איך אפשר לפתח את היכולת לצפות דברים מראש?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו כיצד אפשר לפתח את יכולת החשיבה, ובעיקר כיצד אפשר לשפר את היכולת שלנו לדעת מה הולך לקרות בעתיד, כלומר, יכולת ראיית העתיד וניתוח מצבים מראש. כדי לפתח יכולת זו, אליעד מציין שצריך להפוך את תהליך החשיבה ממשהו מודע לאינסטינקטיבי. משמעות הדבר היא, שככל שנחקור יותר לעומק מצבים שונים ונבין את החוקים והכללים שעל פיהם הם מתרחשים, כך נגדיל את הסיכוי שלנו לצפות מה יקרה בהמשך באופן מדויק יותר.

לדוגמה, כאשר אדם נוהג ברכב ועומד ברמזור אדום, הוא כבר באופן אינסטינקטיבי צופה שייתכן ומישהו יגיע מהצד השני וייכנס למסלול שלו. כיצד הוא צופה את זה? כי הוא התרגל למצב זה. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא משחק שחמט: ככל שמשחקים יותר שחמט, כך ניתן לצפות מראש מה יהיו המהלכים הבאים של היריב. באותו אופן, גם טכנאי מחשבים שמכיר היטב את החוקים של המחשב, יכול לצפות מראש תקלות אפשריות רק על בסיס סימנים מוקדמים קטנים, מכיוון שהוא מבין לעומק את מערכת החוקים בתחום שלו.

האם ניתן לדעת מראש את הכל?

אליעד מדגיש כי רק אלוהים יכול לצפות באופן מוחלט את כל מה שיתרחש, משום שהוא זה שיוצר ומנהל את המציאות. אולם, במציאות האנושית, אף אדם אינו מסוגל לצפות את כל הדברים בצורה מוחלטת. אפילו מי שטוען שהוא מסוגל לצפות את רוב הדברים, ייאלץ להודות שישנם תחומים שהוא לא מסוגל לצפות בהם במדויק. אליעד מדגים זאת בשאלה: "האם אתה יודע באיזה יום תמות?", ומראה שגם אם אדם צופה הרבה מאוד דברים, עדיין הוא מוגבל בציפיות שלו, ואין לו שליטה מלאה על מה הוא יצליח או לא יצליח לצפות מראש.

האם ניתן להחליט מה נצפה ומה לא נצפה?

אליעד מדגיש כי אין לאדם יכולת אמיתית להחליט בצורה מוחלטת מה הוא יצפה מראש ומה לא. למרות זאת, יש לאדם אפשרות לנתח לעומק תחומים מסוימים, וככל שאדם יחקור ויעמיק את ההבנה שלו בתחום מסוים, כך הוא יוכל לשפר משמעותית את היכולת שלו לצפות תוצאות בתחום הספציפי הזה.

לדוגמה, כאשר אדם מאוד מנוסה בנהיגה, הוא יוכל לצפות טוב יותר סכנות בכביש. אבל לצד זאת, קיימת ההבנה שכל התמקדות בנושא אחד בהכרח באה על חשבון תחומים אחרים. מי שמקדיש יותר מדי משאבים קוגניטיביים למניעת תאונות דרכים, יעשה זאת על חשבון הקשב והיכולת להתמקד בדברים אחרים, כמו לדבר עם מישהו תוך כדי הנהיגה. כלומר, מיומנות אחת שמתפתחת עלולה לבוא על חשבון מיומנויות אחרות.

האם התמקדות בתחום מסוים פוגעת בתחומים אחרים?

אליעד מסביר באופן מפורט שיכולת מוגברת בתחום מסוים, כמו למשל פרופסור שמתמחה בפיזיקה, פילוסופיה או כלכלה, לא בהכרח מעידה על כך שהוא יצליח גם בתחומים רגשיים וחברתיים. למעשה, פעמים רבות, דווקא אנשים שהם מומחים בתחומים טכניים מתקשים בתקשורת עם אנשים אחרים, ביצירת קשרים חברתיים או בביטוי רגשי. אותו פרופסור מומחה יכול להיות מוצלח מאוד בתיאוריה, אך במקביל ייתכן שהוא חלש במיוחד ביכולת להרגיש או ליהנות מהחיים החברתיים או היומיומיים. הדוגמה שנתן אליעד היא, שאותם פרופסורים שהם מומחים גדולים בתחומים אקדמיים שונים יהיו לעיתים פחות חברתיים, פחות מיומנים בשיח עממי ופחות מסוגלים ליהנות מסרט או מפעילות חברתית פשוטה.

האם אפשר באמת להשתפר בכל דבר?

אליעד מתייחס גם לשאלה "האם באמת אפשר להשתפר...