9:56הכל צריך להיות טוב - אולי צריך גם רע?
האם באמת הכל צריך להיות טוב?
אליעד כהן מתחיל את ההסבר שלו בשאלה בסיסית ומעניינת: מי אמר שהכל צריך להיות טוב? הוא מבהיר מיד את הנקודה החשובה הראשונה: אף אחד לא באמת הכריח אותנו לחפש את האושר, ואף אחד לא קבע חד משמעית שהכל חייב להיות טוב. לפי אליעד, המציאות עצמה כבר טובה כפי שהיא, ואין שום הכרח או חוק שמחייב אותנו לחפש מצב של טוב מוחלט.
האם האדם חייב לחפש אושר?
אליעד מסביר, שאפילו אם האדם מרגיש רע, אפילו אם הוא אינו מחפש כלל להרגיש שלם או מאושר - גם מצב זה בפני עצמו הוא טוב ושלם. הוא מחדד נקודה חשובה מאוד: מצד האמת הפנימית, הטוב והרע הם בעצם אחד. משמעות הדבר היא שגם כשאדם מרגיש רע, זה בעצם טוב מצד המציאות השלמה, כי הכל מגיע מאותו מקור שלם ומוחלט.
מהי חשיבות הטוב והרע בקיום שלנו?
אליעד נותן דוגמה להמחשת הרעיון, דוגמת המשחק. הוא טוען שאם אדם היה תמיד מאושר, המשחק לא היה אפשרי. מדוע? כי במשחק, ההנאה מגיעה דווקא מהדינמיקה של לנצח ולהפסיד. כאשר אדם משחק, הוא אמנם יודע שזה רק משחק, אך עדיין הוא רוצה לנצח ולא להפסיד. אם האדם תמיד מרוצה ואף פעם לא רע לו, אז הוא לא ירצה שום דבר, וכך לא תהיה כל דינאמיקה בעולם. לפיכך, כדי שהאדם יוכל בכלל לרצות משהו, מוכרח להיות קיים הבדל בין טוב לרע.
מהי שלמות אמיתית?
השלמות לפי אליעד כהן היא ההבנה של אחדות ונפרדות יחד. מצד אחד האדם יודע שהכל הוא אחד ואין באמת טוב או רע, ומצד שני הוא חי בנפרדות, הוא חווה טוב ורע. זה בדיוק מה שמייצר את הדינאמיקה והמשמעות בחיים. מצד האמת, לא צריך להיות תמיד טוב, ולפעמים דווקא להרגיש רע זה אפילו חיוני ונכון. אם האדם היה מרגיש תמיד טוב, הוא לא היה עושה שום דבר, לא היה בוחר שום דבר, ולכן החיים היו מאבדים ממשמעותם.
מדוע הרצון להרגיש טוב גורם לנו לסבל?
אליעד טוען שהבעיה היא לא בכך שהאדם מרגיש רע, אלא בכך שהוא רוצה להרגיש רק טוב. הרצון הזה, להרגיש טוב כל הזמן, הוא הגורם האמיתי לסבל. האדם סובל כי הוא רוצה לשנות את המציאות שבה קיים גם טוב וגם רע. מצד האמת, על האדם לקבל ולאהוב את המציאות בשלמותה, כולל הרע שבה. זה לא אומר שהאדם צריך להפסיק לרצות דברים, אלא הוא צריך להגיע למצב שבו גם הרצון שלו וגם חוסר הרצון לא מפריעים לו.
מה הכוונה לקבל את המציאות כפי שהיא?
לקבל את המציאות כמו שהיא, פירושו לא רק להפסיק לרצות לשנות אותה, אלא גם להפסיק לרצות להפסיק לרצות. כלומר, להגיע למצב של אדישות מוחלטת כלפי הרצונות עצמם, מצב שבו האדם מקבל לחלוטין את רצונותיו ואת אי - רצונותיו. אליעד מסביר זאת כך: האדם צריך להגיע למצב שבו לא אכפת לו אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, מצב שבו כל רצון שיש לו לא מהווה עבורו מקור לסבל.
איך אפשר ליהנות מחיים כמו ממשחק?
אליעד מסביר כי החיים צריכים להיתפס כמו משחק. במשחק האדם מבין שזה רק משחק, ובכל זאת הוא משחק ורוצה לנצח. האדם צריך להבין שהחיים הם בדיוק כך: מצד אחד, הכל טוב ושלם ואין באמת טוב או רע. מצד שני, בעולם החוויות, יש טוב ורע, והאדם משחק את המשחק של החיים בדיוק כמו משחק, נהנה מהניצחונות ומההפסדים, מהעליות ומהירידות.
האם באמת אפשרי לאהוב את הרע כמו את הטוב?
אליעד מדגיש שבסופו של דבר האדם אמור להגיע למצב של אהבה מוחלטת ושלמה כלפי המציאות כולה - גם כלפי הרע וגם כלפי הטוב. עליו לקבל בשוויון נפש את העובדה שהוא רוצה להרגיש טוב, אך לא להיות תלוי בכך. השלמות האמיתית היא מצב שבו טוב לך באותה מידה גם כשאתה מרגיש טוב וגם כשאתה מרגיש רע, מצב שבו שום דבר אינו מהווה בעיה או סבל אמיתי עבורך.
מה המשמעות האמיתית של אושר ושלמות?
לדברי אליעד כהן, האושר והשלמות האמיתית הם לא בכך שהאדם מרגיש רק טוב. האושר והשלמות הם בכך שהאדם מקבל באופן מוחלט את המציאות כפי שהיא, בין אם היא נתפסת בעיניו כטובה או כרעה. כשהאדם מפסיק לחפש להרגיש רק טוב, אז הוא נמצא באושר ובשלמות אמיתיים. זהו מצב של קבלה אמיתית ואותנטית של החיים ושל עצמו כפי שהם, בלי שום תלות או דרישה פנימית לשנות משהו.
איך מגיעים לשוויון נפש מלא?
המטרה העליונה היא להגיע לשוויון נפש מלא, מצב שבו האדם אינו מנסה לשנות את המציאות ואינו מתנגד לשום דבר. כאשר הוא מגיע לשם, לא אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע, הוא מכיל בתוכו את כל ההפכים והניגודים, וכך הוא חי בשלמות מוחלטת. האדם אינו צריך להפסיק לרצות, אלא להגיע למצב שבו כל רצונותיו מתקבלים באהבה ובשלווה מוחלטת.
מה הקשר בין אמת לאושר?
אליעד מדגיש כי המילה המרכזית היא "אמת". אם האדם באמת שואל את עצמו בכנות מה הוא רוצה, ומגלה שלא באמת חשוב לו להרגיש רק טוב, הרי שהוא כבר נמצא בשלמות גדולה. הדגש הוא על חקירת האמת הפנימית, המאפשרת להגיע למצב שבו האדם שלם באמת עם המציאות כמו שהיא, ללא התנגדות או חוסר קבלה של הטוב והרע.
אליעד כהן מתחיל את ההסבר שלו בשאלה בסיסית ומעניינת: מי אמר שהכל צריך להיות טוב? הוא מבהיר מיד את הנקודה החשובה הראשונה: אף אחד לא באמת הכריח אותנו לחפש את האושר, ואף אחד לא קבע חד משמעית שהכל חייב להיות טוב. לפי אליעד, המציאות עצמה כבר טובה כפי שהיא, ואין שום הכרח או חוק שמחייב אותנו לחפש מצב של טוב מוחלט.
האם האדם חייב לחפש אושר?
אליעד מסביר, שאפילו אם האדם מרגיש רע, אפילו אם הוא אינו מחפש כלל להרגיש שלם או מאושר - גם מצב זה בפני עצמו הוא טוב ושלם. הוא מחדד נקודה חשובה מאוד: מצד האמת הפנימית, הטוב והרע הם בעצם אחד. משמעות הדבר היא שגם כשאדם מרגיש רע, זה בעצם טוב מצד המציאות השלמה, כי הכל מגיע מאותו מקור שלם ומוחלט.
מהי חשיבות הטוב והרע בקיום שלנו?
אליעד נותן דוגמה להמחשת הרעיון, דוגמת המשחק. הוא טוען שאם אדם היה תמיד מאושר, המשחק לא היה אפשרי. מדוע? כי במשחק, ההנאה מגיעה דווקא מהדינמיקה של לנצח ולהפסיד. כאשר אדם משחק, הוא אמנם יודע שזה רק משחק, אך עדיין הוא רוצה לנצח ולא להפסיד. אם האדם תמיד מרוצה ואף פעם לא רע לו, אז הוא לא ירצה שום דבר, וכך לא תהיה כל דינאמיקה בעולם. לפיכך, כדי שהאדם יוכל בכלל לרצות משהו, מוכרח להיות קיים הבדל בין טוב לרע.
מהי שלמות אמיתית?
השלמות לפי אליעד כהן היא ההבנה של אחדות ונפרדות יחד. מצד אחד האדם יודע שהכל הוא אחד ואין באמת טוב או רע, ומצד שני הוא חי בנפרדות, הוא חווה טוב ורע. זה בדיוק מה שמייצר את הדינאמיקה והמשמעות בחיים. מצד האמת, לא צריך להיות תמיד טוב, ולפעמים דווקא להרגיש רע זה אפילו חיוני ונכון. אם האדם היה מרגיש תמיד טוב, הוא לא היה עושה שום דבר, לא היה בוחר שום דבר, ולכן החיים היו מאבדים ממשמעותם.
מדוע הרצון להרגיש טוב גורם לנו לסבל?
אליעד טוען שהבעיה היא לא בכך שהאדם מרגיש רע, אלא בכך שהוא רוצה להרגיש רק טוב. הרצון הזה, להרגיש טוב כל הזמן, הוא הגורם האמיתי לסבל. האדם סובל כי הוא רוצה לשנות את המציאות שבה קיים גם טוב וגם רע. מצד האמת, על האדם לקבל ולאהוב את המציאות בשלמותה, כולל הרע שבה. זה לא אומר שהאדם צריך להפסיק לרצות דברים, אלא הוא צריך להגיע למצב שבו גם הרצון שלו וגם חוסר הרצון לא מפריעים לו.
מה הכוונה לקבל את המציאות כפי שהיא?
לקבל את המציאות כמו שהיא, פירושו לא רק להפסיק לרצות לשנות אותה, אלא גם להפסיק לרצות להפסיק לרצות. כלומר, להגיע למצב של אדישות מוחלטת כלפי הרצונות עצמם, מצב שבו האדם מקבל לחלוטין את רצונותיו ואת אי - רצונותיו. אליעד מסביר זאת כך: האדם צריך להגיע למצב שבו לא אכפת לו אם הוא רוצה או לא רוצה משהו, מצב שבו כל רצון שיש לו לא מהווה עבורו מקור לסבל.
איך אפשר ליהנות מחיים כמו ממשחק?
אליעד מסביר כי החיים צריכים להיתפס כמו משחק. במשחק האדם מבין שזה רק משחק, ובכל זאת הוא משחק ורוצה לנצח. האדם צריך להבין שהחיים הם בדיוק כך: מצד אחד, הכל טוב ושלם ואין באמת טוב או רע. מצד שני, בעולם החוויות, יש טוב ורע, והאדם משחק את המשחק של החיים בדיוק כמו משחק, נהנה מהניצחונות ומההפסדים, מהעליות ומהירידות.
האם באמת אפשרי לאהוב את הרע כמו את הטוב?
אליעד מדגיש שבסופו של דבר האדם אמור להגיע למצב של אהבה מוחלטת ושלמה כלפי המציאות כולה - גם כלפי הרע וגם כלפי הטוב. עליו לקבל בשוויון נפש את העובדה שהוא רוצה להרגיש טוב, אך לא להיות תלוי בכך. השלמות האמיתית היא מצב שבו טוב לך באותה מידה גם כשאתה מרגיש טוב וגם כשאתה מרגיש רע, מצב שבו שום דבר אינו מהווה בעיה או סבל אמיתי עבורך.
מה המשמעות האמיתית של אושר ושלמות?
לדברי אליעד כהן, האושר והשלמות האמיתית הם לא בכך שהאדם מרגיש רק טוב. האושר והשלמות הם בכך שהאדם מקבל באופן מוחלט את המציאות כפי שהיא, בין אם היא נתפסת בעיניו כטובה או כרעה. כשהאדם מפסיק לחפש להרגיש רק טוב, אז הוא נמצא באושר ובשלמות אמיתיים. זהו מצב של קבלה אמיתית ואותנטית של החיים ושל עצמו כפי שהם, בלי שום תלות או דרישה פנימית לשנות משהו.
איך מגיעים לשוויון נפש מלא?
המטרה העליונה היא להגיע לשוויון נפש מלא, מצב שבו האדם אינו מנסה לשנות את המציאות ואינו מתנגד לשום דבר. כאשר הוא מגיע לשם, לא אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע, הוא מכיל בתוכו את כל ההפכים והניגודים, וכך הוא חי בשלמות מוחלטת. האדם אינו צריך להפסיק לרצות, אלא להגיע למצב שבו כל רצונותיו מתקבלים באהבה ובשלווה מוחלטת.
מה הקשר בין אמת לאושר?
אליעד מדגיש כי המילה המרכזית היא "אמת". אם האדם באמת שואל את עצמו בכנות מה הוא רוצה, ומגלה שלא באמת חשוב לו להרגיש רק טוב, הרי שהוא כבר נמצא בשלמות גדולה. הדגש הוא על חקירת האמת הפנימית, המאפשרת להגיע למצב שבו האדם שלם באמת עם המציאות כמו שהיא, ללא התנגדות או חוסר קבלה של הטוב והרע.
- האם צריך תמיד להרגיש טוב?
- איך לקבל את המציאות כמו שהיא?
- מדוע רע הוא טוב?
- האם אפשר לאהוב את הרע?
- איך מגיעים לשוויון נפש?
- האם צריך להפסיק לרצות להיות מאושר?
האם באמת צריך להרגיש תמיד רק טוב?
אליעד כהן עוסק בשאלה שנראית פשוטה אך עמוקה ומורכבת: מי קבע שהכל צריך להיות טוב, ושצריך להרגיש תמיד רק טוב? התשובה המורכבת שאליעד מספק מתחילה בהבהרה הבסיסית שאף אחד לא באמת חייב לחפש את האושר או להרגיש תמיד טוב. לדעתו, המציאות כבר מושלמת כפי שהיא, כי מצד האמת הפנימית ביותר הכל טוב, כולל מה שנתפס כרע. אם האדם מרגיש רע ואינו מאושר ואפילו לא מחפש אושר או שלמות, גם זה עצמו טוב, מפני שמצד האמת הפנימית, הרע הוא בעצם חלק מהטוב.
האם להרגיש רע יכול להיות טוב באותה מידה כמו להרגיש טוב?
אליעד מסביר כי דווקא החיפוש התמידי אחר אושר ושלמות הוא מקור הסבל האמיתי של האדם. הוא מדגיש שלפעמים האדם סובל רק מכיוון שהוא חושב שהוא חייב להרגיש רק טוב. אילו האדם היה בתודעה מתמדת שהכל מושלם, הוא לא היה רוצה דבר ולא היה פועל כלל, וכך לא הייתה נוצרת שום דינמיקה או משחק בחיים. אליעד מדגים זאת באמצעות משחקים: במשחק, יש מנצח ומפסיד, טוב ורע, ואם הכל היה טוב תמיד ואף אחד לא היה רוצה לשנות שום דבר, לא היה משחק ולא הייתה הנאה כלל.
למה חייבים טוב ורע כדי שתהיה דינמיקה בחיים?
אליעד טוען שהעולם בנוי על דינמיקה של טוב ורע. חייבים שתהיה נפרדות בין טוב לרע כדי שיהיה רצון לפעול, לשנות ולחיות. אם הכל טוב באותה מידה, לא הייתה סיבה לרצות דבר אחד על פני דבר אחר. מצד שני, כאשר האדם מסוגל להבין שהמציאות היא בעצם אחדות שבה הטוב והרע הם שני צדדים של אותו מטבע, נוצרת שלמות. השלמות, לפי אליעד, היא היכולת להכיר באחדות של הכל, ובכל זאת להמשיך להכיר בכך שיש טוב ורע, וליהנות מהמשחק של החיים.
האם אפשרי לא לרצות לשנות את המציאות?
אליעד כהן מתאר מצב תודעתי מתקדם שבו האדם לא רק מפסיק לרצות לשנות את המציאות, אלא גם משתחרר מהרצון לא לרצות לשנות אותה. הוא מתאר זאת כמצב תודעה שבו לא מפריע לך אם אתה רוצה או לא רוצה, שבו כל המצבים שווים מבחינתך. האדם צריך להגיע להשתוות, מצב פנימי של קבלה מוחלטת של כל מצב בחיים, בלי שיהיה צורך פנימי עז לשנות את מה שיש או להיפטר מהרצון לשנות.
מה קורה כאשר אומרים "אני"?
לפי אליעד, ברגע שהאדם אומר את המילה "אני", הוא כבר מרגיש סוג של חיסרון ושל נפרדות, כי אם יש "אני", אז יש "לא אני". ההכרה בנפרדות יוצרת אוטומטית תחושה של חוסר ושל סבל מסוים. כדי להגיע לשלמות, על האדם לקבל את המצב שבו הוא חש חסר ולא לחפש אחר השלמות, אלא להכיל בתוכו את תחושת החיסרון והנפרדות כחלק מהשלמות עצמה.
מה המשמעות האמיתית של האמת הפנימית?
אליעד מדגיש שהמשמעות האמיתית של חיים שלמים ומאושרים אינה חיפוש מתמיד אחרי הרגשה טובה, אלא דווקא היכולת להכיל את כל קשת הרגשות - הטובים והרעים - באופן שווה. האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו ולשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה רק טוב או האם הוא יכול להכיל גם את הרע באותה המידה. כאשר האדם מפסיק להתעקש להרגיש רק טוב ומתחיל לקבל את...
אליעד כהן עוסק בשאלה שנראית פשוטה אך עמוקה ומורכבת: מי קבע שהכל צריך להיות טוב, ושצריך להרגיש תמיד רק טוב? התשובה המורכבת שאליעד מספק מתחילה בהבהרה הבסיסית שאף אחד לא באמת חייב לחפש את האושר או להרגיש תמיד טוב. לדעתו, המציאות כבר מושלמת כפי שהיא, כי מצד האמת הפנימית ביותר הכל טוב, כולל מה שנתפס כרע. אם האדם מרגיש רע ואינו מאושר ואפילו לא מחפש אושר או שלמות, גם זה עצמו טוב, מפני שמצד האמת הפנימית, הרע הוא בעצם חלק מהטוב.
האם להרגיש רע יכול להיות טוב באותה מידה כמו להרגיש טוב?
אליעד מסביר כי דווקא החיפוש התמידי אחר אושר ושלמות הוא מקור הסבל האמיתי של האדם. הוא מדגיש שלפעמים האדם סובל רק מכיוון שהוא חושב שהוא חייב להרגיש רק טוב. אילו האדם היה בתודעה מתמדת שהכל מושלם, הוא לא היה רוצה דבר ולא היה פועל כלל, וכך לא הייתה נוצרת שום דינמיקה או משחק בחיים. אליעד מדגים זאת באמצעות משחקים: במשחק, יש מנצח ומפסיד, טוב ורע, ואם הכל היה טוב תמיד ואף אחד לא היה רוצה לשנות שום דבר, לא היה משחק ולא הייתה הנאה כלל.
למה חייבים טוב ורע כדי שתהיה דינמיקה בחיים?
אליעד טוען שהעולם בנוי על דינמיקה של טוב ורע. חייבים שתהיה נפרדות בין טוב לרע כדי שיהיה רצון לפעול, לשנות ולחיות. אם הכל טוב באותה מידה, לא הייתה סיבה לרצות דבר אחד על פני דבר אחר. מצד שני, כאשר האדם מסוגל להבין שהמציאות היא בעצם אחדות שבה הטוב והרע הם שני צדדים של אותו מטבע, נוצרת שלמות. השלמות, לפי אליעד, היא היכולת להכיר באחדות של הכל, ובכל זאת להמשיך להכיר בכך שיש טוב ורע, וליהנות מהמשחק של החיים.
האם אפשרי לא לרצות לשנות את המציאות?
אליעד כהן מתאר מצב תודעתי מתקדם שבו האדם לא רק מפסיק לרצות לשנות את המציאות, אלא גם משתחרר מהרצון לא לרצות לשנות אותה. הוא מתאר זאת כמצב תודעה שבו לא מפריע לך אם אתה רוצה או לא רוצה, שבו כל המצבים שווים מבחינתך. האדם צריך להגיע להשתוות, מצב פנימי של קבלה מוחלטת של כל מצב בחיים, בלי שיהיה צורך פנימי עז לשנות את מה שיש או להיפטר מהרצון לשנות.
מה קורה כאשר אומרים "אני"?
לפי אליעד, ברגע שהאדם אומר את המילה "אני", הוא כבר מרגיש סוג של חיסרון ושל נפרדות, כי אם יש "אני", אז יש "לא אני". ההכרה בנפרדות יוצרת אוטומטית תחושה של חוסר ושל סבל מסוים. כדי להגיע לשלמות, על האדם לקבל את המצב שבו הוא חש חסר ולא לחפש אחר השלמות, אלא להכיל בתוכו את תחושת החיסרון והנפרדות כחלק מהשלמות עצמה.
מה המשמעות האמיתית של האמת הפנימית?
אליעד מדגיש שהמשמעות האמיתית של חיים שלמים ומאושרים אינה חיפוש מתמיד אחרי הרגשה טובה, אלא דווקא היכולת להכיל את כל קשת הרגשות - הטובים והרעים - באופן שווה. האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו ולשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה רק טוב או האם הוא יכול להכיל גם את הרע באותה המידה. כאשר האדם מפסיק להתעקש להרגיש רק טוב ומתחיל לקבל את...
הכל צריך להיות טוב - אולי צריך גם רע?
היום אשיב על שאלה שנשאלתי
והשאלה היא, מי אמר שצריך שהכל יהיה טוב.
ומי אמר שכדי למצוא את האמת יש ללכת עד הסוף ואז ירגיש האדם ממילא טוב כשיבין.
ומי אמר שצריך להיות מאושר? אולי בכלל צריך להרגיש גם רע?
מי אמר שצריך להגיע למקום שלא צריך יותר לחפש את האושר.
ונתחיל מכך שאף אחד לא אמר שצריך לחפש את האושר, המציאות בכלל טובה כפי שהיא.
יש את הטוב ויש את הרע, ומצד האמת הפנימית, הכל טוב.
וגם מי שאינו מאושר, וגם רע לו, ואינו רוצה בכלל לחפש את האושר, או אין לו עניין כלשהו באיך לחפש להרגיש שלם או להבין אם הכל טוב או לא, גם זה לכשעצמו טוב.
ומצד האמת הפנימית כשהכל טוב, זה אומר שגם הרע הוא טוב, ואז הכל מושלם כפי שהוא
וכמו כן זה גם טוב שאני אומר לחפש את האושר, את השלמות כי כל מה שנאמר או קורה מצד האמת, מצד השלמות, מושלם.
והיה אם לאדם היתה התודעה שהכל אחד, ואין כל נפרדות, אזי אין טוב ואין רע
מן הסתם הוא לא היה רוצה שום דבר, ולא בוחר שום דבר, ולא עושה שום דבר
וזאת, כדי שיהיה רצון, חייב שיהיה טוב ורע.
השלמות היא החיבור בין האחדות ובין הנפרדות, שבנפרדות יש טוב ורע ורצונות וכו'
ובו בזמן, חיבור לאחדות, וידיעת האחדות בו בזמן שיש גם נפרדות ודברים שונים זה מזה.
מצד האמת הפנימית ביותר, לא צריך להרגיש טוב תמיד, ולדוגמה, במשחקים אי אפשר ואין צורך להיות מאושר תמיד.
אם תמיד האדם היה מאושר אי אפשר היה לשחק, כי אם הכל טוב, וכל הזמן אתה מאושר, אין משחק, למה שתרצה לשנות משהו? אם אין מנצח ואין מפסיד, אין משחק.
אם האדם תמיד מרוצה מהכל למה תרצה ככה ולא ככה, אפילו אם זה משחק.
וכפי שהסברתי לא פעם, הצרה של האדם היא לא מכך שהוא מרגיש רע, אלא מכך שהוא רוצה להרגיש טוב.
ובעצם לדוגמה במשחק, אתה רוצה לנצח ולא להפסיד, ובכל זאת אתה אומר זה טוב וזה רע, ויחד עם זאת אתה יודע שזה משחק.
ההנאה של החיים היא הנאת המשחק, האדם מבין את הדבר והיפוכו, ושהכל אחד
ושזה טוב וזה רע, ואף על פי כן זה אחד. ואז תהיה יכולת להתייחס לחיים כמשחק.
מה שאני בא לומר, שצריך להרגיש רע, כי אחרת לא תהיה דינאמיקה, לא יהיה כלום.
הדגש הוא שצריך לא לרצות להרגיש רק טוב, וזה נראה מסובך, אך האדם צריך להגיע למצב שטוב לו עם המציאות.
תפטרו מהרצון לשנות את המציאות, אבל גם הרצון לא לרצות לשנות את המציאות
הוא גם רצון, והאדם אמור להגיע למצב של לא לרצות לא לשנות ולא לא לשנות
האדם צריך לרצות את הטוב ואת הרע.
וברגע שאדם אומר אני הוא כבר מרגיש רע, כי אם יש אני אז יש לא אני, וזה לא בהכרח טוב.
והשאלה היתה מי אמר שהבן אדם צריך לרצות להרגיש רק טוב?
ואדרבא, מצד האמת האדם צריך לרצות גם את הרע, ועליו להכיל בתוכו את הטוב ואת הרע
ואז הוא יהיה מאושר גם שהוא לא ירגיש טוב
בסופו של מצב, האדם לא יחפש להרגיש טוב, אדרבא ואדרבא
הדגש הוא על האמת, אדם אמור להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע להבנה שהמציאות היא גם רעה
וכיוון שכך, היה והאדם יכיל את הכל ממש, האחדות עם הנפרדות והטוב והרע
אז ורק אז, יהיה בשלמות עם עצמו.
היום אשיב על שאלה שנשאלתי
והשאלה היא, מי אמר שצריך שהכל יהיה טוב.
ומי אמר שכדי למצוא את האמת יש ללכת עד הסוף ואז ירגיש האדם ממילא טוב כשיבין.
ומי אמר שצריך להיות מאושר? אולי בכלל צריך להרגיש גם רע?
מי אמר שצריך להגיע למקום שלא צריך יותר לחפש את האושר.
ונתחיל מכך שאף אחד לא אמר שצריך לחפש את האושר, המציאות בכלל טובה כפי שהיא.
יש את הטוב ויש את הרע, ומצד האמת הפנימית, הכל טוב.
וגם מי שאינו מאושר, וגם רע לו, ואינו רוצה בכלל לחפש את האושר, או אין לו עניין כלשהו באיך לחפש להרגיש שלם או להבין אם הכל טוב או לא, גם זה לכשעצמו טוב.
ומצד האמת הפנימית כשהכל טוב, זה אומר שגם הרע הוא טוב, ואז הכל מושלם כפי שהוא
וכמו כן זה גם טוב שאני אומר לחפש את האושר, את השלמות כי כל מה שנאמר או קורה מצד האמת, מצד השלמות, מושלם.
והיה אם לאדם היתה התודעה שהכל אחד, ואין כל נפרדות, אזי אין טוב ואין רע
מן הסתם הוא לא היה רוצה שום דבר, ולא בוחר שום דבר, ולא עושה שום דבר
וזאת, כדי שיהיה רצון, חייב שיהיה טוב ורע.
השלמות היא החיבור בין האחדות ובין הנפרדות, שבנפרדות יש טוב ורע ורצונות וכו'
ובו בזמן, חיבור לאחדות, וידיעת האחדות בו בזמן שיש גם נפרדות ודברים שונים זה מזה.
מצד האמת הפנימית ביותר, לא צריך להרגיש טוב תמיד, ולדוגמה, במשחקים אי אפשר ואין צורך להיות מאושר תמיד.
אם תמיד האדם היה מאושר אי אפשר היה לשחק, כי אם הכל טוב, וכל הזמן אתה מאושר, אין משחק, למה שתרצה לשנות משהו? אם אין מנצח ואין מפסיד, אין משחק.
אם האדם תמיד מרוצה מהכל למה תרצה ככה ולא ככה, אפילו אם זה משחק.
וכפי שהסברתי לא פעם, הצרה של האדם היא לא מכך שהוא מרגיש רע, אלא מכך שהוא רוצה להרגיש טוב.
ובעצם לדוגמה במשחק, אתה רוצה לנצח ולא להפסיד, ובכל זאת אתה אומר זה טוב וזה רע, ויחד עם זאת אתה יודע שזה משחק.
ההנאה של החיים היא הנאת המשחק, האדם מבין את הדבר והיפוכו, ושהכל אחד
ושזה טוב וזה רע, ואף על פי כן זה אחד. ואז תהיה יכולת להתייחס לחיים כמשחק.
מה שאני בא לומר, שצריך להרגיש רע, כי אחרת לא תהיה דינאמיקה, לא יהיה כלום.
הדגש הוא שצריך לא לרצות להרגיש רק טוב, וזה נראה מסובך, אך האדם צריך להגיע למצב שטוב לו עם המציאות.
תפטרו מהרצון לשנות את המציאות, אבל גם הרצון לא לרצות לשנות את המציאות
הוא גם רצון, והאדם אמור להגיע למצב של לא לרצות לא לשנות ולא לא לשנות
האדם צריך לרצות את הטוב ואת הרע.
וברגע שאדם אומר אני הוא כבר מרגיש רע, כי אם יש אני אז יש לא אני, וזה לא בהכרח טוב.
והשאלה היתה מי אמר שהבן אדם צריך לרצות להרגיש רק טוב?
ואדרבא, מצד האמת האדם צריך לרצות גם את הרע, ועליו להכיל בתוכו את הטוב ואת הרע
ואז הוא יהיה מאושר גם שהוא לא ירגיש טוב
בסופו של מצב, האדם לא יחפש להרגיש טוב, אדרבא ואדרבא
הדגש הוא על האמת, אדם אמור להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע להבנה שהמציאות היא גם רעה
וכיוון שכך, היה והאדם יכיל את הכל ממש, האחדות עם הנפרדות והטוב והרע
אז ורק אז, יהיה בשלמות עם עצמו.