גישור משפחתי, מגשר משפחתי, קנאה בין אחים, קנאה במשפחה, יחסי הורים וילדים, בעיות במשפחה, ללמוד גישור, איך לגשר? חינוך ילדים, לחנך ילדים, קנאה בין אחיות, קנאה בין ילדים, סכסוך משפחתי, ריב במשפחה
איך לפתור סכסוך בין אחים בגלל קנאה על יחס לא שווה מההורים?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז.
האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים?
אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד מסביר שהדבר אינו מעיד בהכרח על פחות אהבה, אלא על החלטה שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר.
מה באמת מסתתר מאחורי הטענה "את אוהבת אותו יותר"?
אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: "את אוהבת את אחי יותר ממני". הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה.
כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד?
אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא אומרת לבתה: "את לא חייבת להתעצבן ממה שהנכד עשה לך. את יכולה לקחת אחריות על הרגשות שלך ולא להיפגע." כלומר, המסר המרכזי הוא שהאחריות לרגשות של האדם צריכה להיות שלו, ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו.
האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד?
אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים.
איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאיים רגשית?
אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות...
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת באופן מעמיק בשאלה איך ניתן לפתור סכסוך בין ילדים במשפחה, שנובע מהרגשת קנאה על יחס לא שווה מצד ההורים. אליעד מסביר שהבעיה נוצרת משום שילדים באופן טבעי מצפים לקבל יחס שווה או טוב יותר מאחיהם, במיוחד כאשר בעבר אחד הילדים קיבל יותר מהשני. הוא נותן כדוגמה אם שקנתה לאחת הילדות שלה בית לפני שנים רבות, כשלא היה באפשרותה לתת אותו דבר לילדה השנייה. כיום, כשהילדה השנייה גדלה, היא שואלת מדוע אימה לא חשבה גם עליה, וזו עונה לה שהיא פשוט לא חשבה בזמנו, או שהילדה היתה צעירה מדי, ולא היה צורך ממשי אז.
האם באמת אפשר לתת יחס שווה לחלוטין לשני ילדים?
אליעד מדגיש שבלתי אפשרי לתת יחס שווה לחלוטין, כי המציאות משתנה והצרכים משתנים. פעם יכלה האם לתת לילדה אחת, וכעת כשהילדה השנייה רוצה, אין לה את אותה היכולת. הוא מדגים זאת גם באמצעות דוגמה אחרת שבה אם זוכה בלוטו ומעניקה את כל כספה לאחד הילדים, כשהשני עדיין תינוק. לאחר שנים, כשהתינוק גדל, הוא מרגיש קיפוח, והאם נותרת בלי יכולת לתת לו אותו דבר. אליעד מסביר שהדבר אינו מעיד בהכרח על פחות אהבה, אלא על החלטה שהתקבלה בנסיבות מסוימות בעבר.
מה באמת מסתתר מאחורי הטענה "את אוהבת אותו יותר"?
אליעד מנתח לעומק את הטענה של הילד להוריו: "את אוהבת את אחי יותר ממני". הוא אומר שטענה כזו היא למעשה ביטוי לכך שלילד יש חסרונות וצרכים שהוא מצפה שההורים ימלאו אותם. במקום להכיר בכך שמדובר בחסרונות שלו עצמו, הילד משתמש בטענה כלפי ההורה כדי להסביר את תחושת החיסרון. אליעד מציע לראות את הבעיה בצורה מופשטת: הילד מצפה שמישהו מבחוץ ימלא לו את החסרונות, ובמקרה הזה ההורה הוא זה שמצופה למלא את הצורך הזה.
כיצד ההורה יכול להתמודד נכון עם תחושת הקיפוח של הילד?
אליעד ממליץ להורים להעביר לילד את המסר שהוא חייב לקחת אחריות על החסרונות שלו בעצמו. במקום שהאם תרגיש אשמה או תנסה לפצות את הילד, עליה להבהיר לו שאהבה לא נמדדת רק במה שמקבלים. ההורה צריך לשדר לילד שהתחושה הפנימית שלו לגבי עצמו לא צריכה להיות תלויה במה שההורה מעניק לו. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה הסבתא אומרת לבתה: "את לא חייבת להתעצבן ממה שהנכד עשה לך. את יכולה לקחת אחריות על הרגשות שלך ולא להיפגע." כלומר, המסר המרכזי הוא שהאחריות לרגשות של האדם צריכה להיות שלו, ולא תלויה במה שאחרים עושים או לא עושים עבורו.
האם התפקיד של ההורה הוא באמת למלא את החסרונות של הילד?
אליעד מדגיש שלהורה אין חובה למלא את כל רצונות הילד או להבטיח שכל ילד יקבל בדיוק אותו דבר. להפך, יש להרגיל את הילד לכך שהוא אחראי למלא את הצרכים והחסרונות שלו בעצמו, ושאסור לו לתלות את אושרו ואת הערך העצמי שלו במתנות או בהישגים חיצוניים מההורים. הוא מזהיר כי ההורים לפעמים יוצרים את הבעיה בעצמם, כאשר הם מבטיחים לילדים לספק את כל מה שהם מבקשים בילדותם. מצב זה יוצר ציפיות מיותרות שמובילות בהמשך לאכזבות ולקנאה בין האחים.
איך ההורים יכולים לחנך את הילדים להיות עצמאיים רגשית?
אליעד מציע להורים להטמיע בילדים מגיל צעיר את המסר שהם צריכים להיות...
- איך לפתור קנאה בין אחים?
- מה לעשות עם ילד שמרגיש קיפוח?
- גישור משפחתי ביחסי הורים וילדים
- איך מחנכים ילדים להיות עצמאיים רגשית?
- האם הורים חייבים לתת יחס שווה לילדים?
050-3331-331