היאחזות, שעמום, לא להיאחז, כן להיאחז, חוסר עניין בחיים, למצוא עניין, חיים משעממים, לא להשתעמם, מוות קליני, מסע אסטרלי
למה החיים נראים משעממים וחסרי משמעות?
אליעד כהן מסביר כי הסיבה שהחיים מרגישים משעממים היא שהאדם כל הזמן נתון במאבק בין שני כוחות פנימיים - הכוח שמנסה להיאחז בדברים והכוח שרוצה להשתחרר מההיאחזות. הוא נותן דוגמה פשוטה: כשאתה רעב ואוכל, אתה חווה שינוי. לפני שאכלת היית רעב, ואחרי שאכלת אתה שבע. אך בפרספקטיבה גבוהה יותר, הכמות הכללית של האטומים בעולם לא השתנתה, כך שלמעשה לא התרחש שינוי ממשי. אליעד מבהיר שהאדם תמיד נמצא בשני רבדים: ברובד אחד הוא חי את ההבדלים והצרכים היומיומיים, וברובד השני הוא מבין לעומק שאין באמת הבדל בין הדברים, הכל זהה והכל אחד.
האם ניתן לחיות ללא היאחזות בכלל?
לפי אליעד, באופן מוחלט אי אפשר לא להיאחז בכלל. גם מי שמרגיש שאינו נאחז, נאחז במשהו אחר, אפילו בעצם הרעיון שהוא "אינו נאחז". הוא מסביר שיש טווח להיאחזות ולאי - היאחזות, וככל שהשכל של האדם גדל, הוא מסוגל גם להתעניין בדברים שפעם לא עניינו אותו, אך בו זמנית הוא גם פחות נאחז בהם. אליעד מציג דוגמה: ילד קטן שנגנב לו רכב צעצוע, יחווה צער אמיתי כי הוא נאחז בזה. אדם מבוגר לא יתעניין בצעצוע אבל כן ייאחז ברכב אמיתי. זאת אומרת שהאדם תמיד נאחז במשהו, והדבר היחיד שמשתנה הוא סוג ההיאחזות.
איך אפשר ליהנות מכל דבר בחיים?
אליעד טוען שכדי ליהנות מכל דבר בחיים, האדם צריך לפתח את היכולת להיאחז בכל דבר ובו זמנית לא להיאחז בשום דבר. הוא מדגיש שככל שהאדם מסוגל להבין ולקבל בתוכו הפכים, הוא למעשה מגדיל את היכולת שלו ליהנות מכל דבר. אם פעם הוא נהנה רק מדברים ספציפיים, עכשיו הוא יכול ללמוד ליהנות מכל דבר - גם מדברים שבעבר נראו לו משעממים וחסרי משמעות, כמו תכניות בערוץ ויוה. הסיבה שהוא יכול ליהנות מכל דבר היא שהוא רואה לעומק ומבין שההבדל בין הדברים הוא שטחי בלבד. אליעד מסביר שההבדל בין מי שנהנה מערוץ ויוה לבין מי שמשתעמם ממנו הוא רק בגישה ובשכל. מי שמשתעמם מרגיש שאין מה ללמוד שם, בעוד שמי שנהנה מוצא בזה משמעות.
מדוע דברים מעניינים הופכים עם הזמן למשעממים?
אליעד מתאר תהליך שבו דברים שהיו מעניינים פעם הופכים למשעממים מכיוון שהאדם מבין את העומק שלהם ומרגיש שאין לו עוד מה ללמוד מהם. הוא נותן דוגמה ממשחק כדורגל שפעם היה מעניין וכיום הוא כבר לא מעניין, כי האדם הבין כבר את כל העומק מאחורי מה שמתרחש במשחק. לכן, האדם מחפש כל הזמן עומקים חדשים או דברים חדשים ללמוד מהם. אליעד מסביר שבשלב מסוים, לאחר שהאדם מבין את העומק של כל הדברים, הוא מגיע למצב שבו שום דבר כבר לא מעניין אותו, כיוון שהבנת האחדות היא הדבר הכי מעניין וגם הדבר הכי משעמם - הכי מעניין כי הוא העומק האולטימטיבי, והכי משעמם כי לאחר שמבינים אותה, אין עוד מה ללמוד.
מהו היחס בין חוויה רוחנית כמו מוות קליני לבין הבנת האחדות?
אליעד מדבר על כך שאדם שחווה חוויה של מוות קליני או מסע אסטרלי רואה שיש קיום מעבר לגוף הפיזי. הוא מדגים מצב שבו אדם יוצא מגופו, רואה את הגוף שלו סובל ואינו מזדהה איתו. לאחר החוויה הזו, כשהאדם חוזר לגוף, נשאר אצלו זיכרון (רשימו) של החוויה והוא כבר לא מזדהה עם הגוף באופן...
אליעד כהן מסביר כי הסיבה שהחיים מרגישים משעממים היא שהאדם כל הזמן נתון במאבק בין שני כוחות פנימיים - הכוח שמנסה להיאחז בדברים והכוח שרוצה להשתחרר מההיאחזות. הוא נותן דוגמה פשוטה: כשאתה רעב ואוכל, אתה חווה שינוי. לפני שאכלת היית רעב, ואחרי שאכלת אתה שבע. אך בפרספקטיבה גבוהה יותר, הכמות הכללית של האטומים בעולם לא השתנתה, כך שלמעשה לא התרחש שינוי ממשי. אליעד מבהיר שהאדם תמיד נמצא בשני רבדים: ברובד אחד הוא חי את ההבדלים והצרכים היומיומיים, וברובד השני הוא מבין לעומק שאין באמת הבדל בין הדברים, הכל זהה והכל אחד.
האם ניתן לחיות ללא היאחזות בכלל?
לפי אליעד, באופן מוחלט אי אפשר לא להיאחז בכלל. גם מי שמרגיש שאינו נאחז, נאחז במשהו אחר, אפילו בעצם הרעיון שהוא "אינו נאחז". הוא מסביר שיש טווח להיאחזות ולאי - היאחזות, וככל שהשכל של האדם גדל, הוא מסוגל גם להתעניין בדברים שפעם לא עניינו אותו, אך בו זמנית הוא גם פחות נאחז בהם. אליעד מציג דוגמה: ילד קטן שנגנב לו רכב צעצוע, יחווה צער אמיתי כי הוא נאחז בזה. אדם מבוגר לא יתעניין בצעצוע אבל כן ייאחז ברכב אמיתי. זאת אומרת שהאדם תמיד נאחז במשהו, והדבר היחיד שמשתנה הוא סוג ההיאחזות.
איך אפשר ליהנות מכל דבר בחיים?
אליעד טוען שכדי ליהנות מכל דבר בחיים, האדם צריך לפתח את היכולת להיאחז בכל דבר ובו זמנית לא להיאחז בשום דבר. הוא מדגיש שככל שהאדם מסוגל להבין ולקבל בתוכו הפכים, הוא למעשה מגדיל את היכולת שלו ליהנות מכל דבר. אם פעם הוא נהנה רק מדברים ספציפיים, עכשיו הוא יכול ללמוד ליהנות מכל דבר - גם מדברים שבעבר נראו לו משעממים וחסרי משמעות, כמו תכניות בערוץ ויוה. הסיבה שהוא יכול ליהנות מכל דבר היא שהוא רואה לעומק ומבין שההבדל בין הדברים הוא שטחי בלבד. אליעד מסביר שההבדל בין מי שנהנה מערוץ ויוה לבין מי שמשתעמם ממנו הוא רק בגישה ובשכל. מי שמשתעמם מרגיש שאין מה ללמוד שם, בעוד שמי שנהנה מוצא בזה משמעות.
מדוע דברים מעניינים הופכים עם הזמן למשעממים?
אליעד מתאר תהליך שבו דברים שהיו מעניינים פעם הופכים למשעממים מכיוון שהאדם מבין את העומק שלהם ומרגיש שאין לו עוד מה ללמוד מהם. הוא נותן דוגמה ממשחק כדורגל שפעם היה מעניין וכיום הוא כבר לא מעניין, כי האדם הבין כבר את כל העומק מאחורי מה שמתרחש במשחק. לכן, האדם מחפש כל הזמן עומקים חדשים או דברים חדשים ללמוד מהם. אליעד מסביר שבשלב מסוים, לאחר שהאדם מבין את העומק של כל הדברים, הוא מגיע למצב שבו שום דבר כבר לא מעניין אותו, כיוון שהבנת האחדות היא הדבר הכי מעניין וגם הדבר הכי משעמם - הכי מעניין כי הוא העומק האולטימטיבי, והכי משעמם כי לאחר שמבינים אותה, אין עוד מה ללמוד.
מהו היחס בין חוויה רוחנית כמו מוות קליני לבין הבנת האחדות?
אליעד מדבר על כך שאדם שחווה חוויה של מוות קליני או מסע אסטרלי רואה שיש קיום מעבר לגוף הפיזי. הוא מדגים מצב שבו אדם יוצא מגופו, רואה את הגוף שלו סובל ואינו מזדהה איתו. לאחר החוויה הזו, כשהאדם חוזר לגוף, נשאר אצלו זיכרון (רשימו) של החוויה והוא כבר לא מזדהה עם הגוף באופן...
- איך לא להשתעמם מהחיים?
- האם ניתן לחיות בלי להיאחז?
- מהי משמעות החיים?
- איך ליהנות מכל דבר?
- מהו מסע אסטרלי?
- מה קורה אחרי מוות קליני?
- איך למצוא עניין בחיים משעממים?