... וחרדה - מהי הסיבה של כל החרדות והפחדים? מהי הסיבה האמיתית לכל הפחדים והחרדות בעולם? כל אדם מתמודד עם פחדים וחרדות ברמה כלשהי. למשל, אדם שאינו רוצה לחלות למעשה מפחד להיות חולה, ואדם שנזהר מליפול כשהוא הולך ברחוב ... במציאות היה קיים אך ורק טוב מוחלט, ללא שום רע, לא היה לאדם ממה לפחד כלל. אדם אינו יכול לפחד להרגיש טוב, פחד הוא תמיד החשש להרגיש משהו רע. לעומת זאת, אם הכל היה רע מוחלט ואחיד, גם אז לא היה פחד, משום שאי אפשר היה לחוש גרוע יותר מכפי שכבר קיים. לכן הפחד אפשרי ... והרע, אלא רק מטשטשים אותה. אפילו הטיפול התרופתי פועל באופן דומה: הוא מטשטש את יכולת האדם להבחין בין טוב לרע, וכך האדם מרגיש פחות חרדה. אולם זהו פתרון זמני בלבד, כי הוא אינו משנה את הבסיס המהותי של הבעיה - עצם ההבדלה בין טוב לרע. כיצד תפיסת האחדות ... האחדות ויגיע למצב שבו הוא כבר לא יוכל לחוות פחדים וחרדות. איך להפסיק לפחד? מה גורם לחרדות? מה הקשר בין רצון ופחד? למה חשיבה חיובית לא עוזרת לפחדים? איך תפיסת האחדות מבטלת פחדים? מדוע לילדים יש פחות חרדות? מהו השורש של כל החרדות והפחדים? בעולם יש המון ... הפחד של האדם? אדם צריך להבין ממה הוא סובל ממה הוא סובל? ורק שאדם מבין את זה הוא יכול להתקדם לשלב הבא. כל החרדות והפחדים מדבר אחד, תפיסת הטוב והרע של האדם במציאות. אדם אומר אם תעשה כך לא יהיה חרדות ופחדים. איך בודקים אם זה תלוי בזה? נבדוק את הדבר אם הוא לא ... יהיה לו פחד וחרדה. מה זה פחד? פירושו החשש להרגיש רע. אם בעולם היה רק טוב האדם לא יכול לפחד. אם לא היה רע האדם לא יכול לפחד, ברגע שיש במציאות דבר אחד שהוא רע אוטומטית האדם מתחיל לחוות פחד. אם האדם היה חושב שהכל רע פירושו שאין טוב גם האדם לא היה מפחד. לא יכול להיות לו יותר גרוע. כי הכל גרוע באותה מידה גם אז אין פחד. כל הפחדים תלויים בתפיסת האחדות של האדם. אם הוא אומר שהכל אחד הוא יכול לאהוב את המציאות באופן מוחלט ממילא אין לאדם לא חרדות ולא פחדים. כאשר יש מצב פירוד נוצר לאדם סוג של חרדה ופחד. אם אדם יבין שהכל אחד הוא יצא מהחרדות. לא יעזור לו להיות ... יעזור לו חשיבה חיובית ושלילית. כל הטריקים מה שבעצם עושים הם מטשטשים להבחין את היכולת בין טוב לרע. ברגע שיש פירוד אדם מתחיל לפחד. הדברים בסופו של הדבר הטריקים מורידים לו את החרדה, אז יש פחות הבדל, ואם נגיד אני אופטימי גם בעצם הוא מטשטש את ההבדלים. הרעיון ...

... וחרדה - מהי הסיבה של כל החרדות והפחדים? מהו השורש האמיתי של כל ... אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו שהסיבה הבסיסית לכל סוגי החרדות והפחדים בעולם נובעת מההפרדה בין ... באיזו צורה היא מתבטאת, מקורם באותה סיבה שורשית - ההבדל בין טוב לרע. לדוגמה, אדם שאינו רוצה ... לפתור את החרדות בצורה יסודית. הסיבה לכך היא שכל השיטות הקיימות - כדורים, חשיבה חיובית או ... להרגיש רע, יהיו לו פחדים וחרדות? הסיבה לכך, לפי אליעד כהן, היא פשוטה וברורה: כל זמן שאדם לא ... וללא שום אפשרות לרע, האדם לא היה יכול לפחד משום שאין ממה לחשוש. מנגד, גם מצב שבו הכל רע ... פסיכיאטריים, לדוגמה, מטשטשים את יכולת ההבחנה בין טוב לרע, ולכן זמנית מפחיתים את החרדה. ... משתחרר מכל חרדה ופחד, מכיוון שהסיבה המרכזית לחרדות - ההבחנה בין טוב לרע - נעלמת לחלוטין. ... איך להיפטר מפחדים וחרדות? מהי הסיבה האמיתית לחרדות? טוב ורע אחדות ונפרדות האם חשיבה ... או ליפול ברחוב וכדומה, זה כבר יכול להפוך לחרדה. הכל תלוי בעוצמת הפחד כדי שזה ישתנה לחרדה ... והשורש של כל החרדות והפחדים, הסיבה היא אותה סיבה, ומי שיבדוק יראה שזו אותה סיבה שורשית, והסיבה היא ההבדל הפרדה בין טוב לרע. כל זמן שהאדם לא רוצה ... שיש דבר אחד רע בעולמנו, זה כבר גורם לפחד. ואם היתה נאמר הבנה שהכל בעולם רע, והכל גרוע באותה ... גם כן לא היה פחד, כי אם הכל רע, לא יכול ממילא להיות טוב, ואז אין פחד. ויש לשים דגש שאם אצל האדם ... משהו ולא חשוב מה, שהילדים יצליחו, לשנות עבודה, או כל דבר עצם הרצון הזה כבר גורם לכך שאדם יבדיל בין דבר לדבר, הפרדה של הטוב והרע ומי ...

... - חלק 6 - כל יכול + סיבת הסיבות בורא הסיבה והרצון הראשונים?! טיעון: אלוהים הוא כל יכול + אלוהים ברא את הסיבות עצמן לבריאת העולם. הסבר: אלוהים הוא כל יכול. והוא היה יכול שלא לברוא את העולם בכלל. אלוהים עצמו ברא את הרצון של עצמו לברוא את העולם, ואלוהים עצמו ברא את הסיבות של עצמו לברוא את העולם. ומשום כך הוא ברא את העולם. אך באותה המידה אלוהים היה יכול שלא לברוא את הסיבות שלו עצמן ואת הרצון שלו עצמו. סוף טיעון. הפרכה: נשאל: מהי הסיבה שבגללה אלוהים ברא את הסיבות של עצמו? נשאל גם: האם אלוהים רצה לברוא את הרצון של עצמו? אם נאמר שלא, הרי שכוחו מוגבל לא הוא זה שברא את העולם. אם נאמר ...

... סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך סיבת האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות ... והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את הקליפות של המציאות. כגון לדוגמה כאשר שואלים אדם, מפני מה אתה עושה פעולה כלשהי? אז הוא מביא סיבות שונות ומשונות, לכך שהוא עושה את הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שהאדם אוכל, ושואלים אותו, מפני מה אתה אוכל כרגע? והוא משיב, מפני שאני רעב. והאדם הטועה, לא קולט שהתשובה שלו לא עונה דבר, אלא היא רק קליפה בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם הרעב מחייב אותך לאכול? ומה גורם לכך שתהיה כרגע רעב? וכיוב שאלות נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמה כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא אקראי לגמרי, ולא מתחייב שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה ... האין סופיים האלו, עם כמות האפשרויות האין סופית, האדם רואה מספר קטן מאוד של אירועים שחוזרים על עצמם, ואז נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך ... מטה, הרי שבפועל האדם מבין, שזה עדיין לא אומר, שזריקת האבן, היא זו שמחייבת את האבן ליפול למטה. כי מבחינת ההיגיון ניתן ואפשר להבין, ששום דבר לא יכול לחייב שום דבר אחר לקרות. כי במציאות שלנו יש פוטנציאל אין סופי, ותמיד יכול להיות שבדיוק עכשיו יקרה אחרת, בשונה מכל שאר הפעמים שהאדם ... עכשיו מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה אומר שהרגע הקודם, הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל ... כפי מה שהן, בכל רגע ובכל זמן. (ובשורשו, כאשר הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי האדם יכול להיות רעב, ולבחור שלא לאכול. ואכ הרעב, הוא לא סיבת האכילה. ולכאורה ניתן לומר, שמה שמחייב את האדם לאכול, זה הרצון שלו לאכול. כי האדם מוכרח לעשות את מה שהוא באמת רוצה. והאדם לא יכול לעשות שום דבר, נגד מה שהוא באמת רוצה לעשות. כי אין האדם יכול להתנגד לאיזה רצון של עצמו, אאכ יש לו רצון אחר חזק יותר. ...

... סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן לראות, שזאת גם שלמות האקראיות. שכל דבר הוא בפני עצמו, וששום דבר לא קשור בשום ... מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין שום סיבה, אז זה אומר, שתמיד כל דבר הוא סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש אין

... סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של אלוהים. והם נאחזים בקליפה מאוד גדולה. וזאת קליפה, ראשית כל משום שאלוהים שלהם, הוא לא ... המציאות של האדם, יש במציאות שלנו יותר מאשר ישות אחת, הרי ששום ישות, היא לא אלוהים אמיתי. כי אם יש גם אלוהים, אז זהו לא אלוהים. ואו שיש רק אלוהים, או שאין אלוהים כלל. כי אם יש גם אלוהים, אז משהו נפרד ממנו, ואכ הוא לא אין סופי, והוא לא ממלא את ... וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל תמיד, הרי שעדיין יש להבין, מה מחייב את רצונו של אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט כאשר רואים שרצונו של אלוהים משתנה בכל מקום ובכל זמן למשהו ... שמקיף ושממלא אותם. ואם הם חסרי כל צורה, אז הם ישות אחת ויחידה. ומאחר שהמצוי הראשון הוא יחיד, הרי שזה אומר שקיומו של רצונו של אלוהים, הוא לא מחויב. משום שרק מהותו של אלוהים, רק היא קיומה מחויב. אך קיומו של רצון האלוהים, זהו ... ובפשיטות, לא מחויב שלאלוהים עצמו יהיה רצון. כי יכול להיות שיהיה אלוהים בלי רצון. ועוד נוסיף ונאמר, כי ההתבוננות הזאת מבהירה גם את מה שאמרנו קודם לכן, שאלוהים עצמו הוא לא המצוי הראשון והוא לא המחייב הראשון. משום שכאשר מדברים על ... מרצונו, ואכ הוא לא המצוי הראשון. אאכ מדברים על ישות שהיא חסרת רצון תודעה מחשבה רגש וכולי, שהיא עושה את הכל, שאז ממילא אין שום משמעות להסבר של רצון האלוהים, כי אלוהים הוא חסר רצון. וגם, שאז עדיין המצוי הראשון, נפרד משאר ... והעולם הוא עצמו רצונו של אלוהים, דהיינו, שזאת ישות אחת ממש, הרי שממילא לא שייך לומר שהרצון מחייב את העולם, כי זאת ישות אחת ממש, וזה כמו לומר שהרצון מחייב את קיומו שלו עצמו. ובחוש ניתן לראות ולהבין, שהעולם נפרד מרצונו וממהותו של אלוהים. כי העולם, לא הוא עצמו מהותו של אלוהים. ולו רק משום שבעולם ... שקר. משום שמהות המציאות והמציאות עצמה, אלו שתי ישויות שנפרדות זו מזו. כי הצורה, נפרדת ממהותה. ואכ אלו שתי ישויות שונות. ומאחר שהן שתי ישויות שונות, ומאחר שבעצם כל צורה היא ישות נפרדת, הרי שזה אומר ששום ישות, לא באמת יכולה לחייב שום ישות אחרת בשום דבר. משום שמערכת היחסים שיש בין שתי ישויות שונות, היא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד. ובדיוק באותה המידה, שכל מה שאלוהים רוצה קורה, בדיוק באותה המידה ממש, היה יכול להיות שכל מה שאלוהים רוצה, שלא יקרה. וזאת רק צורה, שהרצון שלו תמיד מתמלא (גם אם נאמר שאכן רצונו מתמלא תמיד). אך כל זמן שרצונו והמציאות אלו שתי ישויות נפרדות, הרי שמערכת היחסים שבין שתי הישויות האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי גם אם נאמר שהכל היה הווה ויהיה אקראי, הרי שעדיין האקראיות היא רק אפשרות. כי בדיוק ... כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא ... בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה

... הסיבה האמיתית? למה רע לך? לחקור את הרצון, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לחקור רגשות? איך לחקור רצונות? איך להבין את עצמך? מודעות עצמית, התבוננות פנימית מה הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? אליעד כהן עוסק בהרצאה בשאלה עמוקה וחשובה, מהי הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? הוא מסביר בצורה מפורטת את הצורך לחקור לעומק את הסיבות לרגשות ולרצונות שלנו, ומדגיש שעלינו להתבונן פנימה בצורה יסודית ... בין יש לאין. מי שאינו מבחין בין שני המושגים האלה אינו יכול לדעת דבר. מתוך כך, הוא מגיע לנקודה מעניינת ואומר שאם מישהו טוען ... בין דברים, הוא צריך לשאול את עצמו לעומק האם זאת באמת הסיבה האמיתית. למשל, אדם עשוי לטעון שרע לו כי הוא מבין מה טוב ומה רע, אך אליעד מדגיש שאין זאת סיבה אמיתית או מחייבת. כי אם זה היה נכון, אז כל פעם שהיה מבדיל בין ... דוגמה פשוטה: אדם אומר שרע לו כי הוא לבד. אך אם הוא חושב שהסיבה לרגשותיו השליליים היא שהוא מבדיל בין יש לאין, הוא חייב לשאול את ... ישנם רגעים שבהם הוא לבד ולא רע לו, אז ההבדלה הזאת אינה הסיבה המחייבת את התחושה הרעה שלו. כך מתברר לו שהסיבה האמיתית היא אחרת, ועליו להמשיך לחקור פנימה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מפרט ומבהיר את ההבדל בין שני סוגי סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שחייבת ליצור תוצאה ספציפית. לדוגמה, הפעולה החשבונית של 2+2 מחייבת את התוצאה 4. אין אפשרות אחרת, ולכן זו סיבה מחייבת. סיבה מאפשרת - זו סיבה שאינה מחייבת את התוצאה, אלא מאפשרת לה לקרות. לדוגמה, אדם עשוי ... אותו אינה מחייבת שהוא בהכרח יחוש רע כשיהיה לבד בעתיד. יכול להיות מצב שבו הוא יהיה לבד ולא ירגיש רע כלל. אליעד מסביר שכאשר אדם מחפש את הסיבה לכך שרע לו, הוא חייב לבדוק שתי שאלות חשובות: האם הסיבה שהוא מצא היא בכלל נכונה? האם היא באמת התרחשה כפי שהוא מאמין? האם הסיבה הזאת מחייבת בהכרח את התחושה או התוצאה שהוא חווה? או שמדובר בסיבה שרק מאפשרת? האם הסיבות שאתה נותן לעצמך מחייבות או רק מאפשרות? כדי להבהיר את הנושא, ... באמת הם עלולים לטבוע? כך מתברר שייתכן שהפחד מטביעה הוא סיבה שמאפשרת לו להרגיש רע, אבל לא בהכרח מחייבת. הרי ייתכן שהם ייכנסו ... שנותן אליעד היא אדם שמרגיש רע כשהוא לבד, והוא מאמין שהסיבה לכך היא שהוריו הזניחו אותו בילדותו. אליעד מדגיש שחייבים לבדוק ... את התחושה הרעה שלו כשהוא לבד? והתשובה היא לא, כי עובדתית יכול להיות מצב שבו אדם מוזנח ואינו מרגיש רע, או שלא תמיד כשהוא לבד הוא מרגיש רע. ולכן, זו אינה סיבה מחייבת אלא מאפשרת. איך לחקור את ה

... אתה אלוהים? מי ברא את העולם? למה הכל קורה? לגלות שאתה אלוהים, סיבת כל הסיבות, הרצון הראשון, להזיז את השמש, להיות אלוהים, להתחבר לאלוהים, לשלוט במציאות, בחירה חופשית מה הקשר בין אלוהים למציאות? האם אלוהים שולט במציאות? בהרצאה הזו, אליעד מתאר ... יש התמקדות במושג הראשון כפי שמציין דובר אחד, תוך כדי חקירה של המושג - האם הכוונה לישות אחת או שזו רק תפיסה שלנו. זה מוביל לשאלה האם אלוהים הוא הכוח שמייצר את כל הסיבות והאפשרויות, או שמא יש משהו שהופיע לפניהם. האם אלוהים והמציאות הם אותו הדבר? אליעד טוען שהמציאות ואלוהים הם בעצם אותו הדבר. הוא מעלה את השאלה האם כל מה שקורה הוא תוצאה ... מכן, הדיאלוג עובר לחשיבה על רעיון האקראי - האם כל דבר שקורה הוא אקראי, או שהיו סיבות שגרמו לו לקרות. השניים מנסים להבין את משמעות האקראיות וההבדל בין אקראי לסיבתי. המסקנה שהולמת את המחשבה היא שהאלוהים נמצא לפני כל דבר, ולכן הוא אחראי ליצירת השונות, שהופכת את הסיבות לאפשריות. מהו הרצון? איך הוא קשור לשאלת השליטה במציאות? המשתתפים בשיחה מביאים את הרצון כמרכזי בהבנת השליטה במציאות. האם יש לנו את היכולת לשלוט על מה שקורה, כמו למשל להזיז את השמש? בהמשך עולה השאלה מהו המקור לרצון - האם זהו רצון אישי, או שהרצון קשור לכוח גדול יותר, כמו אלוהים. הדיאלוג עוסק בשאלה אם ... מתוך הרצון. השיחה ממשיכה בכיוון שמנסה להוכיח שאנחנו אחראים על כל דבר, כולל כל הסיבות שגרמו להתרחשויות בעולם. אליעד מבקש מהשני להבין את הקשר הפנימי שבין כל הסיבות וההתרחשויות, ולטעון שאין סיבה שהיא חיצונית לחלוטין. איך נוכל לדעת אם אנחנו שולטים במציאות? השיחה נוגעת גם בשאלה איך נוכל לדעת אם אנחנו באמת שולטים במציאות. האם אנחנו שולי ונשלטים, או שאנחנו האחראים ... להבין את הדרך שבה שליטה אישית או אלוהית משפיעה על מה שקורה. הם גם מנסים לגלות איך להפעיל את השליטה הזו בצורה מושכלת ומבוססת על הבנת הקיום. האם הכל קורה כי אנחנו רוצים את זה? הסיום מעלה שאלה פילוסופית משמעותית: האם כל הדברים קורים מתוך רצוננו? האם יש משהו ...

... השאלה למה, לשאול מה הסיבה, מי יודע מדוע ולמה? אלוהים כסיבת כל הסיבות , למה ככה ולא אחרת? למה לשאול למה? איך לפתח אינטליגנציה? איך להיות משכיל? פיתוח אינטליגנציה מה הדרך להגדיל את היכולת להבין בכל תחום? כאשר אדם מעוניין להרחיב את השכל שלו ולהבין תחומים רבים יותר, הוא יכול לפתח את יכולת ההבנה שלו בשיטה פשוטה אך עוצמתית. השיטה מבוססת על שאלת למה באופן שיטתי ועמוק. אליעד כהן מסביר כי כל אדם לומד תחומים מסוימים, אך השאלה כיצד לפתח את היכולת להבין ולהרגיש חכם במגוון תחומים היא חיונית, ולא בהכרח דורשת לימוד יסודי בכל תחום. השיטה החשובה להרחבת ההבנה היא שאלת השאלה למה? שוב ושוב. ההבדל בין מה ולמה: כאשר ... זה קורה? הוא מתחיל לחקור את סיבות התופעה. השאלה למה? מעמיקה את ההבנה ומובילה להבחנה בסיבות ובחוקיות החוזרת על עצמה. דוגמה לחשיבה עיונית: לדוגמה, אם אדם לומד פיזיקה, הוא יכול ללמוד את החוקים הפיזיקליים, אך כדי להבין את התופעות העמוקות יותר, עליו לשאול למה החוקים עובדים כפי שהם עובדים. דוגמה לקריאת מדריכים: אם אדם קורא מדריך להרכבת שולחן, הוא יכול לשאול למה החלקים מחוברים בצורה זו ולא אחרת, ולמה יש צורך בסוג הברגים הספציפי. באמצעות שאלת למה, הוא מבין את עקרונות הבנייה מאחורי ההוראות. השפעת השאלה למה על ההבנה: ... כהן מציע שלבים לפיתוח היכולת להבין לעומק: שאל את השאלה למה - בכל תחום שאתה לומד, שאל את עצמך למה זה כך ולא אחרת. זיהוי החוקיות - כשאתה מתחיל לחקור תחום ולשאול למה, תמצא חוקים שמתאימים גם ... למה לעיתים קרובות מחפש את הסיבה לכל דבר. בהבנה עמוקה של הסיבות, הוא מתחיל להבין את עקרונות היסוד של המציאות. מהו הקשר בין השאלה למה לבין אלוהים? אליעד כהן מדבר על כך שהשאלה למה מזכירה את החיפוש אחר סיבת כל הסיבות, שהיא התפיסה האמונה באלוהים כסיבה הראשונית לכל הדברים. השאלה למה לא רק שואלת על תופעה ספציפית, אלא מבקשת להגיע לשורש כל סיבה, להבין את העקרונות שמניעים את כל המציאות. כיצד השאלה למה תורמת לפיתוח אינטליגנציה? שאלת למה עוזרת לפתח חשיבה עמוקה ומועילה. ככל שאתה שואל יותר פעמים למה, אתה חושף את ... שאלות נבונות על מהות הסיבות והמניעים מאחורי כל דבר מאפשרות לאדם לא רק להבין תחום מסוים, אלא להבין את הדינמיקה של מגוון רחב של תחומים. אליעד כהן טוען כי מי ששואל למה? על כל תחום, גם אם לא מגיע ... חשיבה עמוקה? מהו הקשר בין סיבות לחוקי המציאות? כיצד ניתן להפוך להיות חכם יותר ולהבין בתחומים רבים? כל אדם עוסק בתחומים מסוימים בחייו - הוא לומד, מבין, ומשיג ידע בתחומים שמעניינים אותו או שנכפים ... כשאדם מסתכל על המציאות, הוא יכול לשאול את עצמו שתי שאלות מרכזיות: מה קורה? - הכוונה כאן היא להבין את התופעה כפי שהיא: מהם העובדות, התהליכים, החוקים והדינמיקה של אותו תחום. למה זה קורה? - כאן טמון הסוד הגדול: חקירה לעומק של הסיבות מאחורי התופעה. לדוגמה, אם אדם לומד פיזיקה, הוא יכול ללמוד מה החוקים הפיזיקליים ואילו תופעות מתרחשות בהתאם להם. אך כדי להגיע להבנה עמוקה יותר, עליו לשאול את עצמו למה החוקים הללו עובדים כך ולא אחרת. דוגמאות לחשיבה על פי ... באחר? לימוד טכנולוגיה אדם יכול ללמוד כיצד מטוסים עובדים, לקרוא על ההיסטוריה של ההמצאה, להבין איך הם מתפקדים וללמוד את חוקי האווירודינמיקה. אך אם ירצה להבין בצורה עמוקה, עליו לשאול: למה עיצבו את ... בצורה מסוימת? היופי בחקירת הסיבות הוא שעם הזמן מתגלות חוקיות וכללים שחוזרים על עצמם בתחומים שונים. לדוגמה, אפשר למצוא עקרונות דומים בין שיווק למנהיגות, בין אינסטלציה לפיזיקה, ובין ניהול זמן למתמטיקה. ... תבניות חוזרות. הוא מזהה את הסיבה מאחורי תופעות שונות ומבין חוקיות שמתפרסת על פני תחומים רבים. כך, הוא רואה שבתחומים שונים פועלים עקרונות דומים. השלבים בדרך להבנה עמוקה 1. שאל את השאלה למה בכל תחום - ... תשאל למה זה כך. חקור את הסיבה והתעקש להבין לעומק. 2. זהה חוקיות חוזרת - לאחר שחקרת נושא מסוים ושאלת למה שוב ושוב, תתחיל להבחין בדפוסים שחוזרים בתחומים אחרים. 3. צלול עמוק יותר - ברגע שאתה מבין סיבה מסוימת, תשאל למה היא עצמה נכונה. כל חקירה נוספת תוביל אותך לרמות עומק חדשות של הבנה. 4. גלה את העקרונות האוניברסליים - ככל שאתה חוקר יותר, תגלה שיש חוקים שחוזרים על ... הסמכות שלהם. הקשר בין הבנת הסיבות להבנת המציאות מי ששואל שוב ושוב למה למעשה מחפש את הסיבה של כל הסיבות - את השורש לכל הדברים. בתפיסות אמוניות, אלוהים מכונה סיבת כל הסיבות, כלומר,

... חופשית וסיבתיות, מהי בחירה חופשית? מה הסיבה של הבחירה? מהו רצון חופשי? מהי הבחירה החופשית של אלוהים? מסובב כל הסיבות, סיבת כל הסיבות, מה הסיבה שאלוהים? למה אלוהים עושה משהו? למה אני בוחר כך ולא אחרת? סיבת הבחירה החופשית האם קיימת בכלל בחירה חופשית? אליעד כהן פותח את השיחה בשאלה האם קיימת באמת בחירה חופשית. הוא מציע לכל אחד לחשוב על פעולה שבחר לאחרונה, למשל, הבחירה לצפות בסרטון. השאלה שעולה מיד היא: האם יכולת לבחור אחרת? לדוגמה, אם אדם בחר לצפות בהרצאה של אליעד, האם היה יכול לבחור שלא לצפות בה? התשובה המתבקשת היא שכן, הוא היה יכול לבחור אחרת. למה בחרת לעשות את מה שבחרת? אליעד ממשיך עם השאלה המהותית: למה בחרת מה שבחרת? למה דווקא את הבחירה הזו ולא אחרת?. הוא מדגים בצורה פשוטה - אדם בוחר להרים את היד. האם יכול היה לבחור שלא להרים את היד? ודאי שכן. אז למה בחר דווקא בפעולה זו? הוא מסביר, שככל שיש לאדם יותר סיבות לבחור בפעולה מסוימת, כך הבחירה שלו פחות חופשית. כל סיבה שיש לפעולה למעשה מחייבת את האדם לבחור בה. ככל שהסיבות מתרבות, האדם פחות בוחר באופן חופשי, כי הוא פועל מתוך חובה או כפייה של אותן סיבות. מהי בחירה אמיתית ללא סיבה? אליעד מסביר שבחירה חופשית באמת היא בחירה שנעשית ללא סיבה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת מתוך תחושה של ככה רציתי, ללא כל סיבה מוגדרת, זוהי למעשה בחירה אמיתית. אפילו סיבה אחת קטנה, אם קיימת, גורמת לכך שהבחירה כבר איננה חופשית לחלוטין, כי הסיבה הזו מחייבת אותו. גם אם אדם חושב שבחר ללא סיבה, ייתכן שיש סיבה נסתרת שהוא אינו מודע לה. לכן הבחירה האמיתית, שהיא ללא שום סיבה, היא נדירה או אפילו בלתי אפשרית במציאות האנושית. האם אלוהים בוחר באופן חופשי? אליעד מתייחס לנושא של אלוהים, המכונה סיבת כל הסיבות או מסובב כל הסיבות. לדבריו, אלוהים הוא הראשון שאין שום סיבה לפניו. אם לאלוהים היתה סיבה לפעולה שלו, הרי שהוא לא היה חופשי, אלא נשלט על ידי אותה סיבה. מכאן הוא מגיע למסקנה שאלוהים חייב לפעול ללא סיבה כלל. זאת אומרת, שאלוהים עושה הכל בלי שום סיבה. לדוגמה, אליעד מציג שאלה בנוגע לתורה: למה אלוהים נתן את התורה?. הוא עונה באופן מפתיע: אלוהים נתן את התורה סתם כך, ללא שום סיבה. ברגע שלאלוהים יש סיבה , הוא כבר לא חופשי והוא נשלט על ידי אותה סיבה, וזה סותר את הרעיון של אלוהים כסיבת כל הסיבות. מה ההשלכות אם אלוהים פועל בלי