אחד בפה ואחד בלב, מערכות יחסים, לסמוך על אנשים, למי להאמין? במי לבטוח? אולי משקרים לי? אנשים שקרנים, אמון באנשים
האם אפשר לסמוך על מה שאנשים אומרים?
אנשים אומרים דברים רבים, אך השאלה היא, האם יש באמת משמעות למה שהם אומרים? האם אפשר לסמוך על אנשים שאומרים דבר אחד בפה, אך מרגישים משהו אחר בלב? אליעד כהן מסביר לעומק סוגיה זו ומפרט את הדרכים להבין אם כדאי להאמין לדברי אנשים או להתייחס אליהם בזהירות, מתוך ידיעה שלא תמיד יש התאמה מלאה בין מה שנאמר למה שנמצא מאחורי המילים.
אנשים אומרים דברים כל הזמן. הם מחייכים ואומרים לך שאתה נחמד, אך אתה לא באמת יכול לדעת בוודאות אם הם אכן מתכוונים לכך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם אדם אומר לך "אתה נחמד" אך בלבו הוא מרגיש ההפך, אז השאלה היא מה המשמעות של המילים שלו עבורך? מה התוכן האמיתי שמסתתר מאחורי הדברים? השאלה החשובה שאליעד מעלה היא האם בכלל יש חשיבות למה שאנשים אומרים, או שהחשיבות האמיתית נמצאת באופן שבו האדם ששומע את הדברים מפרש אותם?
האם להאמין למה שאנשים אומרים או לפרש לבד?
אליעד מפרק את השאלה ומסביר שישנם שני חלקים: מצד אחד יש מה שהאדם אומר בפועל, ומצד שני יש את הפרשנות של השומע. במציאות, אי אפשר לדעת בוודאות מוחלטת למה באמת התכוון האדם, אלא רק את המילים שאמר. אם אדם כלשהו, לדוגמה פוליטיקאי כמו ביבי נתניהו, אומר שיפעל בדרך מסוימת, אנו לעולם לא נדע בוודאות אם הוא מתכוון לכך או לא. אין לנו יכולת לקרוא מחשבות של אחרים. לכן נשאלת השאלה כיצד צריך לפעול במצב של ספק, וכיצד ניתן לתקשר נכון עם אנשים במצב כזה.
איך לתקשר נכון כשיש ספק בכנות של אנשים?
אליעד נותן דוגמה נוספת דרך סיטואציה יומיומית: נניח שמישהו מוכר לך רכב, ואומר לך שהוא תקין לחלוטין. האם אתה אמור להאמין לו? לפי אליעד, התשובה תלויה בכמה זה יעלה לך להאמין. אם המחיר של הטעות גבוה מאוד, אז עדיף לבדוק שוב ושוב ולא להאמין סתם כך. אבל אם העלות נמוכה יחסית, אז אין בעיה להאמין, גם אם קיימת אפשרות קטנה לשקר.
הוא מסביר שהנטייה שלנו היא להניח שאנשים מדברים בכנות, אך ברור לנו שלא כולם תמיד אומרים את האמת. ברוב הפעמים, יש סבירות גבוהה שהאדם מתכוון למה שהוא אומר. אליעד מחדד זאת דרך דוגמה פוליטית נוספת: אם פוליטיקאי כמו ביבי אומר משהו, האם אנחנו יכולים להאמין לו? אנחנו לא יכולים לקרוא את מחשבותיו, אבל יש לנו אפשרות לשפוט לפי ההתנהגות שלו בעבר או לפי המוניטין שלו. אם הוא מוכר כשקרן, אז אנחנו נזהרים מלסמוך על מה שהוא אומר, אך אם הוא לא מוכר כשקרן, הנטייה שלנו תהיה להאמין לדבריו.
האם אפשר בכלל לדעת מה אנשים חושבים באמת?
אליעד מבהיר נקודה זו בעזרת דוגמה היפותטית של קריאת מחשבות. נניח שיש לך מכונה שמאפשרת לדעת בדיוק מה אדם חושב. אפילו במצב כזה, אי אפשר לדעת בוודאות אם הוא באמת חושב את מה שהמכונה אומרת, כי אולי המחשבות עצמן אינן ברורות או מגובשות מספיק. לכן, אליעד מציין שגם כשיש לנו כלי עזר לדעת מה אדם חושב, תמיד נשאר מקום קטן לספק.
בהמשך, הוא מתייחס לדוגמה מעולם המערכות...
אנשים אומרים דברים רבים, אך השאלה היא, האם יש באמת משמעות למה שהם אומרים? האם אפשר לסמוך על אנשים שאומרים דבר אחד בפה, אך מרגישים משהו אחר בלב? אליעד כהן מסביר לעומק סוגיה זו ומפרט את הדרכים להבין אם כדאי להאמין לדברי אנשים או להתייחס אליהם בזהירות, מתוך ידיעה שלא תמיד יש התאמה מלאה בין מה שנאמר למה שנמצא מאחורי המילים.
אנשים אומרים דברים כל הזמן. הם מחייכים ואומרים לך שאתה נחמד, אך אתה לא באמת יכול לדעת בוודאות אם הם אכן מתכוונים לכך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם אדם אומר לך "אתה נחמד" אך בלבו הוא מרגיש ההפך, אז השאלה היא מה המשמעות של המילים שלו עבורך? מה התוכן האמיתי שמסתתר מאחורי הדברים? השאלה החשובה שאליעד מעלה היא האם בכלל יש חשיבות למה שאנשים אומרים, או שהחשיבות האמיתית נמצאת באופן שבו האדם ששומע את הדברים מפרש אותם?
האם להאמין למה שאנשים אומרים או לפרש לבד?
אליעד מפרק את השאלה ומסביר שישנם שני חלקים: מצד אחד יש מה שהאדם אומר בפועל, ומצד שני יש את הפרשנות של השומע. במציאות, אי אפשר לדעת בוודאות מוחלטת למה באמת התכוון האדם, אלא רק את המילים שאמר. אם אדם כלשהו, לדוגמה פוליטיקאי כמו ביבי נתניהו, אומר שיפעל בדרך מסוימת, אנו לעולם לא נדע בוודאות אם הוא מתכוון לכך או לא. אין לנו יכולת לקרוא מחשבות של אחרים. לכן נשאלת השאלה כיצד צריך לפעול במצב של ספק, וכיצד ניתן לתקשר נכון עם אנשים במצב כזה.
איך לתקשר נכון כשיש ספק בכנות של אנשים?
אליעד נותן דוגמה נוספת דרך סיטואציה יומיומית: נניח שמישהו מוכר לך רכב, ואומר לך שהוא תקין לחלוטין. האם אתה אמור להאמין לו? לפי אליעד, התשובה תלויה בכמה זה יעלה לך להאמין. אם המחיר של הטעות גבוה מאוד, אז עדיף לבדוק שוב ושוב ולא להאמין סתם כך. אבל אם העלות נמוכה יחסית, אז אין בעיה להאמין, גם אם קיימת אפשרות קטנה לשקר.
הוא מסביר שהנטייה שלנו היא להניח שאנשים מדברים בכנות, אך ברור לנו שלא כולם תמיד אומרים את האמת. ברוב הפעמים, יש סבירות גבוהה שהאדם מתכוון למה שהוא אומר. אליעד מחדד זאת דרך דוגמה פוליטית נוספת: אם פוליטיקאי כמו ביבי אומר משהו, האם אנחנו יכולים להאמין לו? אנחנו לא יכולים לקרוא את מחשבותיו, אבל יש לנו אפשרות לשפוט לפי ההתנהגות שלו בעבר או לפי המוניטין שלו. אם הוא מוכר כשקרן, אז אנחנו נזהרים מלסמוך על מה שהוא אומר, אך אם הוא לא מוכר כשקרן, הנטייה שלנו תהיה להאמין לדבריו.
האם אפשר בכלל לדעת מה אנשים חושבים באמת?
אליעד מבהיר נקודה זו בעזרת דוגמה היפותטית של קריאת מחשבות. נניח שיש לך מכונה שמאפשרת לדעת בדיוק מה אדם חושב. אפילו במצב כזה, אי אפשר לדעת בוודאות אם הוא באמת חושב את מה שהמכונה אומרת, כי אולי המחשבות עצמן אינן ברורות או מגובשות מספיק. לכן, אליעד מציין שגם כשיש לנו כלי עזר לדעת מה אדם חושב, תמיד נשאר מקום קטן לספק.
בהמשך, הוא מתייחס לדוגמה מעולם המערכות...
- איך לדעת אם מישהו משקר?
- כיצד להאמין לאנשים?
- איך לזהות אחד בפה ואחד בלב?
- מתי כדאי לסמוך על אנשים?
- מה לעשות כשחושבים שמשקרים לך?