מי שיתבונן בעניין יראה, כי חייבת להיות דרך לצאת מכל דרך ללא מוצא. משום, שאם יש אפשרות להיכנס לדרך ללא מוצא, הרי שבהכרח יש דרך לצאת ממנה. אם אפשר להיכנס למקום כלשהו, בהכרח שקיימת דרך לצאת ממנו.

והדרך ללא מוצא, קיימת רק בגלל נקודת המבט של האדם. כאשר האדם מסתכל על הגבול של הדרך, הרי שהיא ללא מוצא. אך אם הוא יפנה את מבטו לצד אחר, דהיינו, לדוגמה לצד ממנו הוא נכנס לדרך ללא מוצא, הרי שהוא יוכל לראות שיש דרך לצאת מהדרך ללא מוצא שהוא נמצא בה.

וכאשר האדם מגיע לדרך ללא מוצא, עליו לנסות להתבונן היטב ולנסות להבין איך בדיוק הוא נכנס לתוך הדרך הזאת ללא מוצא. כדי לצאת מדרך ללא מוצא, צריך לנסות להבין איפה נקודת הכניסה לדרך ללא מוצא. ועל ידי זה לצאת מהדרך ללא מוצא.

אלא שיש כאן שאלה. והיא, אולי יכול להיות שהכניסה לדרך ללא מוצא נחסמה. כי הרי יכול להיות מצב שבו האדם נכנס לדרך ללא מוצא, אך לאחר שהוא נכנס מישהו סגר את הדרך מכל הצדדים ואי אפשר יותר לצאת מהדרך. אז איך אפשר לדעת בוודאות שאפשר לצאת מכל דרך ללא מוצא?

והתשובה היא, כי גם אם נניח לדוגמה שמישהו בנה חומה בכניסה לדרך ללא מוצא, וגם אם נניח שמישהו סגר את הדלת וזרק את המפתח לים, הרי שגם כאן יש בוודאי דרך לצאת החוצה מהדרך ללא מוצא. מדוע?

אז קודם כל יש להבין כי מה שחוסם את האדם לצאת מהדרך ללא מוצא, זה לא מה שקרה בעבר, אלא מה שקורה כרגע. ז"א אם לדוגמה מישהו נעל את הדלת וזרק את המפתח, מה שחוסם את האדם לצאת מהחדר זה לא מה שקרה בעבר, אלא הדלת שסגורה כרגע. ועל האדם להתבונן היטב על מה שקורה ברגע הזה.

ועל האדם להבין כי כאשר הדלת חוסמת אותו כרגע, הרי שממש ברגע הזה מתרחש תהליך כלשהו שגורם לכך שהדלת תחסום את היציאה שלו. כגון לדוגמה זה שהדלת מקובעת כרגע לקיר. ז"א חייב להיות שיש משהו שברגע הזה...