מי שיתבונן בעניין יראה, כי נראה שבימינו אנו, יותר אנשים נוטים לדיכאון ולעצבות, מאשר פעם. והשאלה היא למה? ולהיכן כל זה מוביל?
והתשובה היא, כי כפי שכבר ביארתי, ככל שהאדם חכם יותר (אא"כ מדובר על חכם אמיתי), כך הוא נוטה יותר לדיכאון, לעצבות ולשעמום. וככל שהאדם מתקרב יותר אל המטרה הסופית שלו, וככל שהוא מבין טוב יותר שהוא עדיין רחוק מהשלמות, כך הוא מרגיש יותר תחושה של ריקנות, שגם זה יוצר אצל האדם, תחושה של עצבות וחוסר שמחה.
ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן התעסקו בלנסות לשרוד. ובעבר, בני האדם האמינו, שאם הם יגיעו למצב של היום, הרי שהם ירגישו את גן עדן. כי העולם של היום, הוא סוג של גן עדן, עבור בני האדם שחיו בעבר בלי מים בברז, בלי חשמל בבית, ובלי יכולת לתקשר בטלפון וכיו"ב. והעולם של היום, הוא העולם הבא והגן עדן וימי אחרית הימים, של האנשים שחיו בעבר.
ובעבר אנשים היו בטוחים, שאם העולם יהיה כפי מה שהוא היום, הרי שכולם יהיו מאושרים. אלא, שהיום הדברים נראים אחרת. כי כפי שכבר ביארתי, לא משנה מה יהיה לאדם הוא לא יהיה מאושר. אא"כ הוא ידע ליהנות מהדברים, כפי מה שהם.
ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן, היו עסוקים בלשרוד, ולא היה להם זמן לחשוב ולא היה להם מספיק זמן להתבונן על החיים שלהם. מאחר, שהם רוב הזמן עסקו בלשרוד. ולכן הם היו כאילו מאושרים, מאחר שלא היה להם זמן להתלונן. אבל בימינו אנו, שרוב הדברים בעולם קורים מעצמם, ושהאדם לא צריך ללכת לבאר כדי לשאוב מים, וכאשר הכל זמין, הרי שהאדם בעצם קרוב יותר לתכלית של הדברים.
כי לכל דבר יש סוף. והעולם שלנו נכון להיום, מפותח לאין שיעור מאשר בעבר. והדברים היום, הרבה יותר קרובים לצורה הסופית שלהם, מאשר בעבר. ולמרות שתמיד יש מה לשפר, הרי שבאופן יחסי, הדברים קרובים יותר אל המצב הסופי, שלהם מאשר בעבר.
והדבר הזה מכניס את האדם לדיכאון. כי בני האדם קולטים, שהסוף, אין בו כלום. ובני האדם קולטים, שהשלמות, היא רחוקה מהם, למרות השינויים החיצוניים שיש במציאות. ובני האדם קולטים, שהשינוי המרכזי שהאדם צריך לעבור, זה בעיקר עם עצמו פנימה. ובני האדם מבינים, שההתפתחות האנושית, היא בעיקר פנימית.
ובכל מקרה, הסיבה המרכזית שבגללה כיום בני אדם נוטים לעצבות יותר מאשר פעם, היא בעיקר משום שיש לאדם יותר זמן פנוי להתבונן על עצמו, ולהבין שהוא לא מתקדם לשום מקום.
וכל התהליך הזה, הוא חיובי ביותר. משום, שהוא מביא את האדם ואת העולם אל האושר האמיתי. כי האושר, שכאילו היה בעבר, הוא לא היה אמיתי. וההוכחה לכך היא, שהוא התבטל. ודבר אמיתי, לא מתבטל. ואם האושר של בני האדם נעלם, הרי שהאושר שהיה פעם לא...
והתשובה היא, כי כפי שכבר ביארתי, ככל שהאדם חכם יותר (אא"כ מדובר על חכם אמיתי), כך הוא נוטה יותר לדיכאון, לעצבות ולשעמום. וככל שהאדם מתקרב יותר אל המטרה הסופית שלו, וככל שהוא מבין טוב יותר שהוא עדיין רחוק מהשלמות, כך הוא מרגיש יותר תחושה של ריקנות, שגם זה יוצר אצל האדם, תחושה של עצבות וחוסר שמחה.
ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן התעסקו בלנסות לשרוד. ובעבר, בני האדם האמינו, שאם הם יגיעו למצב של היום, הרי שהם ירגישו את גן עדן. כי העולם של היום, הוא סוג של גן עדן, עבור בני האדם שחיו בעבר בלי מים בברז, בלי חשמל בבית, ובלי יכולת לתקשר בטלפון וכיו"ב. והעולם של היום, הוא העולם הבא והגן עדן וימי אחרית הימים, של האנשים שחיו בעבר.
ובעבר אנשים היו בטוחים, שאם העולם יהיה כפי מה שהוא היום, הרי שכולם יהיו מאושרים. אלא, שהיום הדברים נראים אחרת. כי כפי שכבר ביארתי, לא משנה מה יהיה לאדם הוא לא יהיה מאושר. אא"כ הוא ידע ליהנות מהדברים, כפי מה שהם.
ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן, היו עסוקים בלשרוד, ולא היה להם זמן לחשוב ולא היה להם מספיק זמן להתבונן על החיים שלהם. מאחר, שהם רוב הזמן עסקו בלשרוד. ולכן הם היו כאילו מאושרים, מאחר שלא היה להם זמן להתלונן. אבל בימינו אנו, שרוב הדברים בעולם קורים מעצמם, ושהאדם לא צריך ללכת לבאר כדי לשאוב מים, וכאשר הכל זמין, הרי שהאדם בעצם קרוב יותר לתכלית של הדברים.
כי לכל דבר יש סוף. והעולם שלנו נכון להיום, מפותח לאין שיעור מאשר בעבר. והדברים היום, הרבה יותר קרובים לצורה הסופית שלהם, מאשר בעבר. ולמרות שתמיד יש מה לשפר, הרי שבאופן יחסי, הדברים קרובים יותר אל המצב הסופי, שלהם מאשר בעבר.
והדבר הזה מכניס את האדם לדיכאון. כי בני האדם קולטים, שהסוף, אין בו כלום. ובני האדם קולטים, שהשלמות, היא רחוקה מהם, למרות השינויים החיצוניים שיש במציאות. ובני האדם קולטים, שהשינוי המרכזי שהאדם צריך לעבור, זה בעיקר עם עצמו פנימה. ובני האדם מבינים, שההתפתחות האנושית, היא בעיקר פנימית.
ובכל מקרה, הסיבה המרכזית שבגללה כיום בני אדם נוטים לעצבות יותר מאשר פעם, היא בעיקר משום שיש לאדם יותר זמן פנוי להתבונן על עצמו, ולהבין שהוא לא מתקדם לשום מקום.
וכל התהליך הזה, הוא חיובי ביותר. משום, שהוא מביא את האדם ואת העולם אל האושר האמיתי. כי האושר, שכאילו היה בעבר, הוא לא היה אמיתי. וההוכחה לכך היא, שהוא התבטל. ודבר אמיתי, לא מתבטל. ואם האושר של בני האדם נעלם, הרי שהאושר שהיה פעם לא...
050-3331-331