך הכל משחקים בסוג של מונופול מתוחכם. וכפי שאכן נהוג לומר, "לשחק בבורסה". כי מה שהשתנה, זה בעיקר הצורה החיצונית של המשחק ורמת המורכבות שלו.
כי כאשר האדם הוא ילד קטן, אז הוא משחק במשחקים שלו. שרמת המורכבות שלהם, היא לא כ"כ גדולה. וכדי לשחק במשחקי ילדים, אין צורך לעשות לפני כן תואר באוניברסיטה. וכדי לריב על שטויות של ילדים, לא צריך לשם כך כישורים מיוחדים.
וכאשר האדם מתבגר, אז הוא כל הזמן רוכש כישורים חדשים ויכולות חדשות, וכל הזמן הוא משדרג את רמת המשחקים, שבהם הוא משחק. ורמת המורכבות של הדברים שבהם האדם מתעסק, היא עולה כל הזמן, לפי רמת הכישורים האישיים של האדם, שהם בד"כ משתפרים כל הזמן.
ועל האדם חובה להבין ולזכור, שכמו שהוא מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים המהותיים שלו, כך גם הילד מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים השטותיים שלו. וכבר קרו מקרים מעולם, שילדים התאבדו בגלל איזו שטות. בדיוק כמו שמבוגרים התאבדו בגלל שטות אחרת, שנראתה להם כדבר רציני מידי.
ונמצא אם כן, כי ההבדל האמיתי שיש בין עולם הילדים לבין עולם המבוגרים, הוא בצורה שבה משחקים את המשחקים וברמת המורכבות של המשחקים והעיסוקים. וככל שנדרשים יותר כישורים כדי לשחק במשחק, וככל שהמשחק הופך להיות יותר מורכב, כך זה יוצר את הרושם, שהמשחק הוא יותר חשוב ויותר רציני ומהותי.
וכאשר מחנכים ילד, הרי שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, בעולם המשחקים של המבוגרים. כאשר הדגש המרכזי הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת.
ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, זה לא שהוא ישנה את החיצוניות של העיסוקים שבהם הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו.
כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד לבטא את עצמו טוב יותר, ולממש את עצמו טוב יותר, דרך העיסוקים האישיים שלו, בעולם הילדים שבו הוא נמצא כרגע.
והמטרה שלשמה הילד לומד בבית הספר, היא בעיקרה, לא כדי להקנות לו ידע טכני שבכל מקרה הוא לא ישתמש בו בעתיד, אלא כדי להקנות לו הרגלי למידה, הרגלי חשיבה וכיו"ב. ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים.
ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה הוא עושה את מה שהוא עושה, בלי קשר למה שהוא עושה בפועל. כי הילד יכול לעשות את מה שבא לו ולהתעסק במה שבא לו. והדבר החשוב הוא, שהילד יעשה את מה שמעניין אותו, אבל שהוא יעשה את זה מתוך הסתכלות של אדם מבוגר.
ואחרי שהבנו שעיקר חינוך הילדים, הוא לא לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו, אלא לגרום לילד לשנות את צורת...
וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר.
אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של עולם המבוגרים. וזה כמובן, כדי להקנות לילד את דפוסי ההתנהגות והחשיבה הנכונים, שבאמצעותם הוא יוכל להתבגר ולחיות בצורה טובה עבור עצמו ועבור סביבתו.
ואם נתבונן היטב בעניין, נראה, שגם ילדים קטנים וגם אנשים מבוגרים, בפועל הם עושים את אותם הדברים ומתעסקים באותם הדברים. ולמרות שכלפי חוץ נראה שהמבוגרים כבר לא משחקים בצעצועים ולא מתעסקים בשטויות של ילדים. הרי שכל מי שהוא בר דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים.
וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, הוא רק בצורה החיצונית. כי הילד הקטן משחק ברכב צעצוע קטן, והילד הגדול משחק ברכב גדול. והילדים הקטנים רבים על שטויות מסוג אחד, והילדים הגדולים רבים על שטויות מסוג אחר. וכמו שהילד מייחס חשיבות גדולה לשטויות שלו, כך גם האדם הבוגר מייחס חשיבות גדולה לשטויות שלו.
ואף על פי, שגם ילדים וגם אנשים מבוגרים משחקים במשחקים ומתעסקים בשטויות כאלו ואחרות, הרי שיש הבדל מרכזי, בין הילדים לבין המבוגרים. והוא, שאצל המבוגרים, המשחקים הם בד"כ הרבה יותר מורכבים וממילא גם הרבה יותר מעניינים.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שגם אנשי עסקים שעוסקים בלקנות ולמכור חברות, וגם אנשים שמשקיעים את כספם בשוק ההון וכיו"ב, הרי שמצד האמת הם בסך הכל משחקים בסוג של מונופול מתוחכם. וכפי שאכן נהוג לומר, "לשחק בבורסה". כי מה שהשתנה, זה בעיקר הצורה החיצונית של המשחק ורמת המורכבות שלו.
כי כאשר האדם הוא ילד קטן, אז הוא משחק במשחקים שלו. שרמת המורכבות שלהם, היא לא כ"כ גדולה. וכדי לשחק במשחקי ילדים, אין צורך לעשות לפני כן תואר באוניברסיטה. וכדי לריב על שטויות של ילדים, לא צריך לשם כך כישורים מיוחדים.
וכאשר האדם מתבגר, אז הוא כל הזמן רוכש כישורים חדשים ויכולות חדשות, וכל הזמן הוא משדרג את רמת המשחקים, שבהם הוא משחק. ורמת המורכבות של הדברים שבהם האדם מתעסק, היא עולה כל הזמן, לפי רמת הכישורים האישיים של האדם, שהם בד"כ משתפרים כל הזמן.
ועל האדם חובה להבין ולזכור, שכמו שהוא מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים המהותיים שלו, כך גם הילד מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים השטותיים שלו. וכבר קרו מקרים מעולם, שילדים התאבדו בגלל איזו שטות. בדיוק כמו שמבוגרים התאבדו בגלל שטות אחרת, שנראתה להם כדבר רציני מידי.
ונמצא אם כן, כי ההבדל האמיתי שיש בין עולם הילדים לבין עולם המבוגרים, הוא בצורה שבה משחקים את המשחקים וברמת המורכבות של המשחקים והעיסוקים. וככל שנדרשים יותר כישורים כדי לשחק במשחק, וככל שהמשחק הופך להיות יותר מורכב, כך זה יוצר את הרושם, שהמשחק הוא יותר חשוב ויותר רציני ומהותי.
וכאשר מחנכים ילד, הרי שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, בעולם המשחקים של המבוגרים. כאשר הדגש המרכזי הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת.
ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, זה לא שהוא ישנה את החיצוניות של העיסוקים שבהם הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו.
כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, והוא כזה שהוא גורם לילד לבטא את עצמו טוב יותר, ולממש את עצמו טוב יותר, דרך העיסוקים האישיים שלו, בעולם הילדים שבו הוא נמצא כרגע.
והמטרה שלשמה הילד לומד בבית הספר, היא בעיקרה, לא כדי להקנות לו ידע טכני שבכל מקרה הוא לא ישתמש בו בעתיד, אלא כדי להקנות לו הרגלי למידה, הרגלי חשיבה וכיו"ב. ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים.
ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא על הצורה שבה הוא עושה את מה שהוא עושה, בלי קשר למה שהוא עושה בפועל. כי הילד יכול לעשות את מה שבא לו ולהתעסק במה שבא לו. והדבר החשוב הוא, שהילד יעשה את מה שמעניין אותו, אבל שהוא יעשה את זה מתוך הסתכלות של אדם מבוגר.
ואחרי שהבנו שעיקר חינוך הילדים, הוא לא לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו, אלא לגרום לילד לשנות את צורת...