והפעם אסביר איך רגשות אשמה משפיעים על בן אדם לפעול בצורה כלשהי, ואסביר גם האם ליצור למישהו רגשות אשמה כגורם מניע לפעולה? והאם לעשות מצפון למישהו כדי ליצור לו מוטיבציה? ועוד.

אז קודם כל אסביר מה זה רגשות אשמה ומה זה אומר לגרום למישהו להרגיש אשם ומה זה אומר לעשות מצפון למישהו?

אז ברמת העיקרון, לגרום למישהו להרגיש אשם פירושו, לגרום למישהו לחשוב שקרה משהו רע, בגללו. דהיינו, אם אתה גורם למישהו לחשוב שקרה משהו רע, ואתה גורם לו לחשוב שזה קרה בגללו, הרי שבעצם אתה מאשים אותו בדבר הרע שקרה. והתחושה שיש לאדם, שהוא מרגיש שהדבר הרע קרה בגללו, פירושה, רגשות אשמה. כי האדם נאשם ומואשם בכך שקרה דבר רע. כי הוא אשם שקרה דבר רע, כי הדבר הרע קרה בגללו.

כמו כן, לעשות מצפון למישהו, פירושו לגרום למישהו לייסורי מצפון. כאשר ייסורי מצפון פירושו, הייסורים והסבל שיש לאדם, מהתחושות שיש לו בלב שלו. כי הלב של האדם הוא מצפון של האדם שזה עוד עניין אחר.

בכל מקרה גם לגרום למישהו לייסורי מצפון, וגם לגרום למישהו לרגשות אשמה, שניהם מכוונים לאפשרות שמנסים לגרום לאדם לחשוב שדבר רע קרה בגללו. וככל שהדבר יותר רע וככל שהדבר הרע קרה יותר רק ואך ורק בגלל האדם הנאשם, ככה אמורות להיות לו יותר רגשות אשמה וייסורי מצפון.

ומה ההיגיון שיש בלחשוב שאם נעשה למישהו ייסורי מצפון, אז זה יגרום לו לעשות את מה שנרצה?

אז הנחת היסוד אומרת, שהאדם רוצה להרגיש טוב. ומכך נובע, שאם נגרום לאדם להרגיש רע, מכך שהוא ירגיש שהוא נאשם בכך שקרה משהו, הרי שבגלל שהוא רוצה להרגיש טוב, הוא ירצה לתקן את הדבר שבו הוא נאשם וממילא הוא יפעל כדי לתקן את הדבר הרע שקרה.

לדוגמה: להגיד לילד, "אני סובל בגלל שאני צריך לנקות אחריך". הרע הוא שאתה סובל. האשם הוא הילד, כי הסבל שלך בגללו. והנחת היסוד אומרת, שהילד לא ירצה להרגיש רע, מכך שהוא גורם לך לסבול, אז הוא ירצה לכפר על הסבל שהוא עשה לך, והוא ינסה להיות ילד יותר טוב בכללי ולשמור יותר על הניקיון באופן ספציפי.

או לדוגמה להגיד למישהו: "נפגעתי ממך מאוד בגלל שעשית דבר כלשהו". הרי שאתה בעצם אומר לו, שקרה דבר רע, שהוא שאתה מרגיש רע. ואתה אומר לו, שהרע שנגרם שאתה מרגיש רע, זה בגלל ההתנהגות שלו. ואתה בעצם מקווה, שאותו אדם ירגיש רגשות אשמה שהוא לא בסדר שהוא עשה לך רע ושיהיו לו ייסורי מצפון בגלל שהוא עשה לך רע וכולי. ואז כדי להרגיש טוב, הוא אולי יחליט לעשות לך טוב מה שאתה רוצה.

עד כאן הכל נשמע הגיוני. אבל האם זאת כל האמת? אז זהו שלא ממש. כי זה נכון שהאדם לא רוצה להרגיש רע. וזה נכון שאם תעשה למישהו ייסורי מצפון ורגשות אשמה, אז אם זה יעשה לו רע, הרי שהוא ירצה להרגיש טוב ולא להרגיש את רגשות האשמה. אבל לאדם שמרגיש רע בגלל רגשות האשמה שלך, יש לו 2 אפשרויות, איך לא להרגיש רע מרגשות האשמה שלך.

אפשרות 1 - היא האפשרות שאתה רוצה להאמין שתקרה. שהיא האפשרות שהוא ירצה לרצות אותך, לפייס אותך, לעשות לך טוב, כדי לכפר על זה שהוא עשה לך רע.

אפשרות 2 - היא האפשרות שהוא יתכחש לזה שהוא עשה לך רע. והוא עוד ימציא דברים ויהפוך את כל הסיפור, כדי שהוא יצא הצדיק ושהוא יצדיק את עצמו ויסביר כמה הוא צודק. והוא יגלגל את כל האחריות עליך, כדי לעשות לך רע וכדי להאשים אותך וכדי לספר כמה הוא בסדר וכמה אתה לא בסדר.

במובן, שלפעמים כשאתה עושה למישהו רגשות אשמה, אז אכן לפעמים זה יכול לגרום לו לפעול כמו שאתה רוצה, להיות בעדך וכולי. אבל לפעמים לעשות למישהו רגשות אשמה, יגרום לו לשנוא אותך, יגרום לו להרגיש רע בגללך שאתה מאשים אותו. גם אם האשמה שלך צודקת במאה אחוז. וגם אם האשמה שלך היא אפילו עדינה בייחס לכמה שאותו אדם באמת גרוע. זה לא משנה. משנה שזה יכול לעשות לו רע ולגרום לו לשנוא אותך ולרצות לעשות לך עוד יותר רע.

במובן שהוא גם ירצה לפגוע בך, אפילו באופן בלתי מודע, זה גם יגרום לו לרצות לשקר ולספר כמה הוא בסדר וזה גם יכול לגרום לו לרצות להאשים אותך שאתה אשם בדברים שלא עשית.

בקיצור, כאשר מישהו עושה לך רע ואתה רוצה שהוא יפעל לכיוון החיובי, אז לפעול בדרך של לגרום לו להרגיש רגשות אשמה, צריך לדעת שזאת דרך בעייתית. שיכולה לגרום לאדם או להיות יותר כרצונך או להיות עוד יותר שלא כרצונך. בלי שום קשר לשאלה האם ועד כמה אתה צודק, במה שאתה מאשים את הצד השני.

כי לפעמים דווקא בגלל שאתה צודק במה שאתה מאשים, דווקא בגלל זה האדם השני ישנא אותך עוד יותר ועוד יותר ירצה לעשות לך רע. כי הוא עוד יותר יכול להיפגע מכך שאתה מאשים אותו. ולכן צריכים לדעת לפעול בחוכמה, עם העניין של לספר למישהו שבגללו קרה דבר רע.

אז איך לגרום למישהו לרצות לעשות משהו? זה כמובן עניין שלם בפני עצמו. אפשרי דרך המקל לדוגמה של רגשות אשמה ואפשרי גם דרך הגזר לדוגמה באמצעות הצבת מטרה משותפת או לגרום לו להבין שיהיה לו עוד יותר טוב אם הוא ישתף פעולה ואפילו שיהיה לו רע אם הוא לא ישתף פעולה. אבל רגשות אשמה, יש להם את הסיכון להשתמש בהם.

באותו הקשר, צריך לעשות הפרדה בין לגרום למישהו להבין שאם הוא לא יעשה משהו אז יהיה לו רע בעתיד, לבין לגרום למישהו להרגיש רגשות אשמה מכך שהוא עשה משהו. בשני המקרים עושים למישהו רע, על ידי איום עתידי או על ידי זיכרון מהעבר. אבל עדיין לגבי העתיד הוא מרגיש שיש לו איך לשנות את הדברים. לגבי העבר, לא בהכרח שהוא יקבל ברוח טובה את זה שהוא מרגיש נאשם.

לסיכום: איך לגרום למישהו לעשות משהו? ואיך ליצור מוטיבציה? ואיך לשכנע מישהו? אלו עולמות שלמים בפני עצמם.