האם העולם נברא עם הוראות יצרן?

אליעד כהן דן בנושא של הוכחות לשכר ועונש והטענה שהעולם נוצר עם הוראות יצרן. הנושא מוצג דרך דוגמה מוכרת שמטרתה להוכיח שיש מי שיצר את העולם, ולכן יש לו גם הוראות לשימוש. בדוגמה שניתנה, נאמר כי כאשר קונים שעון חדש, יש תעודת אחריות והוראות ברורות לשימוש, כמו לא להכות אותו בפטיש ולא לחשוף אותו למים, כי אחרת הוא יתקלקל. הדובר הדתי משתמש בהשוואה זו כדי לטעון שהעולם, שהוא מורכב בהרבה משעון, חייב שגם לו יהיו הוראות יצרן מפורשות. לפי אותה השוואה, המסקנה המתבקשת היא שהתורה והמצוות הן ההוראות של אלוהים, ושמי שלא יפעל לפיהן יקלקל את חייו וייענש בגיהנום.

מה התשובה ההגיונית לטענת הוראות היצרן של הדתיים?

אליעד מציע תשובה נגדית פשוטה וברורה לדוגמה שהובאה על ידי הדובר הדתי. הוא מסביר שדווקא כאשר מוצר הוא טוב יותר ומתקדם יותר, יש לו פחות מגבלות והוראות שימוש. למשל, פעם יצרו שעונים שלא ניתן היה לשחות איתם, ואילו היום הטכנולוגיה השתפרה והשעונים עמידים במים. דוגמה נוספת שהוא מביא היא מכשירי טלפון, שבעבר היו מוגבלים ואי אפשר היה להרטיב אותם או להכות בהם, אך כיום הם הרבה יותר עמידים וחופשיים לשימוש. מכאן הוא מסיק שככל שהיצרן יותר טוב, כך יש פחות מגבלות על המוצר.

מה המסקנה לגבי אלוהים אם העולם מושלם?

אליעד מסביר שהרעיון של אלוהים, כפי שמוצג על ידי הדתיים, מתאר אל מוגבל שזקוק להוראות מפורשות עבור העולם. אך לטענתו, אם אלוהים הוא באמת כל - יכול ומושלם כפי שטוענים המאמינים בו, הרי שהעולם שהוא יצר אמור להיות מושלם, חסר מגבלות, וללא הוראות שימוש. אליעד טוען שהוראות שימוש נובעות מהמגבלות של היצרן עצמו. מוצר מושלם באמת, שנברא על ידי אלוהים כל - יכול, אמור לתפקד בכל מצב וללא צורך בהוראות שימוש כלשהן.

לדוגמה, הוא משתמש בקומקום חשמלי פשוט ומסביר שאם אתה רוצה להכין איתו חביתה או כביסה, אי אפשר כי הוא מוגבל. אך אם הוא עצמו היה אלוהים, הוא היה יוצר מוצר כל כך מושלם שניתן היה לעשות איתו כל דבר. מכיוון שאלוהים אמור להיות בלתי מוגבל, העולם אמור להיות המוצר האולטימטיבי - מוצר ללא שום מגבלות וללא שום הוראות שימוש. מכאן נובע שכל הוראות שימוש דתיות, כמו מצוות התורה, מעידות על מוגבלותו של האל המתואר באותה דת.

האם המגבלות על העולם מעידות על אל מוגבל?

אליעד מדגיש שאם לאלוהים יש צורך לספק הוראות מפורטות לעולם, הוא לא באמת כל - יכול ומושלם. הוא אומר במפורש, "אני יודע שאלוהים שלך יש לו בעיה לעשות לי טוב רק בתנאי שאקיים מצוות. אבל אלוהים שלי כל כך כל - יכול שאני סומך עליו שכל מה שאני עושה זה בסדר גמור". זוהי הטענה שמכניסה את הדתי לדילמה - או שהוא מודה שאלוהים מוגבל ולכן נתן הוראות מוגבלות, או שהוא צריך להודות שהעולם אכן מושלם ללא הוראות ומגבלות, ואז אין הצדקה לציווי הדתי.

איך נכון להתייחס לטענות על "הוכחות" דתיות?

אליעד ממליץ שכאשר נתקלים בטענות דתיות לגבי הוכחות לקיום אלוהים, שכר ועונש, או הוראות יצרן לעולם, לא להתווכח על נקודות פרטניות, אלא להראות את הסתירה הבסיסית והלוגית שבטענות עצמן. הוא מציע להציג את הדברים באופן ברור שמבליט את הסתירה - ככל שהאל יותר חזק ויותר מושלם, כך הוא פחות זקוק להוראות. כלומר, דווקא הטענה שאלוהים נתן הוראות מוגבלות מוכיחה, באופן לוגי, שאלוהים זה הוא מוגבל.

אליעד מסכם את ההסבר שלו באמירה שאם באמת אלוהים הוא כל - יכול, הוא היה יוצר מוצר מושלם לחלוטין, ללא כל מגבלה, וכל דבר שהיית עושה היה יוצא מושלם. אלוהים של התורה, לעומת זאת, מוצג כאל שמתקשה ליצור עולם מושלם, ולכן הוא נאלץ לתת אינסוף הוראות ומגבלות. זו הדרך להראות שדווקא תפיסת האל בדת מצביעה על כך שהוא לא מושלם, ולכן הטענה על "הוראות יצרן" הופכת לטענה שמחלישה את הדת במקום לחזק אותה.