6:48בעיות של מורה רוחני, שרלטנים, בעיות של מאמן אישי, קושי של מטפל רוחני, דילמה של מטפל נפשי, מורים רוחניים, ממי לקבל טיפול? אינטרס של מורה רוחני, רחמנות של מורה רוחני
איך יכול מורה רוחני להזיק בלי להתכוון?
אליעד כהן מסביר שיש אנשים רבים שמתעסקים בייעוץ או בטיפול, כולל מאמנים אישיים, מטפלים נפשיים ומורים רוחניים, אך מבלי לשים לב, הם יכולים לגרום נזק לתלמידיהם או למטופליהם. אחת הבעיות המרכזיות שאליעד מציין היא שהיועצים הללו מביאים איתם, באופן לא מודע, את מערכות האמונה והמחשבות שלהם, שלעיתים הן עצמן הסיבה לסבלם הפרטי.
לדוגמה, אם מאמן או מורה רוחני סובל מתסכולים אישיים, אפילו ברמה נמוכה של כעס או עצבות מדי פעם, הרי שלפי ההיגיון של אליעד, הסיבה לכך היא המחשבות והאמונות הפנימיות של אותו מורה. כאשר הוא נותן עצות לאחרים, הוא מעביר להם, מבלי שירגיש, את אותו מבנה מחשבתי שגורם אצלו לסבל, וכתוצאה מכך התלמיד או המטופל למעשה מאמץ גם הוא את אותן בעיות, גם אם הוא מרגיש הקלה רגעית.
האם מטפל רוחני יכול להצליח לפתור בעיות באמת?
אליעד מסביר שהקושי העיקרי של מטפלים, מאמנים ומורים רוחניים הוא שהם תלויים בקיומן של בעיות אצל התלמידים. כלומר, אם תלמיד או מטופל באמת יפתור את כל בעיותיו לחלוטין, הוא כבר לא יזדקק למורה, ואז קיומו של המורה או המטפל יאבד משמעות. בפועל, אליעד מדגיש שזו סתירה פנימית שקיימת אצל רוב המטפלים והיועצים - מצד אחד, הם שואפים באמת לעזור לאנשים להפסיק לסבול, אך מצד שני, אם באמת כל הסבל בעולם ייעלם, הם עצמם יאבדו את תחושת הערך והמשמעות שלהם.
לדוגמה, הוא מתאר מטפל נפשי שכל חייו מוקדשים לעזור לאנשים לצאת מדיכאון. המטפל אולי מרגיש סיפוק כשהוא מצליח לעזור למטופלים, אבל עמוק בפנים, כל זה נובע מתוך חסר פנימי אצלו. אם לפתע כל העולם יפסיק לסבול מדיכאון, אותו מטפל יאבד את מטרתו בחיים, ודווקא אז הוא עלול לחוות משבר אישי ותחושת חוסר משמעות.
האם רחמנות של מורה רוחני נובעת מאינטרס אישי?
אליעד כהן מזכיר שרבי נחמן מברסלב טען שמי שלא הגיע לשלמות מוחלטת, לא ראוי לתת עצות לאחרים. לפי ההסבר של אליעד, זה משום שרוב האנשים שמנסים לעזור לאחרים לעשות טוב, פועלים לא מתוך רחמנות אמיתית אלא מתוך רצון לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. בעצם, אותה רחמנות היא אינטרס אישי מוסתר - היא נובעת מחסר עמוק אצל המטפל או המורה הרוחני.
לדוגמה, אדם שרוצה לשפר את העולם, אומר לעצמו שהוא רוצה שיהיה טוב לכולם. אליעד מסביר שהאדם הזה סובל בעצמו ממה שהוא רואה סביבו, ורוצה לתקן את העולם כדי להקל על הסבל שלו עצמו. למעשה, הוא לא פותר את הבעיה המקורית של האנשים, אלא רק יוצר בעיות חדשות, כי הוא מעביר להם את החשיבה שלו. כך שבעצם כל מטפל שמעביר לאחרים את מבנה החשיבה שלו, מעביר להם במקביל גם את החסרונות האישיים שלו.
האם אפשר למצוא מורה רוחני ללא חסרונות בכלל?
אליעד מבהיר שגם כאשר אנו מחפשים מישהו שלכאורה הגיע לשלמות, כזה שאין לו שום בעיה ושום חיסרון, מופיעה דילמה חדשה. אם נניח שאותו אדם אכן הגיע למצב של שלמות, ואנחנו נצליח לאמץ את כל תפיסת העולם שלו, לכאורה לא יהיו לנו חסרונות. אך כאן עולה השאלה, למה בכלל אותו אדם ממשיך לפעול בעולם, אם אין לו שום חיסרון? לשאלה הזו, אומר אליעד, אין תשובה שכלית. זו שאלה דומה לשאלה "למה העולם נברא?". זוהי נקודה בלתי ניתנת לפתרון ברמה הלוגית.
עם זאת, הוא מדגיש שרוב האנשים שמייעצים או מטפלים באחרים, אינם נמצאים באמת בנקודת השלמות הזאת. במקום זאת, הם מעבירים למטופליהם את החסרונות שלהם. גם אם הם מספרים לעצמם שאין להם חסרונות, או שהם מנסים "לתקן את העולם", הם למעשה מייצרים מעגל אינסופי של בעיות. כל עוד מישהו מתעסק ב"לתקן את העולם", הוא עדיין מונע על ידי חיסרון פנימי כלשהו, אפילו אם זה רק הרצון ש"יהיה יותר טוב בעולם".
מה הפתרון הנכון לפי אליעד כהן?
אליעד מדגיש שאולי הפתרון הכי אותנטי הוא להכיר בכך שלכל אדם יש את החסרונות שלו, ולהבין שכאשר אדם נותן עצות, הוא חייב להיות מודע לכך שהעצות שלו נובעות מחסרונותיו האישיים. לכן, הוא מציע שכל אדם יבחן היטב ממי הוא לוקח עצה, ויזהה האם העצות אכן מביאות אותו לשחרור אמיתי, או שהן רק מחליפות בעיה אחת באחרת. כלומר, תמיד צריך לשאול: האם מי שמציע פתרון לבעיה מסוימת, באמת פתר את הבעיה הזאת בעצמו? והאם הפתרון שלו הוא אמיתי או רק אשליה זמנית?
לסיום, אליעד ממליץ לאמץ גישה ביקורתית וזהירה כלפי עצות רוחניות, ולבדוק לעומק את המניעים האמיתיים של היועץ, וכיצד אלו משפיעים על איכות העצות.
אליעד כהן מסביר שיש אנשים רבים שמתעסקים בייעוץ או בטיפול, כולל מאמנים אישיים, מטפלים נפשיים ומורים רוחניים, אך מבלי לשים לב, הם יכולים לגרום נזק לתלמידיהם או למטופליהם. אחת הבעיות המרכזיות שאליעד מציין היא שהיועצים הללו מביאים איתם, באופן לא מודע, את מערכות האמונה והמחשבות שלהם, שלעיתים הן עצמן הסיבה לסבלם הפרטי.
לדוגמה, אם מאמן או מורה רוחני סובל מתסכולים אישיים, אפילו ברמה נמוכה של כעס או עצבות מדי פעם, הרי שלפי ההיגיון של אליעד, הסיבה לכך היא המחשבות והאמונות הפנימיות של אותו מורה. כאשר הוא נותן עצות לאחרים, הוא מעביר להם, מבלי שירגיש, את אותו מבנה מחשבתי שגורם אצלו לסבל, וכתוצאה מכך התלמיד או המטופל למעשה מאמץ גם הוא את אותן בעיות, גם אם הוא מרגיש הקלה רגעית.
האם מטפל רוחני יכול להצליח לפתור בעיות באמת?
אליעד מסביר שהקושי העיקרי של מטפלים, מאמנים ומורים רוחניים הוא שהם תלויים בקיומן של בעיות אצל התלמידים. כלומר, אם תלמיד או מטופל באמת יפתור את כל בעיותיו לחלוטין, הוא כבר לא יזדקק למורה, ואז קיומו של המורה או המטפל יאבד משמעות. בפועל, אליעד מדגיש שזו סתירה פנימית שקיימת אצל רוב המטפלים והיועצים - מצד אחד, הם שואפים באמת לעזור לאנשים להפסיק לסבול, אך מצד שני, אם באמת כל הסבל בעולם ייעלם, הם עצמם יאבדו את תחושת הערך והמשמעות שלהם.
לדוגמה, הוא מתאר מטפל נפשי שכל חייו מוקדשים לעזור לאנשים לצאת מדיכאון. המטפל אולי מרגיש סיפוק כשהוא מצליח לעזור למטופלים, אבל עמוק בפנים, כל זה נובע מתוך חסר פנימי אצלו. אם לפתע כל העולם יפסיק לסבול מדיכאון, אותו מטפל יאבד את מטרתו בחיים, ודווקא אז הוא עלול לחוות משבר אישי ותחושת חוסר משמעות.
האם רחמנות של מורה רוחני נובעת מאינטרס אישי?
אליעד כהן מזכיר שרבי נחמן מברסלב טען שמי שלא הגיע לשלמות מוחלטת, לא ראוי לתת עצות לאחרים. לפי ההסבר של אליעד, זה משום שרוב האנשים שמנסים לעזור לאחרים לעשות טוב, פועלים לא מתוך רחמנות אמיתית אלא מתוך רצון לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. בעצם, אותה רחמנות היא אינטרס אישי מוסתר - היא נובעת מחסר עמוק אצל המטפל או המורה הרוחני.
לדוגמה, אדם שרוצה לשפר את העולם, אומר לעצמו שהוא רוצה שיהיה טוב לכולם. אליעד מסביר שהאדם הזה סובל בעצמו ממה שהוא רואה סביבו, ורוצה לתקן את העולם כדי להקל על הסבל שלו עצמו. למעשה, הוא לא פותר את הבעיה המקורית של האנשים, אלא רק יוצר בעיות חדשות, כי הוא מעביר להם את החשיבה שלו. כך שבעצם כל מטפל שמעביר לאחרים את מבנה החשיבה שלו, מעביר להם במקביל גם את החסרונות האישיים שלו.
האם אפשר למצוא מורה רוחני ללא חסרונות בכלל?
אליעד מבהיר שגם כאשר אנו מחפשים מישהו שלכאורה הגיע לשלמות, כזה שאין לו שום בעיה ושום חיסרון, מופיעה דילמה חדשה. אם נניח שאותו אדם אכן הגיע למצב של שלמות, ואנחנו נצליח לאמץ את כל תפיסת העולם שלו, לכאורה לא יהיו לנו חסרונות. אך כאן עולה השאלה, למה בכלל אותו אדם ממשיך לפעול בעולם, אם אין לו שום חיסרון? לשאלה הזו, אומר אליעד, אין תשובה שכלית. זו שאלה דומה לשאלה "למה העולם נברא?". זוהי נקודה בלתי ניתנת לפתרון ברמה הלוגית.
עם זאת, הוא מדגיש שרוב האנשים שמייעצים או מטפלים באחרים, אינם נמצאים באמת בנקודת השלמות הזאת. במקום זאת, הם מעבירים למטופליהם את החסרונות שלהם. גם אם הם מספרים לעצמם שאין להם חסרונות, או שהם מנסים "לתקן את העולם", הם למעשה מייצרים מעגל אינסופי של בעיות. כל עוד מישהו מתעסק ב"לתקן את העולם", הוא עדיין מונע על ידי חיסרון פנימי כלשהו, אפילו אם זה רק הרצון ש"יהיה יותר טוב בעולם".
מה הפתרון הנכון לפי אליעד כהן?
אליעד מדגיש שאולי הפתרון הכי אותנטי הוא להכיר בכך שלכל אדם יש את החסרונות שלו, ולהבין שכאשר אדם נותן עצות, הוא חייב להיות מודע לכך שהעצות שלו נובעות מחסרונותיו האישיים. לכן, הוא מציע שכל אדם יבחן היטב ממי הוא לוקח עצה, ויזהה האם העצות אכן מביאות אותו לשחרור אמיתי, או שהן רק מחליפות בעיה אחת באחרת. כלומר, תמיד צריך לשאול: האם מי שמציע פתרון לבעיה מסוימת, באמת פתר את הבעיה הזאת בעצמו? והאם הפתרון שלו הוא אמיתי או רק אשליה זמנית?
לסיום, אליעד ממליץ לאמץ גישה ביקורתית וזהירה כלפי עצות רוחניות, ולבדוק לעומק את המניעים האמיתיים של היועץ, וכיצד אלו משפיעים על איכות העצות.
- איך לזהות מורה רוחני שרלטן?
- מתי טיפול נפשי מזיק?
- מהן הבעיות של מאמן אישי?
- איך לבחור יועץ רוחני מתאים?
- האם למטפל רוחני יש אינטרס אישי?
- ממי לקבל עצות בחיים?
- האם רחמנות היא תמיד טובה?