מי שיתבונן בעניין יראה, כי המחשבה של האדם, היא הדבר החשוב ביותר שיש לו. משום, שהיא גם אחראית לכל מה שהאדם עושה, וגם אחראית לכל מה שהאדם מרגיש. כדי לעשות פעולה כלשהי, לשם כך צריך לרצות לעשות את הפעולה. וכדי לרצות לעשות את הפעולה, לשם כך צריך לחשוב על הפעולה. קודם חושבים על הפעולה, אח"כ רוצים לעשות אותה, ואח"כ עושים אותה. כך, שהמחשבה נמצאת בנקודת ההתחלה של המעשים של האדם.

כאשר האדם צריך לקבל החלטה, האם לעשות או לא לעשות משהו, תהליך קבלת ההחלטות, מתרחש במחשבה של האדם. וגם כאשר הרגשות של האדם משפיעים על קבלת ההחלטות שלו, הרי שהמחשבה של האדם, היא זו שמודעת לרגשות שלו, והיא זו שבסופו של דבר מחליטה איך להתייחס לרגשות, ומה בדיוק לעשות. בקיצור, המחשבה אחראית למעשיו של האדם.

כמו כן, המחשבה נמצאת גם בסוף כל התהליכים. המחשבה, לא רק מתחילה את התהליכים, אלא היא גם נמצאת בסופם. כל דבר שאותו עושה האדם וכל דבר שקורה לאדם, כל דבר כזה, יוצר אצל האדם רגש כלשהו. ובין אם הרגש הזה חיובי ובין אם הוא שלילי, הרי שכדי להרגיש משהו, לשם כך צריכה המחשבה של האדם, להיות מודעת למצבו.

ולא רק שכדי להרגיש משהו, צריך שהמחשבה תעבוד. אלא שגם הרגש של האדם, מושפע מהמחשבות שלו. אותו אירוע יכול לקרות לבני אדם שונים, וכל אחד מהם ירגיש אחרת, בגלל צורת המחשבה השונה שלהם, ובגלל צורת ההתייחסות השונה שלהם לאירוע. וגם האדם עצמו יכול בכל פעם להרגיש אחרת כלפי משהו, בגלל מה שהוא חושב לגביו.

נמצא אם כן, כי המחשבה אחראית, גם על זה שהאדם ירגיש טוב / רע, כי בלי מחשבה אי אפשר להיות מודע למה שקורה ולהרגיש. ובנוסף, היא גם אחד מהגורמים שמשפיעים על מה האדם ירגיש, בהתאם לאיך שהמחשבה שלו מבינה ומפרשת את המצב.

ונמצא אם כן, כי המחשבה...