11:40להטיל ספק בטוב, להטיל ספק ברע, למה טוב לי? למה רע לי? מה נכון לשאול? לא להאמין בטוב, לא להאמין ברע, חשיבה חיובית רעה, חשיבה שלילית, לא לחשוב חיובי, לחשוב שלילי, מחשבות חיוביות רעות, מחשבות רעות
האם כדאי לבדוק רק למה רע לי או גם למה טוב לי?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם כאשר אדם בודק את עצמו, עליו לבדוק רק למה רע לו או שכדאי לבדוק גם למה טוב לו. אליעד מבהיר כי התשובה תלויה במטרה של הבדיקה. אם מטרת האדם היא להיפטר מהרע בלבד, הרי שמספיק לבדוק את מה שרע לו, כי זו הדרך הישירה והיעילה להתמודד עם הרע. למשל, אם אדם סובל מבעיה מסוימת, הדרך הישירה להתמודד איתה היא להבין מה הסיבה לרע שלו ולנסות לפתור אותה.
עם זאת, ישנן סיבות אחרות לבדיקה שאינן מתמקדות רק בסילוק הרע. לדוגמה, אם מטרת האדם היא לפתח את החשיבה שלו, להרחיב את המודעות ולהבין טוב יותר איך הוא מתנהל בחיים, הרי שאז כן כדאי לבדוק גם למה טוב לו. במקרה כזה, מטרת הבדיקה היא הבנת המנגנון של הרצונות, של תחושות הסיפוק ושל תחושות האכזבה. הסיבה לכך היא שהטוב והרע באים מאותו מנגנון. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמגלה בכל בוקר כסף שמונח על השולחן שלו. אותו אדם אולי ירצה לבדוק מי מביא לו את הכסף ולמה, כי זה יאפשר לו להבין את המנגנון שדרכו הכסף מופיע. באופן דומה, הטוב והרגע מופיעים מאותו מקור, ולכן בדיקת הטוב יכולה להוביל להבנת הרע.
למה אסור להאמין לחשיבה חיובית בלבד?
אליעד כהן מציג ביקורת משמעותית על החשיבה החיובית, ומבהיר שחשיבה חיובית לכאורה, היא בעצם שלילית במהותה. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה הידועה של "חצי הכוס המלאה או הריקה". לפי החשיבה החיובית המקובלת, אדם אמור להתרכז בחלק המלא של הכוס ולהיות מאושר מכך. אבל אליעד טוען שבכך שהאדם מתרכז רק בחצי המלא של הכוס, הוא בעצם לא בודק לעומק האם החצי הריק באמת רע. במילים אחרות, האדם ממשיך להאמין שיש חלק רע שהוא פשוט בוחר להתעלם ממנו, במקום לבדוק לעומק אם החלק הריק של הכוס אכן רע או אולי הוא לא רע כלל.
אליעד מבהיר שכאשר אדם חושב מחשבות חיוביות, הוא בעצם מייצר אוטומטית מחשבות שליליות. למשל, כאשר אדם חושב "איזה כיף לי שאני בריא", הוא בעצם אומר לעצמו במקביל "כמה רע יהיה לי אם אהיה חולה". המחשבה החיובית לכאורה, הופכת לשלילית כיוון שהיא מצביעה על פחד ממצב נגדי שיקרה בעתיד או על צער ממקרה נגדי שקרה בעבר.
למה כל מחשבה חיובית מסתירה בתוכה גם מחשבה שלילית?
אליעד כהן מסביר שבעולם קיימים רק שני סוגים של דיבורים ומחשבות: או דיבור על חיסרון ("רע לי", "חסר לי") או דיבור שמביע סיפוק ("טוב לי", "יש לי"). אבל הוא מציין שגם כאשר אדם אומר "טוב לי", הוא תמיד מבטא בעצם חיסרון כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם שמח שהוא קיבל כסף, המשמעות היא שהוא אומר "קודם לא היה לי כסף, וזה היה רע", או "בעתיד יכול להיות שלא יהיה לי כסף, וזה יהיה רע". מכאן נובע שכל אמירה חיובית נושאת בתוכה גם אמירה שלילית, סמויה או גלויה.
אליעד משתמש בדוגמה נוספת כדי להמחיש את הרעיון: כשאדם אומר "איזה כיף לי שהצלחתי במשהו", הוא בעצם מודה בכך שאם לא היה מצליח זה היה רע מאוד מבחינתו, וכך הוא חושף את התלות שלו בהצלחה.
איך אפשר לבדוק למה טוב לי בפועל?
כדי להמחיש איך אפשר לבדוק למה טוב, אליעד מציג דוגמה של אדם שזכה בפיס. אם הוא בוחר להאמין בפשטות שזכייה היא טובה, הוא מפספס הזדמנות להבין משהו עמוק יותר על עצמו. לעומת זאת, אם האדם ישאל את עצמו: "למה טוב לי שזכיתי בפיס?" הוא יתחיל לחשוף את התלות שלו בכסף, את הפחד שייקחו לו את הכסף, ואת התחושה השלילית שהיתה נוצרת אם לא היה זוכה בפיס. בכך הוא מגלה שהתלות והפחד עומדים מאחורי השמחה החיצונית, וכך הוא מבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמניע אותו.
האם נכון להטיל ספק רק ברע או גם בטוב?
התשובה שאליעד מציג היא שחשוב להטיל ספק גם בטוב ולא רק ברע. כאשר אדם מטיל ספק ברע הוא בעצם מנסה להשתחרר ממנו, אך אם הוא לא מטיל ספק גם בטוב, הוא ממשיך להיות תלוי בו, ובעקיפין נשאר תלוי גם ברע. למשל, אדם שקיבל בשורה טובה עשוי לא לבדוק אותה לעומק וליהנות ממנה בלבד, אך אליעד טוען שכדאי לשאול גם אז: "למה טוב לי?", "האם הייתי יכול להיות מאושר גם בלי זה?", וכך לחשוף את השורש האמיתי של הטוב והרגע, ולשחרר את עצמו מתלות חיצונית.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ באופן ברור לא להאמין אוטומטית למחשבות חיוביות ולא להתמקד רק בשלילי, אלא לבדוק לעומק את שני הצדדים, כי רק כך אפשר להשתחרר מהתלות בשניהם ולהבין את המנגנון האמיתי שמפעיל את הרצונות ואת התחושות שלנו.
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם כאשר אדם בודק את עצמו, עליו לבדוק רק למה רע לו או שכדאי לבדוק גם למה טוב לו. אליעד מבהיר כי התשובה תלויה במטרה של הבדיקה. אם מטרת האדם היא להיפטר מהרע בלבד, הרי שמספיק לבדוק את מה שרע לו, כי זו הדרך הישירה והיעילה להתמודד עם הרע. למשל, אם אדם סובל מבעיה מסוימת, הדרך הישירה להתמודד איתה היא להבין מה הסיבה לרע שלו ולנסות לפתור אותה.
עם זאת, ישנן סיבות אחרות לבדיקה שאינן מתמקדות רק בסילוק הרע. לדוגמה, אם מטרת האדם היא לפתח את החשיבה שלו, להרחיב את המודעות ולהבין טוב יותר איך הוא מתנהל בחיים, הרי שאז כן כדאי לבדוק גם למה טוב לו. במקרה כזה, מטרת הבדיקה היא הבנת המנגנון של הרצונות, של תחושות הסיפוק ושל תחושות האכזבה. הסיבה לכך היא שהטוב והרע באים מאותו מנגנון. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שמגלה בכל בוקר כסף שמונח על השולחן שלו. אותו אדם אולי ירצה לבדוק מי מביא לו את הכסף ולמה, כי זה יאפשר לו להבין את המנגנון שדרכו הכסף מופיע. באופן דומה, הטוב והרגע מופיעים מאותו מקור, ולכן בדיקת הטוב יכולה להוביל להבנת הרע.
למה אסור להאמין לחשיבה חיובית בלבד?
אליעד כהן מציג ביקורת משמעותית על החשיבה החיובית, ומבהיר שחשיבה חיובית לכאורה, היא בעצם שלילית במהותה. הוא מדגים זאת באמצעות הדוגמה הידועה של "חצי הכוס המלאה או הריקה". לפי החשיבה החיובית המקובלת, אדם אמור להתרכז בחלק המלא של הכוס ולהיות מאושר מכך. אבל אליעד טוען שבכך שהאדם מתרכז רק בחצי המלא של הכוס, הוא בעצם לא בודק לעומק האם החצי הריק באמת רע. במילים אחרות, האדם ממשיך להאמין שיש חלק רע שהוא פשוט בוחר להתעלם ממנו, במקום לבדוק לעומק אם החלק הריק של הכוס אכן רע או אולי הוא לא רע כלל.
אליעד מבהיר שכאשר אדם חושב מחשבות חיוביות, הוא בעצם מייצר אוטומטית מחשבות שליליות. למשל, כאשר אדם חושב "איזה כיף לי שאני בריא", הוא בעצם אומר לעצמו במקביל "כמה רע יהיה לי אם אהיה חולה". המחשבה החיובית לכאורה, הופכת לשלילית כיוון שהיא מצביעה על פחד ממצב נגדי שיקרה בעתיד או על צער ממקרה נגדי שקרה בעבר.
למה כל מחשבה חיובית מסתירה בתוכה גם מחשבה שלילית?
אליעד כהן מסביר שבעולם קיימים רק שני סוגים של דיבורים ומחשבות: או דיבור על חיסרון ("רע לי", "חסר לי") או דיבור שמביע סיפוק ("טוב לי", "יש לי"). אבל הוא מציין שגם כאשר אדם אומר "טוב לי", הוא תמיד מבטא בעצם חיסרון כלשהו. לדוגמה, כאשר אדם שמח שהוא קיבל כסף, המשמעות היא שהוא אומר "קודם לא היה לי כסף, וזה היה רע", או "בעתיד יכול להיות שלא יהיה לי כסף, וזה יהיה רע". מכאן נובע שכל אמירה חיובית נושאת בתוכה גם אמירה שלילית, סמויה או גלויה.
אליעד משתמש בדוגמה נוספת כדי להמחיש את הרעיון: כשאדם אומר "איזה כיף לי שהצלחתי במשהו", הוא בעצם מודה בכך שאם לא היה מצליח זה היה רע מאוד מבחינתו, וכך הוא חושף את התלות שלו בהצלחה.
איך אפשר לבדוק למה טוב לי בפועל?
כדי להמחיש איך אפשר לבדוק למה טוב, אליעד מציג דוגמה של אדם שזכה בפיס. אם הוא בוחר להאמין בפשטות שזכייה היא טובה, הוא מפספס הזדמנות להבין משהו עמוק יותר על עצמו. לעומת זאת, אם האדם ישאל את עצמו: "למה טוב לי שזכיתי בפיס?" הוא יתחיל לחשוף את התלות שלו בכסף, את הפחד שייקחו לו את הכסף, ואת התחושה השלילית שהיתה נוצרת אם לא היה זוכה בפיס. בכך הוא מגלה שהתלות והפחד עומדים מאחורי השמחה החיצונית, וכך הוא מבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמניע אותו.
האם נכון להטיל ספק רק ברע או גם בטוב?
התשובה שאליעד מציג היא שחשוב להטיל ספק גם בטוב ולא רק ברע. כאשר אדם מטיל ספק ברע הוא בעצם מנסה להשתחרר ממנו, אך אם הוא לא מטיל ספק גם בטוב, הוא ממשיך להיות תלוי בו, ובעקיפין נשאר תלוי גם ברע. למשל, אדם שקיבל בשורה טובה עשוי לא לבדוק אותה לעומק וליהנות ממנה בלבד, אך אליעד טוען שכדאי לשאול גם אז: "למה טוב לי?", "האם הייתי יכול להיות מאושר גם בלי זה?", וכך לחשוף את השורש האמיתי של הטוב והרגע, ולשחרר את עצמו מתלות חיצונית.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ באופן ברור לא להאמין אוטומטית למחשבות חיוביות ולא להתמקד רק בשלילי, אלא לבדוק לעומק את שני הצדדים, כי רק כך אפשר להשתחרר מהתלות בשניהם ולהבין את המנגנון האמיתי שמפעיל את הרצונות ואת התחושות שלנו.
- למה להטיל ספק בחשיבה חיובית?
- איך לבדוק למה טוב לי?
- האם חשיבה חיובית רעה?
- למה כל מחשבה חיובית היא שלילית?
- איך להפסיק להיות תלוי בטוב וברע?