7:21אין שום שאלה, איך למצוא תשובות לשאלות? איך להבין את עצמך? איך להיות מודע לעצמך? לימודי מודעות עצמית, ללמוד מודעות עצמית, למצוא את המחויב, לא לשקר את עצמך
למה אין באמת שום שאלה?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מדוע בפועל אין שום שאלה אמיתית, וכיצד התבוננות נכונה על שאלות יכולה להביא להבנה עצמית, מודעות עצמית ושלווה. אליעד מתחיל בהסבר שכאשר אדם מתמודד עם שאלה או בעיה, הדרך הנכונה לפתור אותה היא לא להתחיל מיד לחפש תשובות אלא קודם כל לבדוק האם יש בכלל שאלה.
אליעד מסביר זאת באמצעות תהליך ברור ופשוט: כאשר אתה פוגש בשאלה או במצוקה כלשהי, עליך לשאול את עצמך אם הדבר שעליו אתה חושב הוא מחויב או לא מחויב. אליעד נותן דוגמה שאם יש לאדם משפט שחוזר בראש כמו "אני רוצה משהו ואין לי אותו", או "רע לי כי חסר לי משהו" - אז יש לבדוק אם המשפט הזה הוא מחויב המציאות או לא.
איך בודקים אם משפט מסוים הוא מחויב?
הדרך לבדוק האם משפט הוא מחויב היא פשוטה: אם אתה בטוח שהמשפט הוא מחויב לחלוטין - אז ממילא אין מה לשאול, כי מדובר במציאות שאי אפשר לשנות אותה. מצד שני, אם אתה בטוח שהמשפט אינו מחויב, אז שוב, אין באמת מה לשאול כי אתה כבר יודע שהמשפט לא נכון. במצב כזה, צריך פשוט לשחרר את ההיאחזות ברעיון הזה.
אך אם אתה לא בטוח האם המשפט מחויב או לא, כאן אומר אליעד שיש לשאול שאלה נוספת: האם ניתן לבדוק זאת? אם אפשר לבדוק, אז צריך לבדוק בפועל. ואם אי אפשר לבדוק, הרי שגם אז אין מה לשאול, כי אם לא ניתן לבדוק, הרי שאין משמעות לשאלה.
מדוע חשוב להבין את רעיון המחויב?
אליעד כהן מחדד ומדגיש את החשיבות בהבנת הרעיון של "מחויב ולא מחויב" על מנת לפתור שאלות וסבל נפשי. כל הבעיות וכל המצוקות שאנשים חווים נובעות ממחשבה שאומרת "המציאות חייבת להיות כפי שאני רוצה, ואם היא לא - רע לי". אם אדם מבין לעומק שהמציאות אינה מחויבת להיות כפי שהוא רוצה, אז הוא מפסיק לסבול, כי הוא משלים עם המצב.
לדוגמה, אדם שרוצה כסף ואין לו - הוא סובל. אבל אם הוא מבין באופן אמיתי שהרצון שלו בכסף אינו מחויב אלא אפשרי בלבד, הסבל יורד ממנו. כלומר, השחרור מהסבל מגיע מתוך ההבנה שהרצונות והמציאות לא חייבים להתאים זה לזה.
למה לחקור בכלל מהות ומציאות?
בשלב הזה, אליעד עוסק בשאלה מדוע בכלל להתעסק בחקירת המהות, המציאות, ובנושא המחויב והאפשרי. השאלה היא, מה התועלת בחקירה הזו?
אליעד מסביר בפשטות: החקירה מביאה את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות, ובכך עוזרת לו להשתחרר מהסבל הנובע מחוסר ההבנה. כשהאדם מבין היטב את ההבדל בין מחויב לאפשרי, הוא מצליח להפסיק להתנגד למציאות ולקבל אותה, ובכך מפסיק לסבול.
כדי להמחיש זאת, אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אדם שרוצה משהו ומשיג אותו. הוא לכאורה שמח, אך מיד עולה בו רצון חדש, וכך חוזר שוב לסבול. אבל אם האדם היה מבין מלכתחילה שהרצון אינו מחויב ושהשמחה שלו לא חייבת להיות תלויה בדברים חיצוניים, הוא לא היה סובל אפילו כשאין לו את מה שהוא רוצה.
אליעד מוסיף דוגמה של אנשים שלכאורה לא רוצים דבר ולא חסר להם כלום. גם אנשים כאלה לא סובלים, אבל הם גם לא שמחים במיוחד. הם פשוט נייטרליים. ההבנה של מה מחויב ומה לא מחויב היא זו שמאפשרת לאדם להשתחרר מהצורך האינסופי של הרצונות שלו, ובכך להשתחרר מסבל מיותר.
מה הכוונה של אליעד במושג "מחויב"?
אליעד כהן מבהיר שמחויב זה משהו שלא ניתן לשנות או לשבור אותו. אם משהו באמת מחויב, אי אפשר לשנות אותו. אם משהו הוא לא מחויב - אפשר לשנות אותו. אבל אליעד גם מוסיף רובד נוסף של הבנה, בכך שהוא אומר שמנקודת מבט עמוקה ואמיתית יותר, הכל מחויב. זאת אומרת שהכל קורה כפי שהוא חייב לקרות, ואין שום דבר שבאמת אפשר לשנות.
אליעד מצטט מתוך הספר "להיות אלוהים", שם הוא מסביר שאין שום הבדל אמיתי בין אפשרי למחויב, ושהכל קורה בדיוק כפי שהוא חייב לקרות. במילים אחרות, מצד האמת העליונה - הכל מחויב, כל הצורות, כל האירועים, כל הרצונות, וכל המציאות כפי שהיא - היא בדיוק מה שחייב להיות, ולכן אין באמת מה להתנגד לה.
לסיכום, איך מודעות עצמית משחררת מסבל?
בסופו של דבר, אליעד מסביר שכל מטרת החקירה הפנימית, המודעות העצמית, וההבחנה בין מחויב לאפשרי, היא כדי להפסיק את ההתנגדות הפנימית למציאות כפי שהיא. ככל שאדם מבין טוב יותר את עצמו ואת המציאות, הוא מפסיק לסבול. הסבל קיים אך ורק משום שאדם חושב שהמציאות חייבת להיות אחרת ממה שהיא כרגע.
כאשר אדם מבין לעומק שהמציאות בדיוק כפי שהיא - היא מחויבת, הוא משלים איתה באופן מלא, וכך הוא מפסיק לסבול. זאת מהות התהליך שאליעד מתאר - להגיע להבנה שהכל מחויב, ולכן אין באמת שום שאלה או בעיה שצריך לפתור, כי הכל כבר מושלם כפי שהוא.
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה מדוע בפועל אין שום שאלה אמיתית, וכיצד התבוננות נכונה על שאלות יכולה להביא להבנה עצמית, מודעות עצמית ושלווה. אליעד מתחיל בהסבר שכאשר אדם מתמודד עם שאלה או בעיה, הדרך הנכונה לפתור אותה היא לא להתחיל מיד לחפש תשובות אלא קודם כל לבדוק האם יש בכלל שאלה.
אליעד מסביר זאת באמצעות תהליך ברור ופשוט: כאשר אתה פוגש בשאלה או במצוקה כלשהי, עליך לשאול את עצמך אם הדבר שעליו אתה חושב הוא מחויב או לא מחויב. אליעד נותן דוגמה שאם יש לאדם משפט שחוזר בראש כמו "אני רוצה משהו ואין לי אותו", או "רע לי כי חסר לי משהו" - אז יש לבדוק אם המשפט הזה הוא מחויב המציאות או לא.
איך בודקים אם משפט מסוים הוא מחויב?
הדרך לבדוק האם משפט הוא מחויב היא פשוטה: אם אתה בטוח שהמשפט הוא מחויב לחלוטין - אז ממילא אין מה לשאול, כי מדובר במציאות שאי אפשר לשנות אותה. מצד שני, אם אתה בטוח שהמשפט אינו מחויב, אז שוב, אין באמת מה לשאול כי אתה כבר יודע שהמשפט לא נכון. במצב כזה, צריך פשוט לשחרר את ההיאחזות ברעיון הזה.
אך אם אתה לא בטוח האם המשפט מחויב או לא, כאן אומר אליעד שיש לשאול שאלה נוספת: האם ניתן לבדוק זאת? אם אפשר לבדוק, אז צריך לבדוק בפועל. ואם אי אפשר לבדוק, הרי שגם אז אין מה לשאול, כי אם לא ניתן לבדוק, הרי שאין משמעות לשאלה.
מדוע חשוב להבין את רעיון המחויב?
אליעד כהן מחדד ומדגיש את החשיבות בהבנת הרעיון של "מחויב ולא מחויב" על מנת לפתור שאלות וסבל נפשי. כל הבעיות וכל המצוקות שאנשים חווים נובעות ממחשבה שאומרת "המציאות חייבת להיות כפי שאני רוצה, ואם היא לא - רע לי". אם אדם מבין לעומק שהמציאות אינה מחויבת להיות כפי שהוא רוצה, אז הוא מפסיק לסבול, כי הוא משלים עם המצב.
לדוגמה, אדם שרוצה כסף ואין לו - הוא סובל. אבל אם הוא מבין באופן אמיתי שהרצון שלו בכסף אינו מחויב אלא אפשרי בלבד, הסבל יורד ממנו. כלומר, השחרור מהסבל מגיע מתוך ההבנה שהרצונות והמציאות לא חייבים להתאים זה לזה.
למה לחקור בכלל מהות ומציאות?
בשלב הזה, אליעד עוסק בשאלה מדוע בכלל להתעסק בחקירת המהות, המציאות, ובנושא המחויב והאפשרי. השאלה היא, מה התועלת בחקירה הזו?
אליעד מסביר בפשטות: החקירה מביאה את האדם להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות, ובכך עוזרת לו להשתחרר מהסבל הנובע מחוסר ההבנה. כשהאדם מבין היטב את ההבדל בין מחויב לאפשרי, הוא מצליח להפסיק להתנגד למציאות ולקבל אותה, ובכך מפסיק לסבול.
כדי להמחיש זאת, אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אדם שרוצה משהו ומשיג אותו. הוא לכאורה שמח, אך מיד עולה בו רצון חדש, וכך חוזר שוב לסבול. אבל אם האדם היה מבין מלכתחילה שהרצון אינו מחויב ושהשמחה שלו לא חייבת להיות תלויה בדברים חיצוניים, הוא לא היה סובל אפילו כשאין לו את מה שהוא רוצה.
אליעד מוסיף דוגמה של אנשים שלכאורה לא רוצים דבר ולא חסר להם כלום. גם אנשים כאלה לא סובלים, אבל הם גם לא שמחים במיוחד. הם פשוט נייטרליים. ההבנה של מה מחויב ומה לא מחויב היא זו שמאפשרת לאדם להשתחרר מהצורך האינסופי של הרצונות שלו, ובכך להשתחרר מסבל מיותר.
מה הכוונה של אליעד במושג "מחויב"?
אליעד כהן מבהיר שמחויב זה משהו שלא ניתן לשנות או לשבור אותו. אם משהו באמת מחויב, אי אפשר לשנות אותו. אם משהו הוא לא מחויב - אפשר לשנות אותו. אבל אליעד גם מוסיף רובד נוסף של הבנה, בכך שהוא אומר שמנקודת מבט עמוקה ואמיתית יותר, הכל מחויב. זאת אומרת שהכל קורה כפי שהוא חייב לקרות, ואין שום דבר שבאמת אפשר לשנות.
אליעד מצטט מתוך הספר "להיות אלוהים", שם הוא מסביר שאין שום הבדל אמיתי בין אפשרי למחויב, ושהכל קורה בדיוק כפי שהוא חייב לקרות. במילים אחרות, מצד האמת העליונה - הכל מחויב, כל הצורות, כל האירועים, כל הרצונות, וכל המציאות כפי שהיא - היא בדיוק מה שחייב להיות, ולכן אין באמת מה להתנגד לה.
לסיכום, איך מודעות עצמית משחררת מסבל?
בסופו של דבר, אליעד מסביר שכל מטרת החקירה הפנימית, המודעות העצמית, וההבחנה בין מחויב לאפשרי, היא כדי להפסיק את ההתנגדות הפנימית למציאות כפי שהיא. ככל שאדם מבין טוב יותר את עצמו ואת המציאות, הוא מפסיק לסבול. הסבל קיים אך ורק משום שאדם חושב שהמציאות חייבת להיות אחרת ממה שהיא כרגע.
כאשר אדם מבין לעומק שהמציאות בדיוק כפי שהיא - היא מחויבת, הוא משלים איתה באופן מלא, וכך הוא מפסיק לסבול. זאת מהות התהליך שאליעד מתאר - להגיע להבנה שהכל מחויב, ולכן אין באמת שום שאלה או בעיה שצריך לפתור, כי הכל כבר מושלם כפי שהוא.
- איך למצוא תשובות לשאלות?
- מה ההבדל בין מחויב לאפשרי?
- איך להפסיק לסבול?
- מהי מודעות עצמית?
- האם הרצון שלי מחויב?
- למה קשה לי להשיג את מה שאני רוצה?
- איך להבין את עצמי באמת?