איך לגרום לאדם לשנות את דעתו מבלי להיכנס לקונפליקט?

אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד ניתן לשכנע אדם לשנות את דעתו, מבלי ליצור אצלו התנגדות או קונפליקט פנימי. אליעד מדגיש שכדי לשכנע מישהו, אסור לומר לו במפורש שהדעה שלו אינה נכונה, מכיוון שכך מעוררים אצלו תחושת איום והאגו שלו נכנס למגננה. במקום זאת, אליעד מציע שיטה הדרגתית של הזדהות ראשונית עם האדם, אשר מונעת את תחושת האיום ומייצרת בסיס של אמון. לאחר שנוצר האמון, ניתן להציג בפניו זוויות ראייה נוספות מבלי להדגיש שהן מנוגדות לו, אלא כאילו הן משלימות או מרחיבות את הדעה המקורית שלו.

למה אסור להציג את הדעה שלך כניגוד מוחלט לדעתו של האחר?

אליעד מסביר שבני אדם באופן טבעי מגיבים בשלילה למידע המוצג להם כניגוד מוחלט לעמדתם. כאשר מציגים רעיון באופן שלילי או כסותר את עמדתם, הם נוטים להתגונן ולסרב לשנות את דעתם. הדרך הנכונה לפי אליעד היא להציג את הרעיון הנגדי באופן חיובי וכחלק מהתפתחות טבעית של הרעיון המקורי. הוא נותן דוגמה של ילד שמשחק בבובה, שאם מציגים לו צעצוע אחר כתחליף מוחלט למשחק הקודם, הוא יתנגד. אבל אם מציגים לו את הצעצוע החדש כתוספת מעניינת למשחק שלו, הוא יגיב בחיוב.

כיצד לשכנע על ידי חיפוש המכנה המשותף?

אליעד מסביר כי טכניקה יעילה לשכנוע היא לא לחפש מיד את נקודת המחלוקת, אלא לרדת לשורש ולמצוא את המכנה המשותף העמוק ביותר בין שני הצדדים. הוא נותן דוגמה של שני מדריכים שמתווכחים על שיטת הדרכה מול ילדים: אחד רוצה אחידות בדעות, והשני חושב שצריך להציג מגוון דעות. במקום להתווכח ישירות, אליעד מציע לשאול "למה חשוב לך שיהיו דעות אחידות?" וכך להגיע לנקודת עומק כמו הרצון של שניהם לתת לילדים חיים טובים יותר. לאחר שמצאתם את המכנה המשותף, קל יותר להציג את היתרונות של הצגת מגוון דעות, כדרך טובה יותר לתת לילדים כלים להתמודד עם החיים עצמם.

מתי נכון לומר לאדם שהוא טועה ומתי עדיף להסכים איתו?

אליעד מציין שזה תלוי באישיות של האדם שאותו רוצים לשכנע. יש אנשים בעלי ביטחון עצמי נמוך, שדווקא אמירה ברורה שהם טועים עשויה לחזק אותם ולשכנע אותם לשנות דעה, כי הם מחפשים דמות סמכות שתנחה אותם. לעומת זאת, אדם בעל ביטחון עצמי גבוה או אגו חזק לא יקבל בקלות אמירה שהוא טועה, ולכן עדיף להסכים איתו תחילה, לחזק את הביטחון העצמי שלו, ורק אז להציג לו את האפשרויות הנוספות בצורה הדרגתית.

כיצד להשתמש בטכניקת "הירידה לעומק" לשם שינוי עמדות?

אליעד מדגים טכניקה מפורטת נוספת הנקראת "ירידה לעומק", שהיא פירוק ההתנגדות עד לרמה הבסיסית ביותר שלה, ואז חיפוש פרצה קטנה שדרכה ניתן להשחיל את הדעה החלופית. הוא נותן דוגמה מורכבת וקיצונית במיוחד של ניסיון לשכנע מחבל שרוצה להרוג יהודים, כיצד להפוך את דעתו על ידי כך שיבין שהדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה העמוקה שלו (למשל שהאנשים יאמינו במוחמד) היא דווקא לא להרוג אותם, אלא להעניק להם הטבות ולהביא אותם בדרכי שלום אל אמונתו.

האם שכנוע הוא בהכרח מניפולציה או שקר?

אליעד מדגיש כי מנקודת מבט אבסולוטית אין אמת מוחלטת, ולכן כל שכנוע יכול להיות גם אמת וגם שקר בו - זמנית. לדבריו, מה שחשוב הוא שהאדם שמנסה לשכנע יאמין באמת שהדעה שהוא מנסה להעביר טובה יותר עבור הצד השני. אם הוא מרגיש שהוא משקר, הוא ייכשל בתהליך השכנוע. הוא מציין גם ששכנוע מוצלח הוא כזה שבסופו של דבר הצד השני מרגיש שהרעיונות החדשים הם למעשה רעיונותיו שלו.

מתי להזדהות עם הצד השני עשויה להיות טקטיקת שכנוע יעילה?

אליעד מסביר כי אחת הדרכים היעילות לגרום לאנשים להקשיב ולשנות את דעתם היא תחילה להסכים איתם באופן מלא. הוא מתאר מצב שבו האדם השני מחפש אישור לרעיונותיו, וכאשר הוא מקבל אישור כזה, נוצר אצלו רגש חיובי כלפי האדם שנתן לו את האישור. בשלב זה, הוא הרבה יותר פתוח לקבל רעיונות חדשים ואף רעיונות מנוגדים, מכיוון שהוא כבר מעריך ומחבב את האדם שמציג אותם.

איך משתמשים באנלוגיות לשם יצירת הזדהות?

אליעד מתאר כיצד אפשר להשתמש באנלוגיות ובסיפורים שאינם קשורים ישירות לנושא, אך בעצם מובילים את האדם להבין את הרעיון החדש באופן עקיף. במקום להתמודד ישירות עם התנגדות, אפשר להציג סיטואציה דומה מתחום אחר, שבו קל לאדם להסכים עם הרעיון הנגדי. אחרי שהאדם הסכים עם האנלוגיה, ניתן בקלות להעביר אותו להבנה שהסיטואציה המקורית דומה לה וכך לשנות את דעתו.

לסיכום, מה הסוד האמיתי של השכנוע לפי אליעד כהן?

הסוד לפי אליעד הוא לא להפעיל לחץ ישיר על עמדותיו של האחר, אלא ליצור תחושת הזדהות, אמון וביטחון. לאחר מכן, באמצעות פירוק הרעיון עד לרמה בסיסית משותפת, מתאפשר להציג בהדרגה רעיונות נוספים ולשכנע את האדם בדרך עקיפה אך אפקטיבית יותר.