שוטר טוב שוטר רע, איך לעמוד בחקירה? טכניקות חקירה, איזה אופי יש לך? איך להוציא מידע מאנשים? שיטות חקירה, תרגילי חקירה, סינדרום שטוקהולם, יכול להיות יותר טוב, יכול להיות יותר גרוע, שלא ירמו אותך, להתכונן לחקירה, להסתיר מידע
מהו תרגיל שוטר טוב - שוטר רע ואיך הוא עובד?
ההרצאה מתחילה בהסבר על אחד מתרגילי החקירה הנפוצים ביותר, הנקרא "שוטר טוב, שוטר רע". מדובר בתרגיל שמטרתו להוציא מידע מאנשים על ידי יצירת מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שני שוטרים בעלי גישות שונות, אחת אגרסיבית ואחת מרגיעה.
אליעד מסביר כי כאשר אדם נמצא תחת איום או לחץ, הוא רואה את המי שמאיים עליו כאויב, והסיכוי שהוא ישתף פעולה עם אויב זה נמוך. כאשר, לעומת זאת, אדם נתקל בשוטר שמציע לו עזרה או נראית כזו, הוא יתחיל לחשוב על האפשרות לשתף פעולה עם אותו שוטר. השוטר הטוב, שמופיע בשלב מאוחר יותר, מציג את עצמו כמי שמגן עליך מהשוטר הרע. השוטר הטוב יראה כאילו הוא דואג לך, אפילו אם הוא רק מציע לך אוכל או מים כאשר השוטר הרע מרעיב אותך או מתנהג באגרסיביות.
מבחינת אדם שנמצא במצב של חקירה, חשוב לדעת להבחין בין השניים. השוטר הרע שואף להרתיע ולהפחיד אותך, בעוד השוטר הטוב מייצר אצלך תחושת ביטחון. המניפולציה המתרקמת כאן היא שהחוקר מצליח להוציא ממך מידע באמצעות התחושה שהמצב שלך יכול להיות הרבה יותר גרוע.
כיצד משפיעה סינדרום שטוקהולם על שיתוף פעולה?
אליעד מציין כי ישנם שני סוגי אופי של אנשים: אלו שמבינים שהמצב יכול להיות טוב יותר, ואלו שמבינים שיכולים להיות הרבה יותר גרועים. זה משפיע על הדרך בה הם יגיבו במהלך חקירה. אם אדם תמיד שואף למצב טוב יותר, ייתכן שימשיך להתנגד ויסרב לשתף פעולה, גם אם השוטר הטוב מציע לו עזרה. אך אם אדם חושב שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע, הוא עלול להימנע מלהתקומם ולהסכים לשתף פעולה מתוך תחושת פחד.
סינדרום שטוקהולם, שמאפיין את ההתנהגות שבה אדם מפתח קשר רגשי עם חוטפיו או מתעלליו, הוא דוגמה טובה לכך. המניפולציה הזאת עובדת כאשר אדם מתחיל להתאהב בשני השוטרים - השוטר הרע שמפחיד אותו, והשני שמגן עליו. במקום לראות את המצב כשלילי, האדם מתחיל לחשוב שהמצב לא כל כך גרוע ויכול להחמיר יותר.
מה ההבדל בין חשיבה של מצליחן לחשיבה של לוזר?
ההרצאה מדברת גם על הבחנה בין סוגי חשיבה שונים, במיוחד בין מצליחנים ללוזרים. לוזר יכול תמיד לחשוב שהמצב יכול להיות גרוע יותר ושהוא פשוט "צריך להסתפק במה שיש". מצליחן, לעומת זאת, חושב שיכול להיות טוב יותר, ומוכן להיאבק על כך. כל אחד מהשניים רואה את העולם דרך פרספקטיבה שונה, ומשפיע על הדרך בה הם פועלים בחיים.
אליעד מדבר על איך חשוב לדעת תמיד לחשוב על האפשרות שהמצב יכול להיות טוב יותר, ולא להתנחם בכך ש"יכול להיות יותר גרוע". במילים אחרות, חשוב לדעת לא להסתפק במצב הקיים אם יש אפשרות לשפר אותו.
כיצד תסמונת שטוקהולם משפיעה על חוויית החקירה?
אליעד מסביר שמה שמוביל לאימוץ תסמונת שטוקהולם הוא תחושת האיום והפחד, אשר גורמים לאדם להרגיש את הצורך לשתף פעולה עם מי שמאיים עליו, כל עוד הוא יכול לראות בהם מקור לסיוע. לדוגמה, השוטר הרע יכול להרתיע, ואילו השוטר הטוב יוכל להשרות תחושת ביטחון אצל האדם ולטעת בו תחושה שהוא נמצא במצב טוב יותר, למרות שהמצב עדיין שלילי.
כיצד מתבצע תרגיל "שוטר טוב, שוטר רע" בהצלחה?
תרגיל שוטר טוב - שוטר רע מבוצע בצורה שמחלקת את התפקידים בין השניים, כל אחד בתורו מחולל תחושות שונות אצל האדם הנחקר. אחד מהם עוסק בהפחדה ותחושת איום, בעוד השני נוקט בגישה מרגיעה ומגייס תחושות של אכפתיות או הגנה. השוטרים עושים זאת תוך שיתוף פעולה הדדי, כשהם משאירים את האדם הנחקר במצב של בלבול. דוגמה לכך היא כאשר אדם נמצא בתא ובמהלך החקירה שומע קולות צעקות מכיוון אחר, וזה גורם לו לחשוב שהמצב שלו יכול להיות הרבה יותר גרוע.
מהי המניפולציה שמסתתרת בשיטת "שוטר טוב - שוטר רע"?
המניפולציה בשיטה זו היא בעצם יצירת תחושת איום מצד אחד והשגת תחושת עזרה מצד השני. זה גורם לאדם להרגיש שהוא נמצא במצב טוב יותר, למרות שהמצב עצמו נשאר שלילי. החשיבה של "יכול להיות יותר גרוע" משתלטת על המוח, והאדם נכנע, מתאהב במניפולציה ומתחיל לשתף פעולה עם החקירה.
ההרצאה מתחילה בהסבר על אחד מתרגילי החקירה הנפוצים ביותר, הנקרא "שוטר טוב, שוטר רע". מדובר בתרגיל שמטרתו להוציא מידע מאנשים על ידי יצירת מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שני שוטרים בעלי גישות שונות, אחת אגרסיבית ואחת מרגיעה.
אליעד מסביר כי כאשר אדם נמצא תחת איום או לחץ, הוא רואה את המי שמאיים עליו כאויב, והסיכוי שהוא ישתף פעולה עם אויב זה נמוך. כאשר, לעומת זאת, אדם נתקל בשוטר שמציע לו עזרה או נראית כזו, הוא יתחיל לחשוב על האפשרות לשתף פעולה עם אותו שוטר. השוטר הטוב, שמופיע בשלב מאוחר יותר, מציג את עצמו כמי שמגן עליך מהשוטר הרע. השוטר הטוב יראה כאילו הוא דואג לך, אפילו אם הוא רק מציע לך אוכל או מים כאשר השוטר הרע מרעיב אותך או מתנהג באגרסיביות.
מבחינת אדם שנמצא במצב של חקירה, חשוב לדעת להבחין בין השניים. השוטר הרע שואף להרתיע ולהפחיד אותך, בעוד השוטר הטוב מייצר אצלך תחושת ביטחון. המניפולציה המתרקמת כאן היא שהחוקר מצליח להוציא ממך מידע באמצעות התחושה שהמצב שלך יכול להיות הרבה יותר גרוע.
כיצד משפיעה סינדרום שטוקהולם על שיתוף פעולה?
אליעד מציין כי ישנם שני סוגי אופי של אנשים: אלו שמבינים שהמצב יכול להיות טוב יותר, ואלו שמבינים שיכולים להיות הרבה יותר גרועים. זה משפיע על הדרך בה הם יגיבו במהלך חקירה. אם אדם תמיד שואף למצב טוב יותר, ייתכן שימשיך להתנגד ויסרב לשתף פעולה, גם אם השוטר הטוב מציע לו עזרה. אך אם אדם חושב שהמצב יכול להיות הרבה יותר גרוע, הוא עלול להימנע מלהתקומם ולהסכים לשתף פעולה מתוך תחושת פחד.
סינדרום שטוקהולם, שמאפיין את ההתנהגות שבה אדם מפתח קשר רגשי עם חוטפיו או מתעלליו, הוא דוגמה טובה לכך. המניפולציה הזאת עובדת כאשר אדם מתחיל להתאהב בשני השוטרים - השוטר הרע שמפחיד אותו, והשני שמגן עליו. במקום לראות את המצב כשלילי, האדם מתחיל לחשוב שהמצב לא כל כך גרוע ויכול להחמיר יותר.
מה ההבדל בין חשיבה של מצליחן לחשיבה של לוזר?
ההרצאה מדברת גם על הבחנה בין סוגי חשיבה שונים, במיוחד בין מצליחנים ללוזרים. לוזר יכול תמיד לחשוב שהמצב יכול להיות גרוע יותר ושהוא פשוט "צריך להסתפק במה שיש". מצליחן, לעומת זאת, חושב שיכול להיות טוב יותר, ומוכן להיאבק על כך. כל אחד מהשניים רואה את העולם דרך פרספקטיבה שונה, ומשפיע על הדרך בה הם פועלים בחיים.
אליעד מדבר על איך חשוב לדעת תמיד לחשוב על האפשרות שהמצב יכול להיות טוב יותר, ולא להתנחם בכך ש"יכול להיות יותר גרוע". במילים אחרות, חשוב לדעת לא להסתפק במצב הקיים אם יש אפשרות לשפר אותו.
כיצד תסמונת שטוקהולם משפיעה על חוויית החקירה?
אליעד מסביר שמה שמוביל לאימוץ תסמונת שטוקהולם הוא תחושת האיום והפחד, אשר גורמים לאדם להרגיש את הצורך לשתף פעולה עם מי שמאיים עליו, כל עוד הוא יכול לראות בהם מקור לסיוע. לדוגמה, השוטר הרע יכול להרתיע, ואילו השוטר הטוב יוכל להשרות תחושת ביטחון אצל האדם ולטעת בו תחושה שהוא נמצא במצב טוב יותר, למרות שהמצב עדיין שלילי.
כיצד מתבצע תרגיל "שוטר טוב, שוטר רע" בהצלחה?
תרגיל שוטר טוב - שוטר רע מבוצע בצורה שמחלקת את התפקידים בין השניים, כל אחד בתורו מחולל תחושות שונות אצל האדם הנחקר. אחד מהם עוסק בהפחדה ותחושת איום, בעוד השני נוקט בגישה מרגיעה ומגייס תחושות של אכפתיות או הגנה. השוטרים עושים זאת תוך שיתוף פעולה הדדי, כשהם משאירים את האדם הנחקר במצב של בלבול. דוגמה לכך היא כאשר אדם נמצא בתא ובמהלך החקירה שומע קולות צעקות מכיוון אחר, וזה גורם לו לחשוב שהמצב שלו יכול להיות הרבה יותר גרוע.
מהי המניפולציה שמסתתרת בשיטת "שוטר טוב - שוטר רע"?
המניפולציה בשיטה זו היא בעצם יצירת תחושת איום מצד אחד והשגת תחושת עזרה מצד השני. זה גורם לאדם להרגיש שהוא נמצא במצב טוב יותר, למרות שהמצב עצמו נשאר שלילי. החשיבה של "יכול להיות יותר גרוע" משתלטת על המוח, והאדם נכנע, מתאהב במניפולציה ומתחיל לשתף פעולה עם החקירה.
- שוטר טוב שוטר רע
- תסמונת שטוקהולם
- חשיבה של מצליחנים
- מניפולציות חקירה
- איך לשתף פעולה בחקירה
- תסמונת שטוקהולם בחקירה