... של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות ... מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ראשונה, כך גם היה יכול להיות מצב שבו לא תהיה סיבה ראשונה. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות את המשמעות של הסיבה הראשונה, במקום זה ... הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? זא מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר סיבה? כי בין סיבה לבין העדר סיבה, יש המון דרגות. כי יש סיבה טובה, ויש סיבה פחות טובה וכך הלאה, עד שיש העדר כל סיבה. ועל האדם לנסות להבין, מה בעצם המשמעות של סיבה? מדוע בעצם סיבה אחת חזקה יותר מסיבה ... בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם עלו בגורל דווקא המספרים האלו. כגון, אפשר לדוגמה לומר שהסיבה שבגורל עלו דווקא המספרים האלו, היא בגלל התאריך בלוח ... כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ... אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנל, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כך ולא אחרת. כי אם לדוגמה נאמר שהכל יש לו סיבה, אז נוכל לשאול למה להכל יש סיבה. ואם לחלק כלשהו אין סיבה, אז נוכל לשאול, למה דווקא לחלק הזה אין סיבה וכיוב. ומי שעוד יעמיק יראה, כי מצד האמת אין כאן 3 אפשרויות אלא רק שתי אפשרויות. כי לא יכול להיות שלחלק מהדברים במציאות יש סיבה ולחלק מהדברים במציאות אין סיבה. כי אם כן, אז נשאל, האם יש סיבה לכך שלחלק יש ולחלק אין. ואם כן, אז ממילא להכל יש סיבה. ואם לא, אז ממילא להכל אין סיבה. כך שבכל מקרה יש בסוף רק שתי אפשרויות, או שלהכל יש סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם ... בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה נראה שהם רצף של סיבה ותוצאה? כי יכולה להיות עוד אפשרות, והיא שלכל דבר יש סיבה, אבל לכל דבר יש סיבה בפני עצמו. כי אולי יש איזו סיבת על, שהיא גורמת לכך שבכל רגע כל דבר יהיה כפי מה שהוא באותו הרגע. אבל אין קשר של סיבה ותוצאה בין הרגעים השונים. ויכול להיות שלכל דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, ... עצמה? ואולי בכלל הכל נמצא בתוך איזה חלום של איזו ישות כלשהי? ואם כן, אז מה יוצר את החלום עצמו? והאם בתוך החלום עצמו של ישות העל שחולמת את המציאות, האם שם יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין ...

... יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה יש סיבה. ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים גכ שיש סיבה ראשונה. ואכ הנחנו שתי הנחות שסותרות זו את זו. כי לכל סיבה יש סיבה, סותר את הסיבה הראשונה. ולכן אי אפשר בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. ... הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה ... סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל ... איזו נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל ... זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן המדע מגלה רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה ... ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי ... ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה ... יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, אם נאמר שאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז ... של אין סיבה. כי במציאות שלנו יש שני כוחות שני מצבים שתי אפשרויות. אפשרות אחת של אין סיבה, דהיינו, אקראיות מוחלטת. ואפשרות שנייה כוח שני ישות שנייה, של יש סיבה, דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות ... האין סיבה. זא מאחר שבמציאות שלנו יש גם אפשרות של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם זה אומר שתמיד כל הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ההסבר של תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא יהיה. לדוגמה: נניח שכל מה שקורה בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של היש סיבה, נשאל מהי הסיבה שבגללה התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? ... לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה התהליך של המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, ... לגבי איך אין סיבה יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע האין סיבה הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, מדוע בכלל יש במציאות שלנו רק אין סיבה ולא גם יש סיבה. ונמצא אם כן, כי כל ניסיון לברוח מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה על ידי שימוש באין סיבה, הוא לא באמת פותר את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה . ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך ... וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. וזה עניין אחד עם ההבנה, שגם אם נאמר שהכל הוא אין אין סוף אין סיבה וכיוב, זה עדיין לא יכול להעלים את היש יש סוף יש סיבה. וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל האין אין סוף אין סיבה וכיוב, הם לא פותרים את כל ...

... משהו? חקירת הרצון, למה אני רוצה את הבחורה? למה אני רוצה אהבה? למה אני רוצה זוגיות? האם יש סיבה לרצון? אולי אני רוצה בלי סיבה? האם לרצונות יש סיבה? האם יש בחירה חופשית על הרצון? איך לחקור את ... לרצון באוכל, כסף או כל דבר אחר, כולם קשורים לתחושה פנימית של קבלת ערך או הצלחה. האם יש סיבה לרצון שלי? אליעד מציע לבדוק לעומק אם בכלל יש סיבה לרצון. הוא מציג אפשרות שהרצון נוצר בלי שום סיבה ... לדבריו, תהיה כל כך חד - משמעית שלא יהיה ספק שהיא נכונה. למה אני רוצה בחורה? האם יש סיבה לרצון שלי? איך לחקור את הרצון לעומק? האם רצונות ...

... הראשונה, מהי הסיבה הראשונה, האם יש סיבה ראשונה, האם יש סיבה , אין סיבה, שורש הסיבה הראשונה האם יש סיבה ראשונה לקיום העולם? אליעד כהן מדבר על שאלת הסיבה הראשונה: האם ... עולה כאשר אנשים רבים תוהים לגבי המקור או הסיבה שיצרה את העולם. אליעד מסביר כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות לשאלה הזו: האפשרות הראשונה היא שיש סיבה ראשונית ברורה, והיא שיצרה את העולם. לדוגמה, אפשר לחשוב שאלוהים ... שתהיה סיבה ראשונה, ולא צריך להרגיש רע או טוב בגלל חוסר התשובה. כל אדם יכול להבין שכל האפשרויות פתוחות, וההבנה הזו יכולה לתת לו שקט נפשי. האם יש סיבה ראשונה לקיום? קיום ללא סיבה מהי הסיבה הראשונה? האם המציאות ...

... של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי ... תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום ... של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות של היש סיבה, תלויה באין סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי ללא סיבה, הרי שבעצם המשמעות של האקראיות, אפשרית רק על ידי זה שלפעמים יש מצבים של יש סיבה שאינה אקראית. כי האקראיות והחוסר סיבה, מוגדרות נוצרות והמשמעות שלהן תלויה במציאות של יש סיבה. ובכל מקרה ניתן לראות ולהבין, שבמציאות שלנו יש שני כוחות שונים, של יש סיבה וגם של אין סיבה וחוסר סיבה. ואז השאלה הנשאלת היא, מה הסיבה שבגללה לחלק מהדברים יש סיבה ולחלק מהדברים אין סיבה. ואם נמצא לכך תשובה, הרי שבעצם הפכנו את האין סיבה, לבעל סיבה. ואם לא נמצא לכך תשובה, הרי בעצם בכך הפכנו את היש סיבה, לחסרת סיבה. ועוד יש להתבונן ולראות, כי כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ראשונה. כי אם לכל הדברים בעולם יש סיבה ראשונה כלשהי, הרי שלא שייך לומר על דבר כלשהו שהוא חסר סיבה, מאחר שיש סיבה ראשונה שהכריחה אותו להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה . וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של היש סיבה לצד הקיום של האין סיבה, הוא טעון הסבר והיתכנות. כי עפ ההיגיון יש כאן בעיה שכלית בלתי פתירה. כי הכוח של היש סיבה, דוחה את רגליו ונאבק כל הזמן באפשרות של האין סיבה. והכוח של האין סיבה, נלחם כל הזמן בכוח של היש סיבה. ואף על פי כן, שניהם קיימים בו זמנית. וזה דבר שדרוש התבוננות מעמיקה. ועוד נוסיף, שהעניין הזה של שני ...

... למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? מה הסיבה שאני רוצה שמישהי תאהב ... הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים מניחים שיש סיבה מאחורי הרצונות שלהם. לדוגמה, כשאתה רוצה שמישהי תחזור אליך, אתה חושב שיש לכך סיבה, למשל כי אתה מאמין שזה יעשה לך טוב, ימלא את הרצון שלך, או ייתן לך ... לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת ... אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין למעשה דבר כזה סיבה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה, וכן הלאה עד אינסוף. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה, אבל ... אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, רצון ... איך לאהוב את עצמי בלעדיה? איך לדעת אם למשהו יש סיבה? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת שמשהו סיבתי? סיבתיות בסרט מצויר, יחסי סיבה ותוצאה, מה זה סיבה מוחלטת? האגו של אלוהים, הכל כרצוני תמיד, למה אני לא ... אני רוצה משהו? איך לדעת שמשהו אקראי? איך לדעת שיש סיבה למשהו? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת האם למשהו יש סיבה? האם הלוטו הוא אקראי? לוטו אקראי ...

... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ללא סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין ... הוא צועק כי ישנה סיבה, כמו סכנה אמיתית, הוא נתפס כחכם. במצב שבו האדם מרגיש משהו ללא סיבה, הוא מגדיר את עצמו, גם אם לא במודע, כאדם שאינו שפוי לגמרי. איך לשכנע מישהו שיש סיבה, גם כשהוא בטוח שאין? אליעד נותן דוגמה פשוטה וברורה מאוד שממחישה את הטענה שלו, שמסייעת לשכנע שיש סיבה גם כשנדמה שאין: לדוגמה, נניח שאתה ממלא מספרים בלוטו, ופעם אחר פעם אתה ממלא מספרים שונים. בכל פעם יוצאים אותם מספרים בדיוק - מה תחשוב? האם זה אקראי לחלוטין או שיש סיבה נסתרת לכך? ברור שברמה ההגיונית, כל אדם יעדיף לחשוב שיש סיבה נסתרת, שזה לא מקרי לחלוטין. עוד דוגמה שאליעד מביא היא משחק שש - בש: אם בכל פעם שאתה משחק עם מישהו, תמיד יוצא לו בדיוק דאבל בדיוק כשהוא זקוק לו, האם אתה תחשוב שזה צירוף מקרים? כמובן שלא. באופן טבעי תחשוב שיש סיבה - אולי הוא מרמה, אולי יש מניפולציה בקוביות. לכן, באותה צורה בדיוק, אם אתה מרגיש פחד או חרדה שוב ושוב ללא סיבה, הרבה יותר הגיוני לומר שיש סיבה לא ידועה עדיין, מאשר לומר שזה מקרי לחלוטין. אם המוח היה באמת מקולקל וסתם פוחד בלי סיבה, אז היית פוחד מכל דבר - מהשולחן, מהקיר, מהשמש. אבל זה לא קורה. אדם פוחד תמיד מאותם דברים ספציפיים, גם אם הוא לא יודע למה. לכן, אין זה הגיוני לומר שזה ללא סיבה, אלא שיש סיבה שהאדם עדיין לא גילה. מה אפשר לעשות כדי לעזור לאדם להכיר בקיומה של סיבה? אליעד מציע דרך פרקטית לעזור לאדם להבין שלכל דבר יש סיבה, גם אם היא לא ידועה כרגע. הוא מביא דוגמה פשוטה מהחיים היומיומיים: כמעט לכל אחד יצא לחשוב על מישהו, ושנייה לאחר מכן האדם הזה מתקשר אליו. ... או סטטיסטיקה מקרית. אם זה קורה כל כך הרבה פעמים, האדם מבין שיש פה סיבה נסתרת ולא סתם צירוף מקרים. אותו דבר בדיוק קורה גם כשאדם מרגיש פחד או חרדה ללא סיבה ברורה - יש סיבה, פשוט הוא עדיין לא יודע אותה. הרעיון מאחורי הדוגמה הזו הוא להראות לאדם שאם משהו קורה שוב ושוב, לא ייתכן שהוא ללא סיבה לחלוטין. אם אתה פוגש את אותו אדם שוב ושוב באותו מקום בלי תכנון, הגיוני לחשוב שיש לכך סיבה. באותה צורה, אם אתה מפחד או מרגיש רע שוב ושוב מאותו עניין, גם לזה יש סיבה. מה לעשות אחרי שהאדם השתכנע שיש סיבה? אליעד מסביר שהשלב הראשון והחשוב ביותר הוא שאדם יכיר בכך שיש סיבה. ברגע שהוא מכיר בכך שיש סיבה, גם אם הוא עדיין לא יודע אותה, הוא יוכל לבחור אם להמשיך ולחפש את הסיבה הזאת או לא. להכיר בכך שיש סיבה כבר נותן לאדם תחושה של שליטה גדולה יותר במצב, כי ברגע שהוא יודע שיש סיבה, יש סיכוי שהוא יוכל לגלות אותה ולפתור את הבעיה. בסופו של דבר, ההחלטה אם להמשיך ולחפש את הסיבה או להתעלם ממנה - נשארת בידיו של האדם עצמו. אבל ההכרה בקיום סיבה, גם אם היא לא ידועה, היא צעד הכרחי בדרך לפתור את התחושות הלא נעימות או החרדות. האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה לפחד? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? חרדה חברתית ללא סיבה האם יש סיבה לחרדה שלי? איך להתמודד עם מחשבות ללא סיבה? כעס בלי סיבה מה עושים? ...

... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה ... את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? ... לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. ... כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה ... ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. בצד השני, אם נניח שכל פעולה ... משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם ... ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו ... בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר ... ייוותרו פתוחות. סיבתיות האם כל דבר נובע מסיבה? אקראיות מול סיבתיות דטרמיניזם מנגנון שאלת שאלות האם יש סיבה לכל דבר? ...

... בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, יש בחירה חופשית, רצון חופשי, למה דברים קורים? סיבתיות, אקראיות, שרשרת סיבתית, האם לכל דבר יש סיבה? חופש הבחירה, לבחור להיות מאושר האם יש לנו בחירה חופשית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם יש לנו בחירה חופשית, ובחינה של נושא הדטרמיניזם ... בתוך מערכות של חוקים טבעיים. הוא מציין שבעצם, גם אם נדמה לנו שיש לנו רצון חופשי, כל מה שאנחנו עושים עשוי להיות תוצאה של אוסף של חוקים ונסיבות חיצוניות. האם לכל דבר יש סיבה? אליעד מציין את השאלה המרכזית של פילוסופיה של הסיבתיות: האם לכל דבר יש סיבה? הוא מציין כי התשובה לשאלה זו יכולה להוביל אותנו לתחום של הסיבתיות שרשרת שבה כל תופעה היא תוצאה של תופעה קודמת. כל פעולה או אירוע תלויים בסיבה שמובילה אליהם. דוגמה שמובאת בהרצאה היא שאלת הסיבה לכעס של אדם - מדוע אדם מסוים כועס במצב נתון, ואם יש סיבה מסוימת שגורמת לו לכך. האם אנחנו יכולים לבחור לפעול אחרת? ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם אנחנו יכולים לבחור לפעול בצורה שונה ממה שמכתיבים לנו ... אליעד מעלה את השאלה האם כל מציאות היא למעשה סובייקטיבית, ושמה שאנחנו חושבים כמציאות הוא בסופו של דבר תוצאה של חוויות ותחושות אישיות. מהי הבחירה החופשית? האם לכל דבר יש סיבה? האם יש לנו שליטה על מציאות החיים שלנו? מהו דטרמיניזם? האם החיים הם שרשרת סיבתית? ...

... לסבול לנצח, פחד מחוסר אונים, פחד מרגש רע בלי סיבה, לכל רע יש סיבה, להטיל ספק ברצון להרגיש טוב, לא לפחד להרגיש רע איך להתמודד עם הפחד להרגיש רע בלי סיבה וללא פתרון? אנשים רבים ... ולהתחיל לחשוש פחות מהרע. פתרון שני: להבין שלכל תחושת רע יש סיבה הדרך המעשית השנייה שאליעד כהן מציע כדי להתמודד עם פחד מסבל נצחי ללא פתרון, היא להיווכח בצורה חד - משמעית שכל רע ... עם חרדה כללית? איך להפסיק לפחד מרגשות שליליים? למה לכל רע יש סיבה? איך להתמודד עם פחד מפני סבל שאין לו פתרון? ישנם אנשים החווים פחד כללי מכך שהם ימצאו את עצמם סובלים מבלי יכולת ... שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש. לכן, אם מבינים שלכל תחושת רע יש סיבה, אפשר גם להבין שכל רע ניתן לפתרון - על ידי שינוי הרצון או שינוי המציאות. איך לבדוק שכל סבל נובע מסיבה? ניתן ... טוב, ולהבין שסבל אינו סוף העולם. להבין שלכל תחושת רע יש סיבה, ולכן תמיד יש אפשרות למצוא פתרון. לחקור את התחושות הרעות ביומיום ולהבין שהן נגרמות מהתנגשות בין הרצון לבין המציאות. ברגע שאדם מבין שלרע יש סיבה ושאין דבר כזה סבל אינסופי חסר פתרון, הפחד מתחיל להתפוגג. איך להתגבר על פחד להרגיש רע? למה אנשים מפחדים מסבל ... עם חרדה כללית? איך להפסיק לפחד מרגשות שליליים? למה לכל רע יש סיבה?